תרחישים בחינוך 

תמצית

למידה מבוססת תרחישים (עיבוד מתוך דיאנה סקיירס, קתרין פולטון וקהילת ה-Global Business Network
של "מה אם? אמנות החשיבה בתרחישים לעמותות") – משתמשת בתרחישים אינטראקטיביים כדי לתמוך באסטרטגיות למידה אקטיביות, כגון למידה מבוססת בעיות או למידה מבוססת מקרה (תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בפרק "מגמות חינוכיות") .

איור 3  – המשכיות ואי המשכיות של מבני חינוך (בתי ספר – ציר אופקי) ותהליכים (השכלה – ציר אנכי), הבאים לידי ביטוי בתרחישים הבאים: לימוד מסיבי, למידה וירטואלית, לימודים מחדש (re-schooling) ושלילת הלמידה (de-schooling).

כחלק מפרויקט חינוך 2030 של ה-OECD, החלו לשרטט תרחישים עתידיים לעולם החינוך כבר בשנת 2020 (התייחסות מפורטת יותר לגרסה הראשונה, נמצאת בספר 4). באיור 3, ניתן לראות את התרחישים שהוצעו, שהתייחסו למבנה בית הספר (school) ולהשכלה ((schooling ושהתנהלו על שני הצירים הבאים: מבנה – הרצף שבין המשכיות המבנה הנוכחי ובין היעלמותו בפועל; ותהליכי השכלה  – המשך ההתנהלות הקיימת לעומת התנהלות משובשת. התרחישים עסקו בלימוד מסיבי ((massive schooling, המרמז על המשכיות של בתי הספר והלימודים כפי שאנו מכירים אותם; ובלימוד וירטואלי (virtual schooling), שאינו מוגבל ללמידה דיגיטלית בלבד. לומדים ומורים נמצאים מחוץ לתחומי בתי הספר הפיזיים המקובלים, במסגרת של קשרים גמישים ושל בחירה רחבה יותר של מקורות למידה, של מטרות הלמידה וכו'. התרחישים עסקו גם בלימודים מחדש ((re-schooling – בתי הספר ממשיכים להתקיים פיזית, אך הלימודים בהם משתנים. השגת ידע וכישורים ולימודיים אקדמיים משותפים עשויה להימשך, אך לא בהכרח באמצעות תהליכים משותפים. תרחיש נוסף היה שלילת הלמידה (de-schooling) – כלומר, המבנים והתהליכים, הן של החינוך והן של בתי הספר, מופרעים. עתיד זה משנה לחלוטין את ההוראה והלמידה כפי שאנו מכירים אותן, והתפיסות המסורתיות של תשתית פיזית, תוכנית לימודים וכישורים מתבטלות כולן.

הפרסום Trends Shaping Education 2022 של ה- OECD מתייחס לאותם צירים (כמפורט בפסקה העליונה), אך בשינויים קלים. השכלה מורחבת – במקום לימוד מסיבי; חינוך במיקור חוץ החליף את הלמידה הווירטואלית; לימודים מחדש ((re-schooling הפכו לבתי ספר כמוקדי למידה, ושלילת הלמידה
(de-schooling)  שינתה פניה ללמידה בכל עת ובכל מקום. שינוי הכותרות הוא פועל יוצא של סקירת מגמות מעודכנת המקושרות לחינוך ולעתידו, והן נבחנו לאור ההשלכות הפוטנציאליות של COVID-19, של הטכנולוגיה המתקדמת, של התנאים החברתיים ושל הלכי הרוח הגלובליים. התרחישים עוצבו לאור פוטנציאל ההשפעה של שש המגמות שנבחרו, על החינוך, ואלו הן: צמיחה, חיים ועבודה, ידע וכוח, זהות ושייכות והטבע המשתנה.

