חשיבת עתיד – יחידה שנייה
הרציונל לחשיבת עתיד
אנו חיים בתקופה שבה הכל סביבנו משתנה, המדיה שלנו, הטכנולוגיות, הדרך שבה אנו עובדים או לומדים, האקלים שסביבנו. בהתחשב בזאת, זה הזמן לעשות את הבחירות הנכונות לגבי סוג העתיד שאנו רוצים לחיות בו. ההנחה היא שאנו רוצים לחיות בעתיד שבו אנו משפיעים על עיצובו.
מכתב לעצמי מהעתיד – תרגיל
דמיינו את עצמכם בעוד 20 שנה מהיום…כבר חוויתם את העתיד ויש לכם תובנות שלא יסולאו בפז…מה הדבר החשוב ביותר שהייתם רוצים לכתוב לעצמכם כיום? האם הייתם מציעים לעצמכם להתכונן בדרך כלשהי?
העלו את ההגיגים הללו על הכתב וצרו מכתב שתשמחו לקבל כיום, בנקודת הזמן שבה אתם נמצאים.
קבלו הצצה למציאות שעשויה להיות נוכחת בחיינו בעוד מספר שנים. איך יראה היום שלכם בשנת 2050, אתם קמים בבוקר ופותחים את החלון הדיגיטלי…וההמשך בסרטון הבא:
מה ביחידה
- למה לנו לחשוב עתיד?
- חשיבת עתיד – גישה אקטיבית לעתיד הרצוי
- אופן עתידים – התנסות
- החשיבות של חשיבת עתיד בחינוך
לרוב האנשים אין זמן, עניין או כישורים לחשוב על העתיד הרחוק. מעט מאוד אנשים עושים את זה. רוב האנשים מתמקדים בקבלת החלטות לטווח הקצר. הנחת היסוד היא שבמידה ונשלב בתהליך החשיבה שלנו הקשר רחב הכולל את העבר, ההווה ואת העתיד, אנו נעשה בחירות טובות יותר. לשם כך עלינו להכיר את מניעי השינוי הגדולים שהובילו אותנו היום ולבחון האם ואיך הכוחות האלה יתפתחו בעתיד.
התכלית של חשיבת עתיד היא לבחון באופן שיטתי עתידים אפשריים ורצויים, כדי לשפר את קבלת ההחלטות בהווה. היא מעודדת שיח שמרחיב את ההבנה של ההווה ושל מה שניתן להשיג בעתיד, וכתוצאה מכך איך ניתן לשפר את קבלת ההחלטות.
חשיבת עתיד מאפשרת לדון על שינויים משמעותיים שעשויים להתרחש תוך ,10 ,20 30 שנים או יותר. היא מציעה גישה רב -תחומית לבחינת טרנספורמציות בכל תחומי החיים – ובהם כמובן גם תחום החינוך
"זה תמיד נראה בלתי אפשרי עד שזה נעשה"
נלסון מנדלה (1918-2013)
אילו אסוציאציות המשפט מעורר בכם? על אילו שאלות המשפט הזה יכול לענות? אתם מוזמנים לכתוב את התייחסותכם.
ציטוט זה מעודד אנשים וארגונים להסתכל מעבר למגבלות הנוכחיות ולדמיין עתיד שבו הם מתגברים על המחסומים הללו. זוהי תזכורת רבת עוצמה לכך שהישגים וחידושים רבים עשויים להיראות בתחילה מחוץ להישג יד, אך עם נחישות, תכנון אסטרטגי ופעולה, מה שנראה פעם בלתי מושג יכול להפוך למציאות. דבריו של מנדלה מעוררים בנו השראה לאתגר את ההנחות שלנו לגבי מה אפשרי, להציב יעדים שאפתניים ולפעול ללא לאות לקראתם, גם כאשר ההצלחה נראית בספק. פרספקטיבה זו חיונית לחשיבה עתידית, מכיוון שהיא מניעה אותנו לחלום בגדול, לפתח חזון בר קיימא משגשג, ולהשקיע את המאמץ הדרוש כדי להפוך אותו למציאות.
