מה במגמה? #12
מה קורה במאי 2023?
חוסן נגד הקצנה בבתי ספר
בתי הספר מהווים את הזירה המשמעותית ביותר לחשיפת נוער לעמדות ואידיאולוגיות פוליטיות שונות בניגוד לעמדות המוכרות מהבית. בעוד גיל ההתבגרות הוא תקופה קריטית בהתפתחות תפיסות עולם ועמדות פוליטיות ומוסריות, זו יכולה להיות גם תקופה מבלבלת, בין ילדות לחיים בוגרים, היוצרת פגיעות ונטייה להימשך לקבוצות קיצוניות.
מהם גורמי הסיכון או החוסן להקצנה בקרב בני ובנות נוער?
מחקר עדכני בדק שלושה גורמים עיקריים:
- שוויון – המידה שבה התלמידים תופסים את יחס צוות בית הספר כשוויוני ומכיל.
- קשב לתלמידים – המידה שבה התלמידים תופסים את יחסו של צוות בית הספר כקשוב להם ולרווחתם הרגשית, במיוחד בנוגע לתסכולים הנוגעים לנושאים חברתיים ופוליטיים.
- כבוד – תחושת התלמידים שמתייחסים אליהם בכבוד ללא קשר לרקע שלהם.
המחקר מצא כי גורם השוויון, המתבטא בתחושות של יחס שווה ומכיל, היה בעל השפעה גדולה יותר למיתון הקיצוניות בקרב תלמידים. לפיכך, יצירת סביבות שוויוניות וקשובות בהתמודדות עם כעס ומתיחות פוליטית של תלמידים יוכלו למתן את נטיית ההקצנה.
חומר למחשבה: איך מחזקים לכידות חברתית? כיצד שומרים על יחס שוויוני לקבוצות השונות בתוך בית הספר ומחוצה לו?
רשתות חברתיות מעצבות תרבות מקוטבת
רשתות חברתיות גורמות למשתמשות ולמשתמשים להתבצר בעמדות, כיון שהן חושפות אותם לתוכן המהדהד את דעותיהם ומאשש את אמונותיהם. במקביל, הן מונעות חשיפה לריבוי דעות. הדבר משפיע על הבחירות ודרכי ההתבטאות, במיוחד בקרב צעירות וצעירים. הם יוצרים "קהילות" וירטואליות ופיזיות סביב נושא מסוים ומפתחים שפה, נורמות, ערכים ותרבות משלהם. שימור ערכי הקהילה מעניק לחבריה תחושת שייכות, ומעמדם מתבסס על ההזדהות וההתנהלות בהתאם לערכי הקהילה.
לכאורה, הקהילות מכילות מגוון דעות והרשת משקפת תרבות גלובלית, אך בפועל הפכו הרשתות החברתיות למרחבים שאינם משקפים את החברה אלא מעצבים אותה. יתר על כן, הן הפכו לכר נרחב להפצת תכנים נפיצים: ככל שהתגובות מוקצנות ודורסניות יותר, כך הן משתלטות על השיח. התופעה המכונה טיפשות מבנית מאפשרת למיעוט הקיצוני להשתיק אנשים מתונים ומייצרת תרבות תכנים קיצונית, ונראה שיש לרשתות חברתיות אינטרס לחזק אותה.
בישראל, רק כ-10% מבני הנוער צורכים חדשות ופוליטיקה ברשת, אך הם נחשפים לתכנים מתלהמים ומקטבים, ואפילו אם אינם מתעניינים בהם, נראה כי תודעתם מתעצבת לאורם.
חומר למחשבה: כיצד נוכל לחנך מגיל צעיר לפתיחות לריבוי דעות? איך ניתן להשתמש ברשתות החברתיות לקידום חברה סובלנית במקום מקוטבת?
האם בינה מלאכותית יוצרת מבשרת את קץ הכתיבה האנושית?
כשבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מיושמת ללא בקרת איכות מתאימה, היא עלולה לייצר טקסט שגוי. מערכת Galactica של Meta התהדרה ביכולת ליצור תוכן מדעי והוסרה לאחר יומיים כשהתברר שהיא מייצרת פסאודו-מדע. יצירת טקסט שלם ואמין היא כרגע מעבר ליכולות של מערכות אלה. האופי הסטטיסטי של רשתות הנוירונים גורם לכך שכשדוחקים אותן מעבר לגבול מסוים הן עושות טעויות חמורות. כדי לממש את מלוא הפוטנציאל, ה-AI היצירתית חייבת להיות יותר אמינה. יש פיתוחים מבטיחים בכיוון, כמו היכולת לעגן היטב את הפלט במקורות מהימנים.
כיום משתמשים מתפתים לספק למערכות ה-AI מעט מדי קווים מנחים בקלט, ולצפות לפלט שאפתני מדי. משתמש או משתמשת טובים מבינים את המגבלות, מתכננים את התוצר כדי לפצות על כך, ויודעים איך לחלק את העבודה בינם לבין המכונה. עדיין מוקדם לדעת איזה שילוב טכניקות יוכיח את עצמו כשימושי ביותר, אך סביר שהחסרונות הנוכחיים ה-AI יפחתו די מהר. האם המשמעות תהיה קץ הכתיבה האנושית? כנראה שלא. היבטים מסוימים יעברו "אוטומציה", ויהיו לנו עוזרי מחקר ועורכים מובנים. הפונקציות הללו, שהיו עד כה מותרות למעטים בלבד, יעברו דמוקרטיזציה.
חומר למחשבה: האם נכון להכניס כלים כאלה לכיתות, ואם כן – לשם מה ובאיזה גיל?
"קשרים חלשים" וחדשנות
לפי מחקרים, "קשרים חלשים" תורמים לחדשנות. "קשר חלש" מוגדר כקשר בין שני אנשים שלא היה להם קשר הדדי ברשת המייל. כלומר, בין שני אנשים נוצר קשר חלש אם לא היה אדם שלישי שאתו שניהם היו בקשר. מחקר ב-MIT טוען שמיקום משותף הוא גורם מכריע לטיפוח קשרים חלשים. אישוש לכך נמצא בנתונים שהראו שסוגי יחסי העבודה המעודדים חדשנות נפגעו קשה בתקופת הקורונה. במחקר נמצא שממרץ 2020, חלה ירידה משמעותית בקשרים חלשים. ביולי 2021, עם חזרת החוקרים לקמפוס, נבדקה העלייה בקשרים החלשים, והעריכו שחזרה מלאה למקום העבודה תגרום לשיקום מלא של קשרים חלשים ולעידוד חדשנות.
לאור המחקר, מומלץ לחברות וארגונים לעודד אינטראקציות החושפות עובדות ועובדים לקבוצה מגוונת של אנשים ורעיונות. יחד עם זאת, ההכרה בכך שעבודה היברידית מציעה יתרונות, גרמה לחוקרים להמליץ על יצירת איזון בעבודה על ידי שילוב של אינטראקציות אישיות ומרוחקות בין עמיתים, כדי לקדם את ה"נורמלי החדש". בין ההמלצות: זיהוי כמות מינימלית של עבודה אישית הדרושה כדי להפעיל קשרים חלשים, ושינוי משרדים מסורתיים לחללים פתוחים ודינמיים או לחללי התכנסות עבור קהילות שונות.
חומר למחשבה: האם אתם נוהגים להתייעץ עם אנשים דומים לכם או גם עם אנשים בעלי רקע או מומחיות אחרים?
ירידת הריכוז: מ-2.5 דקות ל-47 שניות ב-20 שנה
עשייה בתדירות גבוהה משפרת את תפקוד המוח, אולם בשנים האחרונות אנו עוברים יותר ויותר מהר מדבר לדבר, וכך עולה המתח ויורדת יכולת הריכוז. מחקר באוניברסיטת קליפורניה על האינטראקציה שבין אדם למחשב בחן התנהלות מחזורית – רגעי ריכוז ולאחריהם רגעי פיזור. לפני 20 שנה עובדים עברו בממוצע בין פעילויות בכל 2.5 דקות, ב-2012 הזמן ירד ל-75 שניות וכיום עומד על 47 שניות. המגמה החלה עם הרשתות החברתיות, התגברה ברצון להשתלט על תיבת המייל, והשינוי הגדול ביותר הגיע עם הטלפונים החכמים ואינסוף הסחות הדעת.
