חינוך והשכלה – משאב העתיד

תמצית

החינוך ממלא תפקיד מכריע בתהליך האבולוציה האנושית. אמנם החינוך לבדו אינו קובע את מהלך האבולוציה, שכן האבולוציה הביולוגית כוללת בעיקר שינויים גנטיים באוכלוסיות לאורך תקופות ארוכות, אך הוא יכול להשפיע באופן משמעותי על הכיוון והמהירות של ההתקדמות האנושית. חינוך עוזר לפתח מיומנויות קריטיות כמו קבלת החלטות, זריזות מחשבתית, פתרון בעיות וחשיבה לוגית – יכולות שמאפשרות לאנשים המתמודדים עם בעיות בחייהם המקצועיים והאישיים, לקבל החלטות רציונליות ומושכלות המתבססות על רמת ההשכלה והמודעות העצמית שלהם.

בהרחבה

השקעה מוגברת בחינוך מובילה לצמיחה כלכלית מוגברת, כולל: משכורות גבוהות יותר ליחידים, אפקטיביות רבה יותר של כוח העבודה, ותוצר מקומי גולמי גבוה יותר. על פי דוח XQ על עתיד העבודה בארה"ב, הקשר בין חינוך לצמיחה כלכלית, מתבטא בנתונים הבאים: גידול בהישגי התלמידים יוסיף 70 טריליון דולר לתוצר לאורך זמן. והגדלת שיעור מסיימי בתי ספר תיכוניים צפויה להוביל לעלייה דרמטית בעבודות חדשות, תוצר לאומי גולמי, רווח שנתי, הוצאה שנתית והכנסות ממסים. בנוסף, במכון ברוקינגס מצאו כי בעל תואר ראשון ממוצע תורם 278,000 דולר יותר לכלכלות המקומיות מאשר בוגר תיכון ממוצע באמצעות הוצאה ישירה במהלך חייו, ובעל תעודה מקצועית תורם 81,000 דולר יותר מאשר בוגר תיכון.

מחקר של The Learning Agency לוקח את הקשר בין השכלה וצמיחה כלכלית צעד אחד קדימה, ובוחן את ההשפעה הכלכלית של רמת המיומנות של הבוגרים. ממצאים מראים כי עלייה במיומנויות יסוד של מתמטיקה, קריאה וכתיבה קשורים לעלייה משמעותית בשכר, ליעילות רבה יותר בעבודה וכפועל יוצא להגברת החדשנות והפרודוקטיביות, מה שמטיב עם הכלכלה כולה.

כל אלו מלמדים כי חינוך, למידה והשכלה הם משאבים שחשיבותם הולכת וגדלה ברמה הלאומית, האישית והגלובלית כאחד, ושמדדי הביקוש למשאבים אלה עולים בהתאמה, וכאמור, הטעם לכך הוא המתאם החיובי בין חינוך ושגשוג כלכלי. כיום המדדים העולמיים בתחום זה עדיין מצביעים על מגמת צמיחה, וההערכה היא שעד 2050 העולם יאוכלס על ידי יותר ויותר אנשים משכילים בעוד חלקם של אנשים מחוסרי השכלה ירד.

הביקוש הצומח להשכלה ולחינוך בישר שינוי גם בגישות כלפי חינוך והוראה ברמת הלאומית: יותר השקעות ציבוריות בתחום זה ושיטות חדשות כגון קורסים מקוונים ללא דרישת נוכחות פיזית ועוד. יבשת אפריקה צפויה להוביל עם 20% מהאוכלוסייה הלא משכילה בעולם, בעיקר בחמש המדינות הבאות: בורקינה פאסו, אתיופיה, גינאה, מאלי וניז'ר. וסין, שמעורבת כלכלית באפריקה  מזה שנים רבות זיהתה את הפוטנציאל ובנתה את בית הספר למנהיגות Mwalimu Julius Nyerere בקיבהה, בטנזניה, יחד עם שש מפלגות השלטון של מדינות דרום אפריקה. בית הספר מספק פלטפורמה לסין כדי לשפר את השיח עם מנהיגים כצורה של דיפלומטיה "מפלגה למפלגה". בשנים האחרונות, בולטת המגמה של חיזוק היחסים הפוליטיים של סין עם מפלגות שלטון אפריקאיות, באמצעות השקעות בחינוך מעבר להשקעות בכלכלה בלבד.