---

 

תרחישים חינוכיים לשנת 2040 – OECD

תרחיש 1 – השכלה מורחבת

שיתוף פעולה בינלאומי והתקדמות טכנולוגית תומכים בלמידה פרטנית יותר. עם זאת, נותרו לא מעט מבנים ותהליכי לימוד מסורתיים. בתרחיש זה, ההשתתפות בחינוך הפורמלי בשנים הראשונות לחיים ממשיכה להתרחב אצל רוב האנשים. קיימת הכרה רחבה בחינוך כבסיס לכלכלה התחרותית, ומרבית המדינות מגבירות מאמצים ליצור גישה ללימוד פורמלי כבר משנות החיים הראשונות, ולספק השכלה גבוהה בהמשך. תעודות רשמיות ממשיכות להיות דרכונים עיקריים להצלחה כלכלית וחברתית, למרות שנראה שתעודות אלטרנטיביות וניסיון מגוון בהתנדבות ובתחום הבלתי פורמלי תורמים לאטרקטיביות רבה יותר של הלומד עבור שוק העבודה.

מטרות ויעדים – טיפול, הסמכה, סוציאליזציה	מבנה וארגון – מרחבים, תוכן, זמן, מערכות יחסים	סביבת עבודת ההוראה –  מעמד מקצועי, משימות, הסמכה	ממשל וגיאופוליטיקה – שחקנים, יחסי כוח, השתתפות
תפקידי הנהלה ציבוריים מסורתיים מתחזקים.	למידה מותאמת אישית יותר משנה את אופי העבודה של המורים, ומשפיעה על הכשרתם והתפתחותם המקצועית.	שותפות ציבורית-פרטית בינלאומית מעצימה סביבות למידה דיגיטליות; משאבי למידה ונתונים משותפים בין מדינות.	ההשתתפות בחינוך הפורמלי ממשיכה להתרחב. תעודות אקדמיות עדיין מהוות דרכון להצלחה כלכלית וחברתית.
דגש מוגבר על שותפויות ושיתוף פעולה בינלאומי.	ישנה חלוקת משימות בולטת, וישנו מגוון גדול של פרופילים מקצועיים ברשתות בתי הספר הנהנות מיתרון הגודל.	צורת ההוראה ויחסי הגומלין בין הלומד למורה נשארים בעיקרם ללא שינוי, אם כי יש מקום לחדשנות	תוכנית הלימודים עולה לקדמת הבמה, כאשר מדינות מפעילות תוכנית לימודים משותפת וכלי הערכה.

תרחיש 2 – חינוך במיקור חוץ

מערכות החינוך המסורתיות מתפוררות, ככל שהחברה הופכת להיות מעורבת יותר בחינוך אזרחיה. הלמידה מתבצעת באמצעות הסדרים מגוונים, מופרטים וגמישים יותר, כאשר הטכנולוגיה הדיגיטלית מהווה מניע מרכזי. צורות מגוונות של יוזמות פרטיות וקהילתיות צצות כחלופה ללימודים. הסדרי עבודה גמישים מאפשרים  מעורבות רבה של ההורים בחינוך הילדים, ומערכות ציבוריות נאבקות בלחץ המשפחות לקראת הפרטה. לבחירה יש תפקיד מרכזי – עבור הרוכשים שירותי חינוך ועבור המעסיקים לדוגמה, והם יוצרים ערך שוק למסלולי למידה שונים.

מטרות ויעדים – הסמכה, טיפול, הסמכה, סוציאליזציה	מבנה וארגון – מרחבים, תוכן, זמן, מערכות יחסים	סביבת עבודת ההוראה –  מעמד מקצועי, משימות, הסמכה	ממשל וגיאופוליטיקה – שחקנים, יחסי כוח, השתתפות
הסתמכות רבה יותר על ארגון עצמי חברתי.	מגוון רחב יותר של פרופילי הוראה וסידורי עבודה, עם השלכות על המקצועיות והמוניטין.	ככל שמיקור החוץ לחינוך מתרחב, הממשל הבירוקרטי המסורתי והאחריות הרחבה של המערכת מתכווצים.	מוּנעים ממעורבות רבה יותר של הורים ומצורות מגוונות של יוזמות פרטיות וקהילתיות הצצות כחלופות ללימודים.
מערכות החינוך משמשות כשחקנים בשוק רחב יותר (מקומי, לאומי, בינלאומי).	רשתות למידה, כגון פלטפורמות למידה דיגיטליות מסיביות, מפגישות משאבים אנושיים שונים בהתאם לצורך ולרצון.	בחירה גדולה יותר בתוכניות למידה (אורך, היקף, עלות וכו') מספקת ללומדים גמישות להתקדם בקצב שלהם.	לבחירה יש תפקיד מרכזי – עבור הרוכשים שירותי חינוך ועבור המעסיקים לדוגמה, היוצרים ערך שוק למסלולי למידה שונים.

