מה במגמה? #7
מה קורה בדצמבר 2022?
כדי שמורים יוכלו לשנות את העולם, דרושות תוכניות פיתוח מקצועי רחבות-היקף
מורים הם המרכיב החשוב והיקר ביותר בחינוך הפורמלי. אבל יש מחסור גובר במורים מוסמכים, ונטישה גוברת של המקצוע. להערכת אונסק"ו, עד 2030 העולם יזדקק לכ-69 מיליון מורים חדשים בחינוך היסודי והעל-יסודי. במקומות רבים שכרם נמוך מדי, ומזלזלים בעבודתם. מגיפת הקורונה הגבירה את הנטישה עקב חששות בריאותיים, חוסר כבוד למקצוע, היעדר אוטונומיה מקצועית ושחיקה.
לדעת חוקרים במכון ברוקינגס, שתי הסוגיות הדחופות ביותר הן: ראשית, גיוס – הכשרה ושימור כמות מספקת של מורים מוסמכים. שנית – הבטחת התפתחות מקצועית מתמשכת. עם הסוגיה הראשונה, המורכבת במיוחד, לא ניתן להתמודד בלי שינויים מהותיים במערכות חינוך שלמות, ויחסי הגומלין שלהן עם המערכת הכלכלית והפוליטית. הסוגיה השנייה מחייבת לתכנן וליישם תוכנית פיתוח מקצועי של מורים (TPD) שתאפשר להם ללמוד ולהתעדכן.
השותפים ל"פרויקט מיליוני הלומדים" של מכון ברוקינגס מתמודדים עם אתגר זה. ב-20 השנים האחרונות הם צברו ידע בנושא, אך עדיין קשה ליישם תוכניות TPD יעילות בקנה מידה גדול. זה עניין מורכב ויקר. טכנולוגיה לבדה לא תיתן מענה לאתגר, למרות שמפתה לחשוב כך. לפעמים הטכנולוגיה עלולה אפילו לקלקל, אם היא מתסכלת ומנכרת את המשתתפים. גם הגישות להערכת האפקטיביות של ה-TPD לוקות בחסר. תכנון, התאמה, ויישום TPD רחב היקף אינם פשוטים, אבל הם קריטיים, ומחייבים מחקר, שיתוף פעולה משמעותי עם גורמי ממשל, ומחויבות ארוכת-טווח כדי שמורים יוכלו באמת להגשים את ייעודם לשנות את העולם.
חומר למחשבה: מהו הנושא החשוב ביותר שבו צריכה להתמקד תוכנית יעילה של פיתוח מקצועי של מורים?
עתיד היופי הוא גם וירטואלי
בתערוכת הטכנולוגיה באירופה ביוני, לצד דוכני ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא, ניצב הדוכן של חברת לוריאל. לכאורה, שכנות לא צפויה, אבל זו בדיוק התפיסה שחברת הקוסמטיקה מנסה לשנות. היא דוגלת בשילוב חדשנות טכנולוגית, מתוך אמונה שעתיד היופי יהיה פיזי, דיגיטלי וגם וירטואלי. לשם כך היא מקדמת אלגוריתם בינה מלאכותית להתאמת איפור, קריאת גלי מוח כדי לאתר בושם מתאים, ויוזמות בתחומי המטאוורס, הבלוקצ'יין ו"ווב 3".
שימוש בבינה מלאכותית מאפשר להציע מוצרים מותאמים אישית. כך, לדוגמא, מתאימים את גוון השפתון המושלם, מציעים מוצרי טיפוח בהתאם לסריקה ומיפוי מאפייני עור; ע"י סריקת הפעילות המוחית מסייעים לבחור בושם שיגרום תחושה טובה יותר, או מכשיר יוקרה ביתי לטיפוח העור, שמאיר בתאורת LED ומפזר סרום להפחתת קמטים.
