מה במגמה? #3

מתקנים עתירי-דמיון לעידוד חשיבה יצירתית אצל ילדים

חוקרים וסטודנטים באוניברסיטת אוסלו, בשיתוף עם מוזיאון הילדים בה, תכננו מתקנים ומיצגים עתירי דמיון. זאת כדי לעודד חשיבה יצירתית אצל ילדים בנושאים בעלי חשיבות חברתית, כגון בעיות סביבתיות, הכחדת בעלי חיים, שימוש באנרגיה, או הגירה וסבל של פליטים. הייתה גם "קריצה" לפוליטיקה: אחד המשחקים שהילדים אהבו במיוחד התבסס על הרעיון "לטפח את הפוליטיקאי שלך" (שם המשחק היה, שלא במפתיע, "פוליטיקאי טמגוצ'י").

המאמר המקורי מתאר בהרחבה את הפרויקטים המגוונים. כדוגמה, נזכיר כאן רק אחד: "להגר אל אקסזאליה?" – אשר נועד לעודד חשיבה על סוגיית הפליטים על רקע משברי אקלים וסביבה. לשם כך נבנה מתקן שבו המבקרים הגישו כביכול בקשות הגירה אל כוכב הלכת הדמיוני אקסזאליה, שהתגלה כמתאים לקיום חיים של בני אדם, אחרי שעקב שינויי אקלים וסביבה החיים על כדור הארץ הפכו לקשים מנשוא. תהליך בקשת ההגירה כלל בין השאר בדיקת דנ"א (כביכול) לבדיקת התאמה. ברקע הוקרנו סרטי וידאו על התנאים שעל פני הכוכב אקסזאליה. אלה שבקשתם להגירה נדחתה יכלו לקבל הזדמנות נוספת, ע"י צבירת נקודות בעד פעילות לטובת החברה או הסביבה.

המתקנים השונים סיפקו הזדמנויות רבות לרפלקציה ולעידוד חשיבה יצירתית, וגם לדיונים ערים בין המשתתפים. לפי החוקרים, המחקר המחיש את הפוטנציאל של "מתקנים ספקולטיביים" לאינטראקציה וטיפוח חשיבה יצירתית וביקורתית.

חומר למחשבה: האם יש לך רעיון ל"מתקן ספקולטיבי" שיעודד חשיבה יצירתית וביקורתית?  

שיווק 5.0: פסיכוגרפיה

לאורך השנים, משווקים משתמשים בנתונים דמוגרפיים כדי להתאים את הפרסום לצרכנים. גישה זו אינה לוקחת בחשבון את אישיות הצרכן הבודד. הרי לא כל הנשים בגיל 25, למשל, יגיבו באותו אופן למודעה מסוימת. כאן הפסיכוגרפיה נכנסת לתמונה:  סיווג אנשים לפי תכונותיהם כגון ערכים, טעמים ותחומי עניין. בניגוד לניתוח דמוגרפי רגיל, הפסיכוגרפיה מנסה לאתר הבדלים בתוך ובין הפילוחים הנפוצים ולזהות דברים שפילוח רגיל מחמיץ.

פסיכוגרפיה זכתה לתשומת לב רחבה בעקבות שערוריית קיימברידג' אנליטיקה, חברת ייעוץ פוליטי בריטית שהשתמשה בנתונים של יותר מ-50 מיליון משתמשי פייסבוק כדי לסייע לקמפיין הבחירות של טראמפ.

פסיכוגרפיה יכולה להיות כלי רב עוצמה להתאמת האסטרטגיה השיווקית ללקוחות. מיכל קוסינסקי, שפיתחה אלגוריתם שיכול לאבחן אישיות של מישהו פשוט על ידי ניתוח הלייקים שלו בפייסבוק, טוענת כי נדרשים רק 300 לייקים כדי שהאלגוריתם יאבחן אישיות של אדם בצורה מדויקת יותר מאשר בן או בת הזוג שלו!

חומר למחשבה: האם ומתי הפסיכוגרפיה תשמש ככלי ליצירת למידה מותאמת אישית?  

