מגמות חברתיות – בישראל

חלק מהמגמות העולמיות משפיעות על מדינת ישראל כפי שהן משפיעות על שאר העולם – אליהן לא תהיה התייחסות בפרק זה. אך יש מגמות שבישראל עשויות להיות מועצמות או אף הפוכות – בהן נעסוק.

טלרפואה – הפכה לשגרה

שיבא BEYOND, בית החולים הווירטואלי הראשון בישראל. שם מעניקים את שירותי הרפואה המתקדמים והטובים ביותר לכל אדם, בכל מקום ובכל עת, על ידי המומחים המובילים של שיבא ובעזרת הטכנולוגיות החכמות והחדשניות ביותר. זאת באמצעות יותר מ-100 מרפאות וירטואליות ומאות מטפלים ומטפלות במגוון תחומים, המקיימים מאות מפגשים וירטואליים מדי יום. בתקופת הקורונה העניקו מומחי שיבא BEYOND – אונקולוגים, פסיכיאטרים, רופאי ילדים, מומחי גסטרו, דיאטנים ואחרים – קרוב ל-50 אלף יעוצים למטופלים בארץ ובעולם.

שיבא BEYOND יוזם ומפעיל תכניות ייחודיות, בהן: אשפוזי בית מרחוק המחליפים אשפוז במחלקה והניהול הרפואי שלהם נערך על ידי מומחי שיבא באמצעים של ניטור ובדיקה מרחוק; שיקום מקוון רב-תחומי המציע תוכנית מותאמת אישית מקיפה הכוללת תרגול ביתי בהנחיית מומחי השיקום של שיבא.

בית החולים הוא וירטואלי, אך הטיפול עצמו הוא ממשי ואמיתי, תוך שהמטפלים מכירים את המטופלים מקרוב, את בני משפחותיהם ולפעמים אפילו את חיות המחמד שלהם. המפגש הווירטואלי יוצר קרבה ותחושת אינטימיות, לעתים אף יותר מאלה המושגים בפגישה פנים אל פנים. זהו "זמן איכות" טיפולי. הודות לטכנולוגיות המבצעות ניטור בזמן אמת ומעקב שוטף אחר מדדים אובייקטיביים, הטיפול הווירטואלי שומר על רצף טיפולי ומבטיח שכל מטופל יקבל את הטיפול המתאים לו ביותר. לעתים אף לפני שהמטופל יודע שהוא זקוק לו. כך ניתן לטפל לא רק במחלה, אלא גם למנוע את החמרתה. הטכנולוגיות החדשות מעניקות לרופאים וגם למטופלים שליטה ובקרה, והן עשויות לצמצם תחלואה, לאתר ולהתריע על הידרדרות או על סיבוכים וכך לשפר את איכות הטיפול ולחסוך את הצורך לפנות למרפאה או לבית החולים.

אין ספק שאחת הסיבות המובילות היא נוחות הטיפול, ותחושת הבטחון של החולה – מאחר והמפגש הווירטואלי מתקיים במרחב הטבעי של המטופל, בבית. למטופלים כרוניים במיוחד, הזקוקים למעקב מתמיד, מדובר בנוחות שאין לה תחליף. זהו פתרון אידיאלי גם למי שמתגורר רחוק מהמרכז הרפואי, סובל ממוגבלות מסוימת או נמצא בבידוד. הנוחות מתבטאת גם באופן השימוש. כל אדם, בכל גיל, יכול להתחבר בקלות לשירותי הטלה-רפואה של המוסד, בלא צורך להוריד אפליקציה לטלפון הנייד או לרכוש ציוד מתוחכם.

סמים בישראל

המגמות העולמיות בקטגוריית הסמים, מאפיינות גם את ישראל, בחריגה בולטת אחת. המאבק בהברחות הסמים, מוגדר כיום כבעיה לאומית, מאחר והוא מכיל מרכיב נפיץ שהוא סוגיית הטרור. סוגיה זו שהצד המודיעיני שלה מובל על ידי השב"כ, מאירה לא מעט התנגשויות אינטרסים מול מקורות בצד המצרי, שעלולים להשאיר את המצב כמו שהוא, מתוך שיקול דעת קר: בנתיבי החדירה, עדיף שסמים יכנסו לישראל ולא פלוגה של לוחמי דאע"ש למסע הרג רצחני, עם טילי נ"ט ונ"מ, מקלעים טנדרים ורימונים.

