עבור לתוכן

מלחמות אזוריות מעצבות עולם דו קוטבי   

פוליטית, גלובלית, בצמיחה; אימפקט – גבוה

| מגמת עתיד
אצבע מורה על מפת העולם

מלחמת רוסיה-אוקראינה החלה ב-24 בפברואר 2022. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע בבוקר אותו היום על תחילתו של "מבצע צבאי מיוחד". ה"מבצע הצבאי" הפך מזמן למלחמה, תוך שהמשטר הרוסי חוזר ומצהיר שהמלחמה אינה מתרחשת רק בזירה האוקראינית, אלא זהו למעשה מאבק מול נאט"ו והמערב, שמטרתו שינוי הסדר העולמי ומיצובה של רוסיה כמעצמה עולמית.

בעשורים האחרונים, רוסיה, בראשותו של פוטין, מקדמת באדיקות, מאבק גלובלי לשינוי "הסדר העולמי" הקיים. מגמה זו נתמכת במאמץ הסיני לסלק את ארה"ב ממערב האוקיאנוס השקט, מאחר וזו עלולה להפריע לה לפלוש לטייוואן. ובבלקנים מתרבות ידיעות על ריכוז כוחות סרביים בגבול עם קוסובו ומעוררות זכרונות של מלחמות יוגוסלביה בשנות ה-90. אז כוחן של ארה"ב ובעלות בריתה בנאט"ו עמד להן לצנן את הלהט הסרבי.

מגמה זו מציעה שגם מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה ב – 7 באוקטובר 2023, ועדיין נמשכת בעת כתיבת שורות אלה, אינה מאורע מקומי המוגבל לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא חלק ממהלך מכוּוָן המתוכנן להרוס את הסדר העולמי הקיים, להוריד את אמריקה מגדולתה ולהביס את הדמוקרטיות המערביות.

הכסף הגדול, היה ונשאר באנרגיה, נפט וגז

מלחמת אוקראינה העירה את אמריקה והמערב שהבינו שרוסיה וסין ישתמשו בשליטתן על משאבי הגז והנפט כנגדן, כפי שאכן קרה כאשר המחירים לצרכן בחורף האחרון זינקו בכ – 700%. כתגובה אמריקה עודדה את "פרוזדור השלום", המכוון לייצר מסלול עוקף רוסיה-סין-איראן על בסיס "הסכמי אברהם". ובאמצעות פרויקט כלכלי, היוצר רצף טריטוריאלי של יחסי נירמול שמתחיל בהודו, דרך האמירויות, בחריין, ערב הסעודית, ירדן, ישראל מכאן ליוון, קפריסין, אירופה. (לינק)

ואכן, ב-9 לספטמבר במסגרת וועידת ה – 20G  ביידן הכריז על תוכנית-על "רכבת שלום" מהירה ומתקדמת.  ברכבת יעבירו נפט, נשק וסחורות. ובצינור – "גז נקי" — גז מימן, ידידותי ויעיל יותר לשימוש, ממה שרוסיה מציעה. באותו כנס הכריז יורש העצר הסעודי שמדינתו תשקיע בפרויקט כ-20 מיליארד דולר, עוד בטרם נחתם הסכם השלום עם ישראל.

בינתיים כלכלתה של רוסיה נפגעה עקב המלחמה המתמשכת עם אוקראינה, ופוטין קידם עיסקה עם מוחמד בן סלמאן לייקר את הנפט. אך העסקה הנרקמת לכאורה בין ארה"ב, ערב הסעודית וישראל מעמידה בסכנה את עסקת פוטין עם הסעודים. על פי דיווחים, הסעודים הביעו נכונות לפעול להורדת מחירי הנפט, ובלבד שארה"ב תעניק להם מטריה צבאית ותעזור להם לפתח יכולת גרעינית. לכן, אין זה מפתיע שחמאס והג'יהאדיסטים להוטים למנוע פיוס סעודי-ישראלי ושהם רואים בסיכולו יעד אסטרטגי מן המעלה הראשונה. 

בתרחיש זה, החיבור של הכוח הכלכלי של סעודיה עם הכוח הצבאי של ישראל, ממקם את סעודיה וישראל כשחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה העולמי, מה שהופך את ישראל לשחקן משמעותי במלחמה הקרה, מהיותה צומת מרכזי בין לוחות טקטוניים, שלוש יבשות ובין מעצמות.


 בהרחבה

פרויקט תובלת האנרגיה הגדול בעולם הוא בבעלות ממשלת רוסיה. עד מלחמת אוקראינה, רוסיה הייתה הספקית העיקרית ומכרה כ-50% (!) מכלל הגז של אירופה. לאור הסנקציות שהתלוו למלחמת אוקראינה ירדה הדרישה לכ – 20% ואפילו פחות.

העולם שוב מחולק למערב נגד מזרח, ואיפה ישראל?

כאמור, ארה"ב יזמה ו"תפרה" נתיב עוקף רוסיה-סין, המבוסס על הסכמי אברהם ובו ישראל מהווה חלק בפאזל של המלחמה הקרה. אירופה תשמח להיחלץ מידיה החונקות של החזית הרוסית-סינית ולכן היא בעד ישראל. רוסיה מצידה רצתה מאוקראינה, את הנפט והגז שלהם, ובעיקר את השטח שלהם שבו עובר חלק משמעותי מהצינור הישן של רוסיה אל אירופה, ובהחלט תעשה כמיטב יכולתה לנטרל כל פעילות שתפגע באינטרסים שלה.