סיכונים והשלכות של משבר האקלים
סביבתית, גלובלית, בצמיחה; אימפקט – גבוה
תמצית
קיים קשר ישיר בין הפגיעה בטבע ובמערכות האקולוגיות, לבין האבולוציה של מחלות זואונוטיות המתפתחות בקרב בעלי חיים ומועברות לבני האדם. בארבעים השנים האחרונות חלה עלייה דרמטית במגפות זואונוטיות חדשות (למשל COVID-19) ובמידת התפשטותן בקרב האוכלוסייה האנושית. זהו פועל יוצא של פלישת האדם לאזורי המחיה של בעלי החיים, הגורמת להרס בתי גידול טבעיים, לצד ציד וסחר בחיות בר, היוצרים נקודות מגע רבות יותר בין ריכוזי האדם לשטחי טבע. במצב זה, האבולוציה המזורזת בין נגיפים ומינים מאכסנים, מעלה סיכוי להיווצרות הנגיף הפתוגני, ומינים המאכסנים פתוגנים מעבירים אותם ביעילות מוגברת.
מעבר לכך, עליית הטמפרטורה הממוצעת בעולם תורמת להפצת המחלות מאזורים טרופיים לכיוון כדור הארץ הצפוני, והמוביליות של האדם על פני הגלובוס מעודדת בתורה פיזור מהיר של הנגיפים ברחבי העולם. כל אלו תורמים למגפות לא מוכרות המתפתחות ומתפשטות בקצב מואץ, והופכות לאיום עולמי.
פגיעה בצדק חברתי ומגדר – מעבר להשפעותיו הפיזיות, למשבר האקלים ישנן השלכות חברתיות ומוסריות. הפגיעה של משבר האקלים אינה מתפזרת באופן שווה בין מדינות מתפתחות ומפותחות, בין יישובים ומעמדות, אלא מתאפיינת באי שוויון ובחוסר צדק סביבתי ואקלימי. אנשים החיים בעוני מוגנים פחות מפני נזקי האקלים, סובלים יותר מבעיות בריאותיות ומתמותה עודפת שקשורה לשינוי האקלים, והם פגיעים יותר גם מפני שהם שוהים במרחב תעסוקתי שאינו מוגן – לא מפני נזקי האקלים ולא מפני אירועי אלימות.
הגנה על זכויות נשים בעתות משבר היא חלק מן המחויבות הבינלאומית של מדינות החתומות על אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים, ובכללן ישראל. מיפוי מאפייני הפגיעוּת המגדרית לאור אירועי חירום אקלימי, חושף כי האפשרות של בעיות באספקת חשמל ומזון, של נתק בין חלקי העיר השונים, של מניעת נגישות לשירותי רווחה או בריאות, של הסתגרות במרחבים הביתיים לאורך זמן ועוד, מעלה את הסיכוי כי נשים תהיינה לכודות במרחב ביתי אלים.
במצבי משבר אקלימי, עלולים להיחסם נתיבי הגישה לשירותי הסיוע והתמיכה הרלוונטיים, וחלקם אף עשויים לפעול בצורה מצומצמת, מה שמקשה עוד יותר את הנגישות לאוכלוסיות הנזקקות. ממשבר הקורונה נלמד, כי היכולת לאתר נשים וילדים נפגעי אלימות פוחתת, בשל צמצום מסגרות חינוכיות והגבלת התנועה לבתים מטעם גורמים חיצוניים שעשויים היו לזהות את המצוקה.
עלייה בחרדת אקלים – האנושות כולה ערה לדפוסי מזג האוויר המשתנים בסביבתה הקרובה ובעולם כולו, אך נמצא שגם ללא השפעה ישירה, שינויי האקלים מציפים בקרב האוכלוסייה האנושית רגשות קשים ותחושות של עֶצֶב, כַּעַס, חוסר אונים, צַעַר, מצב רוח ירוד ודיכאון, דאגה וחרדה כולל התקפי חרדה, פוביות כמו אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים או צפופים), פַּחַד, אַשׁמָה ובושה. התחושות הנגזרות מחרדת אקלים, הפכו נפוצות מאוד בשנים האחרונות והן משקפות את החששות לגבי עתידו של כדור הארץ וההשפעות העתידיות שעשויות להיות לשינויי האקלים על האנושות.