על לגליזציה של קנאביס כבר דובר רבות בשנים האחרונות, והתחושה הייתה שרבות ממדינות העולם נושאות את עיניהן אל חברות המחקר והפיתוח הישראליות המובילות בתחום המחקר הרפואי והתרופות, שעשויות להיות חוד-חנית גם בעניין ייצור הקנאביס הרפואי. בפועל, כיום נראה ששוק הקנאביס בישראל "התאדה", עקב החלטות רגולטוריות שגויות, שהרסו תעשייה חוקית שלמה ותרמו לפריחת שוק שחור משגשג בחסות משרדי הממשלה, שמגלגל לפי הערכות כ־10 מיליארד שקל, ושהמדינה מפסידה מדי שנה את המס עליו. הטענה היא שהרגולציה הישראלית — מהעיכוב באישור לחברות לייצא, דרך פתיחת השוק ליבוא חופשי, ועד אופן ניהול משטר הרישיונות לצרוך קנאביס רפואי — הרגה את החלום של החברות להפוך למובילות עולמיות בתחום, וגרמה להתאדות של מיליארדים מכספי המשקיעים, שקפצו על העגלה והתאכזבו לגלות כי מדובר בבועה שהתפוצצה ובעקבות זאת חלקן הפסיקו באחרונה לפעול.

צעירים והתמכרויות

מעבר להיבט הכלכלי, בתקופת הפוסט קורונה בה החברה חוזרת לשגרה נראה כי הנוער מתקשה מאוד לחזור לשגרה. בני נוער שהיו נורמטיביים לגמרי לפני הקורונה נמצאים כיום במצבי קיצון של אלכוהול, סמים, קושי לחזור ללימודים וקשיים חברתיים שונים. גם אם נדמה שהקורונה כבר מאחורינו, ההשלכות החברתיות של המגפה עדיין מלוות אותנו. רבים מבני הנוער מתקשים לחזור מאז לשגרה ומשמרים התנהגויות מסוכנות שאימצו באותם חודשים.

מחקרים של אוניברסיטת בר-אילן, מציגים תמונת מצב מטרידה. מהנתונים עולה כי 70% מהמתבגרים הגדירו עצמם כמכורים לרשתות חברתיות, 46% לקניות, 34% לאכילה מוגזמת, 30% למשחקים, 15% להתנהגות הקשורה למין, 31% מכורים לחומר פסיכואקטיבי – 2% לקוקאין, 4% לקנאביס ו-16% לאלכוהול ו-3% הגדירו עצמם מכורים להימורים.

נתוני המחקר מציגים מגמה מטרידה ולפיה בני נוער במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, סובלים יותר מהתמכרויות. כך למשל, 57% מבני הנוער במעמד סוציו-אקונומי שהוגדר 'רע ממש', הגדירו עצמם כמכורים לאלכוהול, לעומת 16% בלבד מבני נוער ממעמד סוציו-אקונומי שהוגדר 'טוב מאוד'. את הפערים הללו ניתן לראות גם בשימוש בסמים כמו קוקאין, הימורים, אכילת יתר, משחקי רשת ועוד.

התמכרויות מסוכנות יותר לבני נוער מאשר לבגירים, מאחר והמוח מגיע לכדי בשלות מלאה עד גיל 24-25. מספרות ומחקרים ידוע כי להתמכרות בבני נוער יש השלכות משמעותיות יותר על תפקודים קוגניטיביים, כמו זיכרון ולמידה, ועל התפתחות המוח באופן מיטבי. כמו כן, גיל מוקדם יותר של שימוש מנבא התמכרויות בגילאים מאוחרים יותר. הקורונה הביאה עימה עלייה חדה בחרדה ודיכאון בקרב בני נוער, זאת מעבר לתחושות הבדידות והמשברים המובנים של גיל ההתבגרות, ומכאן הדרך של הנוער לאסקפיזם והתנהגויות ממכרות מהירה. התקופה הממושכת של פגיעה ברצף החברתי והלימודי הזיקה מאוד וגורמת ליותר ויותר הורים לדאגה הנוגעת לשימוש בחומרים והתנהגויות ממכרות. הורים מרגישים שהם איבדו שליטה על ילדיהם ומתביישים להודות בכך. המציאות המשתקפת במחקר, מצביעה על צורך דחוף בבניית תוכניות מניעה והתערבות במשרדים השונים: חינוך, רווחה ובריאות.

