מגמות טכנולוגיות – בישראל

מדינת ישראל נחשבת כמובילה טכנולוגית עולמית בתחומי הסייבר, הרפואה, התוכנה, פודטק ועוד. היא ייחודית ומובילה בעולם ומבטאת בפעילותה מגמות טכנולוגיות ספציפיות – חלקן בשוני מהמגמות הכוללות בעולם.

שירותי ענן מבוזר הם העתיד, גם בישראל, ותחום הענן הוא אחד התחומים ה"חמים" ביותר כיום. לפי דירוג פורבס (אוגוסט 2022) בעיצומה של שנה מורכבת במיוחד, אחת המאתגרות שחוותה תעשיית ההיי-טק העולמית, אפשר למצוא לא פחות מ-15 חברות ישראליות ברשימה היוקרתית – זינוק של 50% בהשוואה למספרן אשתקד. הרשימה השנה כוללת גם שמונה חברות בראשן מכהנות נשים בתור מנכ״ליות, עלייה בהשוואה למספרן בשנה שעברה, אז נספרו שש כאלה.

ענקיות טכנולוגיה פותחות מרכז שירותי ענן בישראל וגם הפעילות הציבורית בישראל עוברת לענן ומקדמת את פרויקט נימבוס, תוכנית דגל רב-שנתית וראשונה מסוגה שנועדה לספק לממשלה, למערכת הביטחון ולמוסדות אחרים פתרון ענן מקיף, דבר שדורש השקעה נכבדה בהקמת תשתיות ובקידום המערכת האקולוגית בישראל מבחינת טכנולוגיית הענן. ארבעת השלבים של הפרויקט כוללים רכישה והקמה של תשתיות ענן, גיבוש מדיניות ממשלתית להעברה לענן, שילוב ובקרה ואופטימיזציה של פעילות הענן. לאחר השלמתו, צפוי הענן המקומי של גוגל לשפר את שירותי הענן לתעשיית חברות ההזנק המקומית.

באפריל 2021 הודיעה גוגל רשמית כי תקים תשתית ענן מקומית בישראל לאחר שלצד ההצעה של אמזון, התקבלה הצעתה להקמת פרויקט נימבוס. גוגל היא לא ענקית הטכנולוגיה היחידה שנכנסת לשוק הענן המקומי. אורקל הייתה הראשונה עם מרכז חדש בירושלים, מיקרוסופט פתחה מרכז בתחילת שנת 2021, ואמזון הקימה שלוש חוות שרתים בישראל כחלק משותפות מקומית.

טכנולוגיית 5G בישראל מצויה עדיין בראשיתה ולפיתוחה היא זקוקה לעידוד ולהמרצה ברמה הלאומית. לשם כך יצאה המדינה בפרויקט נרחב של שדרוג תשתית התקשורת על בסיס טכנולוגיית 5G. מתוקף פרויקט זה, רשות החדשנות בשיתוף משרד התקשורת, משיקים מסלול המקדם כניסה והטמעה של טכנולוגיות ויישומים מתקדמים על בסיס תשתיות הדור ה-5. המסלול מעניק תמיכה לחברות טכנולוגיה המבצעות תוכניות הרצה (פיילוטים) בסביבות עבודה מבצעיות ובאתרי ניסוי של  משרד התקשורת. מטרות המסלול הן:

1. להגדיל את הפריסה של יכולות תקשורת מתקדמות ולשפר את תשתית התקשורת הישראלית.
2. לפתח יישומים לשימושים שונים על בסיסי תשתיות תקשורת מתקדמות.
3. להגביר פריון בענפי כלכלה שונים במשק באמצעות מתן סיוע לחברות צומחות כדי שהן יוכלו לעבור   שלבים ההכרחיים שיקדמו את פיתוחן.