בהרחבה
כיום ברור לכל ששינויי האקלים הם איום אמיתי על הקהילות והמערכות האקולוגיות שלנו. אֵבֶל אקלים הוא תחושת האובדן והעצב שאנו עשויים לראות ולחוות כאשר הסביבה שלנו משתנה.
על פי מחקר עדכני, אֵבֶל אקלים עשוי להופיע ב-3 דרכים עיקריות:
- אֵבֶל על אובדן פיזי – כמו היכחדותו של מין או אובדן אדמה
- אֵבֶל על אובדן הידע הסביבתי – כמו בלבול סביב חוסר הניבוי של עונות השנה או שינויי מזג אוויר
- אֵבֶל על אובדנים מנוסים או עתידיים עקב הסביבה המשתנה – כמו כריתת יערות, אובדן אדמה כפרית ושיבושי טמפרטורה
חשוב להדגיש כי בעוד שהפרעות חרדה רבות כרוכות בכמות של פחד או מתח שאינה פרופורציונלית למצב, שינויי האקלים הם איום אמיתי על הקהילות והמערכות האקולוגיות שלנו.
תסמיני חרדת אקלים – הרהורים לגבי האופן בו שינויי האקלים עלולים להשפיע על הפלנטה בעתיד וכיצד הם משפיעים כבר היום עלולים לגרום לתחושות חרדה ומתח המפעילים את תגובת הלחץ "ברח או הלחם" (Fight or Flight) המגנה על גופנו מפני סכנה.
תגובה זו משפיעה על המחשבות, מצבי הרוח והרגשות שלנו ומעלה תחושות כמו:
- הצפה רגשית או חוסר אונים
- דאגה לעתיד הסביבה
- תסמינים גופניים כמו כאבי ראש, קוצר נשימה או דופק חזק
- מעקב אובססיבי אחר חדשות אקלים או תחזיות מזג אוויר
- קשיי ריכוז, תחושת חוסר או שינה מוגזמת, או סיוטים
- תחושת עצב ו/או נטייה לבכי
- בידוד חברתי ותחושת בדידות
- תחושת בהלה ופחד לצאת מהבית לאור שינויי טמפרטורה או מזג אוויר בלתי צפוי
- מתח ביחסים עם חברים ובני משפחה
חיבור לטבע הוא חלק חשוב מהרווחה ההוליסטית עבור קהילות רבות, מה שהופך אותן לפגיעות יותר מקבוצות או יחידים אחרים בכל הקשור להשפעות של שינויי האקלים ולפגיעים יותר בכל הקשור לטראומות, הפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD) וחרדת אקלים.
ואכן, אירועי מזג אוויר קיצוניים וקטסטרופליים ברחבי העולם פגעו בעיקר באוכלוסיות חלשות כמו ילדים, בני נוער וקהילות "שוליים" אשר נדרשו להתמודד עם סכנה, מוות, אובדן קהילה, אובדן מחסה, הפרעה בעבודה ועוד. גם זהותן של אוכלוסיות רבות ברחבי העולם מושפעת מהקולוניזציה התעשייתית, ונפגעות דרכי החיים המסורתיות והקשר בין הקהילה והאדמה. השינוי בהתנהגויות של האוכלוסיות האנושיות ושל בעלי חיים השפיעו על ציד, דיג וחיפוש מזון. שינויים אלו הינם בעלי השפעה מרחיקת לכת יכולת ההישרדות של אוכלוסיות מסוימות ועל האופן שבו הדורות הבאים יעסקו במסורות הללו, כמו גם על הקשר שלהם לעבר ולאבותיהם.