מגמות כלכליות – בישראל

משק הגז

מלחמת רוסיה-אוקראינה גרמה למחירי הגז בעולם לזנק ובכך תרמה להעלאת תשואות המניות הישראליות. במרץ 2022, ציין מנכ"ל ענקית הנפט שברון כי שיחות בנוגע להקמה של צינור גז טבעי המחבר בין ישראל לאיחוד האירופאי ניצתו מחדש, על מנת לספק ליבשת חלופה אפשרית ליצוא הגז הטבעי מרוסיה בעקבות הפלישה של פוטין לאוקראינה. מחירי הנפט ברחבי העולם זינקו מתחילת הפלישה וקיים רצון להפחית את התלות בגז הטבעי הרוסי. חברות ושותפויות חיפוש גז ונפט ישראליות מזהות פוטנציאל עסקי. על רקע המשבר נוצרה הזדמנות פז לקדם את הפרויקט שנושא בחובו יתרונות גדולים מבחינה כלכלית ומבחינת היחסים הבינלאומיים, ויכול לסייע לאירופה בבניית אלטרנטיבות לגז הרוסי. אף על פי שהקמת הצינור תיקח שנים רבות, עכשיו זה הזמן לפעול, יתכן וקיצור דרך במצרים יוביל לפתרון יעיל ומהיר יותר.

הסכמי אברהם

על שמו של אברהם המקראי, הדמות המקשרת בין הדתות האברהמיות, נחתם ב־15 בספטמבר 2020 בבית הלבן על ידי ארצות הברית (כמתווכת), איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל. לאחר מכן גם סודאן ומרוקו הצטרפו להסכם. במאי 2022, ישראל ואיחוד האמירויות הערביות השלימו את המשא ומתן להסכם אזור סחר חופשי בין המדינות. היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות בעלי פוטנציאל כלכלי רב במגוון תחומים. בין היתר בשל הקירבה הגיאוגרפית והתרבותית בין העמים, וכן בשל מאפייניה הייחודיים של איחוד האמירויות, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם הערבי (אחרי ערב הסעודית) ושוק המייבא בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, עם משקל גדול למוצרי טכנולוגיה ופתרונות מתקדמים בהם לישראל יש יתרון יחסי. ואכן, מאז כינון הסכמי אברהם, גדל משמעותית הסחר בין איחוד האמירויות הערביות לבין ישראל והגיע בשנת 2021 להיקף של כ-885 מיליון דולר. הסחר כולל יהלומים, מיכון ומכשור חשמלי, אלקטרוניקה, כלי תחבורה, תכשיטים, מינרלים ושמנים. כניסתו של ההסכם לתוקף עתידה להביא להפחתות מכסים הדדיות על מרבית המוצרים, המיובאים והמיוצאים, לצד שיפור והקלה בסחר. בצד היצוא צפוי ההסכם להעניק לחברות הישראליות יתרון תחרותי ולהקל על פעילות אנשי עסקים בשוק האמירויות ובכך לחזק את הייצוא הישראלי ולהגדיל את הצמיחה במשק. בצד היבוא, ההסכם עתיד לסייע בהפחתת יוקר המחיה על ידי הורדת עלויות בייבוא לישראל.  

גם מרוקו "מחממת" את היחסים עם ישראל, ובמרץ 2022 נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין ארגוני העסקים והמעסיקים של ישראל ומרוקו. היקף הסחר, סחורות ושירותים, בין המדינות עלה בשנה האחרונה בכ-6% ועמד על כ-90 מיליון דולר. היעד הוא חצי מיליארד דולר בתוך חמש שנים.