חשיבת עתיד היא דרך לדמיין דברים שעדיין לא קיימים. היא בעצם התבוננות במה שנראה מאוד מוכר ולראות אותו בצורה חדשה לגמרי. חשיבת זו היא בעלת משמעות הן לפרט והן לארגון. ברמת הפרט, חשיבת עתיד מלמדת אותנו כיצד להתכונן לעתיד טוב יותר. חשיבה זו עוזרת לנו להבין עולם שמשתנה במהירות: טכנולוגיות חדשות, חוקים חדשים, אקלים בלתי צפוי והתנהגויות חדשות. חשיבת עתיד יוצרת עבורנו אזור בטוח יותר, מקום שבו אנחנו יכולים לקחת שליטה ולמצוא את הייעוד שלנו.
ברמה הארגון, חשיבת עתיד מסייעת לנו לזהות את הסוגיות והאתגרים אשר יעצבו את ההתפתחות העתידית בתחום העניין של הארגון, ולחקור את ההשלכות על גיבוש מושכל של מדיניות אשר תוכל להוביל למימוש העתיד הרצוי לארגון. היא מציעה דרכים לדון על אפשרויות שונות בעתיד, באופן שיתמוך בהתוויית מדיניות ואסטרטגיות מתאימות.
דרושים פרופסורים לחשיבת עתיד
וכך מספר הסופר האנגלי הרברט ג'ורג' וולס (Herbert George Wells) בשידור רדיו בי בי סי בבריטניה ב-19 בנובמבר 1932:
"כשהייתי סטודנט, לפני חצי מאה, נהגנו לדבר על ביטול המרחק, בגלל הגילויים האחרונים יחסית, הטלגרף, ספינת הקיטור והרכבת. חלקנו ידענו כבר על האפשרות של רדיו, אבל אף אחד לא האמין שיבוא יום ונוכל לקנות כרטיס ולטוס מסביב לעולם. הדבר המהיר ביותר על הכביש היה אופניים, והטלוויזיה נראתה בלתי אפשרית, פנטזיה.
כל חיי ראיתי את ביטול המרחק הולך ונעשה שלם. הרבה ממה ששמעתם הערב היה נראה פנטזיה כשהייתי כבר בחור צעיר. וגם עכשיו אני לא זקן במיוחד. בעוד זמן קצר, מסע סביב כדור הארץ יהיה מסע של כמה ימים, והכל יהיו בטווח ראייה וקול פוטנציאליים לכולם בכל רחבי הפלנטה. לא יישאר יותר מרחק ותהיה מעט הפרדה.
נוכל לראות ולדבר עם חברינו בכל מקום בעולם באותה קלות וביטחון כמו שאנחנו שולחים מברק היום. כל כך ברור שהדברים נעים בכיוון הזה, שזה יהיה ילדותי להתווכח על זה או לפרט את זה. עוד לפני שתעבור עוד חצי מאה, כולם, כביכול, יהיו בכוננות בשכנות. אתה לא יכול לפקפק בזה.
כל זה נפלא – כל מה שעשינו וכל מה שאנחנו פשוט הולכים לעשות. אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם למשהו עוד יותר נפלא – משהו שלא עשינו. מכל בחינה מעשית, אפילו לא התחלנו לחשוב עדיין מה אנחנו הולכים לעשות בנוגע לביטול המרחק הזה. נתנו לזה לקרות לנו ואנחנו ממשיכים כאילו זה בכלל לא משנה. כולנו מתנהגים כאילו אין צורך כלשהו להתאים את חיינו ורעיונותנו בדרך כלשהי לתנאים החדשים הללו. אבל, אכן, הסתגלות זו היא הצורך הדחוף ביותר של הזמן הנוכחי.
