עליה בבעיות בריאות הנפש

תמצית

האיכות של בריאות הנפש נגזרת מאינספור גורמים, ובהם גורמים חברתיים, כלכליים, סביבתיים, ואף פוליטיים. על כל אלו מנצחת הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מואץ הצפויה להמשיך ולמלא תפקיד משמעותי בעיצוב העתיד. טכנולוגיה מתאפיינת בדיסוננס מובנה: מצד אחד, היא מקלה על הציבור לגשת למשאבים ולתמיכה בבריאות הנפש באמצעות יישומים, פלטפורמות מקוונות וטלא-תרפיה. מאידך, שימוש מוגזם בטכנולוגיה ומדיה חברתית תורם להגברת החרדה, הלחץ והדיכאון.

מאז תחילת העשור, מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה – אוקראינה, המשבר הפוליטי חברתי בישראל והפגיעות הכלכליות הנלוות תרמו לעלייה בבעיות בבריאות הנפש – הנגזרת מעלייה בחרדה ודיכאון וריבוי השימוש בסמים ובאלכוהול; ירידה ברווחה גופנית, כולל החמרה במצבים כרוניים, קשיי שינה והפרעות אכילה; והתרחבות פערי בריאות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ללא גישה נאותה לשירותי בריאות.

במקביל, המענה לבריאות בכלל ולבריאות הנפש בפרט, השתפר באמצעות עלייתם של שירותי בריאות התנהגותיים דיגיטליים – טלא-רפואה, קרי, שירותים טלפוניים וייעוץ מקוון וכלים לניהול חרדה ודיכאון, מה שתרם לשיפור ההתאמה אישית של טיפול נדרש מאחר וקיימת אפשרות שלקבלת טיפול בבית המטופל בכל עת. אחת התוצאות של תהליכים אלו היא הרחבת הגישה לתמיכה טיפולית שלעיתים לא הייתה ניתנת אחרת – בשל מרחק, בושה או מגבלות אחרות. תקשורת משופרת, כולל בווידאו, מבטיחה מפגשים איכותיים ויעילים עם מטפלים.

הטכנולוגיה פתחה חזית חדשה בתמיכה בבריאות הנפש ובאיסוף נתונים. מכשירים ניידים כמו טלפונים חכמים מספקים לאנשי מקצוע דרכים חדשות להציע עזרה, לעקוב אחר ההתקדמות ולהגביר את ההבנה של רווחה נפשית. טכנולוגיות מיושמות במגוון היבטים: סקרים, אבחון, טיפול ושיפור הרווחה הכללית, ניהול שימוש בתרופות, וחשוב לא פחות – ניטור דפוסי התנהגות משתנים (כולל אפילו תנוחת הליכה של המשתמשים) לשם ניבוי הצורך בעזרה רגשית עמוקה.

יישומי בריאות הנפש טומנים בחובם הבטחה רבה כהתערבויות לטיפול בבעיות נפשיות נפוצות. אך למרות שרבים עם בעיות נפשיות משתמשים בהתערבויות באמצעות יישומים ניידים, נמצא שרמת המעורבות שלהם נשארת נמוכה, מה שמשפיע על האפקטיביות של ההתערבויות. שני הגורמים שקובעים את הנכונות לאימוץ ושימוש ביישומים הם: חווית משתמש ושימושיות, בדגש על ממשק משתמש, ידידותיות היישום והיכולת לבחור ממגוון אפשרויות, פונקציות ותוכן מתאימים. ואכן, נמצא שככל שהיישום מאפשר התאמה רבה יותר לדרישות המשתמש הוא מדורג גבוה יותר, בה בשעה ששימושיות לקויה זוהתה כסיבה הנפוצה ביותר לנטישת היישום. אך זו רק ההתחלה ויש צורך במחקר נוסף לגבי הסיבות למעורבות נמוכה.

