עבור לתוכן

ניסוי: הפקת אנגלית דבורה בסיוע בינה מלאכותית

נערה ורובוט משוחחים

"כשאנו יודעים להקשיב, אנו מדברים היטב תמיד"

מולייר

אודות הניסוי

הניסוי 'הפקת אנגלית דבורה בסיוע בינה מלאכותית' בוחן את השימוש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence – AI) במטרה לסייע לתלמידי החטיבה העליונה להתכונן לבגרות בעל פה באנגלית.  בניסוי נבדק השימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) למטרה זו. לצד כלים אלה, נבדקו גם יישומים ייעודיים לקידום למידה של האנגלית המדוברת כשפה נוספת (L2). הניסוי נערך בשותפות של אגף מחקר פיתוח ויוזמות של המינהל הפדגוגי עם האגף להוראת שפת האנגלית של המזכירות הפדגוגית.

אתגרים

במהלך החלק הראשון של הניסוי, שותפי הניסוי חוו מספר אתגרים שיש לקחת בחשבון בעת פיתוח פתרונות להטמעת בינה מלאכותית בתהליכי הכנה לבגרות:

  1. יש פערי ידע רחבים בין מורות לאנגלית שהן ״מאמצות מקדימות״ של טכנולוגיה בכלל וכלי בינה מלאכותית בפרט, לבין אלו המתקשות לשלב טכנולוגיה בתהליכי ההוראה.
  2. מחסור בפלטפורמות בינה מלאכותית המתאימות לשימוש של תלמידים המתוכננים לבחינות הבגרות ולצרכים של מורותיהן. נדרשות התאמות רבות לצרכים גם בפלטפורמות ש״מתקרבות״ לצורך.
  3. מורות מתקשות לקבוע ״סימני הצלחה״, כולל אבחנה ברורה בין כישורי דיבור ״קשים״ לכישורים ״רכים״. 
  4. חלק מהמורות נתקלות בבעיות טכניות (למשל, תקלות חיבוריות, תקלות חומרה, אי-תאימות של פלטפורמות דיגיטליות).

שאלות הניסוי

אייקון סימן שאלה

שאלת הניסוי הראשונה מתמקדת בפדגוגיה של הוראת אנגלית דבורה, והשניה – בתשתית הידע ההכרחית של המורים ליישום פדגוגיה זו:

  1. כיצד ניתן להגביר תרגול ממוקד ומשוב מותאם אישית באנגלית מדוברת לתלמידי תיכון באמצעות בינה מלאכותית, על מנת לחזק את יכולתם לדבר בשפה זו ולשפר את הישגיהם בבגרות בע״פ?
  2. איזה ידע פדגוגי נדרש ממורים לאנגלית כדי לשלב את השימוש האפקטיבי בפלטפורמות הללו, וכיצד ניתן ליישם ידע זה בקנה מידה רחב?

מה קורה בניסוי?

הניסוי מבוסס על תהליך ״מחקר עיצובי״ (Design Based Research). עבודת המחקר, הפיתוח וההתנסות מבוצעת במהלך שנת הלימודים תשפ״ד. שש פגישות משמשות כאבני דרך בתהליך.

תוצרים

קבוצת הניסוי בונה מספר תוצרים שיסייעו ללמידה והוראה של אנגלית דבורה בסיוע בינה מלאכותית:

  1. ערכה יישומית למורי אנגלית הכוללת מדריך הפעלה, תבניות עיצוב ליצירת שיעור משולב ב״מ, וכלים נוספים.
  2. רשימת פלטפורמות מומלצות ללימוד ותירגול אנגלית דבורה, ע״פ רשימת קריטריונים (מחוון) לבחירת פלטפורמה ראויה.
  3. פרקטיקות מתוקפות לשילוב השימוש בפלטפורמות בינה מלאכותית בלימודי אנגלית דבורה.

מפת הידע

מפת הידע מרכזת מידע עדכני מהארץ ומהעולם על הוראה ולמידה של אנגלית דבורה. המסמך מתמקד במספר נושאים: הראשון הוא החסמים ההופכים משימה פדגוגית זו למאתגרת במיוחד. הנושא השני – המרחב הפדגוגי – גישות שונות ללמידה והוראה של אנגלית. הנושא השלישי הוא מרחב המענים הטכנולוגיים, במיוחד אלה המבוססים על בינה מלאכותית, שיכולים לסייע לתלמידים ולמורים להתמודד עם האתגרים של למידת אנגלית דבורה. המפה משמשת כבסיס לבניית הידע היישומי בניסוי ולפיתוח התוצרים שלו.

זרקור: חסמים להוראה, למידה ושליטה באנגלית דבורה

״הבעיה מתחילה כשאתה צריך לכתוב מייל או לנהל שיחה עסקית…אנחנו לא מספיק מלוטשים.  אפילו משפטים פשוטים עלולים לגרום לנו להישמע אידיוטים. היכולת להתבטא נכון על מנת לייצר אמון כשאתה עושה עסקים מבוסס על הקטע הבינאישי. צריך לדעת להתנסח כדי שיעריכו אותך, לדעת באילו באיזה מילים משתמשים ובאיזו אינטונציה. יש לנו חולשה מאוד גדולה גם בהשוואה למדינות אחרות בעולם״.‏

דליה נרקיס, יו״ר חברת כח אדם, מתוך ברמלי 2014

רכישת המיומנות של דיבור והקשבה הינה קריטית לתקשורת מוצלחת. עם זאת, קיימים חסמים רבים המקשים על הוראת האנגלית הדבורה ועל התלמידים לרכוש ביטחון ושליטה בשימוש בשפה בעל פה. הוראת אנגלית כשפה זרה היא אתגר מורכב עבור מורים ותלמידים כאחד. 