פיתוח טכנולוגיות חדשניות באגריטק

על פי נתוני הבסיס של ישראל, סביבתה הפיזית אינה יכולה לתמוך במערכת אקולוגית חקלאית משגשגת, שכן יותר מ-60% משטחי המדינה הם מדבר. ואולם לא זו בלבד שישראל התגברה על אתגר זה, היא הפכה מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות חדשניות בשל שיתוף הפעולה הייחודי והקרוב בין האקדמיה, התעשייה והחקלאים, ולאור אחיזתה בתחומי דעת מגוונים ורחבים^[1]. תחומי הידע של טכנולוגיות מידע, נתוני עתק, אינטרנט של הדברים, בינה מלאכותית, רובוטים, רחפנים, לוויינים, חיישנים, אלגוריתמים וכן טלפונים חכמים – כל אלו הפכו לכלים רבי עוצמה המסייעים לחקלאים לנהל באופן מדויק את חלקותיהם. על רמת הפיתוח הטכנולוגי של התעשיות החקלאיות בישראל יעיד גם מספר הסטארט-אפים בתחום החקלאות והמזון, Agri-FoodTech, העומד על יותר מ-500. חלקן הארי של ההשקעות הן בטכנולוגיות בינה מלאכותית, אינטרנט של דברים וחיישנים, אחסון נתונים, רובוטיקה, פתרונות ביולוגיים ו- WaterTech.

להישגי האגריטק המיושמים בישראל פוטנציאל לשנות את מצב החקלאות גם במדינות רבות אחרות, לאפשר מיצוי של יכולות החקלאי ושימוש יעיל בגורמי היצור העומדים לרשותו, תוך שמירה על הסביבה. במציאות העכשווית, כאשר המטרה היא מציאת פתרונות חקלאיים יעילים, יציבים ואמינים, נדרשים אנשי מקצוע מיומנים שיובילו את החידושים הטכנולוגיים בעולם החקלאות וייתנו מענה לצורך המתגבר בחקלאות מדייקת.

מסלול לימודי האגריטק כולל עיסוק במגוון תחומים: אתגרים בחקלאות בישראל ופיתוחים הדרושים על מנת להתגבר על הבעיות העתידיות, יזמות ביוטכנולוגית בתעשיית חקלאות המים, מבט מולקולרי על הייצור החקלאי, תעשיות מזון בריאות, חקלאות וכלכלה, אבולוציה, אקולוגיה ועוד. המטרה היא לספק מידע וכלים לסטודנטים המתעניינים בחקלאות ובתעשייה הקשורה אליה, כמו גם כלים לשדרוג עבודת החקלאים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות.

השילוב הגובר של קדמת ההייטק בעולם החקלאות מלמד על הכיוון שאליו פונה חקלאות העתיד. כשם שהתפתחה הרפואה המדייקת, כך בתמיכת הטכנולוגיה והמחשוב, צפויה התקדמות מקבילה לעבר חקלאות מדייקת, שבה האבחון והטיפול הכרוכים בגידול החקלאי יותאמו באופן מדויק לגנום הייחודי של כל פרט, גידולי חקלאות מצד אחד, וצרכני מזון מן העבר השני. בעתיד יהיה צורך לייצר את המזון גם בגובה, בים ובסביבות שונות לחלוטין מהמקובל. לפיכך, החקלאות הנוכחית (בחלקה) וזו והעתידית תהיה חקלאות מדייקת, שיהיה בכוחה להתמודד עם האתגרים הצפויים בתחום החקלאות, והשאיפה היא שהחקלאים הישראלים הם שיובילו מגמות עתידיות אלו.

ישראל כמעצמת פוד-טק

יש הסבורים כי הפוד-טק הוא הקטר העתידי של ההיי-טק הישראלי, לאור היתרון היחסי של ישראל בשוק העולמי בתחום, הנובע משילוב של ידע והתמחות, תשתית מו"פ מפותחת והישגים בקנה מידה עולמי של מכוני מחקר ואקדמיה ישראליים בתחום האגרי-טק. כל אלה מתקיימים לצד הון אנושי המחבר בהצלחה בין החדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחומים כמו בינה מלאכותית, לימוד מכונה, ביג-דאטה, רובוטיקה וראייה ממוחשבת ובין החקלאות, לרבות ייצור המזון ושרשת האספקה. החיבור בין מזון לבין חדשנות טכנולוגית הוא קריטי לפיתוח מיזמים פורצי דרך והוא שעתיד להפוך את הפוד-טק המקומי למוביל עולמי. בקטגוריה זו, המצויה במגמת צמיחה עולמית, יש לישראל יתרון מוקדם הודות לידע שנצבר כאן במשך שנים בתחום האגרי-טכנולוגיה, בצד היישומי והמחקרי כאחד. האקו-סיסטם הטכנולוגי בתחום הפוד-טק המתקיים היום בישראל כולל מאות חברות הזנק, קרנות הון סיכון, חממות, מכוני מחקר, חברות מזון ותיקות, וענקיות מזון עולמיות, שהיטיבו כולם לזהות את הפוטנציאל המחקרי-יישומי המקומי.

