מה במגמה? #8
מה קורה בינואר 2023?
פעלנות מורים וחשיבת עתיד
המאמר עוסק בתועלת שאפשר להפיק משילוב הפעלנות המקצועית של מורים עם כלים השאולים מחקר עתידים. השימוש בחשיבת עתיד עשוי להרחיב את אופק החשיבה של המורים לעבר סוגיות חברתיות רחבות וארוכות-טווח. שיטת התרחישים, המקובלת בחקר עתידים, היא מסגרת מתודולוגית מועילה ללימוד חזונות ארוכי-טווח של מורים בקשר לעבודתם, בדגש על פעלנות (teacher agency) ועל טיפול בסוגיות חינוכיות ארוכות-טווח. כמקובל בחקר עתידים, יש הבחנה בין עתידים אפשריים ורצויים. כחלק מהמחקר התבקשה קבוצת מורים בפינלנד לדמיין "יום עבודה ב-2040". כך התגבשו שתי תמונות עתיד, שאחדים ממרכיביהן היו כדלקמן:
תמונה 1: ההפרדה לקבוצות גיל נזנחה, ספרים הוחלפו במחשבים וספרים דיגיטליים, התלמידים מתקדמים בקצב שלהם, מכינים מטלות בהתאם לרמתם, ועם השלמת מטלה עוברים לרמה הבאה. הם יכולים לעבור ללימודי המשך בגילים שונים. המורים מתפקדים בעיקר כמסייעים לביצוע המטלות.
תמונה 2: החינוך הטרום בית-ספרי נעשה יותר אוטומטי, כולם משתמשים במחשבים ומיישמים דגש על לימוד פתרון בעיות, פיתוח חשיבה עצמאית וקיום בצוותא, ועקרונות של קיימות משולבים בכל פעילות.
המחברים מציעים להיעזר במושג "כרונוטופ" – Chronotope (הלחם המילים "זמן" ו"מקום" ביוונית), הלקוח מפילוסופיה של השפה וחקר הספרות, כדי לזהות "מרכז כובד" בדימויי העתיד. הם מסיקים שה"כרונוטופ" שפועל כרקע לפעלנות המקצועית של המורים הפיניים הוא הרפורמה המתמשכת במערכת החינוך הפינית, ושבכיווני הפעלנות אפשר לזהות שתי אוריינטציות: שמרנית וטרנספורמטיבית.
חומר למחשבה: איך ייראה יום העבודה של מורה בישראל בשנת 2040?
היכונו לזיקנה מסוג חדש
הכתבה עוסקת במגמות בשוק העבודה, בתרבות ובשירותי הבריאות לאור הזדקנות האוכלוסייה. רמת הפוריות ברוב העולם מצטמצמת ותוחלת החיים עולה, כוח העבודה צפוי להצטמצם ולשחוק תוכניות סוציאליות שכבר מתקרבות לקצה יכולתן, האטת הצמיחה של כוח העבודה העולמי תגרום להאטה גם בצמיחה הכלכלית. כוח המיקוח של עובדים יתעצם, משכורות יעלו, אינפלציה גבוהה תישמר וחוסר שוויון במדינות יצטמצם. גיל הפרישה יעלה ומעסיקים ימשכו וישמרו עובדים מבוגרים. חברות הזנק (סטארטאפ) של יזמים מבוגרים יתרבו, מוצרים ושירותים למבוגרים יצמחו ותעשיית האנטי-אייג'ינג תצבור תאוצה.
המודל של לימודים בגיל צעיר, עבודה בשכר בגיל הביניים ושעות פנאי בגיל הפרישה ישתנה למודל עבודה גמיש. מבוגרים יחזרו ללימודים, ויתאפשרו הפסקות בקריירה ללמידה. ההזדקנות תשנה את עיצוב הערים וצמצום האוכלוסייה יגרום להן לגווע. משפחות יקטנו, והחברה תצטרך לפתח שירותים מסייעים.
פריצות דרך בתחום הבריאות יתרמו לעלייה נוספת בתוחלת החיים, וכתוצאה יתעכבו גילאי הנישואין, גידול הילדים והפרישה. אך אריכות ימים מצריכה שיפור בבריאות, אחרת אנשים יזדקקו לטיפול רב. טיפולי בריאות וסיום החיים יעברו מבתי חולים לבתים. מערכת הבריאות תעבור מטיפולי חירום יקרים לטיפולים מונעים ע"י שימוש בטכנולוגיות שיגבירו יעילות ויקטינו עלויות.
חומר למחשבה: האם וכיצד צריכה מערכת החינוך לספק חינוך רלוונטי גם לאנשים בגיל הבגרות והזיקנה?
כתיבה יצירתית – עם בינה מלאכותית
הכתבה מתארת התנסות על תלמידים בכתיבת סיפור בעזרת כלי בינה מלאכותית העונה על שאלות וכותבת בשפה חופשית ("דוקטור למה"). הילדים בחרו נושא לסיפור: חד קרן קוסם. הבינה המלאכותית הציעה פיסקת פתיחה, הילדים הגיבו (אם בהתלהבות ואם באכזבה), הכלי הציע פיסקת המשך, וכך הלאה (הטקסטים במאמר המלא).