>>מה החסמים ללמידה והוראה של אנגלית מדוברת?

למידה של אנגלית מדוברת היא אתגר גלובלי – מדינות רבות מתמודדות איתה בהצלחה נמוכה או בינונית, והאתגר ניכר היטב גם בישראל.

להלן כמה מהחסמים הנפוצים:

  • אתגרים הקשורים לתלמידים. בין היתר: חוסר עניין ומוטיבציה ומיעוט הזדמנויות לדבר בכיתה באנגלית.
  • אתגרים הקשורים לפדגוגיה של הוראת אנגלית. בין היתר – מתודולוגיות מיושנות ולא אפקטיביות שאינן מותאמות להזדמנויות שמציעות טכנולוגיות חינוך מתקדמות.
  • אתגרים הקשורים למורים. בין היתר: אוריינות דיגיטלית לקויה של חלק מהמורים.
  • אתגרים הקשורים לתנאי הלמידה וההוראה. בין היתר: כיתות גדולות ובעיות משמעת.

[ במסמך ״מפת הידע״ תמצאו פירוט נרחב של חסמים אלה]


זרקור: גישות פדגוגיות משלימות לשילוב טכנולוגיה בהוראת שפות

גישות חינוכיות ופדגוגיות שונות מנסות להפיק את המיטב מן האפשרויות הטמונות בשילוב הטכנולוגיה בהוראה. בניסוי אנחנו בודקים כיצד אפשר להשתמש בבינה מלאכותית לשלב את חלקן בתהליכי הלמידה והוראה של אנגלית דבורה.


>>כיצד כל גישה באה לידי ביטוי בלמידת אנגלית?

הגישה הביהביוריסטית (התנהגותית) מתמקדת בהתנהגות נצפית ומדידה של הלומדים, מתבססת על חיזוקים חיוביים ושליליים כדי לעצב התנהגות רצויה ומדגישה אימון ותרגול. לפיכך, על פי גישה זו, סביבה דיגיטלית ללימוד שפה תכלול אפשרויות לאימון ותרגול, המאפשר לתלמידים לתרגל מיומנויות שפה (דקדוק, אוצר מילים, תחביר, הגייה) באופן עצמאי ולקבל משוב מיידי (Hsu, 2016).


הגישה הקוגניטיבית עוסקת בתהליכי חשיבה ועיבוד מידע ומדגישה פיתוח אסטרטגיות למידה, תוך דגש על פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. בלמידת שפה גישה כזו עשויה לבוא לידי ביטוי על ידי פיתוח אסטרטגיות למידה ושיטות ללימוד אוצר מילים, הבנת הנקרא, כתיבה ועוד. למשל טכניקות משחקיות לזכירת אוצר מילים, מתודות לפיתוח מודעות לשונית ועוד.


גישת התקשורת מתמקדת בשימוש משמעותי ואותנטי בשפה לצורך תקשורת ודגש על אינטראקציה ושיח בין לומדים. גישה כזו תכלול שימוש בסימולציות ומשחקי תפקידים בסביבה וירטואלית כדי לתרגל דיאלוגים ושימוש משמעותי בשפה בהקשרים אותנטיים (Peterson, 2011).


גישה הומניסטית בלמידת שפה רואה בלומדים יישות הוליסטית בעלת רגשות, ערכים וצרכים, לפיכך בלמידת שפה יינתן עידוד לביטוי אישי ויצירתיות, יכללו פעילויות של למידה שיתופיות, דיון והבעת דעה (Brown, 2007).


הגישה הקונסטרוקטיביסטית מתמקדת בהבניית ידע באופן אקטיבי על ידי הלומדים, בדגש על למידת חקר, פתרון בעיות, התנסות משמעותית ולמידה מבוססת פרוייקטים. לפיכך בלימוד שפה יעודדו מורים את הלומדים ללמוד באופן עצמאי, ליזום פרוייקטים, לחקור היבטים של השפה (Brown, 2007).

[מתוך מסמך ״מפת הידע״]


קבוצת הניסוי

אייקון טביעת אצבע

השטח החינוכי

המר דרכא, נתיבות |  אורט גוטמן,  נתניה | הגימנסיה העברית, ירושלים |  אורט גרינברג, קרית טבעון | תיכון כפר כנא, כפר כנא | כאוכב אבו אלהיג'א, כאוכב |  אורט יד לבוביץ, נתניה | מנור כברי,  מטה אשר | המדרשה לאמנויות מדעים ומנהיגות חברתית, ניצן | נחף אבן סינא, אבו סינא | אורט רונסון, עוספיה

צוות היגוי ומובילות הניסוי

המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך באגף המו״פ

  • רחל יעקובסון, מפתחת במכון, מדריכה ארצית לחדשנות פדגוגית
  • ד״ר ליאת אייל, יועצת אקדמית עבור המכון
  • ד״ר ישי מור, יועץ אקדמי עבור המכון
  • רונית דרורי, מנהל, פרויקט עבור המכון

האגף להוראת אנגלית, מחלקת שפת במזכירות הפדגוגית

  • ד״ר ציונה לוי, המפמ״ר להוראת האנגלית ומנהלת מחלקות שפות
  • גיל סינגר, מדריכה ארצית, צוות המפמ״ר להוראת האנגלית
  • סיגלית ארדיטי, מדריכה ארצית, צוות המפמ״ר להוראת האנגלית

צרו קשר

אייקון ספר

האם אתגר שבמוקד הניסוי – קידום כישורי אנגלית דבורה בסיוע בינה מלאכותית -מעסיק אותך? רוצה לשתף פעולה איתנו? נשמח לשוחח איתך.
רחל יעקובסון:
מייל [email protected] |  ווטסאפ:  050-899-5783