מלחמת השבבים בישראל – שבבים הם חלק מהמרכיבים הנדרשים לאינטרנט של הדברים כמו גם ל- 5G. מלחמות סחר בין-לאומיות, כוח-אדם איכותי והובלה מסורתית בתחום מזרימים לארץ השקעות ענק מצד חברות ההייטק הבין-לאומיות, והקרב על כל טאלנט הולך ומתחמם. יש המגדירים את מלחמות השבבים בארץ "התפוצצות". אמנם לכל חברות ההייטק הגדולות בעולם יש פעילות בתחום פיתוח השבבים, ואינטל מאז ומתמיד פעלה בישראל, אך היום פועלת לצידה בתחום זה גם אפל. אמזון ומיקרוסופט החלו לפתח שבבים בישראל גם כן, והן אינן מפסיקות להתרחב. אליהן מצטרפת עתה גוגל, כך שישראל הופכת לשחקן מרכזי במגרש המשחקים של השבבים. למעשה, כמעט כל יצרניות השבבים מחזיקות היום פעילות בישראל, ועבור חלק מהן זוהי פעילותן המשמעותית ביותר מחוץ לגבולות מדינות המוצא שלהן.

"אין זמן לאבד. מדינת ישראל חייבת לסמן לעצמה יעד ברור: עד שנת 2030 להפוך לאחת משלוש מעצמות הבינה המלאכותית (AI) המובילות בעולם", כתב לאחרונה בנט. ישראל אמנם עוסקת כבר שנים בבינה מלאכותית, אבל בפועל עדיין אין ממש אסטרטגיה ברורה לקידום הטכנולוגיה בארץ או הפיקוח עליה – וכרגע סמכויות רבות עדיין מפוזרות בין גורמים שונים. 

אמנם ChatGPT מצליח לאחרונה להמחיש לכול, את העוצמה והפוטנציאל של הבינה המלאכותית, אבל  הטכנולוגיה של הבינה המלאכותית איתנו כבר זמן רב. המהפכה שהיא מחוללת החלה מזמן וגם העיסוק הממשלתי בה רחוק מלהיות חדש.

כאשר מדברים על התקדמות הבינה מלאכותית יש להבדיל בין שלושה תחומים שונים: הובלה טכנולוגית, רגולציה וחקיקה והטמעה של בינה מלאכותית במערכת הציבורית-מדינתית. המיקום של ישראל בכל תחום משתנה.  

הובלה טכנולוגית – אין עוררין על כך שישראל היא בין המדינות הרלוונטיות ביותר בתחום הבינה המלאכותית. מדדים מעידים שישראל מובילה בכל מה שקשור בהון אנושי, כישורים ויכולות מחקר. עם זאת, מצב התשתיות המתאימות והאסטרטגיה הממשלתית נמוכים בהרבה וישראל מדורגת בשליש השני של מדינות העולם (במקום 45 באסטרטגיה הממשלתית ומקום 29 בתשתיות, עם ציון 63.3 במדד הממשלתי, לפי מדדי Tortoise ו-Oxford Insights בהתאמה).

עוד משנת 2018, הוקמו 2 ועדות לנושא. הראשונה בראשות הפרופסורים איציק בן ישראל ואביתר מתניה ובהמשך הועדה בראשות ד"ר ארנה ברי, והניבו המלצות לפעילות ודרישות תקציב תואמות. ביולי 2022 הושקה התוכנית הלאומית לקידום בינה מלאכותית, שכללה רכיבים של הטמעת בינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי, קידום מיזמים משותפים לממשלה ולתעשייה, הגדלה של מספר החוקרים באקדמיה בתחומי מדע הנתונים ובינה מלאכותית, העמדת תשתיות טכנולוגיות ועוד. בנוסף, פורסם בתקשורת כי הממשלה מתכננת להקצות מיליארד שקלים לפיתוח בינה מלאכותית. אך עד לכתיבת מסמך זה טרם נשמעה אמירה ברורה ולא הותנעו תהליכים חדשים בנושא. אמנם תקציב 2023 יביא למצב בו הוגדרו מיליארד שקלים של השקעה ממשלתית ב-4 השנים הקרובות, אך לא הוגדרה ואומצה אסטרטגיה ברורה לבינה מלאכותית בממשלה, וסמכויות רבות שעדיין מפוזרות בין גורמים שונים בממשלה.

