אומץ

על אומץ, מנהיגוּת ולקיחת אחריות | ענת שפירא לביא

מנהיגוּת דורשת אומץ. מנהיגה אמיתית צריכה להיות אמיצה דיה כדי לקבל החלטות קשות, גם כאשר הן לא פופולריות, ולעמוד מאחוריהן. היא צריכה אומץ לומר את האמת גם כשזו אינה נעימה, ואומץ להוביל שינויים הכרחיים אל מול התנגדויות. 

לעיתים אומץ נתפס כמקביל לגבורה, במובן של ביצוע מעשים נועזים ומסוכנים. אך האם כל מעשה גבורה הוא בהכרח אמיץ? ומה ההבדל בין אדם גיבור לאדם אמיץ? 

גבורה פירושה נכונות להקרבה עצמית למען מטרה נשגבת. אך מעשה גבורה עלול להיות גם פזיז ולא אחראי. לעומת זאת, אומץ הוא היכולת לעמוד מול פחד ולקחת סיכון מתוך בחירה מחושבת, לא רק מתוך הקרבה עצמית ומוטיבציה לנצח. אדם אמיץ יודע מתי לבחור בסיכון ומתי להימנע ממנו, לטובת מטרה חשובה יותר שאולי תתממש רק בטווח הארוך יותר.

אם כך, אומץ וגבורה אינם מושגים זהים. מנהיגה אחראית צריכה להיות בעלת אומץ לשקול בחוכמה מספר אלטרנטיבות, להעריך מצבים מורכבים ולבחור בתגובה הטובה ביותר בהתאם לנסיבות. אבל אומץ לבדו אינו מספיק. כדי להנהיג צריך גם להיות בעלת מסוגלות לפעול ולעשות; לתת לאומץ הפנימי שלי ביטוי מוחשי במציאות שמסביבי. כלומר, להיות בעלת מסוגלות לקחת אחריות. 

המילה Responsibility (אחריות), המורכבת מהמילים Response (תגובה) ו-Ability (יכולת), מרמזת על הקשר הזה שבין לקיחת אחריות לבין היכולת להגיב; היכולת לפעול. כאשר את מוציאה את האומץ מהכוח אל הפועל ומגיבה באחריות – זוהי מנהיגות אמיתית.

מנהיגה טובה תמיד תיקח אחריות מלאה על מעשיה ועל החלטותיה. כאשר משהו משתבש, היא לא תאשים אחרים אלא תבחן את עצמה באומץ, תלמד מהטעויות שנעשו על ידה ועל ידי הכפופים לה, ותדאג לשפר ולשכלל את המהלכים הבאים שלה. 

אומץ ואחריות הם אפוא שני צדדים של אותה מטבע, בעיקר כאשר מדובר במנהיגוּת. הם מזינים זה את זה ומאפשרים לפתח מנהיגוּת אותנטית ואמפתית. מנהיגוֹת ומנהיגים אמיצים ואחראיים הם אלו שמובילים שינוי אמיתי, משפיעים לטובה על החברה, מקבלים החלטות אמיצות ומשאירים אחריהם מורשת של עשייה מוסרית ומשמעותית לטובת הכלל.

אומץ בעשייה חינוכית | אור אלגזי

לרוב אומץ בשדה החינוכי מתבטא בעשייה חינוכית שונה בצורה חדשה בתוך המסגרת הבית ספרית, ובכך מובא ביוזמות אשר עוסקות באדריכלות חינוכית ומביאות לאור פדגוגיות שונות המבוססות על תפיסת מציאות והתאמת אופי החינוך הנכון לזמן זה.

האם זה אמיץ לחנך 25 ילדים בני 8 ביער, במשך כל עונות השנה, בכל יום, בגשם, בקור, בחום, על אדמה, מול האש? 