47 שניות זה "הנורמלי החדש" שנשמר כבר מספר שנים. לזמן הקצר הזה השלכות שליליות, כמו תשישות וטעויות תדירות יותר. החוקרים בטוחים ביכולת הארגון להשפיע על טווח הקשב והריכוז. הם מציעים להבחין בין זמינות לפרודוקטיביות, ולקחת הפסקות אמיתיות כדי לאפשר למוח לנוח. עלינו לחשוב כיצד נוכל לשפר את ההתנהלות המחזורית הטבעית, להעלות את משך הקשב והריכוז, ולבדוק האם הטכנולוגיה שהביאה עימה ירידה בקשב תוכל לעזור.
חומר למחשבה: מה ניתן לעשות על בסיס יומי בכיתה כדי להאריך את משך הריכוז (מורה ותלמידים?)
בנייני עץ מטפסים לגובה
במהלך מאה השנים האחרונות הבניינים הולכים וגובהים. הבנייה לגובה מתאפשרת בעיקר הודות לשילוב של בטון ופלדה. לצד חוזק ועמידות, החסרונות העיקריים בשימוש בפלדה ובטון הם הזיהום הכרוך בייצור ובשינוע, המחיר הגבוה של חומרי הגלם, מחצבות הפוגעות בסביבה ופסולת בניין עצומה.
לאחרונה החלו בשבדיה לבנות לגובה בשיטה השבדית המסורתית – בנייה מעץ. בניין של 20 קומות עם שטח כולל של 30 אלף מטרים רבועים, כולו מעץ. בבניין הרב-שימושי אפשר למצוא גלריות, ספרייה, תיאטרון, ואפילו מלון וספא. להקמתו נעשה שימוש ב-12 אלף מטר מעוקב של עץ שמקורו ביער שבקרבת העיר. העץ עובר תהליכי חיזוק כך שהוא הופך ליציב ועמיד.
היתרונות: חומר הבנייה מגיע מיער מנוהל – עצים נשתלים במקום עצים שנכרתו, העץ קולט פחמן, קל מאוד להובלה מהסביבה הקרובה ונוח לעבודה. כמו כן, לפסולת יש שימוש והיא אינה מזוהמת.
חומר למחשבה: האם היית קונה דירה בקומה ה-20 בבניין מעץ, כדי לגור בה?
ברית ייעוד חדשה לאזרחי ישראל
הפילוג בחברה הישראלית בחודשים האחרונים טומן בחובו הזדמנות לארגון מחדש של ברית ייעוד המורכבת מאזרחי ישראל. הברית שהביאה להקמת המדינה ולביסוסה התבססה על הגורל המשותף והסכנות שנשקפו ליהודים בהישארות בארצות המוצא והאיום מהאויבים הקרובים. אם נלמד מעימותים אזרחיים במדינות כמו ארצות הברית וצרפת, נבין שהגיעה העת לברית חדשה – ברית ייעוד.
העתידן דוד פסיג מקווה שנגיע לכריתת ברית ייעוד מחודשת ללא מלחמת אזרחים. פסיג מציע את רעיון חירות הכלל שיגדיר מחדש את התפקיד של כלל הציבור ואת מערכות היחסים בין הפרטים.
אם עד היום ישראל דגלה בפשרות ובחירות הפרט היוצרת "אטומיזציה" של הפרטים, יש לעבור כעת על פי פסיג להגדרת המושג "ציבור" שהוא גדול ומשמעותי מאשר אוסף של פרטים.
על הברית להתבסס על רעיון חדש שיעורר התעניינות וינוסח בקצרה, וחשוב שהוא ישקף ערכים היונקים ממסורת העבר, שיהיה רלוונטי לתקופה שהוא אמור לצאת בה מן הכוח אל הפועל, ושיהדהד נכונה באוזניהם של מרבית עמי תבל.
חומר למחשבה: האם החברה בישראל יכולה לגבש חזון מוסכם חדש, כולל ברית ייעוד? האם יש תפקיד למערכת החינוך בכך?
