מה במגמה? #16

מציאות רבודה: מגמות עדכניות וחדשות בחינוך

מהן המגמות העדכניות וההזדמנויות בשימוש במציאות רבודה (Augmented Reality ,AR) בחינוך? בסקירת מאמרים שפורסמו ב-5 השנים האחרונות על AR בחינוך, נמצאה עלייה בשימוש ב- ARבתחומים שונים כמו הנדסה, מדעי החיים ורפואה, מכיוון שהטכנולוגיה מאפשרת המחשה של תופעות מורכבות. ברוב היישומים נעשה שימוש במכשירים ניידים, אך יש גם עלייה בשימוש במשקפי AR. יתרונות השימוש בטכנולוגיות AR בחינוך כוללים מעורבות גבוהה יותר של התלמידים, הבנה טובה יותר של נושאים מופשטים ומורכבים, וזיכרון ארוך טווח של החומר. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף על האפקטיביות של יישומי AR בחינוך, ופיתוח סטנדרטים להערכת היעילות. זאת בייחוד לאור המשך הגידול הצפוי בתחום בעקבות שיפורים טכנולוגיים וירידת מחירים. כדי לממש במלואו את הפוטנציאל של AR בחינוך, נדרשים שינויים מערכתיים הכוללים עדכון תוכניות הלימודים, הכשרת צוותי הוראה, תשתית תומכת, ויצירת מנגנוני הערכה חדשים. גישה הוליסטית, המשלבת AR עם תמיכה מערכתית נכונה, תוכל לשנות את חוויות הלמידה ואת הישגי התלמידים והתלמידות.

חומר למחשבה: האם יש לך חששות מיישום נרחב של AR בבית הספר? אם כן, מה הם?

"הססנות חיסונים" – האיום הגדל על הבריאות העולמית

מומחים מתריעים על חשש גדל והולך ביחס לבריאות הציבור עקב החשש מחיסונים. מגפת הקורונה גרמה לירידה בהיקף חיסוני ילדות חיוניים ברחבי העולם, מה שהוביל להתפרצויות של קדחת צהובה, כולרה, דיפתריה ופוליו. אמנם גם בעיות באספקה, גישה מוגבלת לשירותים ועימותים אזוריים תרמו למצב, אבל מומחים מתריעים ש"הססנות חיסונים" (vaccine hesitancy) מהווה איום משמעותי על הבריאות בעולם. 

ריחוק חברתי בתקופת המגפה צמצם את שיעור המחלות הזיהומיות, אך מאז חזרו המספרים לעלות. התפרצויות של חצבת התרבו לאחרונה גם במדינות עשירות עם כיסוי חיסונים טוב, ומכיוון שהחצבת נחשבת ל"כנרית במכרה הפחם" – התפשטותה מהווה אזהרה להתפרצויות אחרות שבדרך. דו"ח של UNICEF מראה שירד האמון בחשיבות כלל החיסונים לילדים, לאור חוסר האמון כלפי חיסוני הקורונה, חוסר אמון כללי בממשלות, ואמונה גוברת בתיאוריות קונספירציה.

חיסונים מונעים 4-5 מיליון מקרי מוות בשנה, אבל יכולים למנוע 1.5 מיליון מקרים נוספים. לכן לארגונים כמו ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF יש תפקיד מפתח בבניית אמון ברחבי העולם.

חומר למחשבה: מהם הכישורים שעל מערכת החינוך להנחיל לצעירים כדי לחזק את ה"חסינות" שלהם למידע מוטעה? האם הם יכולים להפוך ל"שגרירים" בתחום?

