מה במגמה? #14
מה קורה ביולי 2023?
תוכנית חינוכית חדשה לגיל הרך
תקופת הגיל הרך (מלידה עד גיל שש) קריטית להתפתחות הפרט: לפיתוח ערכיו החברתיים, למודעותו לסביבה, ולהפיכתו לאדם הבוגר שהוא עתיד להיות. העתיד אליו יגדלו הפעוטות והילדים של היום ידרוש ידע, כלים ומיומנויות להתמודדות עם מגוון תהליכים שעדיין אינם מוכרים לנו. בישראל יש כיום מספר בעיות במערכות החינוך של הגיל הרך. החינוך בגיל זה נתפס, על פי רוב, כמוקדש להשגחה וטיפול, ולוקה בתפיסות של היבטים חינוכיים משמעותיים.
במחקר שארך חמש שנים, בהובלת המכון הדמוקרטי עם מפעיל מרכזי של מעונות יום בישראל, נוצקו יסודות לתוכנית חינוכית חדשה המבוססת על תפיסות מתקדמות של התפתחות ילדים בגילאי לידה עד שלוש. עיקרי התוכנית כוללים בניית שפה חינוכית, הטמעתה על ידי מנהלות המעונות כסוכנות שינוי, הרחבת מעגלי ההשפעה למטה ולמטפלות, עבודה מערכתית פנים ארגונית, והפצת הידע לקהילה הסובבת.
עקרונות הפעולה של התוכנית כוללים בניית תרבות דמוקרטית במעון תוך טיפוח מערכות יחסים ודיאלוג, טיפוח השונות על ידי התאמת תפיסות חינוכיות רלוונטיות לשונות הבינאישית והתרבותית, וטיפוח אחריות חברתית – הבנת חשיבות שוויון הזדמנויות בחברה, אכפתיות והדדיות, טיפוח תודעת קיימות, וכן הומניזם – תפיסת האדם כשלם ושווה מיום לידתו.
חומר למחשבה: על פי מה קובעים שתוכנית חינוכית היא מוצלחת?
שיעורי הפריון בעולם קורסים
ה"אקונומיסט" מדווח כי שיעורי הפריון העולמיים "קורסים". למעט אפריקה, אוכלוסיית העולם תהיה בשיא השפל ב-2050, ובסוף המאה יהיו פחות אנשים מהיום.
״שיעור התחלופה הדמוגרפי״ משמעו ממוצע של 2.1 ילדים למשפחה והוא דרוש כדי לשמור על גודל האוכלוסייה. בשנת 2000 שיעור הפריון העולמי היה 2.7, וכיום הוא עומד על 2.3, במגמת ירידה. התוצאה – הרבה יותר מבוגרים ופחות ילדים. עד 2030, יותר ממחצית מאוכלוסיית מזרח ודרום מזרח אסיה יהיו בני 40 ומעלה, וכאשר הזקנים ילכו לעולמם הם לא יוחלפו במלואם. ביפן ירד שיעור הפריון זו השנה השביעית ברצף.
מאחר וגמלאים זקוקים לצעירים שיתמכו בהם, ההשלכות עלולות להיות מיסים גבוהים יותר, עיכוב גיל הפרישה, ומשברים בתקציבי הממשלה. כמו כן, סביר שיהיה מחסור בעובדים צעירים משכילים.
מאידך גיסא, יש יתרונות: משפחות קטנות מסוגלות להשקיע יותר בבריאות ובחינוך, מה שמצמצם עוני ותומך ברווחה חברתית וכלכלית; עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה; מימוש הפוטנציאל של העניים בעולם. בנוסף, אימוץ בינה מלאכותית ורובוטיקה עשוי לתמוך בתעשייה וגם להקל על הטיפול בזקנים.
חומר למחשבה: האם אפשר ליצור סביבות חיים וסביבות עבודה בהן המבוגרים מאוד ממשיכים להיות פוריים ותורמים לעצמם ולחברה?
