הקורונה כזרז בפיתוח תחום המזון

תמצית

אמנם מגפת הקורונה נותרה כזיכרון רחוק, אך היא היוותה זרז משמעותי להתפתחות מהפכת הפוד-טק. דפוסי צריכת המזון השתנו: אנשים חזרו לבשל בבית או שהגדילו מאוד את משלוחי המזון, דבר שיצר כר פורה לחברות הזנק המתמחות בטיוב שרשרת האספקה באמצעות בינה מלאכותית ומאגרי ענק של נתונים, ולא רק במזון. גם בתחום האריזות המגמה היא לעבור לאריזות ירוקות, מתכלות וחכמות, שקופות לגמרי, אך עם חסימה לקרינה אולטרה-סגולה, עמידות לגזים ולנוזלים ובעלות תכונות אנטי-בקטריאליות.

מסחר אלקטרוני הולך וגדל בתחום המזון – הצרכנים שבתקופת הקורונה נאלצו לפנות לקניות מקוונות על מנת למלא את צורכיהם היומיומיים גילו שיש תוצאות חיוביות נלוות לכך. למשל נוחות, שיפור השירות והרחבת האפשרויות כמו יכולת הגעה ישירות לסחורה מהחקלאי וזמינות למוצרים טריים מהשדה. מה שהתחיל כאילוץ תרם להתפתחות וגידול של משלוחים לארוחות מקוונות, מסעדות ומטבחים בענן, ופיתוח יוזמות נוספות שהושקע בהן מימון רב.  

אוטומציה, רובוטיקה וטכנולוגיה 'ללא מגע' – ההקפדה על היגיינה שהתחזקה מאז המגפה, גרמה לחקלאים להיפתח לטכנולוגיות כמו חיישנים, רחפנים ורובוטים, שהחליפו ידיים עובדות נוכח הפגיעה בהגירה במדינות מסוימות. אוטומציה וטכנולוגיות 'חסרות מגע' חיזקו גם את קצה שרשרת הערך של הצרכן, החל בארוניות אספקת מזון למשלוחים ועגלות מכולת בנהיגה עצמית וכלה בסופרמרקטים בלתי מאוישים, רובוטים כמלצרים וכטבחי גריל.

קידום מיזוגים ומו"פ חקלאי – יותר ויותר חברות בתחום החקלאות מקיימות שיתופי פעולה ומיזוגים כדי להתייעל ולקדם אינטרסים הדדיים. רשת החקלאים העסקית (FBN), אחד משווקי החקלאות המקוונים המובילים בעולם, אף השיקה רשת מו"פ בחווה לביולוגים. הרשת מחברת ישירות בין מפתחי תשומות חקלאיות ביולוגיות ובין חקלאים, וניתן לתגמל אותם על ביצוע ניסויים בתחומם בקנה מידה מלא ובעולם האמיתי.

התרבות של יצרני חלבונים צמחיים ובשר מתורבת – למעשה, תחום תחליפי המזון למוצרים מהחי צמח בעקבות הקורונה, החל מתחליפי החלבון מן הצומח, המשך בבשר המתורבת וכלה בחרקים. הזרזים לתופעה היו שלושה: הראשון, תחלואה בקורונה בקרב חלק ניכר מעובדי תעשיית הבשר בארה"ב, מה שהביא לסגירת מפעלים ולהקטנה דרסטית באספקה. שנית, התפתחה עלייה במודעות לקיומם של חלבונים אלטרנטיביים לאור העלייה בחרדות בכל הקשור להיגיינת שירות המזון והאריזות בתקופת המגפה. ולבסוף, החשש לאור מקורה הזואונוטי של המגפה השפיע על נקודת המבט של הצרכנים לגבי מקור הבשר, אופן גידולו ועיבודו. ואכן, קיימת התעניינות רבה בעולם בחלבון צמחי כחלופה לבשר ולחלב, שמקורם בבעלי חיים. יצרני חלבונים צמחיים הרחיבו את טביעת הרגל שלהם באסיה, וקידמו שותפויות עם רשתות סופרמרקטים של ענקיות סיניות, כמו גם ברשתות המסעדות של KFC, פיצה האט וטאקו-בל בסין.

