בטחון אישי או פרטיות?
תמצית
הכוח העצום של תאגידי הענק מופעל לא רק כלפי ממשלות וגופים ממשלתיים, אלא גם כלפי הציבור. הם יכולים לאגור מידע רב על כל משתמש, לעבד אותו, לבנות פרופילים ולהשתמש בהם כדי להעצים את השפעתם. ידע זה כוח, ועל אחת כמה וכמה ידע על צרכנים, ואין זה משנה מהו המוצר שהם צורכים. כבר בתחילת דרכן, ענקיות טכנולוגיה כדוגמת גוגל ואמזון הבינו זאת, ובנו על בסיס תובנה זו, את המודל העסקי שלהן. עם זאת, בשנים האחרונות זוהו מגמות של שינוי אשר התעצמו לאחרונה.
הבית הלבן הצהיר שבכוונתו להיאבק בכוח איסוף המידע הגובר של חברות "FAANG" ודומותיה. מאחר והמודל העסקי של רבות מהפלטפורמות הגדולות, נשען על צבירה של כמויות יוצאות דופן של מידע אישי רגיש ושל נתונים נוספים של המשתמשים. במסגרת מדיניותו החדשה לקידום התחרות במשק האמריקאי, הוציא הנשיא ביידן שורת הנחיות לנציבות הסחר הפדרלית, FTC, שתכליתן לקבוע רגולציה חדשה ומחמירה בנושא מעקב ואיסוף נתונים. לשם כך, יוטל פיקוח נוקשה יותר על השימוש של ענקיות הטכנולוגיה בנתונים הפרטיים של המשתמשים, תוגבר ההקפדה על ניטרליות הרשת, ספקיות אינטרנט יחויבו בהצגת "תווית סימון תזונתי לאינטרנט" (פירוט של מרכיבי השירות והתשלום עבור האינטרנט), ועוד שורה של הגבלות.
כחלק מהמאבק של הודו בענקיות האינטרנט, הוחלט על תקנות שיאלצו אותן לספק לדורשים את המקור הראשוני של המידע במערכת שלהן. הכללים החדשים, שנקראים The Intermediary Guidelines and Digital Media Ethics Code, הוכרזו על ידי משרד האלקטרוניקה והמדע הטכנולוגי בהודו, ולמעשה יובילו לאובדן ההגנה המשפטית של ענקיות האינטרנט מפני תביעות או העמדה לדין פלילי אם לא יעמדו בכללים החדשים. בתחילת 2021, חוקקה בריטניה את "חוק הנזקים המקוונים", המטיל קנסות על חברות שאינן נוקטות אמצעים משמעותיים כדי למנוע התפשטות של תכנים לא חוקיים או מזיקים. כך, לראשונה, יוכל הרגולטור לפעול למניעת הפצת מידע מטעה/לא חוקי ברשתות החברתיות.
כפי שסין ממחישה, הטכנולוגיות החדשות מעניקות למדינה סמכויות שרודני העבר רק יכלו לחלום עליהן. האקוסיסטם של חברות האינטרנט בסין נשלט על ידי קומץ חברות ענק, ביניהן עליבאבא, טנסנט, באידו ו־JD.com. קבוצה זו מחזיקה ברשת הסינית, שדרכה היא שולטת בכל ביטוי מביטויי הכלכלה הדיגיטלית במדינה, החל באפליקציות תשלומים ומסרים, דרך שירותי נסיעות ומיקרו-הלוואות ועד טלה־רפואה, ביטוחים ומסחר מקוון. רק לעליבאבא לבדה יש 881 מיליון משתמשים פעילים – יותר ממחצית האוכלוסייה הסינית. מצב זה יצר תרעומת ציבורית ועסקית גדולה, ולכן המפלגה הקומוניסטית בסין מנסחת לראשונה תקנות הגבלים עסקיים עבור חברות הטכנולוגיה. המהלכים מחדדים את הצורך לווסת את פעילות ענקיות הטכנולוגיה בהקדם. בבייג'ינג צופים במחוקקים האמריקאים מאבדים שליטה על הענקיות אצלם, וממהרים להבטיח שהחברות המקומיות יפעלו תמיד לפי הכללים והתקנות, ובעיקר ישרתו את האסטרטגיה של המפלגה הקומוניסטית.
האם נכון שחיינו יהיו מכוונים ונשלטים על ידי מערכות דיגיטליות הנשלטות בידי תאגידים?
