מה במגמה? #13
מה קורה ביוני 2023?
תכנון ויישום של חינוך ממוקד לומד
חינוך ממוקד-לומד (Learner-centered education, LCE) מתייחס לתפיסה חינוכית המתמקדת בצרכים הייחודיים של כל ילד וילדה. תפיסה זו באה לידי ביטוי בעקרונות המעודדים התפתחות יצירתית שעוזרת לנווט בסביבות מורכבות המשקפות את עולמנו: מיקוד באינדיבידואליות של התלמיד, תפיסת למידה ממוקמת כחוויה אותנטית, פיתוח מיומנויות ונטיות, מירוב חוויות חיוביות ותגובות רגשיות תומכות וערעור על מבני הכוח המסורתיים.
הנחת היסוד היא שכל התלמידים מסוגלים ללמוד כאשר מספקים להם תכנית לימודים גמישה ורספונסיבית. גישה זו מספקת מספר אמצעים ללימוד, גישה לידע ומיומנויות ומעודדת ביטוי עצמי או פעולה הנובעת מהלמידה.
יישום התפישה הודגם ב"בית ספר-בתוך-בית ספר" בארה"ב, בו רבע מתלמידי חטיבת הביניים הצטרפו לתוכנית מסוג זה. מתוארים סיפורי שגשוג והצלחה של תלמידים. תלמיד אחד הביא את התשוקה שלו לציור ופיתח עסק לטובת קהילת בית הספר. תלמיד אחר, על הרצף האוטיסטי, פיתח כישורי התבוננות וניתוח חדשים. תלמידה בעלת יכולות גבוהות פיתחה מסלול למידת MOOC שאפשר לה לסיים את חטיבת הביניים שנה מוקדם יותר.
סיפורים אלו ואחרים תומכים בגישה שתוארה, כדי לפתח זהות יצירתית ולהעצים את הסיכוי להצלחה ולהגשמה עצמית בעולם רווי שינויים.
חומר למחשבה: מה מונע בעדכם לעבור לחינוך ממוקד לומד? מה יכול לעזור לכם או לארגונכם כדי לעשות את המעבר המתבקש?
השפעת מדיה חברתית וטכנולוגיה על בריאות הנפש של דור Z
מערכת היחסים של צעירים בגילאי 18-24 עם המדיה חברתית היא מסובכת להפליא, וכך גם הקשר בין מדיה חברתית לבין בריאות הנפש. ממצאים מסקר עולמי חדש מראים ששימוש במדיה חברתית אמנם מוביל לפחד מהחמצה (FOMO) או לדימוי גוף ירוד, אך מצד שני עוזר בקידום קשרים חברתיים ויכולת ביטוי עצמי.
בני דור Z נוטים יותר מדורות אחרים לצטט רגשות שליליים לגבי מדיה חברתית ומוכנים יותר לדווח על בריאות נפשית לקויה. אבל, במפתיע, גם הדורות המבוגרים יותר עושים שימוש רב במדיה חברתית, ולמעלה ממחציתם מציינים את ההשפעות החיוביות על בריאותם הנפשית הכוללות ביטוי עצמי וקישוריות חברתית. במיוחד, פליטים צעירים ומבקשי מקלט מוצאים במדיה החברתית בסיס לחיבוריות ולהפחתת הבדידות.
יתר על כן, טכנולוגיה מספקת גישה למשאבים תומכים בבריאות הנפש, ובני דור Z נוטים יותר מקודמיהם להשתמש ביישומים הדיגיטליים התומכים.
חומר למחשבה: מה עלינו לעשות כדי שהמדיה החברתית תהיה יותר מועילה ממזיקה?
האם בעזרת הטכנולוגיה נשפר את המוח ונשיג חיי נצח?
העתידן ריי קורצווייל צופה שנשיג חיי אלמוות – תוך שמונה שנים. קורצווייל עבד עד לאחרונה בגוגל והתפרסם במגוון תחזיות טכנולוגיות מזה כ-30 שנה. אחת הנודעות נוגעת ב"סינגולריות טכנולוגית" – מצב שבו הבינה מלאכותית עוברת את האנושית. הדבר יקרה, להערכתו, בשנת 2045. אחת ההשלכות – חיי נצח. קורצווייל סבור שחיבור המחשב לניאו-קורטקס (קליפת המוח) יבשר את השלב הבא בשיפור מוח אנוש. "יהיה לנו יותר נאו-קורטקס, נהיה משעשעים יותר, מוסיקליים יותר, וסקסיים יותר". לדעתו, נוכל להעצים את כל התכונות שאנחנו מעריכים אצל בני אדם. בניגוד לתרחיש הבלהות שבו מכונות משתלטות על האנושות, קורצווייל מאמין שניצור סינתזה של אדם-מכונה שתשדרג אותנו. זה כולל גם את הרעיון של ננו-רובוטים המוחדרים לגוף כדי לתקן פגמים ולשפר תפקודים. לפי קורצווייל, זהו המשך טבעי של תהליך שהחל לפני מאות שנים עם מכשירים פשוטים כמו משקפיים, ובהמשך עם עזרי שמיעה או קוצבי לב. כך הגענו לעשור השני של המאה ה-21, עם גידול איברים במעבדה וניתוחים גנטיים.
חומר למחשבה: האם אתם יכולים לדמיין כיתת תלמידים שעברו שיפורי מוח מגוונים, והמורה בת 150?
