הגירה וניידות משנים את הדמוגרפיה

תמצית

הבעיה הדמוגרפית הנגזרת מקצב גידול האוכלוסייה היא אחד הגורמים הקובעים את זרמי ההגירה והניידות. אלו בתורן תורמות לשינויים דמוגרפיים. במספר גדל והולך של מדינות קיימת עלייה מתמדת במספר הקשישים, הן במונחים מוחלטים והן כאחוז מכלל האוכלוסייה. מדינות שיש להן טכנולוגיה והון זמין אך ללא אוכלוסיות עבודה דינאמיות, מאמצות מדיניות ציבורית כדי לפצות על כוח העבודה החסר. סוגי המדיניות תלויים בקצב ההזדקנות, בדפוסי החיים ובמנהגים בחברות השונות, אך ללא ספק היא כוללת קליטה ושילוב של גלי הגירה באוכלוסיית המקום.

מהגרים מוגדרים כמי שחיים במדינה אחרת מזו שאליה נולדו או במדינה אחרת מארץ האזרחות שלהם. הגירה בין-אזורית, על כל מורכבותה, מונעת בעיקר מחתירה לשיפור כלכלי. אמנם קיים סיפור הגירה אחר, שבו המניע הוא בריחה מעימות מקומי, מאלימות או מאסונות בתחומיהן של מדינות, אך זהו סיפור מינורי יחסית. למרות זאת הצפי הוא ששינויי אקלים, ברמה ה­עולמית והסביבתית, יעודדו הגירת אקלים, מאפריקה שמדרום לסהרה, מדרום אסיה ומאמריקה הלטינית. צמצום הנדידה הזו תהיה אפשרית רק במידה ויימצאו דרכים לצמצם את השלכות שינויי האקלים.

רוב המהגרים בעולם אינם פליטים אלא נוודים כלכליים, חינוכיים או אחרים. קליטת גלי ההגירה אל תוך המדינה, תורמת לגידול האוכלוסייה במדינות המפותחות, אולם, לצד התרומה, נדידה המונית מביאה עימה גם שלל בעיות אל ארץ היעד שכן היא מובילה למתח חברתי ופוליטי מוגבר. אף שהמהגרים מביאים עימם ידיים עובדות וחדשנות תרבותית, הם גם דורשים תקציבים לטיפול, חינוך ורווחה ועוד. כך לדוגמה, אחד המניעים המרכזיים בדיון הלאומי סביב החלטת בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי (יוני 2016), היה נושא ההגירה. ה"הצפה" של אירופה בהמוני פליטים, הנמלטים ממלחמות, מאירועי אקלים קיצוניים וגם באלו ש"רק" מעוניינים לשפר את תנאי חייהם, לצד ההתנגדות להגירה של רוב האוכלוסיות המקומיות, מקשה מאוד על יצירת האיזון הרצוי לטובת כל הצדדים. 

לפי האו"ם והקונצנזוס העולמי, כולם, כולל כולם, זכאים למלוא זכויות האדם ולחירויות אישיות, אזרחיות וכלכליות, אך בפועל, זכויות אלו אינן נחלת הכלל והמציאות מציגה תמונה מעורבת. מפת החירות האנושית העולמית מראה שמאז 2008, חלה ירידה ברמת החופש האישי, כשמנגד ניכרה עלייה משמעותית בחופש הכלכלי. נראה שהקונצנזוס העולמי הנוגע לזכויות אדם אישיות, אזרחיות וכלכליות משתנה לצד השינויים במאזן הכוח העולמי, ואמונות ותפיסות יסוד הולכות אף הן ומאבדות מתוקפן נוכח שינויים גיאופוליטיים. אפשר להעריך כי מאבק השליטה בין הכוחות בזירה העולמית יושפע הן מלחצו של מעמד הביניים לקבלת יותר זכויות, דמוקרטיה והגדרה עצמית, והן מהדומיננטיות הגוברת של הטכנולוגיות,  ששימוש בהן עשוי לפעול להגדלת שיעורי  החירות, אך הן עלולות גם להיות מנוצל למעקב אחר הפרט ולהצרת צעדיו.