שיתופי הפעולה בין חברות ביוטי וטכנולוגיה כוללים מחקר המזהה קשרים בין בריאות העור, אורח חיים וביולוגיה. ישראל היא יעד לוהט עבור הענקיות הבינלאומיות בתחום, וקיים ביקוש לטכנולוגיות פרסונליזציה ולפתרונות טיפוח עור מבוססי ננו-טכנולוגיה, לרבות בתחום ה"גרין טק".
חומר למחשבה: האם לא הגיעה העת לראות ב"מדע היופי" תחום מקצועי לגיטימי ולטפח מגיל צעיר את ההכרה בחשיבות האסתטיקה והבריאות לכלל האוכלוסייה, ולא לקשור את המונח רק ל"אידיאל היופי הנשי"?
טלה-רובוטיקה תוך-גופית
זוכרים את הסרט "המסע המופלא" (1966) שבו מעין צוללת (עם מדענים בתוכה) מוזערה כדי לשייט בתוך גוף אדם חולה ולרפאו? ובכן, אנשים לא ימוזערו. אבל רובוטים זעירים יוכלו לאבחן ולטפל בתוך הגוף, תוך מיזוג טכנולוגיות הליבה של המטאוורס – מציאות מדומה/רבודה – עם "טלה-רובוטיקה": שימוש ברובוטים במקומות שאינם נגישים פיזית לאדם, לביצוע משימות מורכבות (למשל, טיפול בתקלות בכור גרעיני, בלוויין או, להבדיל, בגוף האדם).
חברת Endiatx מקליפורניה הדגימה התקן דמוי גלולת אנטיביוטיקה, שיכול להחליף אנדוסקופ רפואי משוכלל. יש בו מצלמה, מדחף זעיר (לצורך תנועה) ואמצעי תקשורת אלחוטית. אפשר לבלוע אותו ולשלוט בו מרחוק בעזרת מסך מגע, וההתקן משדר וידאו מתוך מערכת העיכול. (אגב, חלוצה בתחום זה הייתה החברה הישראלית "גיוון אימג'ינג").
את הגלולה הרובוטית החדשה כבר בלעו כמה מתנדבים, ומתבצעים ניסויים לקראת אישור ה-FDA, לאבחון סרטן, אולקוס, דלקת הקיבה וכו'. למטופלים יהיה יתרון גדול בהחלפת בדיקה פולשנית לא נעימה בבליעת גלולה רובוטית, ולא פחות חשוב – עלות הייצור הצפויה היא כ-25 דולר ליחידה. ומה בשלב הבא? שואפים למזער את ההתקן עוד יותר, ולהוסיף יכולות ניתוחיות: לקיחת דגימות וטיפול. וכל זה לשימוש ביתי, במסגרת רפואה-מרחוק.
חומר למחשבה: כיצד ניתן לנצל טכנולוגיות של טלה-רובוטיקה לצורכי למידה?
שני סוגים של שווקי עבודה: עבודה מרחוק ומקרוב
תמורות גיאופוליטיות ואחרות פוגעות ביציבות שוק העבודה. מחד גיסא, נראה כי התנאים לעבודה מרחוק נחלשים. מאידך, יותר מאי פעם, עובדים דורשים ממעסיקיהם תגמול, איזון בית-עבודה, עבודה גמישה ולימוד מיומנויות חדשות.
מחקר של לינקדאין חושף שיש היום שני שווקי עבודה: אחד למחפשים רק עבודה מרחוק, ושני לפונים לעבודה מקרוב, כלומר בתוך הארגון. הראשון מצטנן מהר מאוד, והשני מתחזק. בשוק "הדוק" קיים קושי למצוא עובדים מיומנים למשרות קיימות. מחסור בעובדים מתאימים, בדגש על מתאימים, עלול להשליך על צמיחה, אי שוויון ואינפלציה. נכון לאוקטובר 2022, לכל מחפש עבודה בארגון יש פי 4 יותר אפשרויות מאשר למחפשי עבודה מרחוק. מספר המשרות המוצעות לעבודה מרחוק ירד לאחת מכל 7 מישרות בארה"ב, ובמקביל עלה מספר הפונים לעבודה מקרוב (50% מכלל הפונים).