נוסף על כך, ממשלת ישראל הבינה שמדובר במנוע צמיחה חשוב ועל כן היא תומכת באקו-סיסטם באמצעות רשות החדשנות. נוסף על פיתוח טכנולוגיות בשר מתורבת, ישראל היא אחת החלוצות בתחום החיפוש אחר חלבונים אלטרנטיביים מהצומח ומחרקים. היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות לגידול מתועש של חגבים ובהפקת חלבון איכותי מזחלים. אף שאכילת חרקים עשויה להיות שנויה במחלוקת, אין חולק על כך שהם מקור החלבון היעיל ביותר בטבע, מאחר שניתן לעבדם לחלבון בר-קיימא, נטול טעם וריח, שאין לו כמעט חתימה סביבתית. לאור כל אלו, נראה שענף הפוד-טק בישראל עתיד לצמוח מאוד בשנים הבאות ושישראל תהיה בין המובילות בתחום.

בשר מתורבת וחוכמת ההמון

חברת SuperMeat הקימה בישראל מסעדת בשר עוף מתורבת ראשונה מסוגה בעולם, הנקראת The Chicken. מדובר במטבח ניסיוני הממוקם סמוך למפעל הייצור של החברה בנס ציונה, מעוצב כמסעדה שהסועדים בה זוכים לצפות בתהליך הייצור ולטעום מהעוף המתורבת של SuperMeat. מדובר בבשר עוף אמיתי שגודל מתאים בודדים של בעלי חיים, ללא צורך בשחיטה.  המסעדה אינה גובה מהסועדים כסף על הארוחות, אך היא משתמשת במשוב שלהם כדי לקדם את פיתוח מוצריה. החברה שואפת להוציא את מוצריה לשוק תוך שנה עד שנתיים, ולאחר מכן להגדיל את תפוקת הייצור ולפעול להורדת המחירים.

עלייתו של הארגון החומל

הגלגול הבא של מושג "רווחת העובד", המתאפיינת ב-Caring, משמעו לא לראות בעובד  "הון אנושי" או "כוח-אדם" בלבד, אלא אדם שלם שיש לדאוג לצרכיו, בלי קשר לשורת הרווח. מחקר משנת 2009 הראה שפרות המכונות בשמות מניבות יותר חלב. החוקרת שביצעה את המחקר טענה שאפילו פרות לא אוהבות שמתייחסים אליהן כאל מספרים. חוויית ה-Caring בארגונים הוא מושג חדש יחסית שטרם נמצא לו תרגום הולם לעברית. מדובר בקידום תפיסה של העובדים כמגוון אנושי עם שלל צרכים המשתנים מאדם לאדם שאינם קשורים רק במקום העבודה, ושהניסיון לענות עליהם אינו צריך להתייחס דווקא לשיקולים הנוגעים בשורת הרווח של הארגון, להבדיל מהטבות ופעילות רווחה המיועדות לכלל העובדים.

המסר המגולם בתפיסה עדכנית זו הוא חשוב. ארגון מרוויח שגם עובדיו שמחים בחלקם – הוא הישג ראוי. עם זאת, על ארגונים לדאוג לעובדיהם בלא קשר לרווח שהם מייצרים. שכן הארגונים אינם רק יצורים כלכליים, הם נוצרו על ידי בני אדם ועבור בני אדם, ולכן יש להתייחס לעובדים באופן הומני, ובמקביל לדרוש מהם יעילות מבלי להכפיף את האכפתיות כלפי העובד לרווחיות.