בהרחבה

החל משנת 2021 עד 2023 נרשם גידול דרמטי בעקורים ובפליטים ברחבי העולם. בשנת 2020, לפי הארגון הבינלאומי להגירה, מספר המהגרים הגיע ל-280 מיליון איש, המהווים 3.60% מאוכלוסיית העולם והנתונים נמצאים במגמת עלייה. מלחמות אזוריות, סכסוכים פנימיים, שינויי אקלים וסחר בבני אדם הקשורים לצרכים כלכליים דוחפים קדימה את הצורך המכריע בתגובה מקיפה של האיחוד האירופי.

ריבוי משברים

משבר רודף משבר ואסון רודף אסון, אלו דוחפים מיליוני אנשים לעזוב את בתיהם.
קשרים בין משברים מקומיים ובינלאומיים, כמו גם מספר הנקודות החמות ההומניטריות של תוכנית המזון העולמית (World Food Program – (WFP, משפיעים יותר ויותר על גידול ההגירה באיחוד האירופי. חוסר האיזון הכלכלי והחברתי ההולך וגדל, שינויים דרמטיים בדפוסי האקלים, עיצוב גיאופוליטי מחדש של אזורים שלמים והפיכת ההגירה ל"נשק" מחזקים את המגמה. בשנת 2022 נרשמה עלייה של 64% בגילויים של הברחות גבול על ידי המדינות החברות באיחוד האירופי ועלייה של 58% בבקשות מבקשי מקלט. על פי נתונים של ארגונים בינלאומיים, אין סימנים לשינוי במגמה במהלך 2023, כאשר האיחוד האירופי יישאר בראש כיעד עיקרי למהגרים

התעוררות של מערב הבלקן ונתיבי הגירה בים התיכון

75% מכלל הגילויים של מעברי גבול לאיחוד האירופי במהלך 2022 היו של מהגרים שעברו מנתיב הבלקן ומנתיב הים התיכון המרכזי. חוסר יציבות גוברת, סכסוכים ונפילה כלכלית במדינות רבות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בעקבות מגפת הקורונה אילצו רבים לנסות את המעבר לאזור שנגן (אזור הטיולים של 28 מדינות מאירופה בו אזרחים יכולים לנסוע בחופשיות ללא דרכון או ויזה, שהוקם בשנת 1993) והגבירו את לחץ ההגירה. בנוסף, תוניסיה ולוב המאפשרות כניסה ללא ויזה ללאומים חשובים תרמו לצמיחה מסיבית בדפוסי ההגירה בשני הנתיבים הללו.

הזנב הארוך של המגיפה

במדינות בעלות הכנסה נמוכה, עליית יוקר המחיה ועליית המחירים בשרשרת אספקת המזון העולמית, תרמו לחוסר ביטחון תזונתי במדינות רבות, מה שבתורו מוביל לעלייה בזרמי ההגירה. בעקבות המלחמה באוקראינה, מדינות ברחבי העולם חוו גידול מרקיע שחקים במחיר המזון והאנרגיה, ורבים הגיעו לסף העוני. ספק רב אם ניתן יהיה לצמצם את ההגירה בשנת 2023 והלאה, אם הקהילה הבינלאומית והאיחוד האירופי לא יתמכו במדינות המושפעות ביותר מהמחירים הגבוהים, כדי ליצור "עמידות" לשינויים פתאומיים בשוק הבינלאומי, באמצעות עידוד ייצור מזון מקומי ועידוד המגזר החקלאי.