אך מהפכה של ממש בתחום, נראה שתתבטא בהשקעה במקור חדש שהוא "חגבים", אלו נחשבים כמקור החלבון היעיל ביותר בטבע, עשירים באומגה 3, אבץ וחומצה פולית, ללא טעם וריח וכמעט ללא חתימה סביבתית.

בהרחבה

בשנים האחרונות, חברות תחליפי הבשר זינקו בבורסה וקרנות הון סיכון הגדילו את ההשקעות בחברות המתמקדות בגידול בשר במעבדה ובתחליפים מבוססי צמחים.

בשר מתורבת זוכה לתשומת לב רבה מתמיד, אף שהנושא אינו חדש, ובשנים האחרונות מתקיים שיח סביב ייצור של בשר מעבדה או בשר מתורבת כפתרון לנזק העצום שתעשיית הבשר גורמת לסביבה, לבריאות ולמוסר של האנושות. בשר מתורבת הוא בעצם מזון העשוי רקמות המורכבות מתאים שנלקחו מבעלי חיים וגודלו במעבדה, בתנאים מלאכותיים,  מחוץ לגוף החי. הטעם, כך מבטיחים, זהה לטעם הבשר המוכר. פריצת דרך משמעותית בנושא התחוללה בתחילת חודש דצמבר 2020, כאשר חברת הפוד-טק Eat Just קיבלה אישור רשמי מהרגולטור הסינגפורי לשווק עוף שגודל במעבדה לצרכנים – ובכך הפכה חברה זו לראשונה בעולם שמשווקת בשר מתורבת. המוצר עולה 17 דולר ומכיל 70% בשר מתורבת ו-30% חלבון צמחי.

ההערכה היא שעוד שנתיים עד חמש שנים מהיום בשר מתורבת יימכר לצרכנים בעולם. הדבר תלוי בשלושה גורמים עיקריים: רגולציה – עדיין אין לכך אישורים רגולטוריים בעולם. עלות – ההמבורגר הראשון שיוצר לפני שבע שנים עלה 300 אלף דולר. עכשיו מדובר על כ-100 דולר לסטייק, ונדרשת עוד הפחתה ניכרת בעלויות. והכי חשוב, איך יגיבו הצרכנים? אמנם סקרים מראים שצריכת בשר מתורבת תתקבל בברכה, בעיקר בקרב צעירים, אך עדיין יהיה צורך להוכיח שמדובר במוצר בטוח לאכילה שאינו מהונדס.

יתרונות הבשר המתורבת – ייצור הבשר המתורבת בתנאים סטריליים או על בסיס צמחי מונע מחלות המועברות דרך המזון, כגון שפעת העופות ושפעת החזירים או חיידקי אי-קולי, סלמונלה וקומפילובקטר. כמו כן, אין צורך להכניס אנטיביוטיקה לבשר המתורבת, שלא כמו שנוהגים בבעלי חיים המשמשים בתעשיות המזון. הזרקת אנטיביוטיקה לבעלי חיים מעודדת התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, המהווה סכנה לבריאות הציבור. ההערכות הן שעד שנת 2050 התמותה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה תהיה גבוהה יותר מהתמותה מסרטן ושעלות הטיפול בבעיה במדינות האיחוד האירופי תעמוד על כ-3 טריליון דולר.

נוסף על כך, הבשר שמגדלים במעבדה הוא סטרילי, וניתן לשלוט באחוזי השומן שבו, מה שלא מתאפשר  לגבי בשר פרות. גם זמן הגידול שלו יתקצר משמעותית ולא יהיה נתון למשברי אקלים או למשבי מזון. התהליך של גידול התאים במעבדה צפוי לארוך כשבועיים עד שלושה בלבד, ולחסוך 99%-97% מהקרקעות ולפחות 80% מכמות המים הנדרשים בתעשיית הבשר. בסיכום, היתרונות הבריאותיים והסביבתיים של גידול וצריכת בשר מתורבת ברורים, גם הטכנולוגיה קיימת ויעילותה מוכחת, אך מסחור התהליך כרוך באתגרים של הורדת עלויות והפיכת הייצור לתעשייתי.