במהלך כתיבת הפסקאות ע"י הבינה המלאכותית, הילדים "זרקו" רעיונות משלהם. תוך כדי, התעורר דיון על סוגים שונים של סיפורים ועל כיווני התפתחות אפשריים של העלילה. הילדים גילו סקרנות לגבי הכיוונים שהציע הכלי, והדבר עורר את היצירתיות שלהם. הם גילו שיש להם יכולת לכתוב: לא כתיבה כמו פעם, בה כל מילה צריכה להישקל בקפידה, אלא כתיבה יצירתית, מהירה, מסחררת באפשרויות שהיא פותחת. הם יכולים לזרוק רעיון – והכלי יעזור להם לקדם אותו. עליהם ללמוד (תוך כדי התנסות) איך לנווט את הבינה המלאכותית, להנחות אותה ולשמור אותה במסלול הנכון. הם הבמאים – והיא השחקנית, הבמה והתפאורה. זאת דוגמה שמראה כיצד התחילו הילדים לרכוש את מיומנויות העולם החדש: לעבוד בשיתוף פעולה עם המחשב, לתת לו רעיונות ולקבל רעיונות בתמורה, ולהפיק משהו שאף אחד מהצדדים לא יכל לממש בכוחות עצמו בלבד.
חומר למחשבה: באילו דרכים ניתן לטפח יצירתיות וחשיבה עצמאית בעזרת בינה מלאכותית המחוללת טקסטים, וידאו ותמונות?
צעירים סינים לא רוצים לעבוד במפעלים
מרבית היצרנים הסיניים מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם. הצעירים שגדלו בכפרי סין, וראו את הוריהם שעבדו במפעלים מרוחקים רק פעמים ספורות בשנה, מסרבים לעבוד במפעלים ומעדיפים עבודות שירות ומכירה מתגמלות. בכך הם מסכנים את התחרותיות של מגזר הייצור מוכוון היצוא של התעשייה הסינית.
הצפי לשנת 2050 הוא מחסור של כמעט 30 מיליון עובדי ייצור, יותר מאוכלוסיית אוסטרליה. אך יצרנים מתקשים לשפר שכר ותנאי עבודה, כי בכך ישחקו את יתרונם התחרותי. אמנם על הנייר אין מחסור בעובדים, אך בפועל כ-18% מהסינים בגילי 24-16 מובטלים, כי שוק העבודה אינו מציע מגוון פרט לייצור. הפתרון ההגיוני הוא אוטומציה ושדרוג טכנולוגי, אבל החסמים ליישומו הם הקושי של מבוגרים להשתמש בציוד מתקדם והקושי לקדם השקעות בציוד בשוק הנמצא בהאטה.
צעירים סינים פונים ללימודי תואר שני, מגישים מועמדות לתפקידים בשירות המדינה או מאמצים אורח חיים המכונה "שוכבים על הגב" ועושים מספיק רק כדי "להסתדר". אך כלכלנים טוענים שכוחות השוק יחייבו סינים צעירים ויצרנים לרסן את שאיפותיהם.
חומר למחשבה: לאור לקחי סין , מהם תכני הלימוד הרלוונטיים לעיסוקים אטרקטיביים ומתגמלים בעולם העבודה העתידי?
ומה עם הצד האפל של ההיסטוריה?
על ילדים להתמודד עם השאלות הגדולות של ההיסטוריה, כמו: למה יש מלחמות? מהו מקומם של בני האדם בטבע? מה זה כסף, ולמה הוא כל כך חשוב? מגיל צעיר, ילדים מוצפים בבדיות ובמיתוסים על מהלכי היסוד של ההיסטוריה – מי אנחנו, מאין באנו ואיך הגענו לכאן. לעתים הם מפקפקים בדברים שנראים לנו כבר מובנים מאליהם. הם רוצים לרדת לשורש הדברים באופן שהמבוגרים כבר אינם טורחים לעשות. לרגע שבו ילד שואל "למה" יש פוטנציאל אדיר.
בלימודי ההיסטוריה חשוב לדבר גם על הצד האפל שלה. אבל איך נמנעים מלשתק ילדים מפחד? לדברי ההיסטוריון פרופ' יובל נוח הררי, מוטב לחכות עם תיאורים מפורטים של זוועות עד לגיל שבו אפשר להתמודד איתם, ובמקום זאת להדגיש את יכולת הבחירה והפעולה של בני אדם. גם במצבים קשים מאוד, אנשים יכולים לעשות שינוי לטובה. זו לא משאלת לב, אלא עיקרון יסוד של ההיסטוריה. אחרי הכול, המחקר ההיסטורי אינו מחקר על העבר על אסונותיו ופשעיו, אלא על איך דברים משתנים.