מגמות חדשות בתחום זה כגון "קפיטליזם קשוב", מקדמות תפיסות לפיהן לא הכול כפוף לשיקולי רווחיות. על ארגונים לשרת את החברה שבה הם נמצאים, מסיבות אנושיות. "תחום ה-Caring מתייחס ליכולת לראות בני אדם באופן שאינו אינסטרומנטלי. גם צה"ל מתעניין כיום בתחביבים של חייליו לעתיד, ולאחרונה החלו בו תהליכי שינוי הנוגעים לרווחתם של משרתי הקבע, המונחים על ידי תפיסת המפקדים הוותיקים כמנטורים, והקצינים כטאלנטים." תהליכים אלו מעידים על שינוי עמוק המתרחש גם ביחס למועמדים לגיוס. כבר בתהליך המיון לצה"ל, יש היום ניסיון אמיתי לראות את הפרט על כל מכלול היכולות והכישורים שהוא מביא עימו. בתוך כך, גם במיון הבנות חל שינוי ניכר. הוא מתבטא בעיצוב מחודש של תהליכים שבמסגרתם כל מיועדת לשירות עוברת תהליך מדוקדק וקפדני שבסופו מתקבלת תמונה של כלל הכישורים והיכולות שלה. מטרת השינויים הללו אינה רק להשביע את רצון החיילים אלא למצות את המיטב שלהם ובכך לקדם את כלל המערכת. כך, אם בעבר נהגו לומר על חייל שלא נשר שהיה לו שירות איכותי, הרי כיום השאיפה היא שהוא יצטיין בתפקידו, משום ששרידות בלבד כבר אינה מוגדרת כהצלחה. 

מעבר ממומחיות למיומנות

בישראל כמו בעולם כולו בולטת הדרישה לעובדים עם הבנה רוחבית. אם בעבר הדרישה מהעובד הממוצע הייתה להתמחות בפעולה אחת בלבד, כיום הדרישה היא להבנה כוללת של הארגון, ממחקר ופיתוח, דרך ייצור ועד שיווק וניהול משברים.

שוק העבודה הפך מעולם של מומחיות לעולם של מיומנות, והוא דורש מהעובד להיות מולטי דיסציפלינארי ובעל חשיבה יצירתית. דרישה לעובדים מסוג זה רק עתידה לגדול בשנים הקרובות מעצם העובדה שהישרדותה ועוצמתה של ישראל נשענות על קטר ההייטק הישראלי, ומכאן חשיבותו הרבה של הון אנושי מקצועי ומיומן. גם בשנה שבה הכלכלה הישראלית סבלה משיעורי אבטלה גבוהים, ספג ההיי-טק הישראלי פגיעה ופיטורי עובדים בהיקפים מצומצמים בהשוואה לשאר המשק, ובעיקר בקרב בעלי המשכורות הנמוכות. מעבר לכך, על רקע שיעור האבטלה הגבוה עקב הקורונה במשק עלה חלקם היחסי של עובדי ההיי-טק מכלל המועסקים במשק. בשנת 2020, היוו עובדי ההייטק כ-10% מכלל השכירים במשק והיו אחראים ל -25% מסך תקבולי מס ההכנסה במדינה.

תמהיל המועסקים בהיי-טק משתנה

נמשכת מגמת העלייה בשיעור השכירים בענפי השירותים, בשירותי תוכנה ובמחקר ופיתוח בהיי-טק, וזאת במקביל למגמת ירידה בשיעור השכירים בענפי תעשיית ההיי-טק העוסקים בייצור תרופות, אלקטרו-אופטיקה ועוד. למעשה, החל משנת 2011, שיעור העובדים בענפי השירותים עולה על שיעור העובדים בענפי התעשייה, ופער זה ממשיך להתרחב לאורך השנים. מגמה זו משמעותית בכל הנוגע למגוון התעסוקה בהיי-טק, שכן נמצא כי בהשוואה לענפי השירותים, ענפי התעשייה של ההיי-טק מעסיקים יותר עובדים בעלי הכשרה שאינה טכנולוגית בהכרח, כגון שיווק, כספים, כוח אדם – על כל עובד ליבה טכנולוגי. כלומר, חברות תעשיית ההיי-טק ממנפות בצורה טובה יותר, מבחינה משקית, את עובדי המו"פ ומרחיבות את מעגל התעסוקה בפריון גבוה. בהתאם לכך, גם שכרם של העובדים שאינם בעלי מקצועות טכנולוגיים בחברות אלה גבוה יותר. עם זאת, היחס בין עובדי המעטפת לעובדים במקצועות הטכנולוגיים בענפי התעשייה נמצא בירידה בשנים האחרונות. המשמעות של שתי מגמות אלה היא ירידה מתמשכת לאורך השנים בשיעור השכירים בהיי-טק שתחום התמחותם אינו טכנולוגי.