חקיקה, רגולציה ואתיקה של בינה מלאכותית – המרוץ הרגולטורי – לצד עליית הפופולריות של הטכנולוגיה, עולה בציבור גם החשש מפניה ומהסיכונים שהיא מביאה איתה, כמו: אפליה, פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים, דיפ פייק ובטיחות.

סין חוקקה במרץ 2022 הגבלות משמעותיות על השימוש של אלגוריתמי בינה מלאכותית, ועל שולחנו של האיחוד האירופי יושבת טיוטה של הצעת חוק שצפויה להיות מחמירה ולהוות את הסמן הקיצוני של הספקטרום. לצד אלה ישנן מעט מדינות נוספות אשר נמצאות בשלבים שונים של תהליכי חקיקה ורגולציה, אבל רוב מדינות העולם לא הכניסו חוק בינה מלאכותית לספר החוקים שלהן, ולא ממהרות לעשות כן.

בישראל, התפרסם בנובמבר 2022 לשימוע הציבור מסמך מדיניות, רגולציה ואתיקה בתחום הבינה המלאכותית המציג את הקווים המנחים שישמשו תשתית לגיבוש חוקים ורגולציה על פיתוח ויישום טכנולוגיות בינה מלאכותית בישראל. המלצות המדיניות במסמך קבעו כי אין מקום כרגע לחקיקת מסגרת רוחבית בתחום, שחלק מהסוגיות המהותיות ביותר מקבלות מענה כבר במסגרת המצב המשפטי הקיים, וכי נכון יהיה לפעול בדרך של רגולציה רכה וגמישה. כלומר, שכל רגולטור יפעל בתחומו ובהתאם לרמת הסיכון שמתעוררת במקרה הספציפי שמצוי תחתיו. לצד זאת, נאמר כי יש לפעול לקידום שפה אחידה בתחום, וזאת באמצעות אימוץ כללים אתיים (שדומים במהותם לאלה שאימץ ה-OECD), והקמת מוקד ידע ממשלתי שיסייע לפעילות הרגולטורים בתחום.

המסמך הזה נעדר תוקף רשמי בעת הזו, ולא בטוח האם הממשלה הנוכחית תאמץ אותו. יש הטוענים שאל לה למדינת ישראל למהר ולחוקק חוק מסגרת נוקשה וגורף בתחום הבינה המלאכותית מאחר והטכנולוגיה משתנה בקצב מהיר, וחקיקת מסגרת תגביל את היכולת להתמודד עם השינויים הללו, ותהווה חסם של ממש לתחרותיות ולמובילות הטכנולוגית בישראל.

שימוש בבינה מלאכותית במערכות הציבור – הממשק המרכזי של הממשלה עם בינה מלאכותית, הוא השימוש בה בעצמה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית כוללת בפעימה השנייה תוכניות להטמעת בינה מלאכותית בממשלה לשיפור השירות במגזר הציבורי, אך נראה כי ייקח זמן עד שיורגש הדבר בחיי היום יום בתוך מערכות הציבור שלנו (חינוך, משפט, בריאות, תחבורה ועוד). זאת מאחר וסוגיות אלה הינן מאוד מורכבות. מחד, ברור שקיים פוטנציאל עצום לשינוי מהותי של חלק מהמערכות הציבוריות, ושיפור וייעול השירות לאזרח, ומצד שני שימוש בבינה מלאכותית מעורר בעוצמה שאלות אתיות ורגולטוריות שמטרידות את מקבלי ההחלטות.

לסיכום, מדינת ישראל, על אף המובילות הטכנולוגית שלה, רחוקה מלהוביל בכל הקשור להטמעת הטכנולוגיה ובשימוש בה לטובת האזרחים. כדי להבטיח הובלה בתחום הבינה המלאכותית כיעד מרכזי למדינת ישראל, נדרשת חשיבה אסטרטגית מסודרת וארוכת טווח, השקעת משאבים ממשלתית רצינית, המשכיות פוליטית ואימוץ תפיסה חדשנית גם בתוך משרדי הממשלה עצמם.