סיבה טובה ללמד היסטוריה היא לעזור להשתחרר מחלק מהפחדים, האשליות והשנאה. זהו מכשיר שעוזר להגיע להסכמות חדשות ולא להנציח סכסוכים ישנים. אלו שהמציאו והפיצו סיפורים על אלים ועמים, על כסף ועל אהבה, עדיין מאמינים בהם ומצייתים להם. כדי להשתחרר קצת מהלפיתה הזו, עלינו להבין איך הסיפורים נוצרו והופצו מלכתחילה. אם לא, לא נבין שהם רק סיפורים, וילדים ששואלים "למה?" הם כוח חזק שיכול לזעזע את הבדיות העתיקות עד היסוד.
חומר למחשבה: מה המשותף בין חשיבת עתיד לבין היסטוריה? כיצד אפשר לשלב מבט לעתיד בלימודי העבר?
ישראל שמתחת לפני האדמה
ישראל נמנית עם המדינות המפותחות הצפופות בעולם, עם צריכת קרקעות גבוהה – ובצירוף קצב גידול האוכלוסין הגבוה, מצב זה רק יתעצם. משאב הקרקע בישראל מוגבל, יקר, ומצטמצם, ולכן חשוב להשתמש בו בצורה מושכלת. כיום, עיקר המאמצים מתמקדים בייעול השימושים ולציפוף המרחב מעל פני הקרקע. אבל ייתכן שהפתרון טמון בפיתוח המרחב התת-קרקעי, בו אפשר לפתח כמעט את כל שימושי הקרקע שמאפיינים את המרחב שאנו מכירים מעל הקרקע למעט מגורים – חנויות, מקומות עבודה ומבני ציבור. רעיון זה כבר ממומש במדינות אחרות מרמת המבנה הבודד, ועד למערכת תת-קרקעית בקנה מידה עירוני. לדוגמה, הלסינקי שבפינלנד ומונטריאול שבקנדה, בעלות תוכניות מרשימות למרחב התת-קרקעי ברמה העירונית.
ישנם יתרונות רבים לפיתוח תת-הקרקע, אך יש לתכנן זאת היטב ולשקול היבטי עלויות-תועלת ארוכי טווח. בעקבות החלטת ממשלה 1736: "תוכנית לקידום פיתוח תת-הקרקע", הוקמו צוותים בין-משרדיים שמטרתם להמליץ על צעדי מדיניות בתחומים העיקריים שזוהו כחסמים מעכבים: כלכליים; תכנון, רישום ושיווק; מחקר וידע וקידום מנהרות תשתית.
עתידה של ישראל צופן בחובו מחסור ניכר בקרקעות, ולפיכך מוטב לקדם את פיתוח המרחב התת-קרקעי, שעתיר הזדמנויות שטרם מומשו.
חומר למחשבה: האם וכיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול במרחב התת קרקעי?
גידול מדאיג בתפוצת תיאוריות קונספירציה המכחישות פיגועים
מספר מדאיג של אנשים בעולם מאמינים שפיגועי טרור לא התרחשו, אלא בוימו כדי לתמרן את דעת הקהל. חלקם אף הטרידו את משפחות הקורבנות. במיוחד נוטים להאמין בכך משתמשי פלטפורמות חדשות של מדיה חברתית.
נרטיבים סותרים סביב מגיפת הקורונה יצרו בלבול, שהוביל רבים לחשוד בהסברים רשמיים של אירועים, גם כאלה שאינם קשורים לקורונה. קונספירציות זוכות ליותר תהודה בעולם שבו דעות קיצוניות מועצמות כדי לעודד תנועה לאתרים. מתרבות התקפות אלימות של חובבי קונספירציות, רובן על תשתיות תקשורת, המונעות על ידי האמונה בקשר המדומיין בין G5 לקורונה.
המאבק נגד הקונספירציות מסובך בגלל הטשטוש שבין הטלת ספק בריאה לבין הקצנה מסוכנת. לחרדים מהתפתחויות שאינם מבינים, תיאוריות קונספירציה מספקות לכאורה וודאות. למי שחשים חסרי אונים, הקונספירציות מחזירות תחושת שליטה. למבודדים ולחסרי ביטחון הקונספירציה תוכל להעניק תחושת שייכות לקבוצה שחולקת אותה אמונה.
דרישה מחברות טכנולוגיה לזהות תיאוריות קונספירציה תגרום לחסימת מיליוני שיחות שבהן אנשים מביעים תחושות סובייקטיביות. אי אפשר להגיע לדיוק בכלים אלה. יש הטוענים שעלינו לקדם מידע טוב ולא רק הגבלת מידע רע, כדי לבנות חוסן בקרב הציבור ולהגביר את השקיפות. טכנולוגיות חדשות אולי לא החמירו את השכיחות של אמונות קונספירציה, אבל הן הפכו את הפצתן למשתלמת יותר. היפוך המצב הזה חיוני כדי להחזיר מלחמה.
חומר מחשבה: כיצד אפשר ללמד לאזן בין הטלת ספק בריאה לבין היגררות לתיאוריות קונספירציה?