מיזם נעמ"ה: "ניידות עירונית במרחב האווירי"

ישראל, ככל העולם, שואפת לשפר את המצב התחבורתי ולקדם ניידות אווירית עירונית. מטרת המיזם היא ליצור פלטפורמה מאפשרת תשתיתית ורגולטורית עבור חברות המעוניינות לבצע משלוחים באמצעות רחפנים.

באפריל 2021 הונחה אבן הפינה לשדה ניסויים לאומי לרחפנים בירוחם במסגרת שיתופי פעולה לקידום טכנולוגיות בתחום התחבורה החכמה בישראל. השותפים: משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי איילון, משרד הביטחון (מפא"ת) והמועצה המקומית ירוחם.

ירוחם נבחרה כאתר הפרויקט כחלק מהמהפכה הטכנולוגית המתרחשת בה בשנים האחרונות התורמת ליצירת מקומות תעסוקה מבוססי חדשנות טכנולוגית, והודות לתשתיות הפיזיות (ובעיקר מרחבים אוויריים שופעים) והחינוכיות המפותחות הקיימות בה בתחום הרחפנים.

שדה הניסויים ישמש הן את התעשיות הביטחוניות והאזרחיות, ויהווה "חממה" לחברות הזנק, תשתית מחקרית, שדה בדיקות לפיתוח טכנולוגיות ויישומים חדשים בתחום הכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים), יאפשר סימולציות וניסויי טיסה בפועל, ויקדם מחקרים בתחומים המשיקים לעולם הטכנולוגי המתפתח. ברמה הלאומית יתרום השדה לחיזוק הנגב כחלק מתוכנית מערכת הביטחון ומעבר צה"ל דרומה.

חומר למחשבה:  אילו מרחבי למידה חדשים נוכל ליצור ע"י שימוש ברחפנים?

האם אפשר לקצר את שבוע העבודה, בלי לפגוע בשכר או בפריון?

יותר מ-3,300 איש/ה ב-70 חברות בריטיות, עובדים מתחילת יוני ארבעה ימים בשבוע, בלי פגיעה בשכרם, בניסוי של 6 חודשים שמוביל הארגון "ארבעה ימי עבודה בשבוע גלובל". בהמשך יחלו ניסויים דומים בספרד ובסקוטלנד.

הניסוי מתבסס על מודל "100% שכר עבור 80% זמן", בתמורה למחויבות לשמירה על פריון עבודה של 100%. החוקרים מתארים את הניסוי כ"היסטורי". אחד המשתתפים בניסוי אמר: "כששמעתי שנעבוד פחות שעות באותו שכר, חשבתי לעצמי, 'מה המלכוד?' בדרך כלל אני כל כך מותש מהעבודה, אז אני מקווה שעכשיו יהיה לי הזמן הדרוש כדי להטעין מצברים". לדבריו, עצם ההחלטה להצטרף לפרויקט כבר משפיעה: "המורל השתפר ואנחנו מקווים שהפרודוקטיביות שלנו תגדל".

לדברי מנכ"ל צ'ריטי בנק, הגאה להיות אחד הראשונים שמאמצים שבוע עבודה של 4 ימים, "הקונספט של שבוע עבודה בן 5 ימים כבר לא מתאים לעסקים במאה ה-21. שבוע עבודה של ארבעה ימים, בלי שינוי במשכורות או בהטבות, ייצר סביבת עבודה מאושרת יותר וישפיע בצורה חיובית גם על פריון העבודה, חוויית הלקוחות והמשימה החברתית שלנו".

חומר למחשבה: אם נקצר את שבוע העבודה במערכת החינוך ל-4 ימים, מה נמליץ ללומדים לעשות ביומיים הנוספים?

לכתבה ב"דה מרקר" (למנויים)

איך מתמודדים עם אובדן הקשב?

טווח הקשב היורד של בני הדורות הצעירים הפך מזמן למגמה מדוברת. מחקר שנערך על ידי מיקרוסופט בחן את טווחי הקשב של הלומדים בשנת 2000, בשחר מהפכת המובייל, בהשוואה לשנת 2015. הממצאים הראו שטווחי הקשב ירדו ב-4 שניות (33%), מ-12 שניות ל-8, וזו רק ההתחלה… בני דור המילניום (האלפיונים) שגדלו עם הטכנולוגיה בקצות אצבעותיהם, הם בעלי טווח קשב קצר יותר מבני הדורות לפניהם.