תחום המציאות המדומה והרבודה בישראל צומח ותורם לשיפורים בתחומי חיים רבים. חברות מציאות מדומה בישראל ניצבות בחזית הטכנולוגיה. בין היתר, מציאות מדומה בישראל תורמות לקירוב לבבות. חברת ActiView הישראלית והאוניברסיטה העברית ערכו מחקר שבדק כיצד ישראלים ופלסטינים מגבשים תפיסה חיובית יותר כלפי הצד השני. בעזרת טכנולוגיית המציאות המדומה הוכנסו המשתתפים לעמדת מחסום צה"לית, חלקם כחיילים וחלקם כבני משפחה פלסטינית. הממצאים לימדו שהיכולת להיכנס בצורה מוחשית לנעליו של הצד השני, הובילה לתפיסה חיובית יותר שלו. הכשרת כוחות הביטחון להתמודדות בשטח ברגע האמת היא תחום נוסף שבו נעשה שימוש במציאות מדומה, באופן המסייע לכוחות לתרגל תרחישים מציאותיים ולקבל משוב בזמן אמת. חברת virtualion הפיקה סימולציה ריאליסטית עבור השב"ס, כדי להכשיר סוהרים חדשים להתמודדות עם סיטואציות דוגמת שריפה בתאים. בתחום המשחוק, קיימים פיתוחים מעניינים של חברות ברפואה, השימוש במציאות מדומה ורבודה מאפשרת לנתק את המטופל מהמרחב הפיזי בו הוא נמצא ולשגר אותו למרחב אלטרנטיבי. טכנולוגיה זו משמשת כיום ככלי למחקרים ולטיפולים רבים בתחום הכירורגיה והטראומה, ללמידה ולהדרכה, וכן משמשת גם למחקרים על התנהגות בני אדם. ואף בנושא למידה ופנאי יש שימוש רב במציאויות מגוונות, ב-virtualion בנו מעין "מכונת זמן" עבור מרכז המבקרים של בית ויצמן, ובאמצעות סרט נרטיבי יכולים המבקרים לחוות סיטואציות מתוך חייהם של שתיים מהדמויות שעיצבו את פני היסטוריה הישראלית. תקופות הסגר של הקורונה עודדה לא מעט מוסדות תרבות לאמץ יכולות של מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר לקהל הרחב ליהנות מהמוצגים ולו גם באופן וירטואלי.

כל אלה רלוונטיים לעולמות המטאוורס, שבהם טכנולוגיות מציאות מדומה הן מרכיב חיוני, יחד עם בינה מלאכותית ומיחשוב מתקדם. ואכן, גורמים רבים בישראל מגלים עניין רב גם במגמת ההתפתחות של המטאוורס ומזהים בה פוטנציאל רב, במיוחד לאור הנוכחות של חברות ישראליות בתחומי ההיי-טק הרלוונטיים. אמנם לאחרונה ענקיות הטכנולוגיה הקפיאו השקעות הון וכוח אדם בעולם ובישראל, אך נראה שהמטאוורס לא מת  אלא רק מחפש נתיבים אלטרנטיביים לבוא לידי ביטוי, והוא בולט במיוחד בתחום הרפואה והחינוך, לדוגמא באמצעות מרחבי למידה אופפים (אימרסיביים) המעניקים ללומדים חוויית תרחישי למידה בעזרת גירוי החושים, מה שמייעל ומעצים את תהליך הלמידה.