מגוון והכללה – ייצוג הנשים בענף ההייטק 

ייצוג נשים בענף רחוק מלהיות אידיאלי, אך לאחרונה משהו השתנה בתפיסת המעסיקים, ויותר חברות הייטק מבקשות לגייס נשים. ייתכן שגם המעבר למודל עבודה היברידי משחק לטובתן, ומפת השוק מתחילה להשתנות. ימים יגידו אם זוהי אכן מגמה בהתהוות. מבט מעמיק בגל ההנפקות ובגיוסי ההון של חברות הזנק ישראליות, מחדד נתון אחד מעניין – עלייה משמעותית בהנפקות ובגיוסי הון של חברות שהוקמו על ידי נשים ומנוהלות על ידן. במקביל, יש המדווחים כי בקרב מעסיקים גוברת הנטייה לאתר נשים לתפקידי מפתח, וזאת בהמשך לעלייה של 20% בביקוש לנשים בתפקידי פיתוח בכלל ובתפקידי ניהול בפרט בשנת 2020. קהילות נשים בהייטק מספקות אף הן אישוש לקיומה של המגמה. 

השינוי הזה נובע מהבנה שהתחילה לחלחל לענף כבר לפני שנים, אך מקבלת עתה משנה תוקף: הגיוון התעסוקתי חשוב, והתרומה שלו לכל חברה היא עצומה. אך בכך אין די: העבודה מרחוק חידדה אצל כולם, מעסיקים ועובדים כאחד, את התובנה שעבודה צריכה להימדד על פי תפוקה ולא לפי שעות. תובנה זו משנה את חוקי המשחק, לטובתן של נשים, שכן מאחר שנשים הן אלו שלרוב נאלצות לצאת מוקדם כדי לאסוף את ילדיהן ממוסדות החינוך, הן יותר ממוקדות תוצאות, וכאן יתרונן בא לידי ביטוי. בנוסף, התקופה האחרונה הוכיחה לכול שמודל עבודה היברידי וגמיש הוא אפשרי, ולפעמים אפילו יעיל יותר מעבודה במשרד. שביעות הרצון של העובדים מהסידור החדש, לצד העובדה כי התפוקה לא נפגעה, הובילה ארגונים רבים, בעיקר בשוק ההייטק (ראו בהרחבה ב"מגמות כלכליות"), להמשיך לאפשר לעובדים לעבוד מהבית גם לאחר החזרה למשרדים. ארגונים רבים בענף מאפשרים עבודה מהבית מספר ימים בשבוע או אפילו שבוע מלא.

המרוויחות הגדולות מהשינוי הזה הן כמובן נשים, שכעת יכולות להשתלב בשוק ההייטק בקלות רבה יותר. העבודה מהבית מנטרלת מחסומים רבים שעמדו בפניהן ומאפשרת להן לאתר הזדמנויות חדשות שמתאימות להן. גם הארגונים המעסיקים מרוויחים משילוב נשים בכוח העבודה שלהם: מגוון אינו סיסמה ריקה, וגם אם הפך לקלישאה, הרי שנכונותו כבר אינה מוטלת בספק. גם השכל הישר נותן שיש סיבה לדאגה במקום שבו שיטות העבודה, הרעיונות, החידושים, זיהוי הבעיות והחשיבה על פתרונות מגיעים לרוב ממוחות שחושבים אותו הדבר. יש מקום לתקווה, משום שאם מגמה השינוי הנוכחית תימשך – התוצאות לא יאחרו להגיע וכולנו נצא נשכרים. 

