מגמות חינוכיות

תמצית

החדשנות משבשת כל תחום וממשק, ומערכת החינוך עומדת בפני אתגר לא קל — להפוך למערכת בת קיימא. לפני שפונים ללמידה ופיתוח כשירויות, וכחלק אינהרנטי ממנה, מקבלי ההחלטות במערכת החינוך צריכים לזכור שתקופה זו מייצגת שינוי עמוק ואובדן עבור מבוגרים וילדים כאחד. לפני המיקוד בהעברת תכנים ותוכניות, יש לחשוב על מאסלו לפני בלום. השיקולים חייבים לכלול את ההשפעות של כלכלה מוחלשת, חוסר ביטחון תזונתי, אבטלה נרחבת, חוסר יציבות בדיור, קושי בניידות וכל זאת תוך כדי עבודה בתוך מערכת מוצפת.

בהיבט הארגוני, בתי הספר ממצבים עצמם כספקי כח (powered-up schools). משמע, במיקום חזק במרכז הקהילה תוך מינוף השותפויות היעילות ביותר, כדי לעזור ללומדים לצמוח ולפתח מגוון רחב של ידע, מיומנויות, גישות וערכים הן בבית הספר והן מחוצה לו. בית ספר כזה יאפשר לבעלי העניין בקהילה, מהורים ועד התעשייה, לחזק, להשלים ולהוסיף לחוויות הלמידה בכיתה ומחוצה לה.

בהיבט הפדגוגי, זהו עולם שונה מאוד מזה שבתי הספר והאוניברסיטאות תוכננו לשרת. חינוך פורמלי נוצר בסביבות תקופת המהפכה התעשייתית הראשונה ובתי ספר היו ממוקדים בייצור כוח עבודה דייקן וצייתן למפעלים החדשים. אך כיום, בעולם של ידע זמין בקלות בקצות אצבעותינו, כבר אין צורך לשנן עובדות. למעשה, דברים שלמדנו באופן מסורתי בבית הספר עשויים להתחיל להרגיש מעט חסרי טעם בעידן הדיגיטלי לדוגמת, כתב יד, כללי איות ודקדוק, במיוחד כאשר למידה היברידית הפכה להיות עניין שבשגרה. אמנם ארגונים ומערכות חינוך קיימים, עדיין, נוטים להשקיע בתהליכים קונבנציונליים הממשיכים לשחזר פדגוגיות מיושנות שלעתים קרובות מעמיקות אי-שוויון ומאבדות את הרלוונטיות ללומד, אך מתחילים לצוץ יותר ויותר "איים של שינוי" בכל הקשור לתהליכים ואלמנטים פדגוגיים אשר הסבירות גבוהה יהיו בעלי השפעה רחבה במערכת ויובילו את השינוי הרצוי במערכת.  

באשר להוראה, המגמה היא הנחיית למידה ולא הוראה ישירה – המגפה שהובילה ללמידה וירטואלית לצד הבידודים והמצב הרגשי של הלומדים, גם שינתה את האופן שבו מורים מתייחסים ללומדים שלהם. עם שפע של מידע בכף ידם, ללומדים היום יש את הכלים הדרושים להם כדי לגלות כמות עצומה של עובדות וידע באופן עצמאי. בסביבה זו, לומדים רבים מעריכים פחות את שיטת הלימוד המסורתית, הפרונטלית, בה מועבר הידע בעל פה, מהמורה ללומד. ובמקום זאת, כיום, מורים מתפקדים יותר בתפקיד המסייע, המכיל, המלווה, עבודתם התפתחה אט אט לתפקיד שבו הם עוזרים ללומדים להבין כיצד ללמוד, לאהוב למידה וכיצד לחשוף ולהבין את המידע שהם מוצאים. בהיבט התוכני, תכניות לימוד בהתאמה אישית יהיו גמישות ויעוצבו לפי החלטות, מטרות ויעדי הלומד וטווחי זמן ואמצעים להשגת יעדי אלו. טכנולוגיות מתקדמות יגשרו על פערים במשאבי ההוראה הנדרשים ליישום תכניות אלו. בגישה זו מודגש המקום של מקצוע ההוראה ושל תפקיד המורה, בהיותם אלו המאפשרים התאמה לצורכי הפרט^[1], והיא מאפשרת למורים להשתמש בשיטות הוראה מותאמות שיקדמו את הלומדים באופן מיטבי. תכנית לימודים אישית תותאם ללומד גם בהקשר התרבותי, לדוגמה, בלימודי הסביבה יכולים הלומדים ליצור מאמרים מצולמים המדגימים את השפעתם של בני האדם על הסביבה המקומית שלהם. מנהלי בתי הספר ומורים זקוקים להכשרה על מנת לממש את האוטונומיה הניתנת להם המאפשרת להם מעורבים בעיצוב תכניות הלימודים, דבר שדורש מומחיות בתכנון שיטתי, ביישום ובהערכה^[2].

[1] PQC aggregated country responses: Section 2 – Trends in curriculum redesign, OECD, 2019

[2] Progress report on the draft international synthesis report: Curriculum flexibility and

Autonomy OECD, 2019