קריאת מחשבות בעזרת דימות fMRI ובינה מלאכותית
חוקרים יפניים השיגו התקדמות משמעותית לקראת "קריאת מחשבות" על ידי סריקת פעילות מוחית בעזרת דימות fMRI. הם הציגו 10,000 תמונות לארבעה מתנדבים תוך כדי סריקת התגובה המוחית שלהם במכשור fMRI, ומערכת בינה מלאכותית "התאמנה" על אוסף התמונות והסריקות. החוקרים חזרו על התהליך שלוש פעמים, כך שהמערכת צברה יותר ויותר מידע על הקשר בין הפעילות המוחית לצפייה ברכיבי תמונה שונים. לאחר מכן הוצגו למתנדבים תמונות אחרות (שלא היו כלולות באוסף המקורי), וראו זה פלא: הבינה המלאכותית הצליחה לשחזר על סמך הפעילות המוחית את התמונות החדשות שראו הנבדקים. במילים פשוטות, המערכת קראה את מחשבותיהם, ברמת דיוק שהפתיעה את החוקרים עצמם.
למעשה, כעת הנבדקים יכולים לדמיין תמונה כלשהי (במקום להתבונן בתמונה אמיתית), והמערכת תוכל לשחזר את התמונה מדמיונם – אם כי רמת הדיוק עדיין טעונה מחקר ושיפור. לצד הפוטנציאל בשימוש בטכנולוגיה זאת למשל לתקשורת עם משותקים, היא מעוררת גם חששות מהחדירה האולטימטיבית לפרטיות – קריאת מחשבותינו הכמוסות.
חומר למחשבה: מה יוכלו אנשי חינוך והוראה לעשות בעזרת מערכת שמגלה מה התלמידים חושבים ברגע נתון?
ההייטק בישראל – מגמה מעוררת דאגה
בכנס הורביץ לכלכלה וחברה הוצגה תמונה מדאיגה של עתיד ההייטק בישראל. כ-30% מהסטודנטים לומדים כיום מקצועות שיוחלפו בעוד כ-15 שנה ע"י אוטומציה ובינה מלאכותית, ובמקצועות שאינם דורשים כישורים אקדמיים השיעור גבוה בהרבה. קצב הקמת חברות הזנק, שהגיע ל-1,300 לשנה, צנח בכ-60%. ב-2022 נפתחו רק 400-500 סטארט-אפים חדשים. בגיוסי הון נצפתה ירידה של כ-60%. אמנם הירידה היא חלק ממגמה גלובלית, אך בארה"ב ובאירופה הירידה הייתה קטנה יותר.
העולם משקיע היום באקלים, בטכנולוגיות מזון, ברפואה מרחוק ובחינוך, כלומר בתחומי ESG: סביבה (Environmental) חברה (Social) ומשילות (Governance). ישראל פעילה בעיקר בסייבר ובתוכנה, תחומים בהם צפוי צמצום בביקוש. הסייבר צומח במגזר הביטחוני שבו יש תקציבי עתק, אבל חברות בתחומי אקלים, בריאות וחינוך צומחות במגזר האזרחי ובאקדמיה, ולאקדמיה בישראל תקציבי מחקר עלובים.
ההייטק הישראלי ניצב בפני תחרות בינלאומית עוצמתית ולכן יש לבנות מיידית אסטרטגיה תחרותית, ובמקביל לנטרל את ההשלכות של הרפורמה המשפטית.
חומר למחשבה: האם ובאיזו מידה מערכת החינוך בישראל מכשירה את בוגריה (בכל המגזרים) כך שנשמור על ההובלה הטכנולוגית?
חינוך בעידן הבינה המלאכותית
הבינה המלאכותית מהווה צעד קדימה באוטומציה שמעצימה את תפקוד האדם. בכוחה להוות כלי עבודה מייעל, חדשני ומקדם. אך לבינה המלאכותית, בשונה מאנשי חינוך, אין אינסטינקטים. היא יודעת אך ורק מה ש"אמרו לה" מתוך מה שהוזן לתוכה, וכאן גם טמונה הסכנה: מידע שגוי או קריאה לא מוסרית של המכונה של "מהי מטרה ראויה".
