מה במגמה? #2

עולם חדש: חינוך במטאוורס

דוח של המרכז לחינוך במכון ברוקינגס למדיניות עוסק בשימוש חינוכי ב"מטאוורס" – אותה רשת חובקת-כל של מציאות מדומה/רבודה המשולבת עם בינה מלאכותית, שעשויה להיות הדור הבא של האינטרנט. החוקרים מציעים שמפתחי מוצרים חינוכיים במטאוורס ישתפו פעולה עם אנשי חינוך ומדע כדי להבטיח שהתלמידים יחוו אינטראקציות חברתיות אמיתיות כשהם משייטים במרחבים הווירטואליים, תוך תשומת לב לייצוג נאות של מגוון ושונות (diversity). 

ניתן לדמיין כיתה במטאוורס: התלמידים מרותקים בשיעור על יוון העתיקה ואגדות הרקולס. לפתע מוקרן ציר זמן על הרצפה. התלמידים נעמדים על זמן הווה, נעים אל שנת 300 לפני הספירה, ונכנסים לסביבת מטאוורס של יוון – מסביבם מרכבות, אנשים, מקדשים… הם חוקרים, שואלים, חושבים – ולומדים!  כל אלו תודות לסביבת למידה-משחק אימרסיבית, עם אינטראקציה חברתית. 

תפקיד אנשי החינוך עם המפתחים להבטיח שהיקום הווירטואלי יעצים את החינוך ולא יסיח את הדעת ממנו, ושתישמרנה איכויות האינטראקציה החברתית שבליבת הלמידה. הניסיון עם למידה מרחוק הדגיש עד כמה האינטראקציה הרגשית-חברתית חשובה לתלמידים, ואיך צריך לבנות אותה לתוך המטאוורס מלכתחילה. 

למטאוורס פוטנציאל להפיק את המיטב מהטכנולוגיות הדיגיטליות, בתנאי שהדבר ייעשה נכון. 

אבל עדיין, קשה לדעת למה בדיוק מתכוונים ביצירת הסביבה החדשה הזאת. ברור שהמטאוורס לא אמור להחליף מורים, אלא להיות כלי שבאמצעותו מורים יוכלו להצית את זיק הלמידה והאינטראקציה החברתית בדרכים חדשות. הניסיון עם טכנולוגיות קודמות גם מלמד אותנו שיהיה חשוב להבטיח נגישות לקהילות שאינן משופעות במשאבים, לדאוג לסביבה בטוחה, ולמנוע ניצול לרעה.  

חומר למחשבה: איך ייראה היַצְגָן (אוואטאר) שלך במטאוורס, אם וכאשר יהיה לך כזה?

לאיגודי עובדים צפוי תפקיד חברתי חדש

שני חוקרים ישראלים מציעים לאיגודי עובדים איך להיות רלוונטיים לענף ההיי־טק מול העולם המשתנה:

• להקים יחידות מחקר מבוססות עתידנות (בלשוננו: חקר עתידים), כדי להתאים עצמם לשינויים בכלכלה העולמית. להתעדכן בחידושים בעזרת מחקר ומומחים. 
• לצמצם פערי אוריינות טכנולוגית – ע"י גיוס מומחים.
• להעצים עובדים בענפים שבהם אוטומציה אינה תחליף לידיים עובדות.
• להשתתף בוועדות מקצועיות ובוועדות אתיקה, ו"להניף דגלים אדומים" במקרי פגיעה בעובדים בגלל שימוש בבינה מלאכותית ואיסוף נתונים לשיפור תהליכי עבודה.  
• להימנע מבזבוז אנרגיה על מאבקים חסרי תוחלת נגד פיטורין עקב אוטומציה. עדיף לפעול להבטחת תנאי פרישה מיטביים, ולפיתוח מסלולי קריירה והסבה מקצועית.
• לבנות עם המעסיקים והממשלה תוכניות לשדרוג/שינוי מיומנויות, כדי להבטיח תעסוקה הולמת לעובדים שעבודתם תיותר עקב אוטומציה.

בעתיד, כשהאוטומציה תנגוס ביתר שאת בידיים עובדות, צפוי שחלק ניכר מהחברה האנושית יהיה חסר תעסוקה. או אז, יהיה על האיגודים לבנות חזון חברתי חדש: לא רק לייצג זכויות עובדים, אלא בעיקר לקדם זכויות חברתיות של כלל האזרחים.

