ועוד מודלים של למידה שונה

תמצית

למידה אותנטית – עוסקת בהתמודדות עם נושאים הרלוונטיים לחיי הלומדים, ומספקת חוויות של התמודדות עם אתגרים ומצבים בעולם האמיתי המסייעות לרכישת מיומנויות וכישורי חיים מתאימים. מאפייני הלמידה האותנטית, הם (איור 1): פיתוח קשרים אישיים, הזדמנויות לפעלנות, מטרות ברורות ואחריות ללמידה ולעשייה, גישה מבוססת חקר, שיתופי פעולה, אוֹתֶנְטִיוּת, יצרנות וזמן לרפלקציה עצמית והרהור.

למידה אותנטית אפשר ורצוי לקדם באמצעות יישום תכניות המשותפות לבית הספר ולארגונים בקהילה, במגזר העסקי, במגזר השלישי ובעולם האקדמי. במסגרת התוכניות יבצעו הלומדים למידה פעילה ויצרנית בתוך הארגונים ובהנחייתם^[1]. פרויקט Big Picture, המיושם במדינות רבות בעולם ולאחרונה גם בישראל, הוא דוגמה לשיתוף פעולה כזה, המשלב לומדים במקומות עבודה בפרויקטים אמיתיים של הארגון ובהנחיה אישית של מנטור ממקום העבודה. למידה דרך פעולה אשר פותחה בעולם העבודה והנמצאת כעת בשימוש נרחב, משפרת מיומנויות פתרון בעיות ופתרון סכסוכים באמצעות פעילות צוותית להתמודדות עם בעיות אמיתיות בזמן אמת.

הגישה התחומית (הדיסציפלינרית) הנפוצה, מתאפיינת בהיעדר ראייה הוליסטית של נושאי הלימוד ושל הקשר ביניהם. למידה רב-תחומית (מולטי-דיסציפלינרית) מאפשרת ללומדים ללמוד נושאים שונים ולעסוק בפתרון בעיות מורכבות בעזרת ידע וכלים ממגוון עולמות תוכן, ומזמנת הבנה עמוקה יותר של נושאים ורעיונות גדולים אצל הלומדים. למידה בין-תחומית (אינטר-דיסציפלינרית) – משלבת בין מספר תחומי דעת באמצעות חקירה ומחקר לשם: פיצוח אתגרים, פיתוח תיאוריות ורעיונות גדולים המחברים בין תחומים, מציאת פתרונות לבעיות, ניהול פרויקט או ייצור מוצר. למידה זו יוצאת נשכרת מדרכי הוראה המזמנות למידה שיתופית לצד שילוב הערך המוסף של טכנולוגיות חינוכיות. למידה בין-תחומית דוגמת תכניות STEAM, משלבת את תחומי המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה, האומנות והמתמטיקה. ומעניקה ללומדים הזדמנות להתנסות ביישום אינטגרטיבי של מגוון רחב של ידע ומיומנויות, המייצרים אצלם קשרים חדשים ^[2].

למידה דרך פליאה (Learning through wonder) – בלמידה זו הטריגר הוא אירוע הגורם לפליאה, דוגמת קשת בשמיים, המעוררת עניין וסקרנות אצל הלומדים. הרצון של הלומדים לחקור אירועים מפליאים בחיי היומיום מוביל ללמידה. מורים יכולים לכלול פליאה בפעילויות למידה, לדוגמא, טיול בטבע יכול לחשוף דפוסים המסודרים לפי מודל מתמטי ואשליות ראייה ו״קסמים״ יכולים לעורר שאלות של סיבתיות ועקרונות מדעיים. מפגשים כאלה מניעים את הלומדים לראות תופעה ממגוון נקודות מבט.

ננו-למידה (Nanolearning) – מציעה "ביסים של למידה" — מידע בכמויות קטנות יותר, במשכי זמן קצרים,  במסגרת למידה קבועה/היברידית. המוח האנושי מופגז בהתראות והודעות מסיחות כל העת.

התגובה האנושית לאותות אלה היא עלייה בהורמון המתח, קורטיזול, הפוגע ביכולת הפיזית של הלומד להתרכז ולעבד כמויות מידע גדולות. במצב זה הוכח כי למידה במנות קצובות וקצרות מגבירה את היכולת ללמוד ולזכור מידע, יעילות הלמידה גדלה בהדרגה, ועימה תשומת הלב ויכולת הלמידה של הלומדים. מתודולוגיות למידה אלו מאפשרות לנהל טוב יותר את פערי הכישורים המתמשכים.

