אנטישמיות: הצד האפל של המדיה החברתית
גלובלית, בצמיחה; אימפקט – גבוה
האנטישמיות בעולם במגמת עלייה
ההערכה היא שהמדיה החברתית מהווה מפתח לשטיפת מוח אנטישמית מזה שנים. מאז מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, העולם כולו עד לעלייה מסוכנת בתכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות, כולל: הערצת היטלר והשואה, קריאות להרג ותקיפת יהודים ותמיכה במעשי הטבח שהתרחשו ב-7 באוקטובר.
התרת תוכן כזה תורמת להפצת שנאה נגד העם היהודי, ותומכת בנרמול ובלגיטימציה לאנטישמיות ברחבי העולם. עלייה בתוכן מקוון אנטישמי מניעה ומעודדת מעשי שנאה ואלימות במציאות. הנתונים מראים שהתקפות ואיומים על יחידים, בתי כנסת, בתי קברות, בתי ספר ועסקים יהודיים – הולכים ומתרבים.
יש הטוענים ש"מדיה חברתית אינה אמיתית", אך נראה שטענה זו עומדת בסתירה למציאות. מאחר שהמדיה החברתית והמרחב הדיגיטלי הם הפריזמה דרכה הדור הבא רואה את העולם, נראה שהיא תמשיך ותעצים את המגמה של שנאת יהודים ואנטישמיות בעשורים הבאים, והיא עלולה לאיים ברבות הימים על הקיום של מדינת ישראל ושל יהדות העולם.
אנטישמיות מאתגרת אנליסטים
בשל אופייה המרומז, האנטישמיות מאתגרת את האנליסטים. לעיתים קרובות יש להסתמך על ההקשר כדי לקבוע אם הצהרה היא אנטישמית או לא. לדוגמה, בשנת 2010 קידמו קבוצות אנטישמיות קמפיין במדיה, שעודד את קריאת הספר "מצור" (SIEGE), ספר אלים משנות ה-80, שכלל מאמרים שאסף הניאו-נאצי האמריקאי ג'יימס מייסון. הספר שם דגש על השגת כוח באמצעות מאבק מזוין, ולא באמצעים פוליטיים, אך מכיוון שהמם (meme) שהוביל את הקמפיין היה מקודד, הוא לא סומן כדברי שטנה על ידי פלטפורמות המדיה החברתית, והוא התפשט באופן נרחב.
באשר לעתיד, סביר מאוד שנמשיך לראות מגמות כמו: המשך הסתה ושנאה כלפי יהודים ברשתות החברתיות ובאינטרנט, מאחר והאנונימיות והנגישות של הרשת מאפשרות הפצה מהירה ובלתי מרוסנת של תכנים אנטישמיים; עלייה באנטישמיות פוליטית והסתה תחת הסוואה של ביקורת על מדיניות ישראל – למשל תמיכה בחרם על ישראל או האשמת יהודים בארצותיהם במעשי ישראל; הקצנה של קבוצות ימין קיצוני ולאומני שעוינות ליהודים ולזרים; המשך ואף עלייה באירועי אנטישמיות ובוונדליזם כלפי אתרים יהודיים.
מגמות הנגד הנצפות, כוללות: מודעות גוברת בקרב ממשלות וגופי חוק לאיום האנטישמי ומאמצים למנוע אותו, שיתופי פעולה בין דתיים מדתות שונות, במאבק בגזענות ובשנאה על רקע דת, וחינוך והסברה נגד דעות קדומות וסטריאוטיפים שליליים על יהודים.
התפתחות המגמות העתידיות של האנטישמיות, תלויה במידה רבה במאמצים המשותפים של ממשלות, גופי חברה אזרחית וקהילות דתיות למגר את התופעה. ההשלכות השליליות של המדיה החברתית מוכרות וידועות, אך הן ניתנות למניעה ולצמצום באמצעות שימוש נבון ואחראי, הגדרת גבולות וזמנים לשימוש, מניעת חשיפת ילדים והעלאת המודעות.