תרחיש 3 – בתי ספר כמוקדי למידה

בתי הספר חזקים ושומרים על רוב הפונקציות שלהם. הם ממשיכים לטפל בילדים ולקיים פעילויות המבנות את זמנם של הצעירים, והתורמות להתפתחותם הקוגניטיבית, החברתית והרגשית. יחד עם זאת, צורות מתוחכמות ומגוונות יותר של הכרה בכשירויות בשוק העבודה, משחררות את החינוך, ובכך את בתי הספר, מלחצים מוגזמים של הערכות מספריות – מה שעשוי להפוך את המגמות הנוכחיות לקריירות בית ספר אינדיבידואליות ארוכות יותר.

מטרות ויעדים – הסמכה, טיפול, הסמכה, סוציאליזציה	מבנה וארגון – מרחבים, תוכן, זמן, מערכות יחסים	סביבת עבודת ההוראה –  מעמד מקצועי, משימות, הסמכה	ממשל וגאופוליטיקה – שחקנים, יחסי כוח, השתתפות
בתי הספר שומרים על רוב תפקידיהם, אך צורות חדשות של מערכות לזיהוי יכולות וכשירויות, משחררות אותם מלחצי ההערכה.	ניסויים וגיוון של פדגוגיות הם הנורמה. מסלולים מותאמים אישית, מתחזקים במסגרת עבודה משותפת.	מורים בעלי ידע ורשתות מתקיימים יחד עם שחקנים אישיים ומוסדיים מגוונים המציעים מגוון מיומנויות ומומחיות.	מיקוד חזק בקבלת החלטות ברמה המקומית.
מתרחקים מאחידות: שחקנים מקומיים מפתחים יוזמות משלהם למימוש הערכים שהם רואים כחשובים.	פעילויות מתוכננות בהקשר של מערכות למידה אקולוגיות רחבות; מיפוי הזדמנויות על פני רשת מקושרת של מרחבים חינוכיים.	שותפויות חזקות ממנפות משאבים של מוסדות חיצוניים.	יחידות התארגנות עצמית בשותפויות מגוונות.

תרחיש 4 – למידה בכל עת ובכל מקום

הבחנות בין למידה פורמלית ולא פורמלית כבר אינן תקפות, מכיוון שהחברה פונה לחלוטין לכוח המכונה. ההתקדמות המהירה של בינה מלאכותית, של מציאות מדומה ומועצמת ושל האינטרנט של הדברים, מקדמת קישוריות, באמצעות תשתית דיגיטלית ענפה ועשירה, ושפע הנתונים משנה לחלוטין את תפיסת החינוך והלמידה. הזדמנויות למידה "חינמיות" זמינות באופן נרחב, ומסמנות את דעיכתם של המבנים והמערכות המסורתיים .כל מקורות הלמידה הופכים ל"לגיטימיים", וחינוך האנשים נעשה באמצעות מינוף אינטליגנציה קולקטיבית לפתרון בעיות אמיתיות. עוזרים אישיים מבוססי בינה מלאכותית, מציעים פתרונות למידה מותאמים אישית, הבנויים על סקרנותם וצורכיהם של הלומדים והמסייעים בזיהוי פערי ידע ומיומנויות. עידוד יצירתיות וביטוי עצמי וחיבור לומדים זה לזה, נעשה בקהילות בעלות מטרה משותפת, ללא מחסומי שפה בלמידה ובשיתופי פעולה, כי קיים תרגום מדויק אוטומטי ובזמן אמת.

