למידה ממוקדת  

תמצית

למידה ממוקדת מספקת לצוותי החינוך את המבנה והתמיכה הנדרשים לשם מיקוד ברור בצורך לצד היכולת לדעת מה נדרש כדי להבטיח שהלמידה מתרחשת בכל כיתה וכיתה.

למידה ממוקדת כשירויות – כשירות היא תמהיל סינרגטי של ידע, מיומנויות, גישות וערכים, המאפשר להתמודד עם אתגרים מורכבים במציאות המשתנה.^[1] אלו הן היכולות שיש לאדם הנסמכות על הידע והניסיון העומדים לרשותו לבצע פעולות בצורה אחראית להשגת מטרה. כשירויות הם חלק מתפיסת הוליסטית הכוללת גיוס ידע, כישורים, עמדות וערכים לשם עמידה בדרישות מורכבות. אך מושג הכשירות מרחיב מעבר לעצם הרכישה של ידע ומיומנויות.

מצפן הלמידה של OECD לשנת 2030 מבחין בין שלושה סוגים שונים של כשירויות:

• כשירויות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות
• כשירויות חברתיות ורגשיות
• מיומנויות פיזיות ומעשיות

מאחר שדרישות שוק העבודה משתנות חדשות לבקרים, לומדים צריכים להסתמך יותר ויותר על יכולתם הייחודית בכל הקשור ליצירתיות, לאחריות וליכולת ללמוד לאורך כל חייהם. תכניות הלימודים עוברות מהתמקדות צרה בידע להתמקדות רחבה גם בכשירויות המאפשרות לפתח את פעלנות הלומדים ולהכינם לעתיד באופן מיטבי. בתור שכאלה עשויים הלומדים להשפיע באופן חיובי על סביבתם, להבין כוונות, פעולות ורגשות של אחרים, ולהשפיע על תמונת העולם העתידית בטווח הקצר ובטווח הארוך.

כשירויות מאפשרות לפתח את פעלנות הלומדים ולהכינם לעתיד באופן מיטבי. תכניות לימודים אלו, מדגישות את התוצאות המורכבות של תהליך למידה (כלומר ידע, מיומנויות, גישות וערכים שיושמו על ידי הלומדים) במקום תכניות הלימוד המסורתיות, המתמקדות בעיקר במה שהלומדים צפויים ללמוד עליו במונחים של ידע נושאי. באופן עקרוני תכנית לימודים כזו ממוקדת לומד ומותאמת לצרכים המשתנים של הלומדים, מורים והחברה כולה. תכניות הלימודים משלבות פעילויות וסביבות למידה נבחרות כך שהלומדים יוכלו לרכוש וליישם את הכשירויות במצבים שהם נתקלים בהם בחיי היומיום (דבר המתקשר לרעיון הלמידה ההקשרית). תכניות לימודים אלו צריכות לכלול אתגרים מורכבים עמם צריכים הלומדים להתמודד בדמות פרויקטים יצרניים שמביאים לידי ביטוי  באופן משולב את כל סוגי הרכיבים של הכשירות[2].

למידה ממוקדת שלומות – מעבר לפיתוח ידע ומיומנויות, לומדים זקוקים לתמיכה בפיתוח עמדות וערכים אשר ינחו אותם להתנהגות אתית ואחראית  בעת שיצטרכו לבחור דרכי פעולה ולהחליט החלטות שישפיעו על סביבתם. כמו כן, הם זקוקים להזדמנויות לפתח את כושר ההמצאה היצירתי שלהם כדי לסייע להם  להניע את האנושות לעבר עתיד בטוח יותר. לומדים המוכנים בצורה הטובה ביותר לעתיד משמשים סוכני שינוי, המשפיעים לטובה על סביבתם ועל רווחתם הפרטית והקהילתית. הם בעלי יכולת השפעה על העתיד בהיותם מסוגלים לצפות את תוצאות מעשיהם ולהעריך את ההשלכות של פעולותיהם בטווח הקצר והארוך, והם בעלי יכולת להבין כוונות, יכולות ורגשות של אחרים.

