מיומנויות וכיצד ניתן ללמדן

כשאנחנו מדברים על חינוך אנחנו מדברים לא רק על הקניית ידע, אלא גם ובעיקר על הקנייה של מיומנויות. אבל מהי בעצם מיומנות? ואילו סוגים של מיומנויות קיימים. 

מיומנות היא היכולת לבצע תהליכים ולהשתמש בידע באופן אחראי כדי להשיג מטרות. על פי המדיניות הפדגוגית הלאומית ומצפן הלמידה של פרויקט חינוך 2030, ניתן לסווג את המיומנויות לשלושה סוגים: מיומנויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, מיומנויות חברתיות ורגשיות ומיומנויות פיזיות ומעשיות. בואו נכיר אותן:

מיומנויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות

מיומנויות קוגניטיביות הן קבוצה של אסטרטגיות חשיבה, המאפשרות שימוש בשפה, במספרים, בהנמקה ובידע נרכש. הן כוללות מיומנויות מילוליות ולא מילוליות, ומיומנויות חשיבה מסדר גבוה יותר. 

קיימות גם מיומנויות מטה-קוגניטיביות מיומנות שעוסקות בשאלה כיצד ללמוד, וביכולת עצמית של הלומד לזהות את הידע, הכישורים, העמדות והערכים שלו. המיומנויות הקוגניטיביות, הכלולות במדיניות הפדגוגית הלאומית, הן: 

1. אוריינות מדעית
2. אוריינות מתמטית
3. אוריינות לשונית
4. חשיבה ביקורתית
5.  חשיבה יצירתית
6. אוריינות דיגיטלית 
7. אוריינות מידע

בעולם משתנה תמיד, המיומנויות הקוגניטיביות החשובות ביותר הן אלו שמאפשרות ותומכות בשגשוג בתנאים של דינמיות ואי ודאות. 

כדי להישאר רלוונטיים בעידן של אוטומציה ובינה מלאכותית, יהיה על הלומדים לרכוש מיומנויות חדשות כל הזמן, תוך הפגנת סקרנות, גמישות ויכולת למידה לאורך כל החיים. התלמידים יידרשו ליישם חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית, כדי לפתור בעיות חדשות ומורכבות בתנאי אי-ודאות של המציאות המשתנה. 

מיומנויות חברתיות ורגשיות

הכוונה היא לדפוסים עקביים של מחשבות, רגשות והתנהגויות, המאפשרים ללומדים לפתח את עצמם, לטפח את יחסי הגומלין שלהם עם סביבתם ולממש את אחריותם האזרחית. 

המיומנויות הרגשיות, הכלולות במדיניות הפדגוגית הלאומית, הן: 

1. מודעות עצמית 
2. הכוונה עצמית

המיומנויות החברתיות הן:

1. מודעות חברתית
2. התנהלות חברתית 
3. אוריינות גלובלית

בעולם של מציאות משתנה, הופכות מיומנויות חברתיות ורגשיות להיות חיוניות וחשובות לא פחות ממיומנויות קוגניטיביות. מיומנויות חברתיות ורגשיות, הכוללות אמפתיה, מודעות עצמית, כבוד לאחרים והיכולת לתקשר, הופכות לחיוניות יותר בעולם, שנעשה מגוון יותר בהיבטים אתניים, תרבותיים ולשוניים.

הישגי הלומדים במוסדות החינוך קשורים קשר הדוק ליכולת של הלומד לפתח מיומנויות חברתיות ורגשיות, הכוללות התמדה, יעילות, אחריות, סקרנות ויציבות רגשית, המקדמות גם את פיתוח המיומנויות הקוגניטיביות של הלומדים. 

בעולם התעסוקה, הסבירות כי עובדים שתפקידיהם מבוססים במידה רבה יותר על מיומנויות חברתיות ורגשיות, יוחלפו באוטומציה ובבינה מלאכותית, צפויה להיות נמוכה יחסית. עם זאת, מתחוללים שינויים גם בתחום זה בשדה הבינה המלאכותית.

מיומנויות פיזיות ומעשיות

קיומן של מיומנויות אלה מאפשר ללומד את השימוש בכלים פיזיים, על מכלול הפעולות והפונקציות הכרוכות בהן. מיומנויות אלו כוללות מיומנויות מעשיות, כגון היכולת להשתמש בהתקני טכנולוגיית מידע ותקשורת, לנגן בכלי נגינה או ליצור אמנות, ואוריינות גופנית בריאותית, וכישורי חיים, כגון היכולת להתלבש, להכין אוכל ולשמור על ניקיון עצמי. מיומנויות מעשיות הן מיומנויות הנדרשות כדי להשתמש ולתפעל חומרים, כלים, ציוד וחפצים, לשם השגת תוצאות מסוימות.

פיתוח מיומנויות פיזיות ומעשיות, כגון מוסיקה ואמנות, מקדם את הפיתוח של מיומנויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, ואף את הפיתוח של מיומנויות חברתיות ורגשיות הכוללות אמפתיה ואחריות. קיום מיומנויות פיזיות ומעשיות חיוני לתפקוד הכולל ולשלומות של הלומדים בכל ממדי החיים (למשל בתחום הבריאות הנפשית והפיזית).

אבל איך והאם ניתן לפתח מיומנויות? 

כדי להישאר רלוונטים במציאות מורכבת ומשתנה, הלומד חייב לרכוש מיומנות, אבל גם לשדרג אותן. ועל כן מערכת החינוך נדרשת להטמיע הוראת מיומנויות ולא רק ידע הקניית ידע. תהליך רכישת מיומנויות כולל בדרך כלל מספר מרכיבים:

·  למידת ידע פרוצדורלי – קודם כל יש לרכוש את הידע לגבי המיומנות, מהי, וכיצד לבצע אותה למשל, בעת פיתוח מיומנות של ניהול סיכונים, לומדים מהו סיכון ואלו פרקטיקות ניתן ליישם בניהול סיכונים.

·  התנסות בביצוע המיומנות – מרכיב מרכזי וחשוב ברכישת המיומנות הוא להתנסות  בה בפועל, ובמגוון תחומים והיבטים. כך לדוגמה, אין זה מספיק לרכוש ולהבין את הידע הפרוצדורלי הרלוונטי לגבי ניהול סיכונים, אלא יש להתנסות בניהול סיכונים בפועל – בדוגמאות ובהקשרים שונים.

·  השקעת מאמץ בתרגול מתמשך – תרגול, תרגול ועוד תרגול. כדי שמיומנות תהפוך למיומנות יש להשיג שליטה בה. לחלק לעתים יש ללומד כשרון טבעי  אך גם כדי להגיע לרמת שליטה טובה נדרשים מאמץ והשקעה. בין אם זה למידת שפות או ניגון על כלי נגינה.

ומה תפקיד המורה בתהליך רכישת המיומנויות? 

תפקיד המורה הוא להנגיש את הידע הפרוצדורלי, לייצר התנסויות רלוונטיות לביצוע המיומנות, ולנטר, למשב, לתמוך ולכוון את תהליך התרגול המתמשך של הלומדים בביצוע המיומנות, עד להשגת רמת השליטה הרצויה במיומנות.