פעלנות שיתופית (Co-agency)
מהי פעלנות שיתופית?
קידום פעלנות תלוי מאוד בשיתוף פעולה, ביצירת מרחב שבו כל הגורמים הקשורים לחינוך התלמיד מאמינים ביכולתו לעצב את למידתו ולקחת עליה אחריות מלאה. קיומו של מרחב כזה, של רשת קשרים בין שלל גורמים שמעורבים בתהליכי הלמידה של הלומד ומקדמים אותה – מוגדר כפעלנות שיתופית.
מה בין פעלנות לפעלנות שיתופית?
לאחר שהבנו מהי פעלנות ועד כמה חשוב לקדם פעלנות במערכת החינוך, חשוב מאד להבין שפעלנות; יצירת דמות לומד שמעצב את הלמידה שלו ומגדיר את מטרותיה בעצמו, עשויה לשגשג ולפרוח באקלים, במרחב שמאפשר ותומך את זה.
פעלנות שיתופית (Co-agency) מוגדרת כיחסי גומלין אינטראקטיביים ותומכים הדדית של הלומדים עם הורים, מורים, עם הקהילה וזה עם זה. מדובר ברשת של קשרים המסייעת ללומדים להתקדם לקראת השגת מטרותיהם המשותפות. סביבת למידה אפקטיבית צריכה להיות מושתתת על פעלנות שיתופית של תלמידים, מורים, הורים וקהילה, שכל אחד מהם נחשב בעצמו ללומד.
סוג מסוים של פעלנות שיתופית היא הפעלנות הקולקטיבית (Collective agency), שבה פרטים בודדים חוברים זה לזה, למרות ההבדלים ביניהם, מתוך אחריות, תחושת שייכות, זהות ומטרה משותפים, כדי להתמודד יחדיו עם אתגרים מורכבים בקנה מידה גדול, לאומי או גלובלי, כגון התגברות ההגירה או שינויי האקלים.
כדי לבנות את דמות הלומד הפעלן, זה אשר מעצב את הלמידה שלו ומגדיר את מטרותיה בעצמו, נדרש מרחב שמאפשר ותומך בכך. רשת של קשרים שמסייעית ללומדים לחתור למען השגת מטרות משותפות
תפקיד המורים בקידום פעלנות
המורים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב סביבת למידה המקדמת פעלנות. כדי לסייע לתלמידים לפתח פעלנות, לא די בכך שהמורים יוכלו לזהות את האינדיווידואליות של הלומדים, עליהם גם להכיר את מערכות היחסים שלהם עם בני גילם, עם משפחותיהם וקהילותיהם, ולהבין כיצד הן משפיעות על למידתם.
במערכת המעודדת פעלנות לומדים, המורים והתלמידים נעשים יוצרים-משותפים, הפועלים יחד בתהליכי ההוראה והלמידה. הלומדים מפתחים תחושת מטרה לגבי החינוך שלהם ולוקחים בעלות על למידתם. במסגרת פרויקט חינוך 2030 של ה-OECD, הוגדר "מודל השמש" (תרשים 7) לפעלנות שיתופית בין מורים לתלמידים, הכולל תשע דרגות של שיתוף פעולה:
0. שתיקה (silence)- גם התלמידים וגם המורים לא מאמינים כי התלמידים יכולים לתרום. התלמידים פסיביים, בעוד המורים מובילים את כל היוזמות ומקבלים את כל ההחלטות.
1. מניפולציה (Manipulation)- המורים משתמשים בתלמידים כדי לתמוך בסיבות הלמידה ומעמידים פנים שהיוזמה היא של התלמידים.
2. קישוט (Decoration) – המורים משתמשים בתלמידים כדי לעזור או לחזק את סיבת הלמידה.
3. טוקניזם (Tokenism) – המורים מתיימרים לתת לתלמידים בחירה, אבל בפועל אין או יש להם מעט בחירה לגבי החומר הנלמד ואופן ההשתתפות בלמידה.
4. מוקצה אך מיודע (Assigned but informed) – התלמידים מוקצים לתפקידים מסוימים ומיודעים לגבי האופנים והסיבות של מעורבותם בתפקידים אלו, אך הם אינם לוקחים חלק בהובלה או בקבלת ההחלטות לגבי פרויקט הלמידה או לגבי מיקומם בו.
5. מורים מובילים, לצד תרומה מהתלמידים (Adult led, with student input) – התלמידים תורמים להתייעצות לגבי תכנון פרויקט הלמידה ומדווחים על התוצרים, בעוד המורים מובילים את הפרויקט ומקבלים את ההחלטות.
6. קבלת החלטות משותפות, המורים מובילים (Shared decision making, adult led) – התלמידים הם חלק מתהליך קבלת ההחלטות של פרויקט הלמידה שנוצר ביוזמת המורים, שגם מובילים אותו.
7. תלמידים יוזמים ומנחים (Young people – initiated & directed)– התלמידים יוזמים ומנחים את פרויקט הלמידה. הם מקבלים מהמורים ייעוץ והדרכה בקבלת ההחלטות, אך מקבלים את ההחלטות בעצמם.
8. תלמידים יוזמים ומקבלים החלטות בשיתוף המורים (Young people – initiated, shared decision with adults) – התלמידים יוזמים את פרויקט הלמידה ומקבלים החלטות בשיתוף עם המורים. ניהול הפרויקט מתבצע בשותפות שווה בין תלמידים ומורים.