גוברת ההבנה שמערכת החינוך צריכה לאמץ את הטכנולוגיה, להיעזר בה ולמנף את יתרונותיה בשירות הפדגוגיה. כיום כבר מתבצעים מספר ניסויי שטח לאימוץ טכנולוגיות AI בכיתה.
אנשי חינוך יצטרכו להתמקד באינטראקציות אנושיות במקום בכמויות מידע, ולהעריך על פי יכולות כדי להימנע מחוסר הוגנות והיעדר שוויון. המשוב על עבודות התלמידים יתייחס למקוריות החשיבה ולאופן בו נעזרו בבינה מלאכותית כדי לכתוב את העבודה.
חומר למחשבה: מהי הדרך להשתמש בבינה המלאכותית ככלי תומך הוראה ולמידה? האם עשויות להיות גם השלכות שליליות?
האנושות מצטופפת במגה ערים
תהליך המעבר לערים, שהחל במאה ה-19, מתעצם במאה ה-21. בעבר תיחום גבולות העיר היה ברור – חומה. כיום גבולות העיר כבר אינם ברורים, הן בשל הגידול המתמיד והן בגלל אפשרויות העבודה מרחוק – כך שהעיר היא מקום עבודה גם עבור אלו שלא נמצאים פיזית בתוכה.
במאה ה-21 הופכות הערים המודרניות למגה-ערים, או בכינוי אחר – מגלופוליס. גידול של ערים קיימות עד לכדי איחוד ערי ענק יוצר ערים בהן חיים עשרות מיליוני בני אדם. הבנייה לגובה הופכת את ערי הענק לצפופות עוד יותר. הצפי הוא שעד סוף המאה יגורו 85% מבני האדם בערי ענק צפופות.
ההתייחסות לעיר גם היא משתנה. העיר הופכת ליישות אורגנית המקיימת קשרים מורכבים וסבוכים של חברה, תחבורה ותקשורת, בין חלקיה ועם ערים אחרות בעולם.
הבנת העיר במאה ה-21 הופכת לחשובה מאוד מחד גיסא ומסובכת יותר ויותר מאידך גיסא, בשל המורכבות של ערי הענק.
חומר למחשבה: ערי ענק צפופות – למה זה טוב? ולמה לא?
עתיד הממשל הפתוח: חברה אזרחית
האמירה "החברה האזרחית היא נשק סודי של אוקראינה" נכונה לגבי החברה האזרחית ברחבי העולם. למרות שהמרחב האזרחי מותקף לעתים בשל בצורך לשמור על החוק והסדר, דווקא בו טמון הפתרון ל"בעיות הגדולות" שהעולם מתמודד איתן – מלחמות, מגיפות, ועוד. ההכרה בכך שארגוני החברה האזרחית הם "התרופה הסודית" והיעילה במאבק למען כבוד ושגשוג לכול, נמצאת בלב ההשפעה המתהווה של שותפות הממשל הפתוחה (Open Government Partnership – OGP) על חיי אנשים. האסטרטגיה של OGP לשנים הבאות תגרום להפיכתה ליותר פוליטית ומעוררת השראה: השאיפה היא לגבש קבוצה גדולה של רפורמטורים גלובליים ולהפיץ את הנורמות של ממשלות פתוחות ואחראיות, המשרתות באמת את האזרחים. כשממשלות וחברה אזרחית מתאחדות כדי ליצור יחד תוכניות פעולה עם התחייבויות קונקרטיות, מקבלים ממשלות פתוחות יותר עם מדיניות משופרת.
זו פלטפורמה ייחודית לחברה האזרחית, שתטיל אחריות על ממשלות גם בסוגיות בינלאומיות. היא תחייב הרחבה של המרחב האזרחי, של חופש הביטוי והתאגדויות. המהלך איננו פשוט, אך שווה את המאמץ. זה הזמן לצרף צעירים, עם התלהבות ורעיונות חדשים, כדי להפוך את החזון למציאות.
חומר למחשבה: האם לדעתך החברה האזרחית יכולה למנוע יציאה למלחמה או להביא להפסקת מצב לחימה?