מטרות ויעדים – הסמכה, טיפול, הסמכה, סוציאליזציה	מבנה וארגון – מרחבים, תוכן, זמן, מערכות יחסים	סביבת עבודת ההוראה –  מעמד מקצועי, משימות, הסמכה	ממשל וגאופוליטיקה – שחקנים, יחסי כוח, השתתפות
הדיגיטליזציה אפשרה להעריך ולאשר ידע, מיומנויות ועמדות באופן עמוק וכמעט מידי.	החינוך מתבסס על טכנולוגיה דיגיטלית ועל בינה מלאכותית, כדי למנף אינטליגנציה קולקטיבית ולפתור בעיות מהחיים האמיתיים.	קשה לדמיין את תפקידן של הממשלות מול השווקים והחברה האזרחית. בעלות על נתונים והשלכותיה הגיאופוליטיות הן המפתח.	ביטול ממוסד של החינוך הציבורי ופירוק בתי הספר.
הזדמנויות למידה הזמינות באופן נרחב "בחינם", מסמנות את הדעיכה של מבני תוכנית לימודים מבוססים ואת הפירוק של מערכת בית הספר.	פירוק מערכות החינוך וייעוד מחדש של התשתיות שלהן. ההבחנות בין השכלה, עבודה ופנאי נעשות מטושטשות.	אנשים הופכים ל"צרכנים" (צרכנים מקצועיים) של הלמידה שלהם, ואנשי מקצוע  מסורתיים בהוראה נעלמים.	ממשל (גלובלי) של נתונים ושל טכנולוגיות דיגיטליות עשוי להיות המפתח.

צמיחה

הצמיחה הכלכלית העולמיתהוציאה מיליונים מהעוני, והעלתה את רמת החיים ברחבי העולם. אך למרות הגידול בשפע, אי השוויון החברתי-כלכלי הולך ומתרחב. עלייה בייצור ובצריכה של מוצרים ושירותים דורשת יותר אנרגיה, ושימוש לא בר קיימא במשאבים, הן טבעיים והן מעשה ידי אדם, פוגע בסביבה. ככל שאנו מתקרבים אל הכוכבים כדי לכבוש הזדמנויות כלכליות חדשות, כך תיעול החיים על פני כדור הארץ לנתיב של קיימות חברתית וסביבתית, הופך להיות דחוף יותר ויותר.

חינוך יכול להיות המפתח לחיזוק הרב-גוניות שלנו לכלכלה גלובלית מתפתחת ולספק לנו מקום לדמיין ביחד את העתיד שאנו רוצים לצמוח בתוכו. סוגיות הנוגעות לצמיחה נבחנות באמצעות חמש תמות: שגשוג גדל, המדגיש כיצד צמיחה כלכלית משפרת את רמת החיים ומצמצמת את העוני הקיצוני; מקור חדש לצמיחה, המציג מניע חדש לצמיחה כלכלית ולהשקעה בנכסים בלתי מוחשיים; לחצים דמוגרפיים, המציגים את הלחצים של הזדקנות האוכלוסייה על הקיימות הפיסקלית והחברתית; מהפכת צמיחה, המעמתת את המעבר לכיוון אנרגיה מתחדשת, עם הגדלת צריכת האנרגיה וההסתמכות על דלקים מאובנים; ולבסוף… מעבר לאינסוף – ממחיש את היתרונות והאתגרים הפוטנציאליים של כלכלת החלל הצומחת. התרחישים הבאים מתייחסים להשפעת הצמיחה על ההשכלה המורחבת ועל חינוך במיקור חוץ, מנקודת מבט חיובית לגבי המשכיות והרחבת ההשכלה.

