מה בין גיימינג ללמידה?

תרבות הגיימינג תפסה לה מקום משמעותי במסכים שלנו (בסלולרי, במחשב, או על מסך הקונסולה). זה קורה בכל חתכי האוכלוסייה (יותר נשים, יותר מבוגרים). הגיימינג גם מתחיל לצמוח בשדה הלימודי-חינוכי, ונתפס לא רק כאמצעי פנאי חביב להעביר איתו את הזמן. החלטנו לבחון:

מה בין גיימינג ללמידה?

לפני שנסביר למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על שילוב גיימינג ולמידה, כדאי שנסביר על מה אנחנו לא מדברים.

אנחנו לא מדברים על משחוק (Gamification) – נושא חשוב בפני עצמו. על פי ויקיפדיה, מִשְׂחוּק (באנגלית: Gamification) הוא שימוש בטכניקות של משחק או עיצוב משחקים, כדי לשפר ביצועים (בתחומים שלא בהכרח קשורים למשחק עצמו).

משחוק מעודד אנשים לאמץ התנהגויות רצויות או להרחיב את השימוש בהן.

דוגמה מצויינת למשחוק הוא האתר Class Craft.  מורה לפיזיקה מארה"ב רצה להפוך את השיעורים שלו למהנים יותר, וכך יצר אתר המאפשר  ניהול כיתה משחקי. כל תלמיד הוא דמות במשחק פנטזיה, עם כוחות ריפוי, קסם או לחימה. התקדמת בשיעור? הצלחת במבחן? הכנת שיעורי בית? עזרת לחבר? הדמות שלך צוברת כוח ויתרונות, במשחק וגם בעולם האמיתי. תוכל לקבל בונוסים בציון, לצאת מהכיתה להתרענן, או כל מה שהמורה יבחר כפרס.

הפרעת בשיעור? איחרת בהגשת עבודה? זהירות! אתה מאבד כוחות, עד מצב של מוות (במשחק כמובן).

התלמידים במשחק עובדים בצוותים, כך שתלמיד שיורד למטה גורר איתו למטה את הצוות שלו, ומן הצד השני, רק הם יכולים להקים אותו לתחיה לאחר שביזבז את כוחותיו. זה ניסוי חברתי חינוכי מעניין, עם השלכות מרתקות על הלמידה בכיתה.

משחוק הוא למעשה שימוש באלמנטים משחקיים בעולם הרגיל: אתה מקבל נקודות כי דיווחת על מפגע בדרך, לאפליקציית ווייז? מתחרה בחבר שלך בלימוד שפה באפליקציית דואולינגו ונפסל אם ענית לא נכון? אלו אלמנטים משחקיים בעולם האמיתי. זהו משחוק; הפיכת מטלה משעממת למהנה.

אנחנו גם לא מדברים על משחקים חינוכיים שנוצרו למטרה זו DGBL = Digital Games Based Learning. אלו הם משחקי חשבון, שפה וכדומה  שהמשחק בהם נועד להקליל את הלמידה או לאפשר הבנה טובה יותר של רעיונות דרך המשחק.
משחקים אלו נכללים בקטגוריה של Serious Games שנועדו למטרה ספציפית, ולא לשם הנאה בעלמא. פעם קראו להם לומדות, וישנם מקומות בהם הם מצליחים יותר וישנם מקומות שפחות.

המשחקים שאנחנו מדברים עליהם נקראים COTS = Commercial Of The Shelf Games.
אלו משחקים מסחריים, פופולאריים, שנוצרו בעיקר לצרכי הנאה אבל הם גם בעלי ערך מוסף.

משחקים שונים עוזרים ללמידת ידע (למשל אנגלית, היסטוריה או מדעים) מיומנויות (למשל, שיתוף פעולה, יצירתיות, או פתרון בעיות) גישות (למשל, אחריות או מכוונות למטרות ולהשלמתן) וערכים (כגון, יושרה או חמלה).

כל הטוב הזה קורה מאליו, תוך כדי משחק, במוטיבציה שאין צורך לדחוף ולתדלק. מורים יכולים להעצים עוד יותר את הלמידה, ובפרויקט שלנו אנחנו רוצים להבין איך זה יכול לקרות באופן המיטבי.

באילו משחקים מדובר?

התמונה למעלה היא מתוך משחק שנקרא Civilization VI. משחק שמתרחש מתישהו בהיסטוריה, והשחקן מקים את הציביליזציה שלו על כל המשתמע: בריתות, מסחר, בנייה, מלחמות, דת, תרבות ועוד.
זהו משחק מבוסס תורות (כמו שחמט), וניתן לשחק בו מול המחשב, חברים, או אנשים ברחבי העולם.
מדובר במשחק מורכב, שדורש ידיעת אנגלית, אבל כזה שמלמד במבט מלמעלה איך היסטוריה מרחשת.
איך המשחק נראה? מוזמנים להציץ בGamePlay הזה. לCivilization ישנם גם המון מדריכים כתובים, סרטוני הדגמה במגוון רמות וגם לא מעט חיקויים, וכמובן, ישנם מורים ברחבי העולם שכבר משתמשים במשחק ללימוד היסטוריה.

אבל היסטוריה היא רק חלק מהסיפור. המשחק מכסה כשירויות כגון אוריינות גלובלית, ויישוב מתחים ודילמות, עוסק במיומנויות כגון פתרון בעיות, מלמד תחום ידע כגון היסטוריה ואנגלית, שנמשיך?
וכל זה קורה תוך כדי משחק.

בפוסטים הבאים, נציג דוגמאות למשחקים דומים, לאפשרויות הלמידה הגלומות בהם ועקרונות שונים בשילוב גיימינג ולמידה, כמו גם אתגרים שעלולים לצוץ.

הֱיוּ איתנו בפוסט הבא.