שוק עבודה הדוק ועבודה מרחוק יכולים להגביר תעסוקה ולצמצם פערים בשוק העבודה. הם תורמים להעסקת מועמדים שבעבר לא היו בהישג יד, כולל מגוון אוכלוסיות מכל מגדר, גזע ודת, כמו גם ועובדים עם מוגבלות.
חומר למחשבה: כיצד נוכל להטמיע כבר בגיל צעיר פתיחות לסגנונות עבודה שונים, ההולכים ומתרבים לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות, כך שהתלמידים יוכלו לתרום הרבה יותר לעצמם ולמעסיקיהם בעתיד?
הטכנולוגיה משנה את דרכי ההוראה והלמידה
הטכנולוגיות הדיגיטליות מעצבות מחדש את אופן ההוראה. מהן המגמות ה"חמות" ביותר?
- למידה מקוונת – המספקת הזדמנות ללמד מחוץ לכיתה ולהפוך את הלמידה למהנה ואינטראקטיבית.
- למידה באמצעות וידאו – במקום מפגש חי, הלומדים יכולים לצפות בהקלטות השיעורים, ובסרטונים נלווים, כשנוח להם.
- למידת VR/AR וכיתה אימרסיבית – מעצימות את האינטראקציות עם החומר. למידה אופפת (אימרסיבית) היא פתרון המשלב חוויות חדשות תוך כדי למידה ומשפרת הבנה של רעיונות חדשים.
- נתוני עתק (ביג דאטה) – עם אימוץ הלמידה האלקטרונית, היקף הנתונים הנאספים גדול מאי פעם. שימוש נכון בהם יכול לתרום ללמידה מותאמת לתלמידים, לבחינת אסטרטגיות למידה שונות ולניטור של הצלחת התלמידים.
- בינה מלאכותית – השוק העולמי של AI בחינוך צפוי להגיע ל-3.68 מיליארד דולר עד 2023. האוטומציה של משימות יכולה לתת מענה לשאלות התלמידים בנושאי התוכן הלימודי ולפנות זמן למורים להתמקד יותר בלומדים.
- מישחוק (Gamification) בלמידה – מגביר את מעורבות התלמידים, מעלה מוטיבציה להשיג תוצאות, וגורם לכשלונות לא להוות מכשלה, אלא רצון לניסיון נוסף.
- מכשירי האינטרנט של הדברים (IoT)– תורמים לשיתופיות מידע בזמן אמת, לרבות אפשרות ניטור היעדרות נוכחות ילדים בכיתה.
הטכנולוגיות מאפשרות דרכים רבות לשיפור מעורבות הלומדים בלמידה, אבל החוכמה היא יישומן בכיתה בצורה נכונה. אופני היישום מגוונים, והדבר הטוב ביותר בטכנולוגיה הוא שהיא גמישה ויכולה להשתנות במהירות.
חומר למחשבה: האם מערכת החינוך מוכנה להטמעת מגמות אלו? ואם לא, מה המשמעות של התקדמות הטכנולוגיה מחוץ למערכת החינוך?
חלבונים שמקורם בחיידקים ופטריות יועילו מאוד לסביבה
מחקר חדש מראה שמעבר מבשר בקר לחלבונים מהונדסים, שמקורם בחיידקים, פטריות או אצות, יפחית את כריתת היערות ואת פליטת גזי החממה.
בעזרת הדמיה ממוחשבת בחנו את ההשלכות שיהיו לתרחישים שונים של צריכת הבשר העולמית בשלושים השנים הקרובות. החוקרים בדקו את ההשפעה על הסביבה אם צריכת הבשר תישאר כמו שהיא, ואם היא תפחת ב-20, ב-50, או ב-80 אחוזים, בהתחשב בגידול האוכלוסייה.