תרחיש 1 – השכלה מורחבת

השבוע, יישום רפורמת בתי הספר 24/7 הושלם. "הרפורמה מתבססת על שלושה רעיונות מרכזיים," אומרת נעמה, דוברת מהמשרד, "איכות, איכות, איכות." בתי הספר קובצו ברשתות מחוזיות, כאשר כל רשת מנהלת קבוצה מצומצמת של מורים בעלי הכשרה גבוהה ובעלי שכר גבוה, המופקדים על זיהוי משאבי למידה איכותיים ועל עיצוב קורסים לכל בתי הספר. ההוראה וההערכה מועברות בעיקר באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, המשלבת מפגשים בכיתה פנים אל פנים, עם פעילויות דינמיות אחרות. סייעי הוראה מלווים את הלומדים בבתי הספר, מוודאים שהתלמידים יישארו ממוקדים ובעלי מוטיבציה, ומנהלים פורומים של כיתות וירטואליות. "בשנת 1990, לימדנו את כל הילדים במדינה בפעם הראשונה," אומרת נעמה. "בשנת 2040 אנו מעניקים להם גישה למורים הטובים ביותר בארץ, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע."

תרחיש 2  – חינוך במיקור חוץ

"אימא! את ואבא נראים כל כך צעירים בתמונה הזו," צוחקת איילה בעודה מדפדפת בשנתון הסיום של הוריה בתיכון. לעיתים קרובות היא תוהה איך הייתה ההרגשה ללמוד כשעוד שהיו בתי ספר לכולם. "תוכלי להסתכל על זה אחר כך, מתוקה – נישי מחכה לנו," עונה אימא. נישי היא מערכת הבינה המלאכותית הביתית, המספקת הדרכה מותאמת אישית המבוססת על תוכנית הלימודים של Oogle. איילה צריכה להישאר ממוקדת. היא אחת המועמדות האחרונות למלגת הפלטינה של Oogle. ואם תקבל אותה, היא תשתתף בקורסים אישיים בפעם הראשונה בחייה. המאמנים המובילים של Oogle מדריכים שם, והיא תהיה מוקפת בכמה מהילדים העשירים ביותר במדינה, ואפילו תקבל תמונה כיתתית בדיוק כמו הוריה. איילה מחייכת, "בוקר טוב, נישי. איזה יום מקסים ללמוד!"

חיים ועבודה

חיי העבודה, כמו גם החיים הפרטיים שלנו, מתפתחים. כיום, אנשים עובדים פחות שעות בממוצע מאשר לפני מאה שנה, ועבודה גמישה, כמו גם משרה חלקית או עבודה מרחוק, הנן נפוצות יותר. שינויים אלה פותחים אפשרויות חדשות, אך גם כרוכים בסיכונים – למשל חוסר יציבות בעבודה. בעולם העבודה, טכנולוגיות דיגיטליות משנות את הדרך שבה אנו מתייחסים לעצמנו ולאחרים. במובנים רבים, קהילות הופכות לבטוחות יותר, אם כי ההבדלים ממשיכים להתקיים במונחים של הכנסה, גיל ומין. בבית, מבני המשפחה ממשיכים להתפתח, אך עם זאת, ניכרים צעדים איתנים לקראת שוויון מגדרי גדול יותר – מהילדות המוקדמת ועד ללמידה לכל החיים.  

החינוך יכול למלא תפקיד בסיוע לאנשים לשגשג בכלכלה ובחברה המשתנות במהירות, תוך קידום אנשים וקהילות בטוחים, בריאים ואכפתיים. סוגיות הנוגעות לחיים ולעבודה נבחנות באמצעות חמש תמות: לעבוד כדי לחיות או לחיות כדי לעבוד? מבט על מגמות בעולם העבודה; העסקה חדשה בעידן חדש – בוחנת את עלייתן של צורות עבודה לא סטנדרטיות, לדוגמת פרילנס דיגיטלי; כימות החיים – בוחנת כיצד אנו מתייחסים לעצמנו ולאחרים דרך מעקב דיגיטלי וסוגי מערכות יחסים; משפחות המאה ה-21 – תמה הממחישה שינויים במבני המשפחה ואת החלוקה המתפתחת של משימות הבית; ואיכות חיים – תמה הבוחנת את איכות החיים, בדגש על בטיחות אישית ותנאי הדיור. התרחישים הבאים מתארים כיצד מגמות בעולם העבודה משפיעות על חינוך במיקור חוץ, ועל בתי ספר כמוקדי למידה, מנקודת המבט לפיה בתי הספר חווים שיבוש.