ירידה זו מיוחסת לאופי הטכנולוגיה והגירוי המתמיד שהיא מציעה לצופים. נמצא שהיכולת "לתפוס" את תשומת ליבם של האלפיונים, במסגרת 8 השניות המוקצבות, מתבססת בעיקר על הנרטיב והאופי הוויזואלי של התוכן. לכן התכנים המוצגים בפניהם חייבים להצטיין בעיצוב חזותי מעולה יחד עם עלילה מעניינת.

מכיוון שהתלמידים כיום רוצים שיאתגרו אותם, על אנשי ההוראה להתאים עצמם לכך. עליהם לשנות לחלוטין את האופן בו נבנים השיעורים, להבטיח מעורבות תלמידים בתהליך, למצוא דרכים לעצב כיתות שימשכו את תשומת ליבם, לגייס מיומנויות של מספרי סיפורים, ולהתאים את השיטה והקצב של העברת החומר.

חומר למחשבה: כדי להתמודד עם אובדן הקשב, מה תעשו ב-10 השניות הראשונות בשיעור הבא שלכם?

מה הקשר בין שינוי האקלים לשינה שלנו

כל מי שניסה לישון בגל חום מכיר את הייסורים המיוזעים, והתחממות כדוה"א לא מקלה על מציאת מקום קריר לשינה טובה. עליות הטמפרטורה המשמעותיות ברחבי העולם נרשמו בלילות, ובמקביל – השכיחות של שינה לא מספקת עולה.

לפי מיליארדי מדידות שינה ברחבי העולם, אובדן מהותי של זמן שינה כבר בא לידי ביטוי, ומצטבר לכ-11 לילות מדי שנה. עד שנת 2099, צופים בתרחיש הגרוע ביותר, כי אובדן שינה עקב החום יהיה יותר מ-15 לילות בשנה, ובתרחיש הטוב ביותר, נאבד שינה של כ-13 לילות.

שינויי האקלים מייצרים אי שוויון גיאוגרפי המתרחב עם המשך ההתחממות הגלובלית. הפסדי השינה נצפו בכל עונות השנה, בכל האוכלוסיות ובסוגי אקלים שונים. במדינות ובאוכלוסיות מוחלשות, עם גישה מופחתת לאמצעי קירור, המצב אף קשה יותר.

חומר למחשבה: ידוע ששינה טובה משפרת את הלמידה. איך נשפר את איכות השינה ללומדים, למרות הקשיים?

מדיניות פרטיות חדשה הופכת את אפל לרגולטור המשפיע בעולם

אפל מתחילה לאכוף עדכון למדיניות הפרטיות שלה ותדרוש מכל אפליקציה למחוק את כל נתוני הלקוחות שיבקשו זאת. בשורה נוספת: בקשת המחיקה תהיה קלה ונגישה – לא עוד טקסטים ארכאיים וארוכים שנראים כמו ג'יבריש. חברות שלא יצייתו למדיניות החדשה יסתכנו באובדן גישה למיליארד משתמשים – והפסד כספי בהתאם. עוד בשנה שעברה התחילה אפל לאותת על השינוי, ואז גוגל הודיעה כי גם היא בוחנת מהלך דומה.

כך הופכת אפל למעשה לרגולטור החשוב ביותר בעולם הטכנולוגיה בתחום הפרטיות, לא פחות מהממשלות החזקות בעולם. 2 מיליון האפליקציות המשתמשות בשירותי אפל מסתכנות באובדן הכנסה משמעותי, אם לא יעמדו בדרישות ה'רגולטור' החדש.

ההכרזה מראה את הכוח שצבר נושא הפרטיות בעולם, שפעם עניין בעיקר חוקרים ופעילי זכויות אדם. היום, הפרטיות היא אחד הנושאים המדוברים בעולם הטכנולוגיה, ואנחנו עדים לעלייה משמעותית בעיסוק ב"זכות להישכח".

חומר למחשבה: מהן התובנות והאמצעים שמערכת החינוך צריכה לספק ללומדים בכל גיל כדי שילמדו להבטיח את פרטיותם?