ניטרליות אקלים

תמצית

המהלך הנדרש מהכלכלה העולמית הדרוש כדי להשיג אפס פליטות נטו עד 2050 יהיה אוניברסלי ומשמעותי. במקינזי  מעריכים שתידרש הוצאה ממוצעת שנתית על נכסים פיזיים של 9.2 טריליון דולר – כ-3.5 טריליון דולר יותר מהיום.^[1] העשור הבא יהיה מכריע: השפעת המהלך לא תהיה שווה בין מדינות ומגזרים. קיימים  סיכונים רבים לרבות תנודתיות באספקת האנרגיה, לצד עושר הזדמנויות. המהלך יצמצם סיכוני אקלים והשלכותיהם, ויציע הזדמנויות צמיחה של דה-קרבוניזציה (ייצור עם מינימום פליטות פחמן) הפותחת שווקים למוצרים ושירותים בעלי פליטות נמוכות.

נטו אפס (Net Zero) בהיבט הכלכלה הכחולה – צמצום הפליטות באמצעות ייצור אנרגיה ימית בת קיימא – בעיקר באמצעות אנרגיית רוח ימית – עשוי לספק רבע מצורכי האנרגיה של אירופה בטווח הארוך. מקורות אנרגיה פוטנציאליים אחרים כוללים אנרגיית רוח צפה, אנרגיית גלים, אנרגיית גאות ושפל, אנרגיה תרמית של האוקיינוס ואנרגיית שיפוע מליחות (אנרגיה שניתן להפיק עקב השינוי במליחות של מים). הצפי הוא שתוך עשר שנים הטכנולוגיות המתפתחות הללו יגיעו לשלבים המסחריים שלהן, לאור הצורך הגבוה בהן. נוסף על כך, גם צמצום הזיהום לאפס נדרש, על ידי מניעת זיהום ממיקרופלסטיק והעברת תקנות מקיימות עבור פירוק פלטפורמות ימיות ומִחזור אוניות – לדוגמה: הוספת תקנות להפחתת הפליטות מהספינות ומהנמלים, ותקנות המחייבות את התחבורה הימית להיות בת קיימא, במטרה ליישם מערך של צעדים להפחתת פליטת פליטות מתחבורה ימית ולהגיע לכלל ביטול מלא של פליטות פחם, זאת לצד הכנסת כלי שיט עם אפס פליטות עד שנת 2030. יתרה מכך, נדרש לשחזר מערכות אקולוגיות שניזוקו, להגדיר אזורים מוגנים ימיים חדשים ולפתח תכניות פעולה להגנה על מערכות אקולוגיות ומאגרי דגים. כדי למנוע את צבירת הפסולת באוקיינוסים וכדי לנהל ולמחזר פסולת ימית ופלטפורמות נפט וגז מיושנות, יהיה צורך לפתח מודלי מִחזור מעגליים. יוזמות נוספות להשגת אפס זיהום, כוללות ייעול זרימות התעבורה הימית וטיפול במטענים בנמלים ובסביבתם, כמו גם הכנסת מערכות אוטונומיות ופתרונות דיגיטליים חכמים.

מעבר לייצור אנרגיות מתחדשות

היעד המרכזי של משרד האנרגיה הוא שחרור מתלות במקורות אנרגיה מתכלים, ובראשם דלק מאובנים (פחם, נפט וגז), שהוא משאב יקר ומזהם, ושחלק ניכר ממאגריו מצוי במדינות שאין להן קשרים מסחריים עם ישראל. אנרגיה מתחדשת המופקת ממקורות סולאריים ומניצול רוחות, עשויה להחליף את דלקי המאובנים באופן מלא ולהפוך למקור הכוח העולמי עד שנת 2050. על פי הערכות, השוק העולמי למוצרים ולשירותים ירוקים, הנאמד ב-5 טריליון דולר, כולל שלושה תחומים מרכזיים: הפחתת פחמן, ייצור אנרגיות מתחדשות ותחום הסביבה. על היעדים העולמיים להפחתת פחמן הוחלט בוועידת האקלים בפריז, שהתקיימה בסוף שנת 2015, ושבה התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020, חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן, ואף לאפס את הפליטות עד לשנת 2050.

^[1] The net-zero transition: What it would cost, what it could bring, McKinsey Sustainability, Feb 2022