עבור לתוכן

הכירו את הזרם: וולדורף ודמוקרטי

איך עושים חינוך בכל אחד מהם?

| היבט
ילדים יושבים סביב סלסלה ביער
גרפיקה

ההכרה הקבוצתית בייחודיות המודל הפדגוגי של בתי ספר אנתרופוסופיים ודמוקרטיים על ידי משרד החינוך ואסדרתם הם צעדים שנעשו במטרה לחזק את החינוך הציבורי ולגוון את המענים המוצעים לכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל, תוך כדי שמירה על שוויון הזדמנויות.

בתי הספר מהזרמים האלה נדונו עד היום בוועדת הייחודיים כפרטים; אבל אך טבעי הוא לנסות ולגבש שיטה לקידום תהליך הכרה במסלול מותאם קבוצתית על בסיס עקרונות קבוצתיים.

בואו נכיר אותם קצת

חינוך וולדורף

נוסד בתחילת המאה ה19 ומוסדות חינוך ברוח זו החלו מוקמים בישראל לפני כ- 30 שנה ומונים כיום כ-20 בתי-ספר יסודיים וארבעה תיכונים.

בבתי ספר וולדורף אמנות היא גם פרופסיה מרכזית וגם היא דרך הוראה בכל תחומי הידע. התלמידים והתלמידות לומדים על אוריתמיה (שילוב של תנועה, דיבור ומוסיקה), ציור בצבעי מים (בדגש על צבעוניות והתמזגות הצבעים), מוזיקה, רישום ותנועה. לימוד האותיות נלמד דרך ציור, רישום, תנועה ופיסול. נושאים רבים נלמדים בשילוב עם אמנויות: ספרות עם ציור, אנטומיה עם פיסול, היסטוריה עם רישום.  מלאכות יד ועבודת כפיים – סריגה, רקמה, טוויה, בנייה, חקלאות וגינון – הן משמעותיות ביותר. התלמידים חווים בגופם ובשריריהם את המדיום הנלמד ורק לאחר מכן הופכים אותו למושג, לעיקרון ולחוק. כך, הלמידה פונה אל כל החושים ואינה רק קוגניטיבית.

בתי ספר דמוקרטיים

כשמם כן הם, מקיימים אורח חיים, ובכן, דמוקרטי – ופועלים במודל של חלוקת סמכויות ואחריות על קבלת החלטות בין כמה רשויות הפועלות במסגרת קהילת בית-הספר: תלמידים, מורים והורים. הליך הלמידה ואורח החיים בבית-הספר הדמוקרטי של תלמיד בכל גיל מתרחש תוך התנסות בסביבת לימודים המונחית על-ידי ערכים דמוקרטיים של בחירה חופשית, חירות חשיבה, חירות דעה וביטוי, חופש בחירה, כבוד האדם ושוויון הזדמנויות בין קבוצות שונות בחברה.

בלב הגישה הדמוקרטית עומדת השאיפה ליצור בני אדם עצמאיים שחושבים בעצמם וסומכים על עצמו בכל הקשור לתהליך הלמידה. התלמידים יכולים לבחור מה ללמוד וכיצד . הילד מפתח תכנית לימודים תקפה לחצי שנה עם מורה פרטי. כאשר ילד מקים לעצמו מערכת ולוקח עליה אחריות, הוא מחויב אליה יותר ומפתח זיקה ותחושת שייכות גבוהות יותר לבית הספר.


קרדיט תמונה ראשית:
Unsplash+ In collaboration with Andy Quezada