זאת ועוד, למרות שהיישומים להתמודדות עם בריאות הנפש, הופכים ליותר מושכים וידידותיים ומספרם גדל מדי שנה, עדיין אין סטנדרטים בינלאומיים ומידע להערכת יעילותם. נכון לעכשיו, אין תהליכי בקרה וכללים מקובלים לבחירתם, ולרובם אין מחקר תומך. המהירות של התפתחות הטכנולוגיה לצד האיטיות של מחקר אחראי ומבוקר עלולה לגרום לכך שעד שיאושר היישום, הטכנולוגיה המקורית תתיישן. לכן חשוב לבחון את היתרונות והחסרונות של הרחבת הטיפול והמחקר בבריאות הנפש לעולם נייד ורווי-טכנולוגיות.

בהרחבה

טכנולוגיה לטיפול בבריאות הנפש – בעד ונגד

רשתות חברתיות יוצרות גם הן דיסוננס מובנה. הן אלו שיוצרות את הנזק לכאורה, אך הן גם אלו שמציעות תרופה. דו"ח של המכון למדיניות החינוך מצא שבריאותם הנפשית והפיסית וההערכה העצמית של בני נוער, במיוחד של בנות, נפגעה בעקבות שימוש רב במדיה חברתית. מאידך גיסא, טיקטוק, אינסטגרם ודומותיהן, הערות מאוד לנושא ולביקורת כלפיהן, מודיעות על הטמעת פיצ'רים הכוללים מדריכים בנושא רווחה גופנית, נפשית וחברתית, ומבטיחות שמחפשי מונחים כגון "התאבדות" יופנו משורת החיפוש אל מרכזי תמיכה.

אכן, יש יתרונות רבים ליישומים טכנולוגיים לבריאות הנפש. נוחות: טיפול יכול להתקיים בכל זמן ובכל מקום. אנונימיות: ניתן לחפש אפשרויות טיפול מבלי לערב אנשים אחרים. מבוא לטיפול: צעד ראשון עבור אלה שנמנעו מטיפול נפשי בעבר. עלות נמוכה יותר: יישומים רבים הם בחינם או עולים פחות מטיפול מסורתי. שירות ליותר אנשים: טיפולים זמינים לאנשים באזורים מרוחקים או לאור צורך פתאומי (אסון טבע או מתקפת טרור). עניין: טכנולוגיות מטבען מושכות יותר משיטות טיפול מסורתיות. שירות 24 שעות ביממה: הטכנולוגיה יכולה לספק ניטור מסביב לשעון או תמיכה בהתערבות. עקביות: הטכנולוגיה יכולה להציע אותה תוכנית טיפול לכל המשתמשים. תמיכה: טכנולוגיה מתאימה כמשלימה של טיפול מסורתי על ידי חיזוק מיומנויות, תמיכה וניטור. איסוף נתונים אובייקטיבי: מתאפשר איסוף מידע כגון מיקום, תנועה, שימוש בטלפון וכדומה.

אך לצד ההזדמנויות עולים גם חששות. יעילות: אין עדיין הוכחות שהתערבויות טכנולוגיות פועלות היטב כמו שיטות מסורתיות. עבור מי ועבור מה: לא ברור אם היישומים עוזרים לכל הפונים ולכל מצבי בריאות הנפש. פרטיות: היישומים עוסקים במידע אישי רגיש, כך שיש להבטיח פרטיות למשתמשים. הערכה: אין תקנים ברורים להערכה אם יישום או טכנולוגיה הוכחו כיעילים. רגולציה: לא ברור מי צריך להסדיר את הטכנולוגית ואת הנתונים שהיא מייצרת. מכירת יתר: אם יישום או תוכנית מבטיחים יותר ממה שהם מספקים, משתמשים עלולים להימנע מטיפולים יעילים אחרים.

מציאות מורחבת בשירות בריאות הנפש

טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה שימשו לאבחון וטיפול בלא מעט הפרעות נפשיות מזה עשרות שנים. הן מאפשרות מתן יחס אישי מרחוק ומתן מענה גם להפרעות שבאופן מסורתי קיבלו פחות תשומת לב, כגון דיכאון או הפרעה טורדנית-כפייתית. שיפורים במיכשור יוצרים הזדמנויות חדשות, וההתקדמות הטכנולוגית מקלה על זמינותם של פתרונות מסחריים. אך עדיין קיימים חסמים ומגבלות שמונעים שימוש נרחב ויומיומי בטכנולוגיות אלה.

