עבור לתוכן

מערכת החינוך ב"נורמלי החדש"    

חינוכית, גלובלית, בצמיחה; אימפקט – גבוה

| מגמת עתיד
עלים בתהליך שלכת - מאדום לירוק מודבקים לחוט

תמצית

תמורות במציאות החיים והמורכבות של מערכות החינוך שרק גדלה עם הזמן, מחדדות את החשיבות של תכנון וארגון בתחום החינוך. גם אם לא ברור לגמרי כיצד ייראה בית הספר המסורתי בעשור הקרוב, ברור לחלוטין שהוא יכלול שיחות ועידה בווידיאו, שניהול הכיתות ייעשה באופן מקוון ויהיו בו הזדמנויות רבות ללמידה וירטואליות. עבור מערכת החינוך המשמעות היא העמדת יותר כלים דיגיטליים להתאמה אישית של הלמידה, שימוש בנתוני ביצועים ושיתוף הלומדים בלמידה ובעבודה מתקדמת, וכל זאת מבלי לבטל את שייכותם לכיתה הגדולה. ואולם לכך גם נדרשת הכנת תשתיות מספקות והכשרה מתאימה לצוותי החינוך. בנוסף, יש להביא בחשבון את המגמות העולמיות המשנות מציאות והמייצרות פרדיגמות חדשות לתכנון וארגון, פרדיגמות המבוססות על תפיסות כגון קיימות, מערכות אקולוגיות ארגוניות, כלכלה מעגלית, כלכלה שיתופית וחברתית ועוד[1].

המהפכה התעשייתית הרביעית שהינה התכנסות של עולמות פיזיים ודיגיטליים כתוצאה מההתקדמות הטכנולוגית, פותחת יכולות חדשות לגמרי שלא היו אפשריות קודם לכן ומשנה את האופן בו חיים, עובדים, משחקים וחושבים. זה קורה מהר יותר, ובעוצמה רבה יותר, מאשר בכל נקודה בהיסטוריה האנושית. ולכן, מערכת החינוך צריכה לצייד את הצעירים של בידע, מיומנויות, גישות וערכים לשגשג בעולם של המחר, גם אם עדיין לא ברור כיצד הוא יראה. השינויים המהירים מייצרים הזדמנות לקדם חדשנות חינוכית אך מערכת החינוך מתקשה לעמוד בקצב ההתפתחויות המואץ, וקצב הטמעת החדשנות הטכנולוגית אינו עונה לדרישות התעשייה והמגזר העסקי. מחקר שערכה חטיבת המחקר העסקי של IBM מציע שלוש אסטרטגיות מפתח לשינוי טרנספורמטיבי של מערכת החינוך:

  • מתן עדיפות ליצירת תכניות לימוד מעשיות ויישומיות יותר
  • ●      "חיבוק" טכנולוגיות חדשות לשיפור הנגישות, החווייתיות, המגוון והתוצאות החינוכיות
  • יצירה והרחבה של  מערכות יחסים בין מוסדות חינוך, אקדמיה, תעשייה ושותפים אחרים במערכת האקולוגית של מערכת החינוך

עתיד החינוך יעוצב על ידי ההקשר של המאה ה-21 שבה מוסדות וקהילות כאחד חייבים לתת מענה לאתגרים כמו לגשר בין מערכות חינוך המיועדות בעיקר ללמידה אינדיבידואלית ולתועלת אישית ללמידה קולקטיבית ובניית יכולת עיצוב עתיד רצוי. פרויקט החינוך 2030 של ה-OECD הציג מאפיינים חדשניים של מערכות חינוך היוצרים חזון של "הנורמלי החדש" בחינוך (טבלה 1).

טבלה 1 – "הנורמלי החדש" במערכת החינוך לפי ה – OECD

מאפייןמערכות חינוך מסורתיותמערכת חינוך המגלמת את "הנורמלי החדש"
מערכת החינוךמערכת החינוך היא ישות עצמאיתמערכת החינוך היא חלק ממערכת אקולוגית גדולה יותר
אחריות  ומעורבות של בעלי ענייןהחלטות שהתקבלו על בסיס קבוצה נבחרת של אנשים, שהופכים לפיכך לאחראים לתוצאות.  חלוקת העבודה היא: מנהלי בתי ספר – מנהלים.מורים –  מלמדים. לומדים – מקשיבים למורים ולומדיםקבלת החלטות ואחריות משותפת בקרב בעלי עניין, כולל הורים, מעסיקים, קהילות ולומדים.
אחריות משותפת – כולם עובדים יחד ולוקחים אחריות על החינוך של הלומד והלומדים אחראים אף הם ללמידה של עצמם.
גישה לאפקטיביות ולאיכות החוויה בבית הספרבעיקר התוצאות מוערכות (הביצועים וההישגים של הלומדים מוערכים) מיקוד על ביצועים אקדמייםהערכה לא רק לתוצאות אלא גם לתהליך:
נוסף על ביצועי הלומדים והישגיהם, חוויות הלמידה שלהם כשלעצמן מוכרות כבעלות ערך מיקוד לא רק בביצועים אקדמיים אלא גם בשלומות ההוליסטית של  הלומדים
גישה לעיצוב תכניות הלימודים והתקדמות הלמידההתקדמות לינארית ומתוקננת תכנית הלימודים מפותחת על בסיס מודל התקדמות למידה סטנדרטי, לינאריהתקדמות לא לינארית, הכרה בכך שלכל לומד יש את מסלול הלמידה שלו,  והוא מגיע ללמידה כשהוא מצויד בידע מוקדם, כישורים ועמדות אישיות
הערכת לומדיםבחינות סטנדרטיות סוגים שונים של הערכות בהתאמה למטרת ההערכה  
תפקיד הלומדיםלמידה על ידי הקשבה למורים עם אוטונומיה מתפתחת של לומדיםמשתתף פעלן הנתמך בפעלנות שיתופית, בעיקר עם מורים וגם עם לומדים אחרים

[1]  Global Education Futures Report EDUCATIONAL ECOSYSTEMS FOR SOCIETAL TRANSFORMATION