עלייתה של תפיסת הקיימות

תמצית

המאה ה-20 הורישה לנו המצאות טכנולוגיות מפוארות המלוות בשינויים סביבתיים מאיימים, הנגרמים מפעילות אנושית והמדרדרים את מצב הסביבה בקצב מסחרר. "הררי" זבל הופכים למראה מוכר, המחסור במים צלולים ובאוויר נקי ניכרים, ובזמן קצר יחסית, מיני בעלי חיים נכחדים ויערות נכרתים. התרבות העכשווית פועלת באופן הרסני על הסביבה הטבעית, והמשבר האקולוגי מעמיק. מִחְזוּר, ניקיון, מניעת זיהום – כל אלה תלויים באדם.

העולם מתעורר אל האתגרים הסביבתיים המונחים לפתחו, אך כדי להכיר בהשפעות האדם על סביבתו, נדרשת הבנה של המערכות המורכבות ושל האינטראקציה ביניהן. כל שינוי במערכת אחת גורר תגובות שרשרת. למשל, צריכת יתר של האדם גורמת לייצור מוגדל, לזיהום תעשייתי רב ולכריתת יערות – מה שבין היתר מוביל לעליית הטמפרטורה העולמית, שבתורה תורמת לשינויים בעננות וברוחות, בזרמי האוקיינוסים ובקצב הפשרת הקרחונים. כל אלו משפיעים על המשקעים ופיזורם, ומאפשרים יבולים מסוימים במקום אחד, ובצורת ומחסור במקום אחר. אלו מאיצים את הצורך בשינוע, שבתורו מגדיל את זיהום האוויר. ובמערך הכללי, בעלי חיים וצמחים נודדים ומתאימים את עצמם לתנאים החדשים, ותורמים לעוד שינוי בסביבה המשתנה ממילא בקצב מהיר… וכן הלאה.

העלאת המודעות בקרב האוכלוסייה לבעיות הסביבתיות היא מרכיב הכרחי לשם מניעה וצמצום של הסיכונים הצפויים לאנושות. לשם כך, יש לקדם פיתוח התנהגויות אחראיות והלך רוח בר קיימא הדרושים לעיצוב עתיד בטוח; הקניית כלים להתמודדות רגשית עם חוסר הוודאות; והכשרת אנשי מקצוע בתחום, שיוכלו לפתח פתרונות טכנולוגיים ואחרים לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של האנושות.

הקיימות מבקשת ליצור סינרגיה בין עולמות תוכן חברתיים, כלכליים וסביבתיים. היא מתבססת על ההבנה, שכדי להמשיך ולהתקיים, יש לזהות את מה שמקיים את העולם – ולהזין אותו. אתגרי קיימות פוגשים אותנו בעולמות תוכן שונים. אתגר הקיימות הסביבתי מקדם ייצור אנרגיה בת קיימא, צמיחה כלכלית, השקעות ירוקות וניהול טוב יותר של משאבים טבעיים.

יותר מכל דור אחר, דור ה-Z מודע לשינויי האקלים ולאחריות שחלה עליו לנסות ולתקן את המצב. מחקר של BCG מצא ש-38% מהצרכנים עברו ממותג הבגדים המועדף עליהם, למותג אחר המיוצר בשיטות שמצמצמות פגיעה בהיבטי הסביבה והחברה, וש-54% מהצרכנים בוחרים מוצר לפי התרומה הסביבתית והחברתית של החברה שבה הוא מיוצר.

אחריות תאגידית כוללת היבטי קיימות שונים:

• שינוי תהליכים של תכנון, ייצור והפצה של מוצרים.
• צמצום אריזות מוצרים, או מעבר לשיטות אריזה בנות קיימא, כדוגמת אריזות מתכלות על בסיס צמחי.
• הפיכת שרשראות האספקה לשקופות ואתיות.
• קיום מערכות אופנה מעגליות, באמצעות עיצוב, ייצור ומכירה של מוצרים ממוחזרים.
• הקצאת תקציבים לעידוד ספקים ו/או חברות המציעות שיפורים לטובת ערכים אקולוגיים.

לדוגמה, מותג האופנה השוודי Asket מפרט בקבלה ללקוח את רכיבי הבד של הבגד שנרכש ואת תהליכי הייצור, כולל כמות המים שנדרשה למוצר, בהיבט של שמירה על הסביבה.

בהרחבה

תוכנית להגנה ולהשקעה במגוון הביולוגי הימי – עם השנים, הוכר הפוטנציאל הטמון בהגברת ההגנה על אזורי האוקיינוסים ובפיתוח מסדרונות אקולוגיים (מקטע המאפשר מעבר מינים בין אזורים טבעיים נפרדים), כתומכים במגוון הביולוגי של אוכלוסיות מנותקות, וכתורמים לרווחתן ולבריאותן. שמירה על מסדרונות אלו תתרום רבות להפחתת שינויי האקלים ולחוסן, כמו גם להיפוך המגמה הקשורה באובדן המגוון הביולוגי. במקביל, הצפי הוא כי הגנה זו תיצור הזדמנויות חברתיות וכלכליות משמעותיות.

המגוון הביולוגי הימי קריטי לפיתוח בר קיימא, והוא תומך בתפקוד הבריא של כדור הארץ ובמתן שירותים העומדים בבסיס הבריאות, הרווחה ושגשוג האנושות. האוקיינוסים לבדם מכסים יותר מ-70% משטח כדור הארץ, ומהווים למעלה מ-90% מהשטח הראוי לחיים על פני כדור הארץ. הם מכילים כ-250,000 מינים ידועים (לפחות שני שלישים מהמינים הימיים בעולם עדיין לא מזוהים). מגזרי הדגה והחקלאות הימית מהווים מקור הכנסה למאות מיליוני אנשים, במיוחד במשפחות מעוטות יכולת, ותורמים באופן ישיר ועקיף לביטחון התזונתי של אוכלוסיות אלו. מערכות אקולוגיות ימיות מספקות אינספור שירותים לקהילות חוף ברחבי העולם. כדי להשיג את שימור המגוון הביולוגי, חיוני לאמץ תקנות לשיקום מלאי הדגה ומערכות אקולוגיות פגומות ולהגנה עליהם. כדי להגביר את החוסן של מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות, יש לייצר משאבים לניקוי אזורים מזוהמים, לשיקום יערות מאקרו-אצות ושוניות אלמוגים ולעיצוב שוניות מלאכותיות.

^[1] https://www.idc.ac.il/he/schools/sustainability/pages/what-is-sustainability.aspx

^[2] https://www.vistage.com/research-center/financials/economic-future-trends/20181204-ecological-social-trends-affecting-business-2019/

^[3] https://www.asket.com/il/

[4] https://magazine.isees.org.il/?p=16580

[5] http://coml.org/

[6] https://www.un.org/en/chronicle/article/marine-biodiversity-and-ecosystems-underpin-healthy-planet-and-social-well-being