רשות החדשנות בישראל מקדמת פעילויות שמטרתן לקדם את החדשנות בארץ בתחום ההתלכדות הביו-דיגיטלית, בדגש על יישומים רפואיים, תוך הישענות על המספר הרב של חברות הישראליות שכבר פעילות בתחום מדעי החיים, ועל מרכז מחקר באוניברסיטאות. פעילויות חדשניות בתחום זה בארץ כבר מעוררות עניין בעולם. בין הדוגמאות: חברת BiomX המשלבת ביולוגיה סינתטית עם בינה מלאכותית לשם פיתוח תרופות מתקדמות, וחברת MeMed המשלבת בינה מלאכותית, הנדסת מערכות וביולוגיה מולקולרית לצורך דיאגנוסטיקה מתקדמת. זאת בנוסף למחקרים חדשניים באקדמיה. רשות החדשנות הצהירה על שאיפתה להאיץ את קידום התחום. עוד בשנת 2018 הדגישה הרשות בדוח השנתי שלה שהשילוב בין חדשנות בביולוגיה ובגנטיקה ובין התפתחויות בבינה מלאכותית ונתוני עתק (Big Data) משנה את כל תהליך פיתוח התרופות, מטשטש את הגבול בין תחום הביופארמה ה"קלאסי" לבין טכנולוגיות המידע, ומייצר הזדמנות לפריצה של תעשיית הביופארמה המקומית, שלאורך השנים לא מימשה את הפוטנציאל המדעי שלה.

בנוסף, יש לציין שנושא ההתלכדות הביו-דיגיטלית עורר עניין במשרד המודיעין הישראלי (במסגרת פרויקט "קו האופק" העוסק בטכנולוגיות מפציעות) ונכלל בין הנושאים שנדונו בפגישה שהתקיימה לאחרונה בין אנשי המשרד לבין אנשי Policy Horizons Canada אשר חיברו את הדוח המקיף שהזכרנו קודם.

כיצד הפכה ישראל למעצמת סייבר? הסייבר לא הומצא בישראל, אך מדינת ישראל הייתה הראשונה בעולם שהפכה את טכנולוגיית הסייבר לעיסוק לגיטימי עבור התעשייה האזרחית, המחקר האקדמי, מערכות הלימוד והחינוך ושאר תחומי החיים האזרחיים. ״איומי סייבר״ הם הגדרה כוללת למגוון סכנות, שרק חלק מהן מפורט ברשימה הבאה: פריצה למאגרי מידע ממוחשבים של ממשלות, גניבת כספים באמצעות הוראות בנקאיות מזויפות, פרסום מספרי כרטיסי אשראי, ״נעילת״ אתרים כסחיטה ושחרורם תמורת כופר, השחתת אתרים, שיתוק ופגיעה בתחנות כוח, במערכי תובלה (כולל תעבורה ימית ואווירית), פגיעה במתקנים רגישים (כמו הצנטריפוגות במתקן ההעשרה האיראני בנתאנז), ריגול בין מדינות וריגול מסחרי.

עד לפני כעשור המונח "סייבר" היה מוכר בעיקר בקרב יוצאי מערכות הביטחון והמודיעין. ואולם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיית המחשוב והמדיה הממוחשבת שינו את האופן שבו היה נהוג לאסוף מידע מודיעיני ולפתח הגנה על המידע מקומי. כיום מאפשרת ההתפתחות הטכנולוגיות להעביר כל מידע ללוחם בשטח ללא שיהוי. ואולם מעבר לצורכי איסוף מידע, צבאות, וצה"ל ביניהם, בוחנים דרכים לשילוב טכנולוגיות הסייבר בלחימה עצמה. כבר היום תהליך המזעור המהיר של שבבי המחשב מאפשר לשלבם בכל פלטפורמת לחימה, כתוצאה מכך תוכנות מחשב לניווט והפצצה לוקחות על עצמן חלק ממשימות הטייס, המלח והטנקיסט בשטח, והן מסמנות את פתיחת עידן החימוש החכם. השלב הבא הוא שימוש בטכנולוגיות סייבר כשלעצמן ככלי נשק, למשל לצורך נטרול מטוסי אויב באמצעות פגיעה קינטית, שיבוש פעולתם האלקטרונית או שיבוש המחשבים במטוסים על ידי וירוסים.