לצד המגבלות, יש לקדם פתרונות טכנולוגיים, חינוכיים ורגולטוריים, כדי למנוע האצה של מגמות אלה ולהפוך את המדיה החברתית לבריאה ומועילה. זאת באמצעות שיתוף פעולה בין חברות הייטק, ממשלות, ארגונים ופעילי זכויות אדם, אשר יקדמו פיקוח, בקרה ורגולציה ויוודאו שאלגוריתמים של בינה מלאכותית יפעלו בצורה הוגנת ושקופה המכבדת את הפרט ואת הפרטיות.
המדיה החברתית הפכה לכר פורה להפצת רעיונות אנטישמיים ולשנאת ישראל
הסיבות המאפשרות זאת הן:
- אנונימיות המאפשרת הפצת תכנים מבלי לחשוף את זהות המפרסמים.
- חוסר פיקוח מספק על תכנים ברשתות החברתיות.
- אלגוריתמים המקדמים תכנים קיצוניים המושכים מעורבות.
- תאוצה והגברה: רעיונות הזויים הופכים ויראליים, צוברים תאוצה ומגיעים לקהלים עצומים במהירות.
- קיטוב: אידיאולוגיות קבוצתיות קיצוניות מסתגרות ב"תיבות תהודה" ומגבירות גזענות ושנאת יהודים.
גם לבינה המלאכותית (AI) יש תפקיד גדל והולך בעיצוב החוויה של הפרט במדיה החברתית, במיוחד בכל הקשור להוגנות, שקיפות ופרטיות. זאת לאור:
- אי שקיפות של אלגוריתמים הקובעים מה המשתמשים רואים, אך לא ברור מהם הכללים על פיהם פותחו.
- סכנת הטיות: נתונים ומודלים עליהם מתבססים האלגוריתמים עלולים להכיל הטיות כמו גזענות או סקסיזם.
- בעיית "תיבות תהודה": אלגוריתמים ה"כולאים" משתמשים בתיבת תהודה אידאולוגית ומונעים חשיפה למגוון דעות.
- איסוף מידע אישי לשם התאמת התוכן למשתמשים, ללא שקיפות או בחירה.
- הטעיית משתמשים: טכניקות שיווק מתוחכמות כדי "לתפוס תשומת לב", המובילות למניפולציה במשתמשים.
מאז ה-7 באוקטובר 2023
ניתוח של ISD – The Institute for Strategic Dialogue, מאוקטובר 2023, מצא שקיימת עלייה באנטישמיות בכל פלטפורמות המדיה החברתית: יותר מפי 50 תגובות אנטישמיות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני בסרטוני יוטיוב, פי 2.4 מסרים אנטישמיים כלליים ופי 3 שימוש בשפה אנטישמית בפלטפורמות מדיה חברתית חלופיות.
ב-17 הימים שלאחר מתקפת הטרור של חמאס, הארגון לביטחון קהילתי של בריטניה (CST), העוקב אחר אנטישמיות, רשם 600 תקריות אנטישמיות. זוהי עלייה של 641% לעומת התקופה המקבילה ב-2022. 185 מהתקריות התרחשו באינטרנט, וכללו שפה פוגענית, הטרדה ואיומים באלימות. בדומה, בשבוע שלאחר התקיפה, ארגון הניטור הגרמני RIAS רשם 202 תקריות, עלייה של 240% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בנוסף, נתוני פשעי שנאה ממשטרת המטרופולין של לונדון רשמו עלייה של 1,353% בעבירות אנטישמיות בין ה-1 ל-18 באוקטובר.
אנטישמיות במדיה החברתית
המדיה החברתית מסייעת לקבוצות קיצוניות להפיץ את המסר שלהן ולגייס חברים חדשים. כאשר קבוצה נאסרת בפלטפורמה אחת, היא יכולה לצוץ בפלטפורמה אחרת או לקדם את המסר באמצעות קבוצה אחרת. ולכן, הטענה היא שפלטפורמות המדיה החברתית, מבלי משים או שלא, "הקימו לתחייה את האנטישמיות" ולכן הן אחראיות על האלימות הנובעת ממנה ומעורבות בה.