מציאות מורחבת (XR) הוא מונח גג שנועד לכלול מציאות מדומה (VR), מציאות מעורבת (MR) ומציאות רבודה (AR). בעוד יישומי מציאות מורחבת הם בעיקר חזותיים, חושים אחרים נחקרים סביב אינטראקציות רב-חושיות, כגון משוב שמיעתי, חוש ריח ומישוש. יישום גירויים כאלה בתוך חוויות מציאות מדומה סביב הפרעות נפשיות עדיין לא נחקר דיו, ויכול להעשיר מאוד את החוויה הטיפולית ולקדם רפואה מותאמת אישית.

גם כאן, אחת הבעיות העיקריות היא חוסר המוטיבציה של המטופלים לעשות שימוש מתמשך בטכנולוגיה, אם בשל חוסר אמון, ואם בשל הצורך בעדכונים שוטפים שעלולים להיות מייגעים. שילוב טכנולוגיות מציאות מורחבת עם "משחקים רציניים" (serious games), עם ביופידבק^[1] ופנוטייפ דיגיטלי^[2] , אשר תורמים להגברת המעורבות של המטופלים באמצעות חוויה מותאמת אישית. ולבסוף, עולמות המטאוורס מציעים פוטנציאל לארח, בעתיד, סביבות קולקטיביות בהן מטופלים ומטפלים מקיימים יחד התערבויות, פיזיות ומקוונות, מעבר לחדר הייעוץ או הטיפול.

בינה מלאכותית יוצרת

וכמובן שלא ניתן להתעלם מ-Chat GPT אשר לאחרונה פרץ בסערה לחיינו. למרות ההנחה שתמיד יהיה צורך ברופאים אנושיים כדי לקבל את ההחלטה הסופית בתחום הבריאות, ה-ChatGPT עשוי לספק לרופאים בשר ודם, המלצות מבוססות ראיות בזמן אמת, כגון: סימון אינטראקציות פוטנציאליות בין תרופתיות, אפשרויות טיפול למצב ספציפי ומתן המלצות קליניות רלוונטיות.

תחומים נוספים אשר עשויים להשתפר לאור השימוש ב-ChatGPT הם: תיעוד רפואי, כולל סיכום אוטומטי של היסטוריה רפואית, תוך שימת דגש על מידע משמעותי וייעול תהליך שמירת ואחזור המידע. שימוש ביכולות עיבוד שפה מתקדמות המאפשרות תרגום מהיר ומדויק של מונחים טכניים וז'רגון רפואי, המבטיחים שמטופלים מבינים במלואם את האבחנה, אפשרויות הטיפול וההנחיות הרפואיות שלהם. זיהוי מהיר של חולים העומדים בקריטריונים לניסויים קליניים. שיפור החינוך הרפואי, באמצעות מתן גישה למידע רפואי ולמשאבים לאנשי מקצוע וסטודנטים בתחום הבריאות. ולבסוף, ה-ChatGPT מאפשר תמיכה בניטור מטופלים מרחוק, ניהול תרופות, מעקב אחר מחלות, כתיבה רפואית, טריאג' (קביעת סדר העדיפויות של הטיפול בחולים בהתבסס על חומרת מצבם) ועוד.

הסיכון הוא שבשל היכולות המדהימות של ChatGPT, משתמשים עלולים להסתמך עליו באופן עיוור, לכן יש לבדוק את המסקנות והמידע שהוא מספק במשנה זהירות ובשיתוף אנשי מקצוע.

העלייה בפגיעה בבריאות הנפש, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער, היא נושא מטריד מאוד ברמה העולמית. במיוחד לאור המחסור החמור של אנשי מקצוע בתחום, המקשה מאוד לתת מענה למצוקה הגוברת. במציאות זו, קיים קושי רב לזהות אותות מצוקה ראשוניים שעשויים לאפשר מתן טיפול מקדים שיכול למנוע הידרדרות עתידית. התשובות הקיימות מרחיבות עוד יותר את הפערים הסוציואקונומיים. משפחות מבוססות יכולות לספק טיפול מהיר לילדיהן. במקביל, לילדים עצמם יש יכולות המאפשרות להם לחפש עזרה גם באופן עצמאי באמצעות יישומים דיגיטליים, ברשתות חברתיות ובקהילות וירטואליות ואחרות. ואכן, אנו נחשפים לאחרונה לצעירים המופיעים ברשתות החברתיות ומשתפים במצוקותיהם. מאידך גיסא, מצוקות של צעירים מקרב אוכלוסייה מוחלשת לרוב לא מזוהות בזמן. נגישותם ליישומים שעשויים לעזור להם לא תמיד קיימת, וגם אם קיימת לא תמיד הם בעלי כישורים ואוריינות המאפשרים להם לעשות שימוש בכלים אלו.

