מגמות כלכליות

לגורמים כלכליים כמו: שיעורי ריבית, מיסים, חסכונות, סובסידיות, ערכי מניות ותנודות מטבע ועוד כמפורט לעיל, יש השפעה עצומה על אופן הפעולה של עסקים.

הכלכלה העולמית – תחזית של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מזהה כבר בתחילת 2023 סימנים לכך שהכלכלה העולמית מתחילה להתייצב עם ירידה באינפלציה וצמיחה יציבה, אך עליית הריבית של הבנקים המרכזיים אשר תרמה לייצוב האינפלציה גרמה לקשיים בשווקי העבודה במספר כלכלות ותופעות הלוואי של העלייה המהירה בריביות הולכות ומתגלות. כמו כן, רמות החוב נותרו גבוהות, מה שמגביל את יכולתם של קובעי המדיניות הפיסקלית להיענות לאתגרים חדשים. מחירי הסחורות שעלו בחדות בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה התמתנו, אך המלחמה נמשכת, והמתח הגיאופוליטי גבוה. תוצאות הלוואי של זני COVID-19 שגרמו להתפרצויות נרחבות בשנה שעברה, התמתנו ונראה כי כלכלות שנפגעו קשה, בעיקר סין, מתאוששות – מה שמקל על שיבושים בשרשרת האספקה.

אך למרות האופטימיות הזהירה, אי הוודאות במגזר הפיננסי מתבטאת בהאטת הצמיחה וההערכה היא שכלכלות מתקדמות צפויות לראות האטת צמיחה בולטת במיוחד. בתרחיש סביר, הצמיחה העולמית יורדת לכ-2.5 אחוזים ב-2023, הצמיחה החלשה ביותר מאז השפל העולמי של 2001, למעט משבר COVID-19 הראשוני בשנת 2020 ובמהלך המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2009. באשר לאינפלציה הכללית העולמית, היא אמורה לרדת מ-8.7% ב-2022 ל-7.0% ב-2023 על רקע מחירי הסחורות הנמוכים יותר, אך האינפלציה הבסיסית (הליבה) צפויה לרדת לאט יותר והחזרה ליעד אינה סבירה לפני 2025 ברוב המקרים.

עולם התעסוקה ומקצועות העתיד – דו"ח של הפורום הכלכלי העולמי על עתיד התעסוקה, מציין כי המשפיעות הגדולות כיום על עולם העבודה אלו: מגמות כלכליות, בריאותיות וגיאופוליטיות. בעוד שבמדינות עם הכנסה גבוהה קיימת דרישה רבה לעובדים, במדינות בעלות הכנסה בינונית ונמוכה האבטלה גבוהה יותר מאשר לפני תקופת מגפת הקורונה. עובדים עם השכלה בסיסית ונשים מתמודדים עם שכר נמוך יותר, וגם השכר הריאלי יורד כתוצאה מיוקר מחיה מתמשך. 

שלושת האתגרים העיקריים והמשפיעים הגדולים על יצירת מקומות עבודה נוגעים לתקני ESG: איכות הסביבה, סטנדרטים חברתיים וממשל. 86% מהחברות שנסקרו בדו"ח ציינו ששינויי אקלים, זכויות אדם ועמידה בחוקים הם התחומים שהם מצפים לשלב בפעילותם העסקית בשנים הקרובות.

ההשפעה של רוב הטכנולוגיות על מקומות עבודה צפויה להיות חיובית בשנים הקרובות. אימוץ טכנולוגיות והרחבת הגישה הדיגיטלית נותרו המגמות המרכזיות המניעות שינויים בעלם העבודה, והמניעים הגדולים ביותר לצמיחת ושיבוש שוק העבודה יהיו קשורים לניתוח נתוני עתק, מחשוב ענן ובינה מלאכותית. טכנולוגיות מובילות נוספות קשורות בשינויי אקלים וטכנולוגיות ניהול סביבתי, הצפנה ואבטחת סייבר, טכנולוגיות חקלאות, פלטפורמות דיגיטליות ויישומי מסחר אלקטרוני וסחר דיגיטלי.

הכישורים המוערכים החשובים ביותר לעובדים, הם: חשיבה אנליטית כחשיבות ליבה וחשיבה יצירתית. כשירויות של מסוגלות עצמית המתייחסות לחוסן, גמישות וזריזות; מוטיבציה ומודעות עצמית; וסקרנות ולמידה לכל החיים – לאור חשיבות יכולת ההסתגלות של העובדים למקומות עבודה משובשים. אמינות ותשומת לב לפרטים, אוריינות טכנולוגית. מיומנויות הנוגעות לעבודה עם אחרים כמו: אמפתיה והקשבה פעילה; מנהיגות חברתית השפעה; ובקרת איכות. ולבסוף: ניהול כישרונות, אוריינטציית שירות ושירות לקוחות. בנוסף, נראה שפתרון בעיות מורכבות במקום העבודה הינה מיומנות שחשיבותה תעלה בשנים הקרובות ואוריינות טכנולוגית היא מיומנות ליבה הצומחת במהירות.

בהרחבה

צמיחה כלכלית איטית יותר, מחסור באספקה והעלות העולה של תשומות עדיין פוגעות בעסקים ותהליכי אוטומציה מייתרים כוח אדם בקצב שעדיין עולה על צמיחת המקצועות החדשים. רוב התפקידים הצומחים ביותר קשורים לטכנולוגיה, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, קיימות, מודיעין ואבטחת מידע, אנרגיה מתחדשת וסולארית. המרוויחים הגדולים צפויים להיות: בחינוך – חינוך מקצועי בעיקר, מורים ומורי מורים; בחקלאות – מפעילי ציוד חקלאי; ובמסחר דיגיטלי – תידרש מומחיות במסחר, טרנספורמציה דיגיטלית, ובשיווק ואסטרטגיה בדיגיטל. המפסידים הגדולים צפויים להיות העובדים בתפקידים אדמיניסטרטיביים ומסורתיים כמו אבטחה, הזנת נתונים, הנהלת חשבונות וחשבות שכר, פקידות, מזכירות וקופאים.

ארגונים מזהים פערי כישורים וחוסר יכולת למשוך כישרון כמחסומים העיקריים המונעים כבר כיום טרנספורמציה בתעשייה. ולכן התפיסה השלטת היום היא להתמקד בפיתוח כוח אדם, באמצעות הכשרות פנימיות וחיצוניות ותקופת חניכות באחריות המעסיק, מאחר והם רואים בכך התערבות יעילה. ההערכה היא שעד 2027 – 6 מתוך 10 עובדים ידרשו הכשרה לפני תחילת העבודה, אבל רק למחצית מהעובדים יש כיום גישה להזדמנויות הכשרה מתאימות. רוב החברות מצפות לראות תשואה על השקעה באימון מיומנויות בתוך שנה מההשקעה, בין אם יכולת משופרת להתניידות עובדים, הגברת שביעות רצון העובדים ושיפור הפרודוקטיביות שלהם.

מדיניות של מגוון והכללה (DEI-Diversity, equity, and inclusion), מכה שורשים עמוקים יותר ויותר, ובסקר נמצא שרוב החברות יתנו עדיפות לנשים (79%), לנוער מתחת לגיל 25 (68%) ולבעלי מוגבלויות (51%). מיעוט ייתן עדיפות לאלו מרקע דתי, אתני או גזעי מקופח (39%) ולעובדים מעל גיל 55 (36%), לסקטור הלהט"ב (35%) ולכאלה עם רקע של הכנסה נמוכה (33%).