יש הטוענים שתוכן אנטישמי מייצג חלק זעיר מהתנועה ברשתות החברתיות, וקיימות ברשת הרבה יותר תנועות שמתמקדות בעיקר בהפצת תאוריות קונספירציה. אך גם כאן, ההנחה היא שאפילו אם התנועה לא נוקטת במפורש באנטישמיות, תאוריות הקונספירציה עדיין מסתמכות על מידע ועל נושאים אנטישמיים היסטוריים, דוגמת "הפרוטוקולים של זקני ציון" או הרעיון של "מדינה בתוך מדינה", שתי תאוריות המקדמות את רעיון קיומה של קבוצה סודית (יהודית) הפועלת לפי הכללים שלה, בנפרד מהרוב.
טיקטוק חושפת ילדים לאנטישמיות
טיקטוק הפכה לאבן שואבת ומוקד לתוכן אלים וקיצוני, כך כותבים החוקרים הישראלים גבריאל ווימן ונטלי מסרי. הדבר מדאיג במיוחד, בגלל הפופולריות העצומה של הפלטפורמה בקרב צעירים ובני נוער. הרשת חווה עלייה דרמטית בכמות התכנים האנטישמיים שעולים בה, ומהווה אכסניה לתוכן אנטישמי, הכחשת שואה וסרטונים גזעניים מרחבי העולם – שעוברים ללא בקרה מצד הנהלת הרשת.
ווימן ומסרי ניתחו את התוכן של טיקטוק בין פברואר למאי 2020 ו-2021. הם מצאו עלייה של 41% בפוסטים אנטישמיים, עלייה של 912% בתגובות אנטישמיות ועלייה של 1,375% בשמות משתמש אנטישמיים. במקביל להסלמה כללית זו, ניכר זינוק גם בשימוש ב'האשטאגים' אנטישמיים.
"יש הנוטים לחשוב שמדובר סך הכול בפלטפורמה לילדים שרוצים להיות יצירתיים," טוען ויימן, "אך העובדה שהיא מיועדת לקהלים צעירים ונאיביים, בשילוב עם שחקנים חסרי תום-לב שמפרסמים תכנים שונאים ברשת, זה משהו שצריך להתייחס אליו ברצינות רבה".
על פי החברה, כ-80% מהסרטונים הוסרו עוד בטרם נצפו אפילו פעם אחת. 7 מיליון חשבונות נחסמו בחשד שהופעלו בידי צעירים בני פחות מ-13. אף שהעליות גדולות, כמות התוכן בפועל נשארת זעירה בהשוואה לכמות החומר הכוללת בפלטפורמה. אבל בסיס המשתמשים העצום של טיקטוק – למעלה ממיליארד – אומר שאפילו פוסט אחד יכול להגיע לקהל עצום. שיר אנטישמי על אנשים יהודים שנהרגים באושוויץ, למשל, זכה לגישה יותר מ-6 מיליון פעמים ברחבי העולם.
צעירים יהודים תחת מתקפה במדיה החברתית
יהודים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, נאבקים בהתקפות אנטישמיות ברשתות החברתיות. כבר ב-2019 נמצא שצעירים יהודים באירופה (גילאי 34-16) היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות הטרדות או אלימות אנטישמיות מאשר יהודים מבוגרים, וכי היהודים הצעירים הללו אמרו שהאינטרנט והמדיה החברתית הם המקום שבו האנטישמיות היא הבעייתית ביותר כיום. הדבר גרם להם לתחושת אובדן שליטה, חוסר מודעות למה שיקרה אחר כך וייאוש בגלל השתיקה של משתמשים אחרים. כל המשתתפים הרגישו שהם לא יכולים לפנות לגורמים מבחוץ לעזרה בהתמודדות עם אנטישמיות: "יש תחושה חזקה שתמיכה אמיתית תגיע רק מהקהילה היהודית".
האלגוריתמים של המדיה החברתית מתגמלים תוכן שמעורר תגובות משתמשים, גם אם תגובות אלו שליליות. כך שהוקעה של פוסט אנטישמי או של אדם שפרסם אותו, מגדילה את הסבירות שהתוכן יקודם בפלטפורמה. לכן חשוב שלא לשתף את הפוסט ה"מתקיף", אלא ליצור פוסט חדש המתריע על הפגיעה.