בהרחבה

לומדים מוכנים לעתיד צריכים להפעיל פעלנות בכל היבט ולאורך כל החיים. פעלנות דורשת את היכולת למסגר מטרה מנחה ולזהות פעולות להשגתה, והיא מרמזת על תחושת אחריות אזרחית ובכך היא משפיעה לטובה על אנשים, אירועים ונסיבות.

מערכות חינוך רבות בעולם כבר אינן מסמנות כיעד מרכזי את הכנת הלומדים לאקדמיה ולשוק התעסוקה. התפיסה משתנה ומערכות החינוך מבינות כי מטרתן המרכזית היא הכשרת הלומד להשגת שלומות, Well being, כלומר שגשוג ותרומה ברמה האישית והקולקטיבית, בכל ממדי החיים, שהוא המפתח להשגת עתיד הרצוי לכלל. אמנם קיימות לא מעט פרשנויות ביחס ל"עתיד שאנו רוצים" או "העתיד הרצוי לנו", אך בכל ניסוח ברור לכול כי השלומות של החברה כולה היא יעד משותף. תהליכים ומודלים פדגוגיים מסורתיים יכולים ליצור פערים עמוקים וכדי להתמודד עם רבים מהאתגרים הגלובליים שפורטו בסקירת המגמות, פיתוח פדגוגיות העוסקות בנפשו של הלומד ומפתחות מיומנויות וגישות כדוגמת חוסן, אמפתיה, חוש צדק ועוד, נדרש. לכן, אחת ממטרות המפתח של החינוך היא ליצור את ליבת העקרונות והפרקטיקות כדי להניע את האנושות הלאה לדרכים בלתי קיימא וצודקות של חיים על כדור הארץ. אלמנטים, כמו מיינדפולנס, יהיו בעלי שינוי במערכת החינוך.

למידה מבוססת תרחישים (scenario-based learning – SBL) – משתמשת בתרחישים אינטראקטיביים כדי לתמוך באסטרטגיות למידה אקטיביות כגון למידה מבוססת בעיות או למידה מבוססת מקרה. לרוב זה כרוך בתלמידים העוקבים אחר קו עלילה, המבוסס על בעיה לא מובנית או מורכבת, שאותה הם נדרשים לפתור. בתהליך חייבים התלמידים ליישם את הידע שלהם בנושא, ולהפגין מיומנויות חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות בהקשר בטוח בעולם האמיתי. למידה זו היא לרוב לא ליניארית, ויכולה לספק הזדמנויות משוב רבות ללומדים, בהתבסס על ההחלטות שהם מקבלים בכל שלב בתהליך. היא עשויה לעמוד בפני עצמה והמשימה כולה היא בניית  תרחיש, או להיות החלק הראשון של מטלה גדולה יותר המחייבת את התלמיד להשלים את התרחיש, ולאחר מכן לספק משוב והערכה על התהליך. למידה מבוססת תרחישים מבוססת על העקרונות של תיאוריית הלמידה הממוצבת situated learning) theory) הטוענת שלמידה מתרחשת בצורה הטובה ביותר בהקשר שבו היא עומדת לשמש, ושל קוגניציה ממוצבת (situated cognition) המציעה שידע נרכש באופן מיטבי והוא הכי מובן כאשר הוא ממוקם בתוך ההקשר שלו. ניתן להשתמש בלמידה מבוססת תרחישים במגוון רחב של הקשרים, אך הוא פועל ביעילות במיוחד כאשר משתמשים בו כדי לדמות תרגול בעולם האמיתי, ומספק הזדמנויות ליצירת חוויות אשר באופן אחר לא ניתן יהיה לחוותן.

^[1] PQC aggregated country responses: Section 2 – Trends in curriculum redesign, OECD, 2019

[2] פיתוח כשירויות, אגף מו"פ, משרד החינוך, 2022