תרחיש 2  – חינוך במיקור חוץ

איילה היא המייסדת והמנכ"לית של "אקדמיה", פלטפורמת למידה וירטואלית לילדים של נוודים דיגיטליים. מאז שעבודה מרחוק הפכה לברירת המחדל, הנוודות הדיגיטלית שברה שיאים. "עכשיו אתה חופשי לעבוד בחברה בלונדון בזמן שאתה גר בריו. ובשנה הבאה אתה יכול להחליט לעבור לשטוקהולם," מסבירה איילה למשקיעים, "אבל מה עם החינוך של ילדיך?" האקדמיה מספקת מסלולי למידה מותאמים אישית לילדים עד גיל חמש, כאשר 80% מהקורסים מועברים באופן מקוון, ו-20% בשיתוף עם בתי ספר מקומיים בכל רחבי העולם. איילה מחפשת כעת כספים חדשים להרחבת רשת בתי הספר המקומיים באמריקה הלטינית. אם היא תצליח, החברה תיכלל ברשימת Future 500 של ספקי החינוך הטובים ביותר לשנת 2040. "ואז? אולי הירח!"

תרחיש 3  – בתי ספר כמוקדי למידה

מאז שנכנס שבוע העבודה של 25 שעות כחלק מהחבילה של רפורמת איכות החיים של משרד האפשרויות, ריבי, מעצבת אופנה בת קיימא ידועה, מתכננת לארח את ילדי הכיתה של בתה בסטודיו מדי יום חמישי. "עוד לא ניסיתי ללמד, זה הולך להיות מאוד כיף," היא מכריזה בגאווה. במשך חודש, התלמידים ילמדו כיצד ניתן לעשות שימוש חוזר במגוון רחב של חומרים יומיומיים לבניית טקסטורות חדשניות, ויבחנו את העיצובים שלהם. בתום הסבב, עבודותיהם יוצגו במוזיאון המקומי לאמנות ועיצוב, וריבי תציע תפקידי חניכה לתלמידים, בכוונה לעודד אותם להמשך הלמידה. "אני שמחה בשבילך," אומרת בתה של ריבי בארוחת הערב, "אבל בבקשה, אל תגידי לאף אחד שאת אימא שלי, בסדר?"

ידע וכוח

ייצור ידע, בתחומי ידע כמו מדע וטכנולוגיה, והפצתו באמצעים כמו טכנולוגיות מידע ותקשורת, הפכו לדברים שבשגרה. מחד, הדבר כרוך בהקניית אמצעים חדשים וחזקים לרכישת הידע, לקבלת החלטות ולפתרון בעיות, בכל היבט, ממדיניות ציבורית ועד לחיי היום-יום. ומאידך, המשמעות היא גם סיכונים ואי ודאויות חדשים, כמו איך להתמודד עם מידע רב, לפעמים מזויף או מטעה, או איך לקצור את היתרונות של כלכלה דיגיטלית, בהינתן מקומות עבודה ושווקים חדשים המתעוררים במהירות. כיום, ניהול יעיל של מידע וידע הוא מרכזי הן לפרט והן לכלל.

החינוך מצייד אנשים בידע, ועוזר לחזק את הערכים והכישורים הדרושים להפיכתו למשמעותי. הידע הנגיש מעורר שאלות חיוניות, ואלגוריתמים רבי עוצמה מעלים סוגיות של אתיקה, שקיפות ואחריות. ולכן, הנושאים המרכזיים שיש לבחון אותם, כוללים את האופי המשתנה של האוריינות במאה ה-21, את אופן הניהול והייצור של מחקר בסביבת חדשנות פתוחה יותר, ואת הכנת האנשים לאזרחות ולדמוקרטיה בעולם גלובלי ודיגיטלי. סוגיות הנוגעות לידע וכוח נבחנות באמצעות חמש תמות: חברות וקהילות ידע – תמה הבוחנת את הרחבת ייצור, ואת ההפצה של ידע והשימוש בו; האם הנתונים גדולים מכדי להיכשל? תמה הבוחנת בינה מלאכותית וקבלת החלטות המוּנעות מנתונים; פתיחת המדע – תמה המדגישה צורות מתפתחות של ייצור המדע ושל הפצתו; ממשל ידע – תמה הממחישה את התרחבות המחקר וכיצד ממשלות מעצבות ומקדמות אותו; ואמירת אמת לשלטון – תמה הבוחנת את תפקיד המומחה וההדיוט בדמוקרטיות הנוכחיות. התרחישים הבאים מתארים כיצד ידע וכוח משפיעים על הרחבת ההשכלה ועל למידה בכל עת ובכל מקום, מנקודת מבט ביקורתית על המערכת המתמקדת בהשכלה ובבתי ספר, על חשבון הלומדים.

