עבור לתוכן

היחלשות הדמוקרטיה ועליית משטרים אוטוריטריים

| מגמת עתיד
מצלמות אבטחה

תמצית

בשנת 2018, מצא האו"ם שב-67 מדינות חלה הידרדרות בזכויות הפוליטיות והאזרחיות (ב-20 מדינות, הדמוקרטיה ממש קרסה), ורק ב-36 מדינות נצפתה התחזקות בזכויות הללו. במיוחד בלטה עלייה של משטרים פופוליסטיים עם גוון לאומני כזה או אחר. מומחים הצביעו על ה"ברקזיט" בבריטניה ועל עליית הנשיא טראמפ בארה"ב, כסממנים בולטים של המגמה הזו, בהמשך לעליית משטרים פופוליסטיים במדינות כמו הונגריה ופולין.

סוציולוגים עדיין מתחבטים בשאלה האם זו "נסיגה זמנית" של הדמוקרטיה, או מגמה של שפל מתמשך?

דוח משנת 2021 של המכון הבינלאומי IDEA (Institute for Democracy and Electoral Assistance) מחזק את ההנחה שהדמוקרטיה בעולם חווה מגמה של שפל. הדוח הראה שיותר מדינות מאשר אי פעם, סובלות מ"שחיקת הדמוקרטיה" (ירידה באיכות הדמוקרטית). לפי הדוח, מספר המדינות שבהן ניכרת ממש הידרדרות של הדמוקרטיה (מצב חמור יותר מ"ירידה באיכות"), לא היה אף פעם גבוה יותר מאשר בעשור האחרון – יותר מרבע מאוכלוסיית העולם חיה כיום במדינות אלה. גם מספר המשטרים האוטוריטריים המובהקים עלה, ובחלק מהמדינות, המנהיגים האוטוריטריים התחזקו עוד יותר, בין היתר בעקבות מגפת הקורונה. חלק מהמשטרים הללו ממשיכים לשגשג, הודות לטיפוח הנרטיב, שלפיו ממשל אוטוריטרי הנו יעיל יותר בניהול ההתמודדות עם משברים ובהבטחת שגשוג כלכלי. תופעה נוספת של השנים האחרונות היא אימוץ של טקטיקות אוטוריטריות, על ידי דמוקרטיות מסוימות, באופן מלא או חלקי, כולל לדוגמה מניפולציה של המדיה וקידום היררכיה שלטונית וחברתית.

מומחים מצביעים על שלוש סיבות מרכזיות לעליית האוטוריטריות ואף הפופוליזם הלאומני: הסיבה הכלכלית נעוצה בעיקר בפגיעה בעובדים בחלק מהמדינות העשירות יחסית, עקב התחרות מול כוח עבודה זול במדינות מתפתחות. בארה"ב מתלוות לכך בעיות חברתיות מטרידות, כמו "מגפת" משככי הכאבים. הסיבה הפוליטית נעוצה בעיקר בעליית הקיטוב בין עמדות שונות, קיטוב שנוטה לגרום לשיתוק פוליטי. הסיבה התרבותית קשורה בהגירה – היחלשות ההשפעה של מעמד הביניים במדינות מסוימות ותליית האשמה במהגרים. רבים סבורים שהדמוקרטיה הליברלית שרויה זה מכבר במשבר חמור, מכיוון שמוסדותיה מאבדים את אמון הציבור. למדינות, למפלגות, למערכות המשפט ולתקשורת אין עוד הלגיטימיות הדרושה בקרב האזרחים. היא מתערערת בין השאר עקב תופעות כמו שחיתות פוליטית, שערוריות במדיה, ועליית המודעות לאי שוויון כלכלי חמור שמאפיין חברות רבות בעולם.