קידום עירוניות טובה

לפי מנהל התכנון בישראל, השאיפה לקידום עירוניות טובה נמצא בראש סדר היום התכנוני בישראל ובעולם. שאיפה זו מתבססת על ההבנה כי המרחב העירוני טומן בחובו הזדמנויות רבות וכי עירוניות קומפקטית, צפופה ואיכותית מובילה לתועלות סביבתיות, חברתיות וכלכליות לרווחת כלל משתמשי העיר ולשיפור איכות החיים בה. היתרונות של מרחב עירוני משופר עשויים להיות הגדלת הנגישות של התושבים להזדמנויות תעסוקה, תרבות, חינוך, פנאי ושירותי ציבור; עידוד הליכה רגלית, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית; יצירת הטרוגניות חברתית ומפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות ועידוד צמיחה של כלכלה מקומית. לשם כך נדרש פיתוח עירוני המבוסס על עקרונות של צפיפות, התחדשות עירונית, תחבורה ציבורית, עירוב שימושים ויצירת רצף של רחובות ומרחבים ציבוריים המעודדים הליכה, שהייה ומפגש של כלל משתמשי העיר. ההטמעה של עקרונות אלו בפיתוח העירוני תאפשר לייצר מרחבים פעילים ונגישים, המשרתים מגוון אוכלוסיות ומשתמשים שונים. הצורך לפתח מרחבים אורבניים איכותיים מהותי במיוחד במדינת ישראל, שיותר מ-90% מאוכלוסייתה מתגוררת ביישובים המוגדרים כעירוניים ושקצב גידול האוכלוסין שלה הוא הגבוה מבין המדינות המפותחות. על רקע זה, ומתוך ההבנה כי עירוניות טובה לא מתרחשת מאליה אלא מחייבת תכנון ופיתוח מושכלים, מנהל התכנון מקדם שורה של מהלכים, כלים והנחיות המוטמעים בכל רמות התכנון. 

אף על פי כן, ולמרות ההבטחות הרבות הגלומות באידיאה של עיר חכמה, לפי פורום ה-15, עתיד העירוניות בישראל אינו כה ורוד. אחת הטענות העיקריות היא שהתכנון בארץ תורם לבניית ערי שינה במקום ליצור שכונות וערים המספקות לתושבים גם תעסוקה ותרבות, ושהבעיה אינה כמות יחידות הדיור הגדולה אלא התכנון הקלוקל. בונים מגדלים על מגדלים עם רחובות מרווחים ומרובי מסלולים, שאין סיבה לצעוד בהם וממשיכים לשכפל את מודל 'שכונות השינה' שהוקמו כאן בעשורים האחרונים, שבהם התכנון כולו מושתת על קדושת הרכב הפרטי, ושבולטת בהם הפרדת שימושים מוחלטת ושטחי ענק בזבזניים. אחד הדברים שנראה שעדיין לא הופנמו הוא ההבנה שבניית מגדלים רבים עם רחובות צרים ותחבורה ציבורית יעילה, עדיפה עשרת מונים על בניית מסלול נוסף לרכב פרטי. בישראל כיום לא בונים ערים חדשות כמעט, אלא מרחיבים מאוד את הערים הקיימות, מה שלעיתים קרובות מקשה על הכנסת שינויים כגון רכבת תחתית שעשויה לעזור מאוד לאוכלוסייה בטווח הבינוני והארוך, אך שבזמן הבנייה פוגעת באיכות החיים של התושבים.

קהילת הערים החכמות והאקדמיה

מרכז בר-אילן לערים חכמות יחד עם מרכז השלטון המקומי נבחרו לנהל את קהילת הערים החכמות החדשה שקמה לאחרונה בישראל. שיתוף פעולה זה יביא לשיפור משמעותי בהתמודדות עם האתגרים המוניציפליים בעזרת טכנולוגיות מתקדמות. קהילת הערים החכמות בישראל היא אחת מכמה קהילות חדשנות המוקמות כעת ביוזמת משרד הפנים, רשות החדשנות ומשרד הדיגיטל הלאומי. שני הגופים שזכו במכרז הממשלתי להקמת קהילת הערים החכמות וניהולה הם מרכז בר-אילן לערים חכמות ומרכז השלטון המקומי. שני הגופים האלה כבר מנהלים בפועל קהילות גדולות של בעלי עניין בתחום הערים החכמות, וקהילת הערים החכמות החדשה היא הזדמנות לשילוב כוחות, מינוף הפעילות, איגום משאבים וקידום נושא הערים החכמות בישראל. מרכז בר-אילן לערים חכמות, שינהל את קהילת הערים החכמות בישראל לצד מרכז השלטון המקומי, הוא גוף ייחודי, המחבר בין חברות טכנולוגיה, רשויות מקומיות וחוקרים, כדי לקדם מחקר משותף בתחום. קמפוס האוניברסיטה משמש כמעבדה חיה להתנסות, למחקר ולהדגמה של פתרונות לערים חכמות. מרכז השלטון המקומי הוא הגוף המאגד את כל הרשויות המקומיות בישראל, מקדם את ענייניהן בפני מוסדות השלטון, פועל בשדה הערים החכמות ומשקיע בפעולות מקדמות חדשנות באופן רוחבי. חזון קהילת הערים החכמות בישראל עוסק בשיפור איכות החיים של תושבי הרשויות המקומיות. הקהילה שואפת להיות הגוף המוביל בארץ בחיבור מרכיבי האקו-סיסטם המקומי לצורך סיוע בקידום התחום מול הרשויות המקומיות. הקהילה תסייע לחברות הטכנולוגיה העוסקות בתחום להרחיב את פעילותן בישראל, לתרום לקביעת מדיניות בתחום הערים החכמות ולשמש כפלטפורמה לגיוס משאבים לטובת הקהילה. כמו כן תפעל הקהילה ליצור רשת של קשרים בין-לאומיים לטובת חברותיה.

