פדגוגיה מוטת עתיד 5.0
עיצוב עתיד חינוכי רצוי במציאות המשתנה
איך להכין תלמידים לעולם שאינו קיים עדיין? על ידי שינוי גורף של כל מה שחשבנו על פדגוגיה
העולם כפי שהכרנו אותו בחמישים השנים האחרונות הולך ונעלם. הטכנולוגיה, המסכים, המגיפה, המלחמה באירופה, הפייק-ניוז, ההתחממות הגלובלית, ההגירה ההמונית, ההתפטרות השקטה – הרשימה הזאת יכולה להתארך עד אין סוף – בונים תרבות אנושית חדשה ועתיד שאנחנו עוד לא יכולים לדמיין.
אבל לא רק את העתיד אנחנו לא יכולים לדמיין; גם את ההווה של הילדים והילדות שלנו. הם חיים בעולם שאנחנו לא לגמרי מבינים, גם אם למדנו להגיד האשטאג. זאת לא אותה הוויה, וגם לא אותם ילדים: הם חכמים יותר, מודעים יותר, רגישים לגזענות, מדברים על הרגשות שלהם, שוחרי צדק וסקרנים.
מערכות החינוך כפי שאנו מכירים אותן היום נבנו לעולם שונה מזה העתיד להגיע, ומנסות להתעדכן כך שיוכלו להכין את התלמידים לעתיד. ואיך יכינו, אם הוא בלתי ידוע? כשסברנו שהעתיד ניתן לחיזוי, וכשחשבנו שאנחנו מכירים את העולם ואת הצרכים של הילדים שלנו, חשבנו שאפשר להסתפק ברכישת תחומי ידע ספציפיים; שיערנו שכל לומד ולומדת יוכלו לאמץ תחום ידע שיעצב את חייהם – את התעסוקה, ההכנסה, הדיור, הביטחון הכלכלי ובכך גם את חיי הפנאי, החברה והמשפחה. זה לא רלוונטי.
מה כן רלוונטי?
פדגוגיה רלוונטית
פדגוגיה רלוונטית היא כזאת שתכשיר אנשים לפגוש אי וודאות הזאת ותצייד אותם בכלים שיסייעו להם להתמודד איתה, לקבל החלטות אתיות וערכיות ולהבין את השלכותיהן, ליישב מתחים ודילמות ולפעול באופן אחראי ומשמעותי, גם כאשר מטרות הפעולה משתנות תדיר. כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים נרצה לדעת איך להתמודד עם הרעד, לא להכין את עצמנו לאדמה שתבוא אחריו; הרי אנחנו לא יודעים איך האדמה הזאת תראה. לכן מערכות החינוך צריכות להתמקד בפיתוחם ועיצובם של הלומדים לכדי בני אדם שיודעים להתמודד ולנהל חיים מלאים ומספקים על פני אדמה רועדת: בני אדם פעלנים, המעצבים את השלומות שלהם ושל החברה בכל ממדי החיים במציאות המורכבת והמשתנה.
מה צריך לעשות כדי לפתח פעלנות, שתשיג שלומות?
לרכוש כשירויות – ידע (תחומי, בין-תחומי, אפיסטמי ותהליכי), מיומנויות (קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות), ערכים וגישות (אישיים, חברתיים, תרבותיים ואוניברסליים)