מהר מאוד התברר שהיכולת להשתמש בסייבר כנשק נגד מערכות צבאיות אחרות, אינה כה פשוטה, ודווקא קל יותר לשבש מחשבים של מערכות אזרחיות. ישראל בהיותה המדינה הממוחשבת ביותר במזרח התיכון, עלולה להיות פגיעה מאוד להתקפות מעין אלו. משום כך הקימה ממשלת ישראל בשנת 2002 את הרשות לאבטחת מידע בשירות הביטחון הכללי, שתפקידה פיקוח והגנה בתחום הסייבר על תשתיות לאומיות קריטיות: ייצור חשמל, אספקת מים וכדומה. ישראל הייתה אז המדינה הראשונה בעולם שהתכוננה, הלכה למעשה, למלחמת סייבר עתידית.

תוכנית ייעודית הציעה שורת המלצות הנוגעות לבניין היכולות הטכנולוגיות לרבות תעשיית הסייבר המפותחת בישראל בכל התחומים: באקדמיה ובקרב גורמי הביטחון, בחינוך בבתי הספר, בהקמת מרכזי מצוינות באקדמיה, פתרון סוגיות הייצוא, הקמת תשתיות לאומיות קריטיות ועוד. הרעיון המרכזי היה ליצור את מעגל הקסמים הבא: האקדמיה יוצרת ידע חדש, התעשייה נשענת על הידע הזה ומפתחת יכולות מתקדמות בעלות ערך מוסף גבוה בהתאם לצורכי השוק והביקוש העולמי. מערכת הביטחון נהנית מהידע והיכולות שנוצרות, ובתורה היא תורמת כוח אדם מעולה, צרכים והבנה ייחודיים המזינים את האקדמיה ואת התעשייה, וחוזר חלילה. כיום, כעשר שנים בלבד לאחר התנעת התוכנית, תופסת ישראל מקום מרכזי בעולם הסייבר, היא המדינה היחידה בעולם שבה ניתן ללמוד סייבר כמקצוע לבגרות, בכל אוניברסיטה בארץ שעוסקת במחקר יש מרכז למחקרי סייבר, מספר חברות הסייבר החל מרמת ההזנק וכלה ב"חדי-הקרן" (חברות שערכן למעלה ממיליארד דולר) הוא חסר תקדים. אך טכנולוגיית המחשוב אינה קופאת על שמריה, ולכן יש לבצע בהקדם את הקפיצה הבאה, לעבר טכנולוגיית מחשוב קוונטי, שתגדיל את ביצועי המחשבים בפקטור שהוא כמעט בלתי ניתן לתפיסה (פי 10 בחזקת 30).

הטכנולוגיה העכשווית הופכת כל מכשיר בחיינו (מקרר, רכב, מכונת כביסה) או סביבה (בית, עיר, מדינה) למבוקרי מחשב וקושרת הכול באמצעות ה״אינטרנט של הדברים״. יתרה מזו, ההתפתחות בתחום האלגוריתמים הלומדים מוסיפה לתמונת החזון העתידית גם את הבינה המלאכותית. לשם כך נדרשת רמת אבטחה שתמנע מגורמים חורשי רעה לנצל את כל ההתפתחויות הללו לזריעת טרור,  להפצת פשיעה ולגרימת נזק בלתי הפיך. אבטחת הסייבר אינה עוד מטרה בפני עצמה, כלומר טכנולוגיית הסייבר אינה יכולה להישאר בגדר אבטחה של כלים ואמצעים מבוקרי מחשב, יהיו אשר יהיו, אלא שיש לראותה למעשה כטכנולוגיה ״מאפשרת״ (enabler), שבלעדיה לא נוכל להתקדם בכיוון הרצוי.