"שימוש בטכנולוגיה לעזרת אנשי המקצוע" הוא תחום שלמיטב ידיעתי כמעט ואינו זוכה להתייחסות במערכות החינוך והבריאות. שימוש בטכנולוגיה חשוב במיוחד בשלב הזיהוי המוקדם, ואכן קיימים כיום אינספור כלים ויישומים כמו צ'אטבוטים, אשר עשויים לאפשר תקשורת ראשונית לכל פונה 24/7 ולתת מענה שלעתים יכול להיות מספק ועשוי למנוע הידרדרות עתידית. אותם יישומים גם מסוגלים בקלות יחסית לזהות פוטנציאל לסיכון ולהפנות את המידע לתורן אנושי. היכולת למיין ולסנן את הפונים ולהבטיח טיפול נאות ומיידי עשויה לעזור מאוד לאנשי המקצוע ולחלוקת הקשב שלהם. כמו כן, היא מבטיחה מענה מותאם אישית לכל פונה, מה שתורם הן למערכת והן לפרט. זו רק דוגמא אחת לשימוש מושכל בטכנולוגיה שעשויה להקל מאוד הן על הצעירים והן על אנשי המקצוע.

לדוגמא, מלחמת רוסיה – אוקראינה תרמה להתפתחות מואצת של פרויקט ייעוץ וחינוך מקוון לבני נוער באוקראינה – No trivia. עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר 2022 הרחיבה מאוד קרן האומות המאוחדות (United Nations Population Fund – UNFPA) את הפרויקט המספק סיוע פסיכולוגי לבני נוער^[3]. מטרת הפרויקט היא לתת מענה לרגשות ולחוויות איתם מתמודדים בני הנוער בגלל המלחמה. הפלטפורמה מגיעה לקהל היעד באמצעות אתר אינטרנט, חשבון אינסטגרם ו'צ'אטבוט' אוטומטי של טלגרם המספק מידע ומפנה את המשתמשים לשירותים המתאימים. עד פברואר 2023 נענו באמצעות הפרויקט למעלה מ-3 מיליון בני נוער באוקראינה ויותר מ-30,000 השתמשו בצ'אטבוט, המבקש מהמשתמשים להעריך את מצבם הרגשי ולזהות את הבעיות המדאיגות אותם ביותר. לאחר מכן הבוט מציע מאמרים, טכניקות הרפיה או פגישה עם פסיכולוג, המתקיימת ישירות בצ'אט, ללא תשלום ובעילום שם.

חשוב לזכור, כי התרומה האדירה של היכולות הטכנולוגיות המאפשרות טיפול זמין בבריאות הנפש צריכה להיבחן ולהתעצב תוך התייחסות לסיכונים נלווים כמו התקפות סייבר, התמכרות לטכנולוגיה והשלכות שליליות פוטנציאליות נוספות שאולי טרם זוהו – כדי להבטיח שהטכנולוגיה לא תהווה חרב פיפיות בתהליך.

[1] ביופידבק – מָשׁוֹב בִּיּוֹלוֹגִי באמצעות מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף, ומאפשרת לאדם שליטה טובה יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במגוון מצבים

[2] פנוטיפ דיגיטלי – אוסף התכונות הניתנות לצפייה, הנובעות מהגנטיקה של האורגניזם וסביבתו.

[3] הפרויקט ממומן על ידי ממשלת בריטניה ומיושם על ידי הקרן של האו"ם וארגונים לא ממשלתיים על בסיס הפלטפורמה שהושקה בשנת 2019 ב-12 באוגוסט – יום הנוער הבינלאומי.