עתיד החינוך לגיל הרך

" זכותו של כל ילד צעיר לטיפול וחינוך איכותיים מלידה… לכל הבנות והבנים תהיה גישה להתפתחות איכותית בגיל הרך, טיפול וחינוך קדם יסודי כך שהם יהיו מוכנים לחינוך יסודי".

 2023 ,(Sustainable Development Goal 4 (SDG 4

בניגוד לגישה שרווחה בעבר, הטוענת שגילי לידה עד 3 אינם זקוקים למבנה חינוכי ייעודי, לתכנית מושקעת או לאנשי צוות בעלי הכשרה – הגיל הרך הוא גיל קריטי. העברת האחריות לגילאי לידה עד 3 למשרד החינוך הוא הכרה בכך, כמו גם הזדמנות לייצר מדיניות חכמה ולהיערך לגיבוש מודל מוטה עתיד למסגרות החינוך מלידה – שיטמיע דפוסי חיים בריאים ובסיס של שלומות לכל החיים. הרקע להערכות לוקח בחשבון שלושה נושאים עיקריים – מטבעם, הגבולות ביניהם מטושטשים והם נמזגים זה בזה – מגמות עתיד בעולם, מאפייני דור האלפא ושילוב טכנולוגיה בחינוך.

מגמות העתיד העולמיות לגילי לידה עד 3 הן: מיקוד בילד, חינוך מבוסס טבע, למידה חברתית-רגשית (SEL), הוראה מותאמת לרמה ההתפתחותית, כישורי פיתוח שפה ואוריינות מגיל מוקדם, מיינדפולנס, מעורבות המשפחה בחינוך, שילוב טכנולוגיה, stem – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (וגם אמנות); ריבוי שפות ושימור שפת האם (על רקע גלי ההגירה). דור האלפא (או "דור הקוביד") – קבוצת ילידי 2010 ואילך – נולד לעולם של טלפונים חכמים ורשתות חברתיות; הם יהיו הדור הראשון שגדל בעולם שנפגע ממגיפה, מהשלכותיה ומהתגובה אליה, והם פתוחים, מחוברים, מכילים וערים להיותם אזרחי העולם. שילוב טכנולוגיה בחינוך לגיל הרך חייב להיעשות באופן מושכל ולהתייחס לתוכן, להקשר ולצורך של כל ילד וילדה. כדאי להשתמש בה ברוטציה עם כלי למידה אחרים ולהקפיד על כך שלא תחליף אינטראקציה אנושית.

מהלך יצירת המעון העתידי בארץ מתייחס לכל הרכיבים הללו כמו גם אל מאפיינים מקומיים ייחודיים (למשל, חוסר בגננות וגננים והעדר תקציב, למול קצב ילודה מוגבר) ומגבש לאורם את עקרונותיו:

• שילוב של חינוך, חקר עתידים, פילוסופיה, פסיכולוגיה לסוגיה תוך ביסוס סולם התפתחותי מוטורי ונוירופדגוגי

• קידום הבנה של מאפייני הדור

• מענה לצורך בשיח ובדיאלוג, כולל תיווך של הסיטואציות והמציאות שאינה במסכים

• יצירת עניין מתמיד בקרב הילדים, מתוך ההבנה שסף הגירוי של פעוטות גבוה מאוד

• הרחבת תפקיד המטפלת עם דגש על מערכות יחסים ודיאלוג.

התכנית האסטרטגית לשנה הבאה תכלול כתיבת מסמך תפיסה כולל לגיל הרך, תכנון מודל המעון העתידי (כולל בינוי), משלחות למדינות נבחרות ויצירת מסמכי תובנות, ניסוי בעשר רשויות ופיתוח ערכת יישום לצוותי החינוך.