חומר למחשבה: מה לדעתך צריך להיות החזון העתידי של ארגוני מורים?

עגבניות מהונדסות – מקור עתידי לוויטמין D

בשנים האחרונות גוברת המגמה של שימוש מעשי בעריכת גנים. כעת הצליחו מדענים להנדס עגבניות, ע"י עריכת גנים, כך שיפיקו ויטמין D. אם ניסויים בשדות שיתחילו בקרוב בבריטניה יצליחו, עגבניות יוכלו להיות מקור חדש של ויטמין D החיוני לבריאות. על אף שהוויטמין נוצר בגוף לאחר חשיפה לאור השמש, המקור העיקרי שלו הוא מזון, ואם אין מספיק שמש, משתמשים במקורות תזונתיים מהחי – מצב בעייתי במיוחד לצמחונים. 

עריכת גנים של עגבניות עשויה לשפר בריאות של רבים, בעיקר משום שעגבניות הן מזון נגיש ונאכל בקלות. ההינדוס נעשה בטכניקת CRISPR  – מעין "פינצטה מולקולרית" שבה חותכים במדויק קטע של הגן, כדי לשפר את התכונה הרצויה במהירות. 

"זו דוגמה נאה של שימוש בטכנולוגיה לעריכת גנים כדי לבצע שינוי ספציפי ביבול", אמר היועץ המדעי הבכיר במשרד לאיכות הסביבה, המזון והחקלאות בממשלת בריטניה. המחקר ממחיש את הפוטנציאל של עריכת גנים, לשיפור המאפיינים התזונתיים במזונות. 

חומר למחשבה: האם יש מקום להכניס לתוכניות הלימודים מחקרים על חקלאות חדשנית מהונדסת-גנטית?  

כלכלת האושר מתפתחת

כלכלת האושר עוסקת בחקר הקשר בין שביעות רצון של הפרט לנושאים כלכליים כמו תעסוקה ועושר, באמצעות סקרים ומדדים. עסקים וקובעי מדיניות מקבלים כיום יותר ויותר החלטות ומעצבים מדיניות בהתאם למסקנות המחקר.    

רווחה (welfare) ושלומות (wellbeing) נמדדו מסורתית באמצעות הכנסה ותעסוקה, תוחלת חיים ומדדים נוספים. נתונים אלו מספרים רק חלק מהסיפור, וכלכלת האושר משלימה את התמונה. 

שלומות סובייקטיבית היא משאת נפשה של רוב האנושות. היא מנבאת באופן אמין פרודוקטיביות, יצירתיות והכנסה וקשורה להתנהגויות. מדדי שלומות סובייקטיביים כוללים רגשות חיוביים ושליליים הנגזרים מחוויות רגעיות של אושר או מתח, שביעות רצון מהחיים ותחושות של קיום מטרה בחיים. 

מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים עשויים לנוע באותו כיוון ולתעד מגמות דומות, או לספר צדדים שונים של אותו סיפור. הגירה, לדוגמא, משפרת לרוב הן הכנסה והן שלומות סובייקטיבית של מהגרים. מאידך גיסא, נתונים סטטיסטיים עלולים להסתיר תחושות של דאגה, כעס, לחץ ואופטימיות נמוכה, גם בתקופות של צמיחה כלכלית ושיפורים ברמת החיים. 

חומר למחשבה: האם אפשר ללמוד איך להיות מאושרים? האם יש לזה מקום בתוכנית הלימודים?

גם באקדמיה מתחדשים

בדרך כלל קשה לחשוב על האקדמיה כגוף גמיש, אבל כדי להישאר רלוונטית, כמו כל ארגון בעולם, עליה להתאים את עצמה לשינויים. עבור מוסדות אקדמיים רבים, אילוצי מגפת הקורונה התפתחו לשינויים אסטרטגיים לטווח ארוך. אלו סללו את הדרך לעידן חדש שבו הצלחת הלומד/ת מתמקדת בגמישות, למידה לאורך החיים ושלומות הוליסטית. 

אחד המאפיינים המעניינים של למידה זו מכוון ללמידה מהירה, קצרה, מותאמת אישית, היברידית, רשתית, גמישה, עם חלופות ואפשרויות בחירה רבות. 