תרחיש 1 – השכלה מורחבת

בהתחלה, אף אחד לא לקח את זה ברצינות. עכשיו, זו סערה תקשורתית. "#DitchSchool"  צבר מיליוני אזכורים ב-PikPok  וב-Instamash  תוך יומיים בלבד. "למען האמת, אחרי שנים של שימוש במצלמות, מכשירי עזר וכלי מעקב אחרים בכיתות שלנו, זה מזעזע שזו הפתעה לכל אחד," אומר תמיר, פרופסור לסוציולוגיה, בריאיון. מעקב אחר תלמידים היה מוקד מרכזי במדיניות, ורשויות המחוז נתנו עדיפות לנתונים בזמן אמת על מצבים חברתיים ורגשיים של התלמידים, כדי לשפר את הלמידה וההוראה. "האמת היא שגם מחקרים מקומיים וגם סקרים בינלאומיים מראים על רמות הולכות וגדלות של חוסר שביעות רצון של התלמידים ביחס לבית הספר," ממשיך תמיר. הוא מסכם: "כמובן שהנוכחות וההתקשרות משפיעות, אבל עכשיו נראה די ברור שהתרופה הפכה לגרועה יותר מהמחלה."

תרחיש 4 – למידה בכל עת ובכל מקום

עדי מסתכלת על עצמה במראה ונושמת נשימה עמוקה. זהו יומה הראשון בתפקידה החדש במועצה העליונה, והכול צריך להיות בדיוק כמו שצריך. המועצה מופקדת על הבטחת אחריות בין-דורית, והמומחיות של עדי היא ביקורת אלגוריתמים לאיתור הטיה. כבר יש דוגמאות ברורות של בחירות שנראות כלא מזיקות שנעשו על ידי בתי ספר בשנות העשרים של המאה ה-21, ושצמצמו בלי משים את ההזדמנויות עבור המוחלשים ביותר: פלטפורמות "חכמות" (אבל לא כל כך חכמות בסופו של דבר), עם  יכולת פעולה הדדית מוגבלת, פדגוגיה מוטה… "לא פלא שבתי ספר נכחדו!" היא חושבת. "אני בת 14, ואני בהחלט לא מוכנה להמשיך לשלם על טעויות העבר!" היא מיישרת את הגב. היא לא חושבת רק על עצמה: יש לה אחריות גם על הדורות הבאים.

זהות ושייכות

ההבנה מי אנחנו ולאן אנחנו שייכים, היא היבט בסיסי של ההתפתחות האנושית. בעולם גלובלי ודיגיטלי, אינדיבידואליזציה ובחירה מגדירות יותר ויותר את חיינו, ותורמות ליצירת קהילות מגוונות, שעה שסמכויות מחייבות מסורתיות, כמו דת ולאום, מאבדות מחשיבותן במדינות רבות. במקביל, צומחות דרכים חדשות לשיתוף פעולה ולשייכות. קבוצות שנדחקו בעבר לשוליים, מוצאות את הקול והקהילות שלהן. תנועות פוליטיות חדשות והרחבת שיתוף הפעולה הרב-צדדי מפגישות אנשים ואומות על בסיס ערכים וגורמים משותפים. והעולם הווירטואלי מאפשר את החקר והביטוי של זהויות אישיות וקבוצתיות בדרך חדשה לגמרי. אולם, התפתחויות אלו מביאות לדילמות, ויש להן סיכונים משלהן.