כאיש חינוך נחשפתי אל חינוך היער לפני כ 6 שנים, שם נחשפתי אל שומרי הגן, הרגשתי באופן מאוד ברור שזהו הדרך הראויה לחנך את הדור הצעיר וכן התחדד לי ייעודי. יצאתי ללמוד במסלול "חינוך יער" ולהעשיר את הכלים החינוכיים שלי, לפתח את מערכות היחסים שלי עם הטבע סביבי, בסיום הלימודים יצאתי למסע אחר מקום בו אוכל לעסוק וליישם את חינוך היער, הבנתי מהר כי משימתי אינה פשוטה, גישת החינוך הזו עדיין צעירה ולא היו לי הרבה אפשרויות להגשים את ייעודי בתור מחנך יער.

נפל בחלקי להגיע אל בית ספר עודד ביודפת, אשר בו מצאתי שותף לרעיון חינוך לחיבור ליער ואף ראה ערך בתפיסה בה אני אוחז את המציאות ואת משימת החינוך, ובכך אפשר לי להוביל ולפתח כיתת יער לראשונה בבית הספר.

ככלל מהלכים חלוציים, מזמנים אתגרים רבים בדרך, שאלות רבות ותהיות, צורך בהסבר, כוחות יצירה, רתימה של הקהילה, קהילת המורים קהילת ההורים וכן, גם לילדים עצמם בהתחלה הרעיון של שהות בטבע באופן כזה אינו טריוויאלי.

כאשר חיה מהות חזקה, תפקיד החינוך לעורר את המהות הזאת בסביבה בה הוא פועל, וכן זו משימתי לעורר חיבור עמוק ושורשי זה לתלמידי בקהילה איתה אני עובד, המהות הזאת לא חדשנית, אלא מבוססת על הצורך להתחבר ולהכיר את הראשית.

החיים במאה ה-21 גדושים בשינויים מהירים אשר מאתגרים את השדה החינוכי, מעלים צורך לקדם שינויים תפיסתיים בנוגע למשמעות בית הספר במטרה ליצור מטרות חינוך עדכניות. האדם מתרחק מהטבע, סגנון החיים הופך אורבני-טכנולוגי, בני הדור הצעיר מצויים יותר בסביבות חיים בנויות ורוויות מסכים עתירות מידע זמין ומגוון אשר משפיעות באופן ישיר על אופי הלמידה ועל המפגש הספונטני שלהם עם הסביבה הטבעית. תופעה זאת מייצרת השפעות מרחיקות לכת על הפרט והחברה ככלל ועל התפתחות הדור הצעיר בארץ בפרט. מתוך כך יש לראות במרכז החינוך ראייה בצורך בקירוב הדור הצעיר לקשר מקיים עם הסביבה בה אנו חיים, מתוך הבנה בחשיבות הנחלת ערכים סביבתיים בקרב התלמידים והתזמון הקריטי בשל מצל משברי אקלים, זיהומים וצפיפות האוכלוסייה. בשילוב עם צרכי החינוך העולים, צומחת גישת חינוך אלטרנטיבית הקרויה חינוך יער, אשר מבוססת על שהייה ולימוד בטבע, עיסוק במיומנויות חיים וכן טומנת בתוכה ערכים  המקרבים את הדור הצעיר לטבע בחיבור ישיר ובחוויה רב חושית.

ובכך יוזמות חלוצות כמו אלו אשר נתפסות בעיני המתבונן כמעשה אומץ הן בעצם פעולות אשר מונעות מתוך אמונה בדרך, ברעיון עמוק אשר גורם לדבר להתקיים. 

אומץ או אומץ לב? | ד״ר איריס פינטו

פילוסופים ופסיכולוגים מזה דורות, מסכימים שאומץ כרוך בהתמדה ובנחישות אל מול סכנה או קושי. אך לגבי המשמעות הרחבה של המושג, קיים מגוון דעות: חלק טוענים שאומץ הוא שם נרדף לחוסר פחד, בעוד שאחרים טוענים שלנוכחות או להיעדר פחד אין שום קשר לאומץ. ויש הטוענים, שאומץ לב יכול להיות מוגדר הן במונחי תורת הרגשות (נקיטת פעולה למרות הפחד) והן במונחי תורת המעלות (נקיטת פעולה כדאית או נאצלת למרות הפחד).