רשות החדשנות תשקיע בטכנולוגיות "משבשות" בשלושה תחומים

רשות החדשנות תשקיע 40 מיליון ₪ בתוכנית לפיתוח טכנולוגיות "משבשות" בשלושה תחומים: משלוחים אוטונומיים, בריאות (בדגש על " ביוקונברג'נס" – שילוב הנדסה וביולוגיה); ואבטחת מוסדות חינוך. תחומים אלה זוהו כבעלי פוטנציאל צמיחה אדיר, מורכבות טכנולוגית שדורשת פתרונות, עם יתרון יחסי לחברות טכנולוגיה ישראליות, ואפשרות להוביל פיתוח מוצרים חדשניים. בכל תחום הכוונה ליצור, בשיתוף עם גורמי רגולציה, "ארגז חול רגולטורי" – ניסוי בשטח שאין כיום רגולציה עבורו (בדומה למה שנעשה במיזמים קודמים בתחומי הרחפנים והאוטובוסים האוטונומיים).

בישראל מוציאים הון על אבטחת מוסדות חינוך, אבל יש בעיה ליישם אמצעים מתקדמים – הם דורשים טכנולוגיות שונות מאוד מאלה שבנמלי תעופה, למשל. לגבי משלוחים אוטונומיים, חצי מהעלות והמורכבות נמצאים במה שמכונה "המטר האחרון": העלייה במעלית או במדרגות, פתיחת שער וכו'. הביקוש לטכנולוגיות אלה אדיר, אך האתגרים גדולים, ויש צורך בשיתוף פעולה עם הרשויות. בתחום הבריאות, מדובר בין השאר על איברים מודפסים, מערכות אוטונומיות מבוססות AI לדיאגנוסטיקה ובחירת טיפולים רפואיים, וטכנולוגיות חדשניות לחישה רפואית.

חומר למחשבה: באילו תחומים טכנולוגיים נוספים צריך להשקיע, מנקודת המבט של מערכת החינוך?

החלל החדש – כבר לא מוכרים מוצר אלא שירות…

“החלל החדש אין משמעו לוויינים קטנים אלא פרויקטים מסחריים של חברות עצמאיות שאינן תלויות במדינות, הממומנות בשוק הפרטי ומוכרות שירותים ללקוחות פרטיים וממשלתיים”, אומר פרופ’ גינוסר מהטכניון, יו"ר חברת "רמון ספייס".

“החלל החדש” נשען על הסתכלות כלכלית-תעשייתית, קרי הפקת רווחים בדומה לתעשיות אחרות, באמצעות מכירה של תוצר או שירות. אם בעבר הממשלות מימנו את כל התהליך והיו הן הלקוח והן בעלי המוצר הסופי, בשוק העתידי ממשלות רוצות להיות רק לקוח של התוצאות, שיכול להיות גם שירות בלבד.

את המהפכה התחיל אילון מאסק ב-2005, כשהציע שירותי שיגור לחלל לממשלת ארה"ב, בעלויות אטרקטיביות. הוא בנה משגרים זולים מאלו שבנתה הממשלה, אך לא היה מעוניין שירכשו אותם באופן חד פעמי, אלא הבין שעדיף להציע לממשלה את שירותי השיגור בכל עת, ובאופן מתמשך. ואכן, הממשל, נאס״א וחיל האוויר האמריקני החליטו לרכוש שיגורים מחברת "ספייס אקס" שהוקמה לצורך זה.

חומר למחשבה: כיצד ניתן לקדם את ההבנה שהחלל כמוהו ככל מרחב (כמו שטחי קרקע והאוקיינוסים) שניתן לפתח בו וסביבו תחומים כלכליים ותעשייתיים?

איך מלמדים היום עם חומרים מאתמול את בוגרי המחר?

בווידיאוקאסט 'רלוונס' מבית 'הגיע זמן חינוך' התראיינה דלית שטראובר, מנכ"לית משרד החינוך היוצאת, על אחד הפערים המשמעותיים ביותר שמערכת החינוך מתמודדת איתם: הפער בין עבר, הווה ועתיד.

