עבור לתוכן

מגמות חברתיות

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים מגמות חברתיות?

| מגמת עתיד
ילדות הולכות יד ביד בשטח

היבטים חברתיים משפיעים על צרכי האוכלוסיות השונות בכל הקשור לדת, סגנון חיים, ערכים, תודעת בריאות, דמוגרפיה וקצב גידול אוכלוסין, גילאים, קריירה, בטיחות, התנהגות צרכנים ופרסום. והם מושפעים לרוב מסביבת מקום העבודה, משפחה, חברים או מדיה.

דמוגרפיה

תחזיות האו"ם צופות המשך האטה בשיעור הצמיחה של אוכלוסיית העולם, בשל המשך הירידה בפריון העולמי. אמנם תוחלת החיים הממוצעת צפויה לגדול, אך היא אינה יכולה לפצות על הירידה בפוריות. הצפי הוא שאוכלוסיית העולם תתאפיין בשתי מגמות עיקריות: עלייה בשיעור הצעירים בעולם המתפתח ועלייה בשיעור אוכלוסיית הקשישים במדינות "העשירות" והדינמיקה תהיה העולם החדש (עניים-צעירים) מול העולם הישן (עשיר-זקן). הדבר יסכן בטווח הארוך את הצמיחה הכלכלית, מכיוון שבהיעדר אנשים צעירים בגיל העבודה אין מי שיפרנס את המבוגרים שפרשו.

קצב גידול האוכלוסייה הוא מהגורמים המשפיעים על זרמי ההגירה והניידות, אלו בתורם תורמים לשינויים דמוגרפיים וחוזר חלילה.
עלייה מתמדת במספר הקשישים מעודדת מדיניות קליטה ושילוב הגירה בקרב האוכלוסייה המקומית. מהגרים לרוב מונעים מחתירה לשיפור כלכלי ופליטים, הבורחים מעימות מקומי, אלימות או אסונות שונים. מחד, הם תורמים לגידול האוכלוסייה והחדשנות במדינות המפותחות. מאידך, הם גורמים למתח חברתי ופוליטי מוגבר. ככל שהפרופיל הדמוגרפי משתנה, כך מחזור החיים הלינארי המסורתי של חינוך, עבודה ותעסוקה מופרע, וגורר אחריו גם שינוי של מודלים עסקיים. ולכן יש הטוענים שהמשבר כלל אינו כלכלי אלא דמוגרפי.

בריאות ואיכות חיים

השלומות האנושית תלויה בהיבט הבריאותי. משבר האקלים ושינויי מזג אוויר קיצוניים פוגעים בבני אדם ובצמחיה ומרחיבים חולי ותת תזונה. העמידות האנטי-בקטריאלית פוגעת ביכולת לרפא מחלות ותורמת להתפשטות מחלות זיהומיות. מגמת הבריאות הדיגיטלית הכוללת זמינות שירותי בריאות ופיתוח תרופות חדשות על בסיס טכנולוגיות מתקדמות, צפויה להגדיל את הוצאות הבריאות בעולם, מה שעלול להגדיל את הפער בין מדינות עשירות למדינות עניות.

רפואה בעזרת טלפון

בדרך לשלומות ושוויון

חמישה מרכיבים חיוניים לשלומות הוליסטית (גאלופ): קהילתית, פיזית, כלכלית, חברתית, וקריירה. תנאי הכרחי לקידומם הוא מגוון והכללה Diversity and) inclusion  – D&I) חברתיים. כלומר ההכרה בייחודיות של כל אדם לקבלת ההבדלים האישיים בכל ממד: גזע, אתניות, מין, נטייה מינית, מעמד חברתי-כלכלי, גיל, יכולות פיזיות ואמונות דתיות, פוליטיות או אידיאולוגיות. מאידך, מגוון והכללה הם שני מונחים שונים והאחד אינו מרמז על השני באופן אוטומטי.

מגורים ועיור

עולמנו נעשה עירוני יותר ויותר. מאמצע המאה שעברה גדלה אוכלוסיית הערים מ-750 מיליון ל-4.4 מיליארד בני אדם. יותר ממחצית אוכלוסיית כדור הארץ מתגוררת כיום בערים ועד אמצע המאה הנוכחית יותר משני שלישים מאוכלוסיית העולם תתגורר בערים. למרות שערים מאכלסות מעט יותר ממחצית אוכלוסיית העולם הן אחראיות לכ-80% מהתפוקה הכלכלית, וככלל, אנשי הערים מנצלים את המשאבים העומדים לרשותם ביתר יעילות מאנשי הכפר.

עיר העתיד היא עיר ירוקה

תהליך ה"יירוּק" (Greening) הופך את הסביבה העירונית כולה לגרסה ידידותית יותר לסביבה, וחקלאות עירונית הופכת לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. גינות אנכיות ושתילה ורטיקלית מציעות גינה כגג וקירות חיים (green walls) בחזיתות ובבניין פנימה מספקים בידוד אקוסטי ותרמי, וכן הגנה מפני קרינה אלקטרומגנטית. צמחים מטהרים כ-95% מהמזהמים באוויר בתוך המבנה.  

החשיבות של חינוך, למידה והשכלה עולה מאוד

מאחר ונמצא מתאם חיובי בין חינוך ושגשוג כלכלי. הביקוש הצומח להשכלה ולחינוך תרם לעלייה בהשקעות ציבוריות בתחום ולקידום שיטות חדשות. ההערכה היא שעד 2050, העולם יאוכלס על ידי יותר ויותר אנשים משכילים, ויצטמצם מספרם של מחוסרי ההשכלה.