מפות חשיבה

תיאור הכלי

הכלי מסייע לחדד את ההבנה שלנו על המרכיבים במערכת ועל מערכות היחסים ביניהם. הכלי מאפשר פיתוח ידע¹ רציף על האתגרים המערכתיים לאורך זמן 

רקע תיאורטי

מפת ידע היא הצגה גראפית של מערכת² מושגית. המפה מאפשרת לחשוב על מערכות היחסים בין האלמנטים והמושגים השונים בתוך מערכת סבוכה ולהציגם באופן פשוט. ״למפה תפקיד משולש: לקבוע את גבולות הדיון (על מה מדברים ועל מה לא), לגרות את המשתתפים להעלות תובנות סמויות מתוך התנסותם ובהמשך לשמש כ"שלד" הבסיסי שעליו יובנה הידע החדש, תוך כדי הדיון, מתוך תובנות שמעלים המשתתפים במהלכו.״ _{(מתוך אתר חברת פרקסיס)} 

זמן למידה

1-3 שעות

מס' משתתפים

יצירת המפה – לבד או בזוג, הדיון עליה בקבוצה אינטימית של 3-6 משתתפים

תנאים והכנות מקדימות

מפת הידע היא ייצוג של ההבנות שלנו על המערכת באופן גרפי. ניתן לייצר אותה באופן מקוון (כשקף במצגת למשל) או באופן לא מקוון (למשל על לוח מחיק או באמצעות פתקים).

יש לקבוע את הדיון בחדר שבו יש לוח או יכולת לערוך בזמן אמת על גבי מצגת.

שלבי הפעילות – צעד אחר צעד

פתיחה

לפני תחילת העבודה יש להבין מה הסוגיה שאנחנו מנסים לתאר.

חלק ראשון – הכנת המפה 

לבד או בזוג נתחיל 'לזרוק' את ההבנות המרכזיות שלנו ביחס לסוגיה מסוימת.

• בזוג יהיה לנו יותר קל להשתמש בחשיבה אסוציאטיבית.
• אם עובדים לבד יתכן ויש ערך להתחיל בכתיבה חופשית על הסוגיה ולאחר מכן לפרק את התוכן למושגים. 

לאחר הפירוק למושגים שונים כדאי להתחיל לבחון אילו מושגים מתקשרים זה לזה. באופן זה, נגרור או נחבר מושגים שונים לכדי 'שכונות'.

בשלב הראשון, כדאי להבחין בין כל אחת מ'השכונות' באמצעי גרפי (למשל – בצבעים שונים). 

בשלב השני, ניתן כותרת או מושג³ מוביל לכל אחת מן ה'שכונות'. באופן הזה נוכל להגיע לבהירות ביחס להיבטי הליבה המשמעותיים.

בשלב הבא, כדאי לבחון את הזיקות בין ה'שכונות' השונות. יתכן שנצטרך להוסיף מושגים או אלמנטים נוספים כדי לתאר את הזיקות האלו. 

לבסוף, נסדר קצת את המפה כדי שתהיה נוחה להצגה ולשימוש. 

חלק שני – דיון משותף על המפה 

המפה נועדה לחולל דיון במספר מרכיבים במערכת במקביל. לכן נתחיל את הדיון בהצגה של ההבנות שבמפה. ההתייחסות של השותפים חיונית מאוד, וכדאי ככל הניתן להטמיע את ההבנות תוך כדי ההצגה. לעתים ההצגה עצמה תיקח את כל משך הדיון (הצגה מעורבת עם דיון על המושגים וה'שכונות' השונות). 

כדאי לדאוג לכך שיהיה בצוות מישהו שיתעד את ההערות לטובת העיבוד בהמשך. 

חלק שלישי – עיבוד 

לאחר ההצגה המוביל או הזוג המוביל יעבד את הפידבק ויטמיע אותו כדי לקבל מפת מערכת מבוססת יותר. בשלב זה כדאי לנסות לנפות מושגים ו'שכונות' שהחשיבות שלהם נמוכה, לטובת מיקוד בהיבטים המרכזיים, כפי שעלו בדיון. 

התוצרים המתקבלים

התוצר של התהליך היא המפה שתלווה את הארגון בשלבים הבאים. 

טיפים

• המתודה משתלבת באופן מלא עם עבודה על תהליך חשיבה מערכתי, ויכולה ללוות אותו לכל אורכו (כך שתיווצר מפת ידע אחת אחודה, או מספר מפות לפי מורכבות⁴ התהליך.
• את התוצרים של חשיבה במסגרת דיאגרמות משוב, המודל המערכתי לאסטרטגי, והיבטים של היסט⁵ ופוטנציאל, אפשר להציג במסגרת מפה אחודה. 

^{(1) ידע (Knowledge), עובדות, מושגים, רעיונות ותיאוריות על היבטים שונים בעולם שבוססו. זהו גוף המידע המפורש שיש בידי אדם וקשור קשר הדוק לתפיסת ההבנה שלו. בחינוך, הידע נתפס כמרכיב חיוני בתכנית הלימודים (מכונה לעיתים קרובות תוכן תכנית הלימודים המשתקף בסילבוס) ומקיף את המרכיבים החיוניים שהאנושות צברה במשך הזמן שיש להעביר לדורות חדשים כדי להתפתח בהבנת העולם ובהתקדמות החברה האנושית. בנוסף, ידע מהווה רכיב בתוך מטרות החינוך ובהקשר זה מדובר על היכולת ליצור ממידע הנלמד במערכת החינוך רשת מנטלית המקשרת בין היחידות הנלמדות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בתהליך רכישת הידע הפרט נוטל חלק פעיל בבנייתו.}

^{(2) מערכת (system), מכלול של גורמים המקיימים יחסי גומלין הדדיים אלו עם אלו באופן המייצר שלם שאיננו משתווה לסכום חלקיו.}

^{(3) מושג (concept) יחידת הבנה דינמית של מציאות סבוכה, הניתנת לפירוש מחדש ומסייעת לתפוס את המציאות העומדת בפנינו.}

^{(4) מורכבות (Complexity), מציאות של ריבוי גורמים פעילים, המקיימים ביניהם קשרי גומלין והשפעות הדדיות, המקשות על פירוק האתגרים והתמודדות איתם.}

^{(5) היסט (drift), שינוי זוחל (לרוב חיצוני) המוביל לאורך זמן ליצירה של פער רלוונטיות עמוק בתפקוד של ארגון.}