פַּעֲלָנוּת (Agency)

תארו לכם…

תארו לכם יום בשבוע הלימודים שבו התלמידים בוחרים מה הם ילמדו. הם נדרשים לעצור לרגע במסלול המתווה של חייהם, ולחשוב: מה מעניין אותי? במה הייתי רוצה להעמיק? להתפתח? באיזה תחומים הייתי רוצה להשפיע? 

לאחר מכן הם בוחרים לאלו שיעורים, פעילויות או סדנאות הם היו רוצים להיכנס ביום הזה, ולבסוף הם גם קובעים את התוצרים- אבל לא כדי לחפש לעצמם הקלות, אלא מתוך חשיבה מה הם היו רוצים לייצר, לפתח, ליזום. במה הם היו גאים להגיד בסופו של התהליך: ״אני עשיתי את זה!״. הבחירה מייצרת אצלם אחריות.

בדרך הזו התלמידים הופכים את הלמידה לשלהם. הם נוקטים יוזמה, הם מפתחים אחריות. כך הם מעצבים בעצמם את העתיד הרצוי להם- על ידי בחירת היעדים אליהם הם רוצים להגיע בחייהם וסלילת הדרך להשיגם.

זוהי פעלנות, במסגרתה התלמידים קובעים את מטרות הלמידה ופועלים להשגתן.

אבל האם פעלנות תלמידים שייכת רק לתחום הלימודי הצר? (ממש לא!) האם פעלנות בחינוך מתייחסת רק לתלמידים? (שוב, לא) וכיצד נוכל לקדם אותה? הבה נצלול פנימה.

אז מהי פעלנות?

פעלנות מוגדרת כיכולת לקבוע מטרות, ליזום ולפעול באופן עצמאי ואחראי כדי להשיגן ולחולל שינוי. הפרט הפעלן מעצב את המציאות ומקבל החלטות באופן עצמאי, במקום להיות מופעל ומעוצב על ידי החלטות שנקבעו על ידי אחרים.

על פי תפישת פדגוגיה מוטת עתיד, השגת יכולת ניהול שלומות, שהיא מטרת החינוך, יכולה להתממש אך ורק דרך הטמעת פעלנות. ולא רק של התלמידים. על כל בעלי העניין במערכת החינוך, החל מגופי המטה דרך מפקחים, מנהלים, ומורים וכלה בתלמידים, לעצב בעצמם את העתיד החינוכי שלהם ושל תחומי אחריותם במערכת, להרגיש שותפי עשייה ובעלי השפעה. 

הדרך בה יכולים כלל בעלי העניין במערכת החינוך להיות פעלנים, כלומר לעצב בעצמם עתיד חינוכי רצוי, היא לעשות שימוש במודל לעיצוב עתיד חינוכי רצוי במציאות משתנה, שאותו מציעה תפישת הפמ"ע. שימוש תדיר ושיטתי במודל פמ"ע לעיצוב עתיד חינוכי רצוי, הוא ביטוי להפגנת פעלנות מצד בעל העניין במערכת החינוך, ומשמש גם במקביל כתהליך המעצב אותו כגורם פעלן. פעלנות בעלי העניין האוטונומיים היא גם אחד משלושת המרכיבים המרכזיים של תפישת ארגון חינוך מורכב מסתגל, ביחס לעיצוב עתיד רצוי לארגון במציאות מורכבת ומשתנה.

פעלנות לומדים

מושג המפתח "פעלנות" מתבסס על התפישה שלפיה ללומדים יש היכולת והרצון להשפיע באופן חיובי על חייהם ועל העולם הסובב אותם. למושג "פעלנות לומדים" יש פרשנויות שונות תלויות תרבות וערכים מנחים. למשל התרבות המערבית אשר שמה במרכז את הרווחה האישית מימוש עצמי ואוטונומיה, מניחה פעלנות אשר משרתת מטרות אלו. ואילו בתרבויות אחרות, התרבויות האסייתיות, קיים דגש על פעלנות אשר מביאה לידי ביטוי את חשיבות ההרמוניה בתוך הקבוצה.

ואף על פי כן, בכל המקרים הרעיון המרכזי זהה. והוא- היכולת של של הלומדים למלא תפקיד מרכזי ופעיל בחינוך שלהם.

המושג פעלנות מניח שלפרט יש אמונה פנימית, יכולת ורצון לחולל שינוי ולהשפיע על הלמידה שלו

המובן הכפול של המושג פעלנות

פעלנות כמטרת הלמידה וכמאפיין של תהליך הלמידה

ניתן להתייחס לפעלנות בשני אופנים שונים אך משלימים. מצד  אחד פעלנות היא אחת ממאפייני תהליך הלמידה, כלומר לומד פעלן מגדיר יעדים ללמידתו ויוזם פעילויות להשגתם. הפעלנות והלמידה מקיימים מערכת יחסים מעגלית. לומדים פעלנים, המחליטים בעצמם מה ואיך ילמדו, מפגינים מוטיבציה רבה יותר ללמידה, נוטים יותר להגדיר יעדים ללמידתם וניחנים במיומנויות למידה טובות יותר.

מצד שני  פעלנות היא בהחלט מטרה ויעד חינוכי בפני עצמו. אנו מעוניינים כחלק מעיצוב מדמות הבוגר לפתח פעלנות בקרב הלומדים באמצעות פיתוח תחושת עצמיות ויכולת, ועידודם לקבוע לעצמם מטרות ולנקוט צעדים להשגתן.

פעלנות במגוון הקשרים

אז האם פעלנות מופיעה רק בתחומים לימודיים? כמובן שלא!

פעלנות יכולה להיות מופעלת בהקשרים שונים: מוסריים, חברתיים, כלכליים, ויצירתיים:

הנה כמה דוגמאות:

• פעלנות מוסרית מאפשרת לקבל החלטות המכירות בזכויותיהם ובצורכיהם של אחרים. היא מחייבת את הלומד להפעיל חשיבה ביקורתית ולשאול שאלות כגון "מה עלי לעשות? והאם אני צודק בעשותי זאת?".
• פעלנות חברתית כרוכה בהבנה הזכויות והאחריות של הלומדים אל מול החברה שבה הם חיים.
• פעלנות כלכלית מאפשרת ללומדים לזהות ולמצות הזדמנויות כלכליות, ולתרום לכלכלה המקומית, הלאומית או הגלובלית.
• פעלנות יצירתית מאפשרת ללומדים להוסיף ערך חדש לעולם, ולקדם מטרות אמנותיות, מעשיות או מדעיות, באמצעות דמיון וחדשנות.