נראה לי מוזר שלמרות שיש לנו אלפי פרופסורים ומאות אלפי סטודנטים להיסטוריה שעובדים על רישומי העבר, אין אדם אחד בשום מקום שעושה עבודה שלמה בהערכת ההשלכות העתידיות של המצאות חדשות ומכשירים חדשים. אין אף פרופסור לחשיבת עתיד בעולם. אבל למה שלא יהיה? כל הדברים החדשים האלה, ההמצאות החדשות האלה והכוחות החדשים, מצטברים; כל אחד מהם טומן בחובו השלכות…."
תרגיל חשיבה
באותה העת שהסופר האנגלי הרברט ג'ורג' וולס דיבר בהתלהבות על צמצום המרחק בין אנשים ועל היכולת לראות ולדבר עם חברינו בכל מקום בעולם, הוא לא דמיין את הטלפון הנייד שמשכלל יכולת זאת באלפי מונים. האם תוכלו אתם לדמיין "עתיד פרוע" בתחום התקשורת בין אנשים שהיום הוא נראה כמשהו פנטסטי וייתכן ובעתיד יתממש? מה יהיו ההשלכות של מציאות עתידית זו?
חשיבה על העתיד היא לא רק תרגיל בדמיון אלא מיומנות מכרעת לניווט בעולם המשתנה במהירות שבו אנו חיים. יצירת החזון העתידי חיונית לא רק למנהיגים בעסקים ובמדיניות, אלא גם ליחידים בחייהם האישיים. יחד עם זאת, חשיבת עתיד חורגת מעבר ליצירת חזון; מדובר בהכנת עצמנו והארגונים שלנו לבלתי נודע. על ידי פיתוח היכולת לדמיין תרחישים עתידיים שונים, נוכל ליצור אסטרטגיות היום שיעזרו לנו לשגשג מחר. חשיבת עתיד מאפשרת לנו לזהות הזדמנויות ואתגרים, מאפשרת לקבל החלטות אסטרטגיות שיכולות להוביל לחדשנות ולצמיחה בת קיימא.
שילוב חשיבת עתיד בחיי היומיום כרוך בשאלה הנשאלת באופן קבוע כיצד מגמות ה-STEEP הנוכחיות, למשל טכנולוגיה, חברה וסביבה עשויות להתפתח ולהשפיע על עתידנו. מצב זה דורש גישה סקרנית ופתוחה, נכונות ללמוד ולהסתגל, ויצירתיות לדמיין פתרונות לבעיות פוטנציאליות.
סיבה חשובה לעשות שימוש במתודות של חשיבת עתיד היא כדי לזהות מה אנחנו לא יודעים אבל צריכים לדעת כדי לקבל החלטות מושכלות יותר. למשל, ארגון יכול להחליט לכתוב תרחיש כדי לראות איך ומה יקרה באחד העתידים האפשריים שלו. תוך כדי תהליך הכתיבה, ייתכן שיתברר שעבור התפתחויות מסוימות אין מעבר קל מההווה אל העתיד. הקושי הזה יכול למקד את החשיבה על שאלות חשובות שיש לענות עליהן כדי לתכנן מדיניות טובה יותר. זה מסייע לארגון לזהות הנחות שיש לבחון אותן מחדש ולשנות אותן במידת הצורך. חשיבת עתיד היא מעין "מודיעין על העתיד". כפי שמודיעין בתחום הביטחוני אמור לצמצם את אי הוודאות באשר למה שעשוי להתרחש, כך גם חשיבת עתיד. במילים אחרות, ההישג המצופה מחשיבת עתיד הוא מֵירּוב (מקסימיזציה) של התועלת הפוטנציאלית הטמונה בשינויים שעשויים להתחולל, ו/או מזעור הנזק ששינויים אלו עלולים לגרום ובמידת האפשר יצירת עתיד רצוי.
תרגיל
זה הזמן להתנסות בכלי שממחיש את הערך לחשיבת עתיד בחיינו האישיים והארגוניים.
אופן עתידים הוא כלי עוצמתי לחקר עתידים, סוג של סיעור מוחות מובנה המסייע למשתתפים לדמיין כיצד מגמות או אירועים חשובים עשויים להשפיע על תחום מדיניות או אסטרטגיה. הכלי שימושי במיוחד לזיהוי ומיפוי קשרים וסיבתיות.
