עבור לתוכן

דלק תעופה בר קיימא (Sustainable Aviation Fuel)

טכנולוגית (ממשק לסביבתית), גלובלית, מפציעה; פוטנציאל לאימפקט – גבוה

תמצית

המגבלות הכלכליות עלולות לגרום לכך שהציים הנוכחיים של חברות התעופה יישארו בפעילות במשך עשרות שנים, ויאטו אם לא יידחו את התהליך של העברת תעשיית התעופה למטוסים חשמליים או מונעי מימן שימנעו פליטת פחמן.

איור 1 – התעופה אחראית לכ-2.5% מפליטת הפחמן העולמית, הנתונים מתייחסים אך ורק לטיסות נוסעים ומטען, צבא ומבצעים ואינם מתייחסים לאירועי מזג אויר. האיור לקוח מתוך What is sustainable aviation fuel and why are only 0.1% of flights powered by it?
World Economic Forum, 29.11.23

מציאות זו מעלה את השאלה בדבר כדאיותם של טיסות למרחקים ארוכים, מה שעלול להשליך על מגמת הגלובליות. לכן, השאיפה היא למצוא פתרון שאינו דורש שינויים בקנה מידה גדול בתשתית ובציוד התעופה הנוכחיים, כלומר, דלק תעופה בר קיימא (SAF). דלק שניתן להפיק ממשאבים ביולוגיים (למשל ביומסה – חומרים אורגניים המשמשים כמקור אנרגיה) ולא ביולוגיים (למשל CO2) כדי להגיע לניטרליות פליטת פחמן (או אפס פליטות נטו). ניתן להגיע לכך על ידי ביטול פליטות קיימות או על ידי איזון בין פליטת פחמן דו-חמצני לבין סילוקו (לרוב באמצעות קיזוז פחמן). תעשיית התעופה שואפת להגיע לכך בעשורים הקרובים, באמצעות שילוב אסטרטגיות שחרור פחמן, יעילות תפעולית כלל מערכתית, טכנולוגיות חדשות וקיזוז פחמן.

כיום, דלק תעופה בר קיימא (SAF), מהווה פחות מ-1% מהביקוש העולמי לדלק סילוני, כדי להגיע לניטרליות פליטת פחמן עד 2050, הביקוש חייב לגדול ל-13-15% עד שנת 2040. גידול כזה ידרוש יצירת 300-400 מפעלי SAF חדשים, וחברות תעופה, יצרנים וחברות דלק כבר פועלים מסביב לשעון כדי להגיע לכך. הייצור של SAF מחומרי גלם ביוגניים (biogenic), הנוצרים על-ידי תאים או על ידי אורגניזמים חיים באמצעות אנרגיה מתחדשת עולה בהתמדה. לפי איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי, ייצור SAF בשנת 2022, היה כמעט פי שלושה מאשר בשנת 2021. ומספר הולך וגדל של חברות תעופה התחייבו להשתמש ב-SAF, מגמה המואצת באמצעות יוזמות עולמיות כמו: "שמיים נקיים למחר" של הפורום הכלכלי העולמי ו- First Movers Coalition.

האגודה האמריקאית לבדיקות וחומרים (ASTM) כבר אישרה תשעה סוגי SAFs לערבוב ביחס של עד 50% עם דלק סילוני רגיל מבוסס נפט. הראשון, מיוצר על ידי המרת סינגז (גז סיתטי – תערובת של פחמן חד חמצני ומימן) לפחמימנים באמצעות סדרה של תגובות כימיות. מיוצר מביומסה, פסולת או אפילו מ-CO2 שנלכד ומימן ירוק באמצעות אנרגיה מתחדשת. ה-SAF השני, מופק משמן צמחי ושומן מן החי. הזמינות והאיסוף של חומרי גלם, יחד עם הצורך בייצור מימן ירוק בר קיימא, עדיין מאתגרים פתרון זה. במהלך השנים האחרונות, אושרו עוד שבעה SAFs, ביניהם מועמדים מלהיבים שעדיין בפיתוח פעיל, לדוגמה, חיידקים מהונדסים לשם שיפור פרופיל האנרגיה של ה-SAF.

איור 2 – גרף המציג את ההשפעה של שימוש בדלק תעופה בר קיימא על חמשת ההיבטים:
תעשיה – ההשפעה הגבוהה ביותר, אחריה – ההשפעה על שגשוג, כדור הארץ, השוויון והכי פחות – על האנשים.

דלק הינו המרכיב התפעולי היקר ביותר בתעשיית התעופה. SAF עשוי להפחית את חשיפת חברות התעופה לתנודתיות בעלויות הדלק ממקור אנרגיה יחיד. הוא עשוי לספק הטבות כלכליות למדינות עם כמויות גדולות של קרקע שאינה מתאימה לגידולי מזון, אך מתאימה לגידול יבולי SAF, או למדינות עם פסולת עירונית שתשמש לייצור דלק תעופה בר-קיימא מבלי להשפיע לרעה על יכולת ייצור המזון המקומית.
מכלול היתרונות עשוי לכלול: צמיחה במקומות עבודה, עידוד אסטרטגיות משופרות לניהול פסולת והפחתת פליטת ה-CO2 בתעופה.