ההייטק הישראלי ניצב בפני תחרות רב-לאומית עוצמתית ולכן יש לבנות מיידית אסטרטגיה תחרותית רחבת היקף, בכנס הורביץ (2023), הוצגה תמונה מדאיגה בנוגע לעתיד ההייטק בישראל. כ-30% מהסטודנטים לומדים מקצועות שיוחלפו בעוד כ-15 שנה על ידי אוטומציה ובינה מלאכותית, ובקרב מקצועות שאינם דורשים כישורים אקדמיים מדובר בשיעור גבוה בהרבה. קצב הקמת חברות הזנק אשר הגיע ל-1,300 לשנה, צנח ב-60%. בשנת 2022 נפתחו רק 400-500 סטארט-אפים חדשים. ובאשר לגיוסי הון, נצפתה בישראל ירידה של 60%, אמנם הירידה היא חלק ממגמה גלובלית, אך בארה"ב ובאירופה הירידה היא של 40% ו-50% בלבד.

בעיה נוספת נגזרת מסוג ההשקעות בהייטק בישראל. העולם משקיע היום באקלים, פודטק, רפואה מרחוק וחינוך, כלומר ב-ESG: סביבה (Environmental), חברה (Social) וממשל (Governance). ישראל נמצאת בעיקר בסייבר ובתוכנה, תחומים בהם צפוי צמצום בביקושים. הסייבר צומח בצבא שם יש תקציבי עתק, אבל חברות בתחום אקלים, בריאות וחינוך צומחות במגזר האזרחי ובאקדמיה, ולאקדמיה בישראל יש תקציבי מחקר מוגבלים מאוד. 

אתגרים והזדמנויות חינוכיים

• פיתוח פרדיגמת למידה לאורך החיים על בסיס אוריינות דיגיטלית טכנולוגית – יש להבטיח למידה מתמשכת וקבועה המאפשרת לכל לומד, להשקיע בתחום, במועד ובאופן הרצויים לו.
• פיתוח מערכת לימודים גמישה והיברידית – תציע הוראה מותאמת לפרט ומגוון לשם ייעול למידה אם מקוונת ואם פנים אל פנים. אך לכך נדרשים מורים בעלי אוריינטציה מתאימה.
• קידום למידה בהתאמה אישית (פרסונליזציה) ופיתוח יכולת הבחירה – הוראה ולמידה מותאמת אישיות תורמת לצמצום פערים, שוויון הזדמנויות וניעות חברתית, ופריצת גבולות.  
• פיתוח תכנית הכשרה וחקר של הון אנושי בחינוך כמדיניות קבועה – יש לאפשר למקצוע ההוראה מסלול התפתחות למגוון קריירות ובמקביל להציע להון אנושי מעולמות אחרים להתחבר לעולם החינוך.
• מערכת החינוך כגוף הכשרה מערכתי מודולרי וגמיש – כדי לעבור ממדינת Start Up למדינת Smart Up יש להפוך את תרבות ההזנק לתרבות מובילה ולמנוע תחרות על כל עובד מיומן.
• השקעה ב"עבודות חברתיות" – מיקוד במשרות סוציאליות בתוספת טכנולוגיה ומיומנויות משופרות, יוצר פוטנציאל להעלות את רמת החיים עבור העובדים ועבור אלה המקבלים שירותי עבודה סוציאליים.
• יצירת שווקים חדשים ללמידה והוראה – שווקים חדשים הם: אוכלוסיות שלא זכו לחינוך; תחומי ידע שלא זכו להתייחסות; דרכי הוראה באמצעות טכנולוגיה לא אנושית או היברידית וכדומה.
• פיתוח תוכנית הכשרה וחקר של הון אנושי בחינוך כמדיניות קבועה – מקצוע ההוראה, מסלול שניתן להתקדם בו, המאפשר למקצוענים להרוויח הרבה מאוד והבלתי מתאימים נפלטים מהמערכת.

מערכת החינוך כגוף הכשרה מערכתי מודולרי וגמיש, שיתוף פעולה בין מערכת החינוך ובין המגזר העסקי והצבא עשויים לתרום למערכת החינוך, בהיבט של חסכון במשאבים וקידום מקצועיות. שיתוף הפעולה העלול להיראות מופרך בעולם תחרותי, מציע  לכל המעורבים WIN-WIN וסיכון נמוך, אם בכלל.