גל חדש של פליטים מאוקראינה

שנה לאחר המבצעים הצבאיים הרוסים באוקראינה, 7.9 מיליון אוקראינים ברחו לאירופה, ו-4.9 מיליון נרשמו להגנה זמנית או לתוכניות דומות באיחוד האירופי. הפגיעה במערכת האנרגיה של אוקראינה השפיעה על 18 מיליון אוקראינים שנמצאים בסיכון וזקוקים בדחיפות לתמיכה הומניטרית. הזינוק באלימות עלול להוביל לגל חדש של פליטים שעשוי לנוע בין 500,000 לשיא של 4 מיליון בני אדם במהלך 2023.

ההגירה הופכת לנשק

בשנת 2023, האיחוד האירופי יצטרך להתמודד עם ניסיונות להפעיל מהגרים כאמצעי לתוקפנות. ממשלת רוסיה הודיעה לאחרונה שהיא תגדיל את מספר הטיסות מצפון אפריקה והמזרח התיכון למובלעת הרוסית קלינינגרד, הגובלת בפולין. מה שיאפשר, ככל הנראה ליותר מהגרים לנסות ולהיכנס לאיחוד האירופי בנתיב אחר ולא בנקודות המעבר האופייניות, כפי שנראה כבר במהלך המשבר בין בלארוס לפולין.

העלייה הצפויה בזרמי ההגירה, תורמת להבנה שהגישה הנוכחית לניהול הגירה באמצעות ביקורת גבולות וחסימת מעברים אינה מהווה פתרון בר-קיימא או אתי. כדי לטפל בבעיה זו, על מוסדות האיחוד האירופי והמדינות החברות להקים מערכת שתאפשר לאנשים המתגוררים באזורים מוכי משבר להגיע למדינות היעד שלהם בבטחה ומבלי לסכן את חייהם,  באמצעות נתיבי הגירה בטוחים וחוקיים, כגון מסדרונות הומניטריים, ויזות סטודנטים, רפואיות והומניטריות וחסויות פרטיות. אין ספק שניהול ההגירה הגלובלית הוא אתגר מורכב ושנוי במחלוקת שלא ניתן להתמודד אתו ביעילות בגבולות המערכת הנוכחית, אלא יש לחשוב על פתרונות יצירתיים ופורצי דרך לטובת כל הצדדים.  

גם הבנק העולמי רואה בהגירה אתגר מתפתח. כ-184 מיליון בני אדם – 2.3% מאוכלוסיית העולם – חיים מחוץ למדינת הלאום שלהם. כמעט מחציתם נמצאים במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. יש הטוענים שהזדקנות האוכלוסייה וצמצום הילודה במדינות המפותחות לצד אירועי אקלים הפוגעים באוכלוסיות באזורים נחשלים יעודדו את ההגירה בעשורים הבאים בכל המדינות בכל רמות ההכנסה. אם התהליך ינוהל היטב, והמדינות הקולטות ישכילו להתמודד עם האתגרים הנלווים בהיבט התרבותי והזהות הלאומית, הרי שהגירה יכולה להיות כוח לשגשוג וסיוע בהשגת יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם. הדו"ח לשנת 2023 של הבנק העולמי מציע מסגרת משולבת כדי למקסם את השפעות הפיתוח של תנועות חוצות גבולות הן על מדינות היעד והן על מדינות המוצא והן על המהגרים והפליטים עצמם. המסגרת שהיא מציעה, הנשענת מכלכלת העבודה והמשפט הבינלאומי, נשענת על מטריצת "התאמה ומניע" המתמקדת בשני גורמים: עד כמה הכישורים והתכונות של המהגרים תואמות את הצרכים של מדינות היעד ואילו מניעים עומדים בבסיס תנועותיהם. גישה זו מאפשרת לקובעי מדיניות להבחין בין סוגים שונים של תנועות ולעצב מדיניות הגירה עבור כל אחת מהן, כאשר שיתוף פעולה בינלאומי יהיה קריטי לניהול יעיל של הגירה.