מלחמת רוסיה אוקראינה – לקראת סדר עולמי חדש?

תמצית

נכון ליולי 2023, המלחמה באוקראינה בעיצומה, אחרי עשרות אלפי קורבנות בנפש, הרס של ערים ותשתיות, והפיכתם של מיליוני אוקראינים לפליטים. יש חשש מהסלמה, אולי אפילו עד כדי שימוש בנשק כימי או גרעיני. ההשלכות על שוקי האנרגיה והמזון יימשכו קרוב לוודאי בשנים הבאות, אם לא אף מעבר לכך. עם הימשכות המלחמה, יגבר האיום על הביטחון התזונתי ועל היציבות החברתית בעולם. ממשלות, ארגונים ומנהיגים מנסים "לחשב מסלול מחדש", בעקבות המלחמה ובהתאם להתפתחויות. לדוגמה, גרמניה מגדילה משמעותית את תקציב הביטחון שלה. נראה שברית נאט"ו "מתעוררת מתרדמתה", ותמשיך לחזק את ההגנה על המדינות הבלטיות. עולה הסבירות לכך שפינלנד ושבדיה יצטרפו לברית, מסיבות מובנות. פעולות אלה, מצידן, יובילו מן הסתם לתגובות של רוסיה. מסלול ההסלמה נראה ברור, אם לא יותנעו מהלכים למניעת ההסלמה ולהתקדמות לקראת פתרון. בינתיים לא ברור עדיין מה תהיה ההשפעה של הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, והאם יינקטו צעדים אחרים אם המלחמה תימשך, אבל קיימות השערות לאור המגמות (איור 2).

המשטר הרוסי חוזר ומצהיר שהמלחמה אינה מתרחשת רק בזירה האוקראינית, אלא זהו למעשה מאבק מול נאט"ו והמערב, שמטרתו שינוי הסדר העולמי ומיצובה של רוסיה כמעצמה עולמית. ההערכה היא שהמלחמה אכן משנה את כללי המשחק, ובסופו של דבר תשפיע על עיצובו של סדר עולמי חדש.

צוות החשיבה של המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR), ערך סקר בתום שנה למלחמה בקרב 15 מדינות. הסקר כלל תשע מדינות מהאיחוד האירופי, כולל צרפת, גרמניה ופולין, ובבריטניה וארה"ב, כמו גם סין, רוסיה, הודו וטורקיה. בסקר זוהו הבדלים גיאוגרפיים חדים ביחס למלחמה, לדמוקרטיה ולמאזן הכוחות העולמי. המלחמה אמנם איחדה את המערב, אך חשפה פער גדל והולך עם מדינות כמו הודו שאינן שותפות לתפיסה שלאחר המלחמה הקרה. מחברי הדוח טוענים ש"הפרדוקס של מלחמת אוקראינה הוא שהמערב גם מאוחד יותר, וגם פחות משפיע בעולם, מאי פעם", ואכן, נראה שהמלחמה העניקה למערב הטרנס-אטלנטי אחדות ותכלית, עם זאת, היא נכשלה לחלוטין בשכנוע מעצמות גדולות כמו סין, הודו וטורקיה לאמץ את הנרטיב הקיים. הלקח הנלמד הוא שיש צורך בנרטיב חדש שישכנע מדינות כמו הודו, שהיא כיום הדמוקרטיה הגדולה בעולם. 

אז מה יהיה הסדר העולמי החדש?

כנראה, המערב יצטרך לחיות עם "דיקטטורות עוינות כמו סין ורוסיה", אבל גם עם מעצמות עצמאיות כמו הודו וטורקיה. אלו לא ייצגו "מייצגים איזה גוש שלישי חדש" או אפילו לא יחלקו אידיאולוגיה משותפת, אבל הם גם לא ינסו להסתגל לגחמות ולתוכניות של המעצמות. לכן במקום לצפות ממדינות העולם כולו לתמוך במאמצים מערביים להגן על הסדר הדועך שלאחר המלחמה הקרה, נראה שיש מקום לשיתוף פעולה גלובלי בבניית סדר חדש לגמרי.

בהרחבה

בשנה האחרונה רוסיה אבדה הרבה מהפופולריות שלה בקרב מדינות המערב, רוב גדול בבריטניה (77%), ארה"ב (71%) ובתשע מדינות האיחוד האירופי (65%) התייחסו לרוסיה כ"יריבה", שמדינתם מסוכסכת איתה או סתם "יריבה". ורק 14% בארה"ב, 15% בתשע מדינות האיחוד האירופי שנסקרו ו-8% בבריטניה ראו ברוסיה "בעלת ברית" שחולקת את האינטרסים שלהן, או "שותפה הכרחית". המילים שנבחרו לתיאור רוסיה היו בעיקר: "אגרסיביות" ו"חוסר מהימנות". ולבסוף, בכל תשע מדינות האיחוד האירופי שנשאלו, ממוצע של 55% מהאנשים בעד המשך הסנקציות נגד מוסקבה גם על חשבון הכאב הכלכלי.

בהשוואה לסקר דומה בקיץ שעבר, המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה נתפסה הפעם על ידי יותר אנשים בברית המערבית כמאבק לדמוקרטיה ולביטחון המקומי שלהם – בארה"ב, 36% מהמשיבים אמרו כי התמיכה באוקראינה מונעת בעיקר מהצורך להגן על הדמוקרטיה האמריקאית, ובבריטניה (44%) ובאיחוד האירופי (45%) הדעה הייתה שגיבוי אוקראינה נועד להגן על הביטחון שלהם. מאידך, בעולם שאינו מערבי עלו הרבה יותר ספקות לגבי המניעים של המערב. פחות מרבע מהנשאלים בסין ובטורקיה, למשל, ורק 15% ברוסיה, האמינו שהמערב תומך באוקראינה כדי להגן על ביטחונו או הדמוקרטיה שלו. רבים מחוץ למערב חזו שהסדר הליברלי בהנהגת ארה"ב יוותר על הדומיננטיות הגלובלית במהלך העשור הבא. באירופה ובארה"ב, רבים (29% בבריטניה, 28% באיחוד האירופי תשע ו-26% בארה"ב) חזו בעולם דו-קוטבי חדש של שני גושים בראשות ארה"ב וסין, בעוד שהיו אותות לכך שמעצמות מתעוררות ראו את העתיד במונחים רב-קוטביים יותר. אז אם במערב רבים רואים את הסדר הבינלאומי המתקרב כחזרה לדו-קוטביות מסוג מלחמה קרה בין מערב ומזרח, דמוקרטיה וסמכותיות, נראה שבמדינות שאינן מערביות רואים את הדברים אחרת לגמרי.