אנחנו מלמדים היום את הילדים של מחר עם חומרי לימוד שנכתבו אתמול. איך עושים את זה? דלית שטאובר סבורה שילדים לא לומדים מתיאוריה, אלא מהתנסות ומחוויה שהופכות את הנושא לרלוונטי עבורם. כשמחברים את הדברים לחיים שלהם, הם לא שוכחים את החומר הנלמד. כפועל יוצא החל מהלך "התחדשות הלמידה" שהגיע מתוך הבנת חשיבותה של סוגיית המיומנויות; היכולת של ילדים להקשיב, לשתף פעולה בעבודת צוות, ולדעת ליישם את מה שלמדו בצורה בינתחומית. שהרי החיים לא מתנהלים בדיסציפלינות.

על מערכת החינוך להיות רלוונטית לחיי הבוגר/ת. העולם מתקדם במהירות, אבל מערכות גדולות ורגולטריות לעולם יתקדמו יותר לאט גם כשהן מצוינות. עלינו לדאוג מהפערים העצומים: תנאי העבודה של המורים, מה שהילדים זקוקים בעולם האמיתי מול הדרך בה מתנהל שיעור, וכו'.

חומר למחשבה: האם וכיצד אתם מנסים להתגבר בכיתה על הפער בין הלימודים לבין צרכי העולם האמיתי?

להאזין לצמח

מחקרים חדשים מגלים כי לצמחים יש יכולת לתקשר עם הסביבה, ויש להם חושים כדי שיוכלו להרגיש את הסביבה ולהתאים את עצמם אליה. הם מסוגלים, למשל, להבחין בצבעים, והם רגישים למגע, לחיידקים ולכימיקלים. יתר על כן, הצמחים אף "מאזינים" לקולות מסביב ומגיבים בהתאם. למשל, צמחים יודעים לייצר יותר צוף כשמתקרבים יצורים מאביקים. הצמחים לא רק מאזינים, אלא אפילו יודעים להשמיע קולות! חוקרים הצליחו להקליט קולות שמשמיעים צמחים, ובהם עגבנייה, תירס וחיטה, כשהם צמאים או נמצאים במצוקה. באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה ניתן לפענח את הצלילים האלה, ולהבין מתי הצמח צמא או חולה.

מחקרים נוספים בתחום זה עשויים לשפר את גידול הצמחים, למנוע מחלות או התייבשות של צמחים, וכתוצאה מכך לתרום לביטחון התזונתי של האנושות.

חומר למחשבה: האם ממצאי המחקרים עשויים לשנות את ההתייחסות שלנו לעולם החי והצומח?

בינה מלאכותית: הזדמנויות חדשות להטעיות בקמפיינים פוליטיים

השימוש בבינה מלאכותית בקמפיינים פוליטיים הולך ועולה, והדבר פותח הזדמנויות לניצול לרעה והטעיות.

הנה שישה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

1. הבטחות מזויפות בהתאמה אישית. צ’אטבוטים יכולים לשמש פוליטיקאים כדי ליצור הבטחות מותאמות אישית שמטעות בוחרים ותורמים.
2. ניצול הנטייה להאמין (גם לשקרים). טקסט המופק ע"י ChatGPT יכול לשנות עמדות, ולכן קל יחסית למתוח את גבולות האמינות עם טענות בלתי סבירות אפילו יותר ממה שבני אדם היו מעלים על דעתם.
3. יותר שקרים, פחות אחריות. בינה מלאכותית יכולה לייצר מידע מטעה ואין לה בעיה עם מצפון ואחריות. השקרים עלולים לצאת מכלל שליטה, אם לא תהיה מעורבות אנושית.
4. הטייה: צ’אטבוטים של בינה מלאכותית יכולים להפגין הטיה מפלגתית במסווה של אובייקטיביות לכאורה.
5. מניפולציה של תמונות מועמדים. שימוש ב"דיפ פייק" למניפולציה של תמונות בצורה מדויקת ומותאמת, כדי להשפיע על הבוחרים והבוחרות.
6. התחמקות מאשמה. בינה מלאכותית מספקת לקמפיינים יכולת הכחשה נוספת כשהם "מפשלים". אפשר תמיד להאשים את ChatGPT.

חומר למחשבה: אילו מהנקודות שהועלו רלבנטיות לדעתך גם לחשש משימוש בבינה מלאכותית בחינוך?