מקצועות העתיד בהיי-טק: לא מה שחשבתם
השפעתה המתמשכת של מגפת הקורונה, האינפלציה הגואה וכניסת הבינה המלאכותית לשימוש נרחב, משנים את שוק התעסוקה במיוחד בתחום ההיי-טק, בארץ ובעולם. בסביבה של התפתחות טכנולוגית דיגיטלית מואצת וחשש גובר מטעויות אנוש, אנשי מקצוע, שעיסוקם היומיומי הוא בעיקר חשיבה 'צרה', מאבדים את יתרונם.
ספק רב אם תיעלם כליל העבודה האנושית, שמפעילה רגש ושיקול דעת טוב יותר ממכונות. אך כיום כבר יורדת קרנם של מקצועות כמו פיתוח תוכנה, בקרת איכות, ניתוח נתונים, שיווק ומיחשוב. לעומת זאת, אלה המקצועות שצוברים יוקרה:
- מנתחי תפעול אבטחת סייבר (Security Operations Center Analyst)
- מהנדסי "פרומפטים" – המיומנים ביצירת שאילתות למחוללי טקסט אוטומטיים כמו ChatGPT.
- מנהלי מוצר – אחראים על פיתוח כולל והוליסטי של המוצר ממגוון היבטים.
חומר למחשבה: האם וכיצד צריכה מגמה זו להשפיע על תוכניות הלימודים?
דור הדיסאינפורמציה
בחמש השנים האחרונות מובילה פינלנד ביכולת של תושביה להתמודד עם דיסאינפורמציה. הסיבה להצלחה היא שהחל מגן חובה, אוריינות תקשורתית הינה חלק מתוכנית לאומית ומושקע מאמץ רב מצד צוותי ההוראה להקנות לתלמידים כלים להבחין בדיסאינפורמציה. למשל, לשאול מה המוטיבציה של יוצר סרטון טיקטוק מסוים, כיצד ומתי נכתבה כתבה מסוימת ומה רצה המחבר להשיג, כיצד פועלים מנועי החיפוש ומדוע התוצאות הראשונות אינן בהכרח האמינות ביותר.
בני ובנות דור ה-Z גדלו בעולם של רשתות חברתיות, אבל זה לא אומר שיש להם היכולת לזהות מניפולציות וכזבים. מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת הבריטי Journal of Developmental Psychology מצא שגיל ההתבגרות עשוי להוות שיא בהמצאה או אימוץ של תיאוריות קשר, והרשתות החברתיות תורמות לחשיפת המתבגרים לתיאוריות אלו. לכן יש מקום להשתמש בנכונות שלהם לחינוך לאוריינות תקשורתית ולפיתוח דעות משל עצמם.
חומר למחשבה: על פי מה אתם בוחרים לתת אמון או להטיל ספק בפרסום או בסרטון?
ריצוף בפלסטיק ממוחזר
הפלסטיק בו אנו משתמשים מדי יום ידוע כאחד המזהמים הגדולים של היבשה והים. חלקיקי פלסטיק מגיעים אל בעלי חיים ואף אלינו בני האדם.
במדינות אפריקה בכלל ובמצרים בפרט, הטיפול בפלסטיק מצומצם ממדינות אחרות, וזיהום הפלסטיק נרחב ביותר – בייחוד במצרים. מצרים התחייבה לצמצום פסולת הפלסטיק. בחלק מהמחוזות אוסרים על שימוש בפלסטיק חד פעמי ובחלקם הוקמו מפעלים למחזור פלסטיק.
אחד המפעלים מייצר אבני ריצוף מפלסטיק ואלומיניום ממוחזרים. אבני הריצוף חזקות פי שתיים מאבני בטון, ושבירות פחות, והן נמכרות לקבלנים. מתוכנן למחזר באופן זה מיליארדי שקיות ניילון, אשר ללא המיחזור היו מוצאות את דרכן לשטח הפתוח, למזבלות ולים.
חומר למחשבה: מה אתם מציעים לעשות כדי לצמצם את השימוש בפלסטיק מזהם? מהו תפקיד בית הספר בצמצום הזיהום?
ללמד איך להתדיין על רקע חילוקי דעות פוליטיים
אנחנו מצויים במציאות מורכבת עם הרבה אי ודאות. במפגש עם בני ובנות הנוער קשה ואף לא נכון להתעלם ממה שקורה מחוץ לכותלי בית הספר. הנוער חשוף למידע מהבית, מהתקשורת, ועוד. בכדי לאפשר שיח ובאמצעותו להעשיר ולפתח מיומנויות הנדרשות להתמודדות עם מצבי קונפליקט, להלן מספר אסטרטגיות שיועלו לסייע:
- מסגור הדיון – במה דנים ובמה לא (לדוגמא, דנים ברעיונות ולא באנשים שמייצגים אותם).
- פתיח שנוגע בהיבטים אישיים של חברי וחברות הקבוצה, להגברת ההיכרות ופיתוח אמפתיה.
- הצגת הרקע והקשר לדיון – בכדי שהדיון יהיה ממוקד ורלוונטי.
- בחינת המידע שיש למשתתפי הדיון – כיצד מוודאים שהמידע אמין? פיתוח חשיבה ביקורתית, הטלת ספק וחיפוש מידע במקומות שונים.
- קשר עם ההורים – הסברה ויידוע של העיסוק באקטואליה, הסיבות והאמצעים.
- "תרגול" בנושאים שפחות מועדים לגרום לקונפליקט. אפשר לבחור נושאים מתוך חיי בית הספר.
חומר למחשבה: כיצד ניתן לברר מהי אמינות המידע שיש בידי המתדיינים בכיתה?