לשם כך, יצרו את המושג יכולת צבירה (Stackability): מתן אפשרות לכל לומד/ת להתאים לעצמו/ה יחידות לימוד קטנות, לקבל אישורי "מיקרו למידה" ולצבור אותם עד לקבלת תואר. מוסדות אקדמיים מתחילים לאפשר ללמוד עבור תעודות אישיות אשר צוברות "אשראי" עד לקבלת התואר. הלימודים יכולים להיות באופן מקוון או פיזי, מתחומים מגוונים, כולל קורסים מאותו מוסד אך משויכים לתואר אחר, וגם קורסים ממוסדות חיצוניים, אשר לרוב ניתנים בעלות נמוכה יותר, ויש מוסדות המנכים אותה משכר הלימוד הכללי. 

חומר למחשבה: כיצד לשלב בין למידה מותאמת אישית למיקרו למידה באופן מיטבי? 

הצעירים בעד אופנה בת קיימא

הודות ל"דור ה-Z", נראה כי מוצרים בני קיימא יהפכו לחובה בקרב הצרכנים. יותר מכל דור אחר, דור Z מודע לשינויי האקלים ולאחריות שחלה עליהם לנסות ולתקן את המצב. בעולם האופנה, כתמיד, הטרנדים העולמיים מגיחים במהירות ובעוצמה. מחקר של חברת הייעוץ BCG מצא ש-54% מהצרכנים בוחרים מוצר לפי המאמצים הסביבתיים והחברתיים של החברה בה הוא מיוצר.

כבר ב2017 צילמה מעצבת האופנה סטלה מקרטני את הקמפיין שלה במזבלה, כדי להפנות את תשומת הלב לבעיית ייצור היתר והזיהום הסביבתי שתעשיית האופנה מחוללת. ויש כבר תוכניות לימודי אופנה אתית בבתי ספר לאופנה, בתמיכת יצרני מותגים מובילים.  

איך אנחנו כצרכנים רואים זאת?

• צמצום אריזות מוצרים, או מעבר לאריזות מתכלות.
• מותגי האופנה הופכים את שרשרת האספקה ​​שלהם לשקופות ואתיות.
• קיום מערכות אופנה מעגליות באמצעות עיצוב, ייצור ומכירה של מוצרים ממוחזרים.

חומר למחשבה: איך היית מוביל.ה קמפיין לצמצום צריכת מותגים שיוטמע דרך בתי הספר? (בדומה לקמפיין המוצלח של איסור קטיפת פרחי בר)

מגיאו-פוליטיקה לדה־גלובליזציה

מגמת הגלובליזציה שחווינו מזה שלושה עשורים עלולה להתהפך – כך לפי בכירי העולם העסקי ומשקיעים, ברקע הכנס הכלכלי בדאבוס. 

ההשלכות הגיאו־פוליטיות של המלחמה באוקראינה, שיבושים בשרשראות אספקה עקב המגיפה העולמית, תנודות חריפות בשווקים הפיננסיים והחמרת התחזיות הכלכליות – מאלצים ראשי תאגידים ומשקיעים להתמודד עם החלטות אסטרטגיות חיוניות.

החזרת ייצור למדינות־האם הפכה לפופולרית עבור חברות, מגמה שהאטה את קצב הגלובליזציה. לדברי ראשי חברות השקעה, בניגוד לעבר, כיום נמצאת המתיחות הגיאו־פוליטית במוקד החלטות ההשקעה וגובר השיח על דה־גלובליזציה. מושגים כמו העברת ייצור למדינה־האם ו"החזרה הביתה" מוזכרים  יותר ויותר. 

אחד מראשי החברות אמר: "הגלובליזציה שקיימת כמה שנים, סחר ללא מגבלות, והמחשבה ש'העולם שטוח', זה נגמר". לאור זאת יש המזהירים: "אם חלק משמעותי של עשרות שנות רווחי ייצור שנגרמו בזכות גלובליזציה יחזרו אחורה בתוך פרק זמן קצר, הדבר ידחוף מעלה את האינפלציה ויגרום למיתון חמור". ועם זאת, מקווים "שכוחות כלכליים מרכזיים יגיעו למסקנה שהם צריכים לעשות כל מה שביכולתם כדי להימנע מתרחיש הרסני כזה".

חומר למחשבה: האם לדעתך ניתן לנצל את היכולות הטכנולוגיות כדי ליצור גלובליזציה אנושית, עדכנית ומקדמת?