עבור לתוכן

הצצה לגיליון חשיבה מחשובית

| סק;ופ
Computational Thinking חשיבה מחשובית. ילד עם ראש מחשב ושלט.
גרפיקה

חשיבה חישובית מאפשרת לנו לקחת בעיה מורכבת, להבין מהי, לפתח פתרונות אפשריים ולהציג אותם באופן שהמחשב, האדם או שניהם יוכלו להבין. מוכנים לנסות ללמוד שפה חדשה? ומה אם נגיד לכם שהיא לא לגמרי זרה? אין הרבה ברירה… זה הדור הבא.

מעל הכל באמצעות חשיבה מחשובית ניתן ללומד האפשרות להביא לידי ביטוי את היצירתיות שלו בדרכים מגוונות ובהתאם לאופן שבחר לממשו.

חֲשִׁיבָה מִחְשוּבִית

ד"ר איריס פינטו, אגף מו"פ

חשיבה חישובית אינה תכנות ולא דרישה לחשוב כמו מחשב, אלא היא מאפשרת להבין בדיוק מה להגיד למחשב לעשות. עם זאת, לפני שניתן יהיה להגיד למחשב מה לעשות כדי להתמודד עם בעיה, יש להבין אותה ואת הדרכים בהן ניתן לפתור אותה.

חשיבה חישובית מאפשרת לנו לקחת בעיה מורכבת, להבין מהי, לפתח פתרונות אפשריים ולהציג אותם באופן שהמחשב, האדם או שניהם יוכלו להבין.

מהי בעיה מורכבת? זו בעיה שבמבט ראשון איננו יודעים לפתור אותה בקלות.חשיבה חישובית מאפשרת לפרק את הבעיה המורכבת לסדרת בעיות קטנות הניתנות לניהול (פירוק). להסתכל על כל אחת מהבעיות הקטנות יותר בפני עצמה לעומק, תוך זיהוי דרכים בהן נפתרו בעבר בעיות דומות (זיהוי תבניות) והתמקדות בחשוב תוך התעלמות מהטפל והלא רלבנטי (הפשטה). ולבסוף לתכנן שלבים או כללים פשוטים לפתרון כל אחת מהבעיות הקטנות יותר (אלגוריתמים).

שפת קוד כשפה שלישית לכל תלמידי העיר בנס ציונה

ריבה קליין מנהלת אגף החינוך -עיריית נס ציונה

יזמות חינוכית היא כלי לבניית חוסן, בשני קולות

הצורך בשילוב טכנולוגיה בחיינו גרם לנו לקדם לימודי חשיבה מחשובית בכיתות ז'+ח'. משנת 2017, לומדים 1060 תלמידים מידי שנה לימודי תכנות ומדעי המחשב כעניין שבשגרה. לשם כך נדרשו חשיבה ומחקר בארץ ובעולם, היערכות מדוקדקת, בניית תוכנית והתאמתה לאילוצי העיר, הכשרת צוות ההוראה הייעודי, רכישת תשתיות והקצאת משאבים.

ההחלטה ללמד את כולם ללא קשר לרקע או שיוך סוציואקונומי, התבססה על מחקרים המורים ששפות תכנות הפכו לאוריינות בסיסית נדרשת לכל מהיותן סוג של ״שפה שלישית״. אוריינות זו אינה יכולה להישאר רק בחזקת אלו שידם משגת או בעלי ״יכולת אנליטית גבוהה״. 

תכנית הלימודים מתמקדת בהכרת מונחים בסיסיים במדעי המחשב, יסודות התכנות, חשיבה אלגוריתמית, ופיתוח יכולת ״לדבר״ עם המחשב בשפת קוד ויזואלית, ידידותית הדומה לאבני לגו (סקרטץ – Scratch). הלמידה מתבצעת בחצאי כיתות, ההערכה הינה חלופית, והלמידה לרוב מבוססת פרוייקטים (PBL) וכוללת השתתפות בהאקתונים. והשיא הינו פיתוח יוזמה של פרוייקט סיום יצירתי.

במקביל, מתקיים תהליך רפלקטיבי בדגש על חווית התלמידים של תלמידים, מורים, מנהלים והורים, והממצאים תורמים לעדכון התוכנית. 

מהלך כזה יכול להצליח רק בזכות אמונה אמיתית בחשיבותו, התגייסות בעלי העניין  ותמיכת ראש העיר.