אומץ – מה זה לא? אומץ אין משמעו חוסר פחד, שיכול בקלות מדי להפוך לפזיזות באמצעות תעוזה קצרת רואי עם תוצאות הרות אסון. כמו כן, ניתן גם להבחין בין עוז רוח לאומץ לב: עוז רוח הוא הבסיס לחוזק נפשי או רגשי, המאפשר אומץ מול מצוקה. לפיכך, אומץ משמעו פעולה, התמודדות עם סכנה והתנגדות לה, ועוז רוח משמעו חוזק וכוח לסבול את הכאב גם כאשר לא ננקטת כל פעולה ממשית.

"אמיץ הלב האיש העומד בפני אותם דברים ומפחד מפני אותם דברים שצריך לעמוד בהם ולפחד מפניהם, והעושה כן לשם המטרה הנכונה ובדרך הנכונה ובזמן הנכון…למען מטרה מפוארת עומד אמיץ הלב במה שהוא עומד בו."

אריסטו, אתיקה, ספר ג'

אומץ אל מול הלא נודע

אומץ מול ה"לא-נודע"

אומץ הוא רכיב מרכזי בכל תהליך של קידום שינוי ואימוץ חדשנות. שינוי כרוך בעימות עם הידוע, הנוח והמוכר, וקידום חדשנות דורש נכונות לאמץ את השינוי בזרועות פתוחות וליטול סיכונים. לכן, כדי להמשיך ולהתפתח נדרש שילוב ייחודי של אומץ, חזון ונכונות לצעוד אל הלא-נודע.

האומץ לשאוף, להשיג מטרות שלא היו נחשבות אפשריות בעבר, הוא המנוע להתקדמות ולהשגת הישגים חדשים בכל תחום בחיים. האומץ לפתח חידושים הוביל לקפיצות מדרגה משמעותיות בהיסטוריה האנושית, כמו למשל במהפכה התעשייתית, בהתפתחות האינטרנט ובתחומי הביוטכנולוגיה והחלל. אומץ בתחומים אלו שינה את דרך חיינו והרחיב את האפשרויות לפתרון בעיות גלובליות ולהבטחת עתיד טוב יותר לדורות הבאים.חדשנות צריכה לבוא ממקום של סקרנות ואומץ. אך האומץ אינו מסתכם בלקיחת סיכונים, אלא הוא דורש השראה, הנעה ואינטליגנציה רגשית. הואיל וחדשנות באופייה היא שם נרדף לאי-ודאות, והדרך לרעיונות חדשים רצופה סיכונים לא ידועים וכישלונות אפשריים, נדרש אומץ לאמץ את האתגרים הללו, מתוך הכרה בכך שהתגמול הפוטנציאלי שווה את הסיכון. לדוגמה, מחקר של חברת מקינזי מראה שחברות המאמצות חדשנות ולוקחות סיכונים מחושבים באימוץ הטרנספורמציה הדיגיטלית, מניבות הכנסות גבוהות יותר פי חמש בהשוואה לחברות שאינן עושות זאת.הקשר בין אומץ למגמות עתיד מתפתחות, הוא חיוני בעידן של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים. אומץ לב מתבטא ביכולת לקבל חדשנות ולפתח אותה, להתאים את עצמנו לשינויים ולנהל אתגרים המתעוררים. מגמות עתידיות כמו התפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים ואתגרי אקלים, דורשות מארגונים ומפרטים אומץ לחקור, ללמוד וליישם פתרונות חדשים. אומץ הוא גם כלי עבור חברות לשמור על תחרותיות, כאשר הן מזהות מגמות עתידיות ומנצלות אותן לטובתן.