גיאופוליטיקה משנה סדר עולמי כלכלי
תמצית
דעיכת הגיאופוליטיקה של המלחמה הקרה יצרה ציפיות לקידום גלובליזציה של השוק החופשי לטובת עסקים וצרכנים ברחבי העולם. בפועל קיים שוק פורח של גורמי חוץ, בהם ארגונים לא ממשלתיים, ארגוני דת, תאגידים, ואף ארגוני פשיעה, המספקים מנהיגות, ביטחון ושירותים. לכן, על מנהיגים פוליטיים לחתור למבנה מערכתי הממתן סיכונים של תלות כלכלית ופוליטית ותומך בחזון חדש של החברה הגלובלית.
בעשורים הבאים, הכוח במערכת הבינלאומית יתבסס ככל הנראה מערך רחב יותר של מקורות, שיסתמכו על מערכות מידע מתקדמות ועוצמה טכנולוגית שרק ילכו וישתפרו. ארצות הברית וסין הן המשפיעות הגדולות ביותר על הדינמיקה העולמית, אך הן גם יריבות. יריבוּת המשפיעה ומעצבת נורמות וכללים בינלאומיים, לאור מאבקים כלכליים, ביטחוניים וטכנולוגיים. לתוך תערובת האינטרסים הזו נכנסות מדינות נוספות הרוצות להפגין כוח ושליטה. אמנם מלחמה בין המערב לסין ולבעלות בריתה היא עדיין אפשרות קלושה (על אף המתיחות הגוברת בקשר לטאיוואן), אך אולי היא לא כה קלושה כפי שפעם היה נדמה. הסדר הבינלאומי שנבנה לאחר מלחמת העולם השנייה, שנועד לקדם שיתוף פעולה כלכלי ולהימנע ממלחמה, נסדק, ומתקשה לעמוד בלחץ של האתגרים המתרבים, במיוחד לאור המלחמה בין רוסיה ואוקראינה.
כיום, ממשל ציבורי במדינות נדרש להתמודד עם משברי הבריאות, האקלים, אי השוויון והדמוקרטיה. התוכניות הארגוניות המתוות את לכידות הממשל הבינלאומי, כדי צריכות להבטיח שהן אכן משרתות את האינטרסים הנכונים, בייחוד אל מול תאגידים בינלאומיים המבססים את שליטתם בממשל העולמי, ובמקום לעצב מדיניות לרווחת האנושות, מקדמים אינטרסים פרטיים. בסביבה גלובלית תחרותית זו, הסיכון לסכסוך בין מדינות גדל, בשל מגוון אינטרסים, שינויי גבולות ואזורי סכסוך רבים, כמות גדולה של שחקנים בעלי עוצמה שאינם מדינות, והיחלשות אמונות ונורמות היוצרים מארג כוחות ודינמיקה סבוכים במערכת הבינלאומית. (איור 1).
הרגולציה נמצאת בדיסוננס; מאחר והרגולטור מתקשה לעמוד בקצב הצמיחה של הטכנולוגיות הנוגעות בהיבטים שבהם לא עסק מעולם. טכנולוגיות משבשות מצריכות מערך חדש של חוקים וכללים. כך לדוגמה, מהפכת הפינטק ( בהרחבה במגמות הכלכליות) משבשת מודלים כלכליים מסורתיים, מאלצת בנקים ומוסדות פיננסיים לשנות אסטרטגיות עסקיות, ואת הרגולטורים – לשנות ביצוע תשלומים, סליקה והסדר על ידי הבנקים. מאידך, גם כאשר הרגולציה מתעדכנת, ארגונים מסורתיים בירוקרטיים ומסורבלים, מתקשים לעמוד בקצב ההטמעה של השינויים הנדרשים. המחוקק נאלץ להתמודד גם עם סוגיות באבטחת סייבר, הדורשות דריכות והגנות מתוחכמות יותר. ולהתמודד עם שווקים המשתנים במהירות, ודורשים רגולציה חכמה ועדכנית שתקנה לשווקים יציבות וודאות. אלו נחוצות כדי ליצור כללי משחק ברורים בשווקים, לאפשר יזמות, לעודד כניסת מגוון שחקנים חדשים, למנוע שחיתות, לתרום לאמון הציבור, להביא לחיסכון כספי ציבור, ולאפשר לשווקים לפעול בתנאים מיטביים לשם השאת הרווחה המצרפית, לטווח הארוך.[1]
[1] נאום היועץ המשפטי לממשלה בוועידת ישראל לעסקים 2018 של גלובס בבנייני האומה בירושלים
