עבור לתוכן

מהר, גמיש, מלמטה

איך מנצלים את היוזמות להקמת בתי ספר ייחודיים לטובת החינוך הציבורי?

| היבט
ילד עם זכוכית מגדלת ומלחם
גרפיקה

"יש להציע כללים והסדרים שעל פיהם יופעלו בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים בעבור מקומותיהם כך שהמערכת וההורים ייהנו מיתרונותיהם אך שתוצאות הפעלתם לא רק שלא תגרומנה לפיצול ולבידול בתוכה ולא תפגענה בבתי הספר האחרים בסביבה, אלא שהם יעמידו לרשותה מנגנוני חינוך המשלבים ומאחדים בני קבוצות שונות."

בשנת 2001, לנוכח זליגת תלמידים ממערכת החינוך הציבורי אל בתי ספר אחרים והקמת בתי ספר אלטרנטיביים על ידי עמותות הורים, כונס צוות הבדיקה שגיבש את דו״ח ויינשטיין והמליץ על הקמת הוועדה לבתי ספר ייחודיים ומרחבי חינוך: "יש להציע כללים והסדרים שעל פיהם יופעלו בתי הספר הייחודיים העל-אזוריים בעבור מקומותיהם כך שהמערכת וההורים ייהנו מיתרונותיהם אך שתוצאות הפעלתם לא רק שלא תגרומנה לפיצול ולבידול בתוכה ולא תפגענה בבתי הספר האחרים בסביבה, אלא שהם יעמידו לרשותה מנגנוני חינוך המשלבים ומאחדים בני קבוצות שונות."

ילדה במעבדה מוזגת שיקוי

אבל כיום, אין מנגנון במשרד החינוך שיכול ומוסמך להבטיח את המימוש המיטבי של הפוטנציאל היזמי האדיר הצומח בשדה בתגובה למציאות החדשה הזאת. מהו השינוי הנדרש בוועדה לבתי ספר ייחודיים לאור מגמות חדשות במציאות כדי לעזור למשרד להיות פרואקטיבי?

כיום, מרבית בתי הספר בעלי מודלים פדגוגיים ייחודיים הקיימים בישראל, כולל קבוצות כגון הדמוקרטיים, האנתרופוסופיים והכנסייתיים, הוכרו כייחודיים ועברו תהליך של אסדרה. בכך חוזק החינוך הציבורי. אלה בתי ספר שהמודל שלהם חולץ, גובש, הוכר ועומד בתנאי ההכרה כנדרש. בכך הושגו מרבית מטרותיו של דו"ח ויינשטיין כמענה בדיעבד, באמצעות אסדרה דינמית.

אולם באין מנגנון מסודר במשרד החינוך, קיימת סכנה שיוזמות חדשות יפעלו באופן סגרגטיבי מחוץ לחינוך הציבורי ויפגעו בשאיפתו לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות. לאור המציאות החדשה אותה אנו חווים ביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, קיים צורך להמשיך ולהצמיח חדשנות חינוכית בחינוך הציבורי, כזו שצומחת מלמטה בזריזות ובגמישות גדולה בהרבה בהשוואה לקצב של המטה ומקבלת הכרה כבר בשלבים הראשונים, מבלי שהיזמים יאלצו לעבור תקופת ביניים כ"עבריינים" ללא מעמד. ההמלצה שלנו היא שוועדת הייחודיים תקבל על עצמה תפקיד נוסף: גורמים בכירים מהשלטון המרכזי והמקומי יוכלו להציג פניות של יזמים, לבחון אותן ולהכיר בהן כתכנית לשם ניסוי עוד בטרם הפיכתן לבתי ספר בעלי סמל מוסד. אחרי חמש שנים הוועדה תקיים הליך העברה מוסדר על למנת להאציל למחוזות את הדיון בחידוש ההכרה בהם, תקבל מהמחוזות במרוכז את המלצותיהם ותאשר על פי שיקול דעתה.


תמונה ראשית: Photo by MART PRODUCTION on Pexels