גם המרכז הבינתחומי בהרצליה עוסק באופן פעיל בערים חכמות, ולאחרונה יצר את המדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות, המדד הראשון מסוגו בישראל ומהראשונים בעולם. המסמך מעריך ערים בישראל כ"ערים חכמות ומקיימות", והוא בין הבודדים בעולם שבוחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית, תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. זאת תוך התייחסות ליעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם (SDGs).

היוזמה לקידום המדד הבינתחומי לערים חכמות ומקיימות נולדה מתוך המודעות לצורך לייצר חיבור בין הדרישה לפגוש את קדמת הטכנולוגיה במרחב העירוני ובין ההתמודדות עם המורכבות ההולכת וגדלה של החיים בעיר. באין מדדים קיימים הבוחנים את השפעת השימוש בטכנולוגיה בערים על הפיכתן לטובות יותר, מתוכננות יותר, מנוהלות ושירותיות יותר, הוחלט לבנות מדד שישמש כלי עבודה ומפת דרכים לערים חכמות ומקיימות בישראל. זהו כלי דינמי שנועד לסייע לערים להתקדם, בהתאם ליכולות ולמשאבים שלהן – לעבר ניהול מקיים, יעיל, שוויוני ומשתף, תוך התאמתו לכל עיר ולכל תושביה. המדד מציב בלב המושג "עיר חכמה" את פיתוח המדיניות ואת גיבוש התהליכים החכמים – ולא את עצם השימוש בטכנולוגיה. לפי תפיסה זו, העיר נמדדת לפי האופן שבו היא עושה שימוש בטכנולוגיה, המשמשת כלי בלבד, ובערכים שהיא מצליחה לממש בזכותה.

התפתחות הניידות העירונית

ישראל, כמוה כשאר העולם, שואפת לשפר את המצב התחבורתי ולפתח אקוסיסטם בתחום הניידות האווירית העירונית. לאחרונה נבחרו מספר החברות שיבצעו הדגמה לפעילות ראשונה מסוגה בעולם, בה יטוסו כ־20 רחפנים של חמש חברות שונות באותו מרחב אווירי־עירוני מנוהל.

הפרויקט גובש תחת פעילות מיזם נעמה (ניידות עירונית במרחב האווירי), העוסק בהקמת רשת נתיבים ארצית לתנועת רחפנים שתוכל לשנע כל מטען, בתנאי שהוא מספיק קטן וקל משקל, מכל מקום לכל מקום ובכל זמן. המיזם משותף לרשות החדשנות, משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית (הרגולטור בתחום), חברת נתיבי איילון ומנהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה ובתיאום מול חיל האוויר. מטרת המיזם היא ליצור פלטפורמה מאפשרת תשתיתית ורגולטורית עבור חברות רחפנים המעוניינות בביצוע משלוחים ובמסגרתו מקימים רשת נתיבים תומכת וקידום מעטפת אסדרה דרושה.

באפריל 2021, הונחה אבן הפינה לשדה ניסויים לאומי לרחפנים בירוחם במסגרת שיתופי פעולה לקידום טכנולוגיות שונות בתחום התחבורה החכמה בישראל. השותפים הם משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון, משרד הביטחון (מפא"ת) והמועצה המקומית ירוחם.