בהרחבה

שעת גאונות (Genius Hour) – טכניקה חינוכית חדשה למדי, המאפשרת ללומדים לעבוד על פרויקטים שהם בוחרים בעצמם בקצב אישי ובמשך שעה בכל יום. אלו יכולים להיות רעיונות המיושמים במהירות, דוגמת בניית דגם עיר במחשב , כתיבת שיר או הצגה או למידה על עבודת החלומות שלך.

כאשר הלומדים קובעים את המטרות והקצב שלהם, הם מפתחים כישורי חשיבה עצמאיים, יצירתיות, ובאופן אידיאלי גם אהבה אמיתית ללמידה. ובדרך זו מייצרים מוטיבציה ללמידה ומגבירים את מעורבות הלומדים בכיתה. שעת גאונות היא נדבך של למידה ממוקדת לומד, שבה המורה מוותר על השליטה ועובר לתפקד כמדריך ללומדים בתהליך הלמידה העצמי שלהם, וזאת באמצעות זיהוי תחומי העניין שלהם והובלתם לחשיבה ביקורתית. ללומדים היא מאפשרת חופש ומרחב לחקור, לבנות, ליצור או להציג כל דבר, על פי בחירתם באמצעות פרמטרים שהגדירו המורים. שעת הגאונות כוללת שלושה שלבי מפתח:

למידה דרך רעיונות גדולים – רעיונות גדולים הם ההבנות המרכזיות שהלומדים אמורים לרכוש ביחידת הוראה כשהן מנוסחות כקביעות קצרות, חשובות ומעניינות אודות מושגים מכוננים. זוהי גישה השמה דגש רב על רכישת ידע לסוגיו חוצה דיסציפלינות, עם מגוון מיומנויות, גישות וערכים שהלומדים יכולים ליישם בכל מסגרות החינוך והעבודה במהלך חייהם. ככל שדרישות עולם העבודה הופכות תחרותיות, מורכבות וטכניות יותר, הלומדים יזדקקו לסוגי הכשירויות שחווית למידה אותנטית יכולה לספק כדי לנווט בהצלחה בעולם המודרני, להצטיין בקריירה מאתגרת ולעבד מידע מורכב יותר ויותר. היתרון בלמידה והוראה דרך רעיונות גדולים הוא בכך שהם מקשרים בין תחומי ופריטי ידע נרחבים, הופכים את הכרת הפרטים לידע פעיל, רלוונטי ומקושר, ובכך מעמיקים את מידת ההבנה אצל הלומדים. רעיון הוא "גדול" אם הוא עוזר לנו להבין רכיבים וחוויות מבלבלות ומחבר הקשרים בין עובדות בודדות. זה כמו התמונה שמתגלה לאחר שמחברים בין הנקודות. רעיון גדול הוא אפוא דרך לראות טוב יותר ולעבוד בצורה חכמה יותר, לא רק רעיון מעורפל או פיסת ידע מצומצמת.

ניתן לקשור את הרעיון הגדול סביב עולמו של הלומד ולייצר למידה הקשרית (Contextual learning) אשר מספקת ללומדים חוויות של התמודדות עם אתגרים ומצבים בעולם האמיתי, הדורשים גיוס מכלול רחב של ידע ושיסייעו להם לרכוש מיומנויות וכישורי חיים רלוונטיים.

מאפייני הלמידה ההקשרית הם:

• פיתוח קשרים אישיים
• הזדמנויות לפעלנות
• מטרות ברורות ואחריות ללמידה ולעשייה
• גישה מבוססת חקר
• שיתופי פעולה
• אוֹתֶנְטִיוּת
• יצרנות
• זמן לרפלקציה עצמית והרהור

^[1] 10 Ways Authentic Learning Is Disrupting Education, Marianne Stenger, InformEd 2018

^[2] UNDERSTANDING INNOVATIVE PEDAGOGIES: KEY THEMES TO ANALYSE NEW APPROACHES TO TEACHING AND LEARNING OECD Education Working Paper No. 172, 2018