הגמישות בבחירת השיטות ובאופן השימוש בהן הופכת את חשיבת העתיד לתהליך רב -עוצמה שאפשר ליישמו במגוון רחב של אופנים, כדי לסייע למקבלי ההחלטות בארגונים בתכנון ארוך טווח וגיבוש מדיניות. התהליך מועיל באופנים שונים:
- מעמיק את ההבנה של הכוחות המניעים המשפיעים על התפתחויות עתידיות ובכך מאפשר תכנון וגיבוש מדיניות.
- מסייע בזיהוי פערי ידע של המשתתפים ומציע נושאים לבחינה וחקירה הדרושים לצורך הבנה טובה יותר של הכוחות המניעים
- מאפשר לבנות הסכמה רחבה בקרב בעלי העניין, בנוגע לסוגיות המפתח והאופנים שבהם ניתן לטפל בהן.
- מאפשר ליצור אסטרטגיה חסינה, כלומר ניתנת להתאמה לתנאים חיצוניים משתנים
- מגייס את בעלי העניין לפעולה יש לזכור שמשמעותה של הגמישות בניהול התהליך של חשיבת עתיד היא שלא מדובר ב"מתכון קבוע" או בגישה "סטנדרטית" שאפשר פשוט "לקחת מהמדף" ולבצע. בכל פרויקט צריך להקדיש מחשבה ולתכנן אותו בהתאם לדרישות הספציפיות של הפרויקט והארגון.
למה אנחנו צריכים לדמיין עתידים שונים?
אנאב ג'יין (Anab Jain) עתידנית ועמיתת TED, מביאה את העתיד לחיים שלנו, היא יוצרת חוויות שבהן אנשים יכולים לגעת, לראות ולהרגיש את הפוטנציאל של העולם שאנו יוצרים. האם אנחנו רוצים עולם שבו מכונות חכמות מפטרלות ברחובות שלנו למשל? או שבו המורשת הגנטית שלנו קובעת את שירותי הבריאות שלנו? הפרויקטים של ג'יין מראים מדוע חשוב להילחם על העולם שאנו רוצים. קבלו הצצה לעתידים אפשריים בהרצאה מאירת העיניים.
החשיבות של חשיבת עתיד בחינוך
על פי פרסום של OECD, חשיבת עתיד בתחום החינוך מפותחת פחות מאשר בתחומי מדיניות אחרים כמו אנרגיה, תחבורה או סביבה. וזאת למרות האימפקט העמוק של החינוך על הפרט והחברה בטווח הארוך. חשיבת עתיד רלוונטית ביותר לתחום החינוך מכיוון שהיא מעמיקה את ההבנה של הכוחות הראשיים המניעים שינויים במערכת החינוך ובבתי הספר. הרבה מאוד מקבלת ההחלטות בתחום החינוך מתמקד בטווח הקצר, בשאיפה לפתור בעיות מיידיות או בייעול פרקטיקות קיימות. יתרה מזאת, התרבויות המוסדיות בתחום החינוך ערוכות הרבה יותר להסתכלות אל העבר מאשר בהתקדמות אל העתיד. הנטייה שלא לקחת בחשבון את הטווח הארוך פחות מתאימה לעולם מורכב שמשתנה במהירות. סיבה נוספת להטמעת חשיבת עתיד בחינוך היא "לצייד" את התלמידים בכשירות של חשיבת עתיד ההכרחית לחייהם.
לסיכום
חשיבה עתיד עוסקת בהעצמת היכולות שלנו ומאפשרת לנו לקבל החלטות מושכלות לאור הבנת ההשלכות האתגרים וההזדמנויות הנגזרות מהמידע שנאסף ולנקוט בפעולות שמנווטות את העתיד האישי והקולקטיבי שלנו לעבר התוצאות שאנו בוחרים בהן. זוהי גישה ליצירת מחר טוב יותר על ידי הבנה ומינוף הכוחות שמעצבים את עולמנו היום.