הממצאים הראו שאם הקצב שבו האנושות צורכת בשר לא ישתנה, היקף בירוא היערות יוכפל תוך שלושים שנה, ומדי שנה יהפכו למרעה 80 אלף קמ"ר של יערות. אך די בכך שהאנושות תפחית בחמישית את צריכת הבשר, כדי לעצור לגמרי את הגידול בכריתת היערות.
גם לתחליפי בשר יש מחיר סביבתי. גידול תרביות תאים דורש סוכר, הפקתו דורשת מים ושטחים נרחבים, אך אלו יבואו על חשבון שטחי מרעה שיתפנו. לכן, בראייה כוללת, הפגיעה בסביבה תהיה נמוכה יותר. עם זאת, יש לזכור שגם בתרחיש האופטימי ביותר, צמצום צריכת הבשר הוא רק חלק מהמאבק במשבר האקלים, לצד המעבר לאנרגיות מתחדשות ופתרונות נוספים.
חומר למחשבה: כיצד מערכת החינוך יכולה לתרום לשינוי הרגלי הצריכה של האנושות? מהי מידת ההתערבות הנכונה של מערכת החינוך לגבי תזונה מהונדסת?
שיפור הדמוקרטיה בעזרת בינה קולקטיבית
יש לתקן ליקויים הן בטכנולוגיות והן בדמוקרטיה, ויש קשר ביניהן. סיכוני הטכנולוגיות ידועים: חדירה לפרטיות, התעצמות מונופולים, אפליה מבוססת על אלגוריתמים, ועוד. בה בעת, פוחת האמון בדמוקרטיה. כיצד ניתן לעדכן את הדמוקרטיה כך שנוכל לנווט בהצלחה לעבר תוצאות ארוכות-טווח משותפות?
צורות הדמוקרטיה הנוכחיות אינן אלא ביטויים מוקדמים של "אינטליגנציה קולקטיבית" (CI) – מערכות של קבלת החלטות מבוזרת כדי להפיק את המיטב עבור הקולקטיב. אסור לנטוש את האידיאלים הדמוקרטיים, אך יש לנצל את הטכנולוגיות להפעלת מנגנוני בינה קולקטיבית: שכלול שיטות ההצבעה, דיונים מבוססי-קונצנזוס, ועוד. אפשר להתחיל בשיפורים קטנים, כמו החלפת שיטת ההצבעה הרגילה בשיטה משוכללת יותר כמו "בחירה מדורגת" (דרוג מספר אופציות לפי סדר עדיפות). מכאן אפשר להתקדם למגוון מנגנונים חדשים שהטכנולוגיות מאפשרות. תחשבו על ויקיפדיה, לדוגמה, או על ארגונים מבוזרים שכבר משתמשים בטכנולוגיות מבוססות-בלוקצ'יין. יש פלטפורמות מוצלחות (דוגמה) של דיון דמוקרטי המשתמשות בלמידת-מכונה לזיהוי הסכמות בקרב בעלי עמדות שונות. כל אלה עשויים להוביל למערכות CI עתידיות. אפשר לדמיין עולם של שפע מוצרים ציבוריים עם שיתוף פעיל בהשקעות המבוססות על צורך משותף.
הצלחת מודלי AI כמו 3-GPT, המאומנים על ידע אנושי, נובעת מזה שאלה מנועי בינה קולקטיבית, לא רק מלאכותית. בעתיד, מודלים כאלה ישותפו בתהליכי קבלת החלטות. כדי להבין את הפוטנציאל, אפשר להסתכל על אסטוניה, מדינה שכבר בנתה סוג של דמוקרטיה דיגיטלית.
חומר למחשבה: איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה לחינוך לדמוקרטיה בבית הספר?
