איך להפסיק לפחד וללמוד לאהוב ChatGPT
ולמה כדאי שנעשה את זה כבר עכשיו?
ChatGPT הוא כלי מבוסס בינה מלאכותית בעל גישה למאגרי נתונים אדירים, שביכולתו לתכלל מידע, לעבד אותו ולהגיש תשובות מנומקות ומפורטות לכל שאלה שמפנים אליו בכל פורמט שמבקשים ממנו: שיר, מסה, קטע קוד, הרצאה – מה שעולה בדעתנו. בעזרת שאלות המשך ובהתאם למשוב שניתן לו, ה- GPT מקיים כל העת תהליך של שכלול ודיוק התשובות.
בסוף 2022 דווח לראשונה על סטודנט שהגיש מטלה שנכתבה על ידי צ׳ט בוט חכם, והכתובת נרשמה על הקיר: עידן חדש מתחיל.
למה לפחד מ- ChatGPT?
בעיקר בגלל הפוטנציאל שלו – בעינינו – לדילול ורידוד המחשבה האנושית כפי שאנחנו מכירים אותה. תלמידים יכולים להגיש מאמרים ועבודות מבלי שקראו אפילו מילה אחת, מבלי שישקיעו חשיבה או מחקר, ומבלי שיפגינו יכולת עצמית של הסקה או ניסוח. מעבר לכך, ה – ChatGPT מתקשה לבסס את הטענות שלו על מקורות מהימנים ולעיתים אף ממציא נתוני מידע שאינם קיימים; עשוי להיות מוטה בהתאם למידע שהוזן לו ולאופן שבו אימנו אותו (כן שיגור להפצת פייק ניוז); מציב שלל אתגרים אתיים שנוגעים לאבטחת מידע ושמירה על פרטיות, ועוד.
…ולמה ללמוד לאהוב ChatGPT?
כי אין לנו ברירה. הוא כבר כאן.
ומכיוון שכך, אנחנו צריכים להבין איך להתייחס אליו כהזדמנות לשיפור מערכת החינוך ולהבחין בפוטנציאל הגלום בו כבסיס מתודולוגי לפיתוח וליישם שיטות הוראה ולימוד. הנה כמה המלצות שניתנות ליישום בטווחי זמן שונים:
אימוץ ה -ChatGPT בטווח הקצר: התנסות דרך מישחוק לשם היכרות עם הכלי ולשם פיתוח אוריינות; שימוש דרך התנסות ממשית בכלי ב"שיטת הטפטוף", במקביל לשיטות הקיימות; פיתוח חשיבה ביקורתית ואחראית מול המענים שהכלי מספק ופיתוח יכולות רפלקציה על תהליכי למידה.
אימוץ ה -ChatGPT בטווח הבינוני: שימוש בכלי בתהליך הערכה באמצעות השוואה בין תוצרים, בדומה להערכת עמיתים; רענון תוכנית הלימודים הקיימת על ידי הטמעת תוצרים מוצלחים שהופקו מהכלי; שימוש מובנה כחלק מתהליך הלימוד של בניית מצגות, פסקאות טיעון ויכולת הצגתם; פיתוח אוריינות בבינה מלאכותית – חשיפה לטכנולוגיות חדישות ולתרומה שלהן ללמידה ולשיפור תהליכי לימוד עצמאי , כמו רכישת שפה, קריאה מודרכת, תרגול, חיזוק יכולות הכתיבה והביטוי העצמי.