מחסור מתמיד בעובדים טכנולוגיים מנוסים הוא מהחסמים המרכזיים להתרחבות תעשיית ההיי-טק הישראלית. החסם המוגדר כאיום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל החמיר בתקופת המגפה. הקורונה דרדרה את המצב והפכה את ההיי-טק לענף פחות ידידותי ונגיש לנשים ולחסרי ניסיון בסביבה שמראש היא בעייתית, מאחר שהמעגל המצומצם המרכיב את ההיי-טק הישראלי כולל ברובו גברים יהודים שאינם חרדים ויש בו ייצוג חסר של נשים ומיעוטים. אחד החששות מההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה מתייחס למצבן של הנשים ולסוגיית השוויון המגדרי בשוק העבודה בכלל, ונשים המועסקות בהיי-טק בפרט. נראה שהיעדרן של מסגרות חינוכיות לילדים העצים את הפערים הכרוכים בתפקידים המגדריים. המשמעויות ארוכות הטווח עשויות להיות חמורות, מכיוון שמצב זה יגרום לכך שפחות נשים יתקדמו לעמדות הנהלה והפערים המגדריים בשוק העבודה יגדלו.

אנגלית היא עדיין הינה השפה השלטת בעולם העסקי הגלובלי ובמיוחד בעולמות ההייטק. חוסר שליטה בשפות זרות, עומד לרועץ בפני צעירים רבים אשר לא רכשו את אוריינות שפתית בתקופת לימודיהם. הדבר מעכב את התפתחותם המקצועית והאישית מחד ופוגע ביכולת התעשייה להתרחב מאידך. אך לא רק האנגלית חסרה, אלא גם שפות אחרות, כמו סינית וספרדית, אשר עשויות לתרום להזדמנויות של הלומד להצליח בעתיד.

בעיה נוספת שתעמוד בפני ענף ההייטק בקרוב נגזרת דווקא מהעלייה הניכרת בכמות הסטודנטים במקצועות הטכנולוגיים בשנים האחרונות, עלייה שמתמשכת למרות המחסור בסגל אקדמי בכיר במקצועות ההיי-טק בכלל ובמדעי המחשב בפרט; לצד שיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה. העלייה המשמעותית הצפויה בשיעור העובדים הצעירים החסרים ניסיון תעסוקתי שיצאו בשנים הקרובות לשוק העבודה, עתידה להחריף את בעיית הג'וניורים, המהווים היום כ-11% ממצבת העובדים בענף. כדי להתמודד עם הבעיה ולהבטיח שהבוגרים הטריים לא יישארו מחוסרי עבודה, מעסיקים בהיי-טק ובהם גם חברות הזנק ישראליות בוגרות, כבר מפתחים ערוצים לקליטה ולהכשרה של עובדים ללא ניסיון, אף שבמקור חלק גדול מהן לא ערוך להכשרת עובדים צעירים. ברקע לבעיית הצעירים נמצא גם השקל החזק הגורם להתייקרות בעלויות של כלל עובדי ההיי-טק, מה שהופך את העסקת הצעירים הישראלים יקרה במיוחד בהשוואה להעסקה בשווקים שאליהם חברות מעבירות עבודות פיתוח במיקור-חוץ.

מהפכת הבנקאות הפתוחה

המהפכה בישראל נמצאת מעבר לפינה ותביא לשינוי כללי המשחק. בנק ישראל מבצע יותר ויותר מהלכים ובקצב מסחרר על מנת שהבנקים "ידברו ביניהם". מהלכים אלה יגבירו את התחרות, אשר המרוויח העיקרי שלה הוא הלקוח. אחד המהלכים המרכזיים לפירוק ההגמוניה של הבנקים הוא הקמת מאגר האשראי הלאומי של בנק ישראל בשנת 2017. נוסף על רגולציה וחקיקה, ייעשה לקידום כוחות טכנולוגים ורגולטורים ובהן חברות פינטק, המספקות שירותי בנקאות מסורתיים בתחום הלוואות ומשכנתאות וכן חברות המנהלות קופות גמל וקרנות.