ירוחם נבחרה לאתר הפרויקט כחלק מהמהפכה הטכנולוגית המתרחשת בה בשנים האחרונות המביאה ליצירת מקומות תעסוקה בתחומים שיש בהם חדשנות טכנולוגית ובשל התשתיות הפיזיות (ובעיקר מרחבים אוויריים שופעים) והחינוכיות המפותחות הקיימות בה בתחום הרחפנים. שדה הניסויים ישמש הן את התעשיות הביטחוניות והן את האזרחיות בתחום הרחפנים ומיני כטב"מ (כלי טייס בלתי מאויישים). הוא יהווה "חממה" לחברות הזנק, תשתית מחקרית, שדה בדיקות לפיתוח טכנולוגיות ויישומים חדשים בתחום הכטב"מ בדגש על רבי-להב ורחפנים ויאפשר מתן מרחב לפיתוח תפישות הפעלה ותרחישים תפעוליים חדשים הדורשים ניסוי ובדיקה באמצעות סימולציות וניסויי טיסה בפועל. שדה הניסויים יאפשר לחברות הזנק לבחון מערכות כטב"מ בצורה בטוחה ומקצועית ויאפשר מחקרים אקדמיים בתחומים משיקים לעולם הטכנולוגי המתפתח.

כיום פועלות בישראל כ-160 חברות בתחום הרחפנים, 50 מתוכן עובדות עם מערכת הביטחון. לאור זאת, מתמודדת רשות התעופה האווירית (רת"א) עם עלייה משמעותית בפניות מצד הציבור לרישוי וניסויים בהיקפים הולכים וגדלים והצורך באסדרה עולה משמעותית, בין היתר בשל העובדה כי הם חולקים את אותו מרחב אווירי. הקמת שדה הניסויים לרחפנים לצרכי מחקר ופיתוח בירוחם מהווה מכפיל כוח משמעותי בקידום מיזמים של תחבורה חכמה מחד ושיתופי פעולה נרחבים מאידך, לטובת קידום טכנולוגיות אזרחיות וצבאיות בתחום התחבורה החכמה". שדה הניסויים בירוחם ייתן את המענה הדרוש לקיים ניסויים ברחפנים באזור סטרילי ובטוח להפעלה, וברמה הלאומית יתרום לחיזוק הנגב כחלק מתוכנית מערכת הביטחון ומעבר צה"ל דרומה.

אתגרים והזדמנויות חינוכיים 

• מתן שוויון הזדמנויות ללא הבדל דת, גזע ומין – העצמת צעירים קריטית להתמודדות עם אתגרים חברתיים. רק חינוך מאפשר להתגבר על פערים חברתיים ולקדם שוויון חברתי ושוויון הזדמנויות.
• רתימת כוח עבודה מבוגר כמנטורים – מבוגרים כיום, לרוב אינם מעוניינים להמשיך לעבוד במקצועם. רשויות ממשלתיות יחד עם מקומות עבודה יכולים ליצור מודלים חדשים של למידה ועבודה עבורם.
• מוכנות לאירועי עתיד – למידה היברידית – עשויה לתת מענה למשברים עתידיים, אך יש להכין את לומדים, צוותי ההוראה, תשתיות ותכנים על מנת שיהיו מוכנים וזמינות לכל צורך.
• הפנמת תרבות של הכללה – הכרה במגוון והכללה משמען קבלת האחר, מה שקשה לצעירים ממעמד סוציואקונומי בינוני גבוה הרגילים לסביבה שבה הפרט מצופה להיות חלק מהזרם המרכזי ולא חריג.
• גיוס הקהילה בזמני משבר – מאפשר לספק שירותי בריאות בקהילה באופן פרואקטיבי, אל מול לקוחות המתמודדים עם מגבלות ניידות, ומתנדבים בתחומי בריאות אחרים מבטיחים זמינות של ציוד מגן אישי.
• פיתוח אוריינות עירונית בתמיכת הקהילה – ארגון חינוכי (בית ספר/מתנ"ס) עשוי להוות מוקד לכלל חברי הקהילה שיאפשר להם להיות חלק מעיצוב עתיד פיתוח עירוני בר קיימא.
• פיתוח אוריינות בריאותית – מרכז פיזי (קופת חולים אזורית) עם תמיכה וירטואלית, יעזור לאנשים למצוא מידע כדי לקבל החלטות בריאותיות מושכלות, ותלמידים יכולים להיות חלק מפרויקט תומך כזה.