מגמת ה"בנקאות הפתוחה" המתגבשת בעולם והמוכתבת גם על ידי בנק ישראל, תאפשר ללקוח לבצע את עסקיו הפיננסיים בהתאם לבחירת ספק השירותים האטרקטיבי עבורו. בנוסף, מחייב בנק ישראל את כל הבנקים להקים תשתית אשר תאפשר חשיפה של כל השירותים באמצעות ממשקים תקניים ואחידים, מהלך המאפשר גם לגופי פינטק להיות שחקנים "שווי זכויות" ופותח את התחרות החופשית בשוק הבנקאות. התהליך מתגבש בימים אלה, כשהמתווה של בנק ישראל מציג את האקו-סיסטם של בנקאות פתוחה עתידית בישראל, בדומה לבנקים מרכזיים מקבילים ברחבי העולם. בעזרת תשתית זו ומדיניות בנק ישראל, נוף הפינטק בארץ יגרום לשינוי כללי המשחק בבנקאות מקצה לקצה.

השליטה על החשבון נלקחה מהבנקים ועוברת ללקוח, מה שעשה האינטרנט למידע, תעשה התשתית החדשה לבנקאות. באופן דומה, המהפכה הסלולרית הצרכנית עוברת לבנקאות, ולמרות שתחום זה מורכב יותר, אין ספק שצפויה לו הצלחה דומה. הבנקים מוצאים את עצמם במציאות החדשה – עליהם להיות מספיק אטרקטיביים עבור לקוחותיהם ולהציע להם בעיתוי הנכון מענה לצרכיהם. התחרות על הלקוח, שתהיה רלוונטית לכל מגוון הפעולות הבנקאיות, תעניק לו ערך רב, תקדם שיפור בשירות ובחוויית הלקוח ותוזיל עלויות, תייצר צורך במתן הטבות ללקוחות ומועדוני לקוחות. במקביל, מתחזקת שליטה של הלקוח במידע הפיננסי אודותיו ובאופן ביצוע פעולות בחשבון הבנק שלו. הדבר מחייב את הבנקים לשתף מידע בנקאי של הלקוח, בהסכמתו, עם ספקים מורשים ולאפשר ביצוע פעולות בחשבונו של לקוח באמצעות צד ג'. שינויים אלו יאתגרו את כל המוסדות הפיננסים ואת הבנקים בפרט.

כדי לשרוד במודל העסקי החדש, כל חברות הפינטק והבנקים יאלצו לשנות את המודל העסקי שלהן ולהקים תשתיות תקשוב משודרגות שיסייעו להתנהל בסביבה העסקית החדשה: מערכות שירות לקוחות מתקדמות, מערכות דיווח ובקרה מתקדמות, מערכות חברתיות ייעודיות ומערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית, אשר ידעו להמליץ על שירותים ללקוחות, להתריע על נטישה פוטנציאלית ועוד.

כדי למקסם את המהלך ולהבטיח את הצלחתו, התהליכים הללו חייבים להתבצע בזמן אמת, ולא כפי שפועלות רוב מערכות הליבה כיום, המתעדכנות רק בתום יום הפעילות. חשוב לציין, שלבנקים יש מספר יתרונות בתחילת קו המרוץ הזה. הם בעלי כמות גדולה מאוד של נתונים רלוונטיים והם נחשבים לספקים שבטוח מאוד לנהל עמם עסקים. בנוסף, מנועי התוכנה של הבנקים יהיו חייבים לנתח כל עסקה ולנבא את צורכי הלקוח. כמובן שפתיחת ממשקים אלו תתאפשר רק כאשר מערכות התקשוב יאובטחו כראוי. תשומת לב מיוחדת תידרש גם לגילוי הונאות ולאיתור עסקאות לא חוקיות פוטנציאליות. תהליך ההתאמה של מערכות הליבה לשוק הפינטק המתגבש יקבע את הצלחתם ואת גורלם של הענקים הפיננסיים השולטים בתחום כיום, תוך שהוא מעודד חדשנות, יוזמות ויצירתיות אין-סופית – והכול לטובת הלקוח.

[1] מתוך הפורטל לחקלאות טבע וסביבה (2019)