חינוך יכול לעזור לתמוך בצרכים של מגוון לומדים וקהילותיהם, תוך טיפוח מיומנויות גלובליות. אתגרים מרכזיים כוללים: מתן מענה לצורכי הלומדים וליצירת תחושות שייכות ואזרחות מקומיות.פרק זה בוחן את הנושאים הללו באמצעות חמש תמות: הולך בדרכך – תמה הבוחנת  את דעיכת המוסדות המסורתיים ואת עליית האינדיבידואליזם; זהו עולם קטן אחרי הכול – תמה המסתכלת על מגוון בתוך מדינות ועל שיתוף פעולה רב-צדדי; אמרו את דעתכם – תמה המדגישה דפוסים משתנים של מעורבות אזרחית ופוליטית; כולם למען אחד ואחד למען כולם – תמה המראה כיצד מתפתחות זכויות והזדמנויות של להט"ב ושל בעלי מוגבלויות; פרופילים רבים – תמה הבוחנת את תפקידן של הפלטפורמות הדיגיטליות בזהות ובגיבוש הקהילה. התרחישים הבאים מתארים כיצד תחושות זהות ושייכות משפיעות על הרחבת ההשכלה ועל חינוך במיקור חוץ, מנקודת המבט של המשכיות ושל העמקת ההשכלה, לצד התייחסות לשיבושים בתהליך.

תרחיש 1 – השכלה מורחבת

"ביפ ביפ ביפ!" צועק בן, שמח. נועה נאנחת. היא דחפה את הילד בן השנתיים להשתמש במילים במקום בצלילי מכונה כדי לתקשר. נועה היא אשת מקצוע מנוסה בחינוך מוקדם, וזו לא הפעם הראשונה שהיא רואה ילד שמתעקש להתנהג כמו רובוט. היא העלתה את הנושא בישיבות צוות, אבל עד כה היא נאבקה כדי שיתייחסו אליה ברצינות. "אל תדאגי כל כך!" הם אומרים. "הוא יעבור את השלב הזה." אבל אולי עכשיו הדברים יהיו אחרת. לאחר הלימודים, נועה נפגשת עם מורים והורים של בני נוער שבוחרים להזדהות גם עם אינטליגנציות שאינן אנושיות. "ראשית, נבין עד כמה זה נפוץ," אומרת נועה, "ואז מה זה אומר על ההתפתחות." על שפתיה עולה חיוך חיוור, "אולי זה לא כל כך נורא אחרי הכול. אם מטרות הלמידה שלהם מגיעות מבינה מלאכותית, הפיתוח האקדמי בהחלט לא יסבול!"

תרחיש 2  – חינוך במיקור חוץ

עבור הילה, כישורי חיים היו ברכה בשנה האחרונה. כישורי חיים – כעת גרסה 11.1 – הם תוכנה שמבטיחה לפתח את הכישורים הבסיסיים הדרושים כדי לקבל עבודה בשכר הוגן במחוז שלה. אבל להילה פחות אכפת מעבודות, והיא סוף סוף מבוגרת מספיק כדי להישאר לבד בבית. אימהּ מעולם לא יכלה להרשות לעצמה לשלם עבור מורה, והילה נאלצה ללמוד במרכז הלמידה המקומי, אם כי לא בלי בעיות. "לא היה בי דבר שלא צחקו עליו," נזכרת הילה, "אבל די. עכשיו אני חופשייה." מהיום, הילה תלמד מהבית, והיא יכולה לעצב את אווטאר הלמידה הדיגיטלי שלה איך שהיא רוצה, כך שאף אחד לא יוכל לראות איך היא באמת נראית! "מספיק," היא אומרת לעצמה פעם נוספת כשהיא נכנסת למחשב שלה

הטבע המשתנה

ככל שהחיים הופכים ליותר ויותר וירטואליים, יש לשקול מחדש את היחסים הן עם העולם הפיזי והן עם האני הפיזי הפרטי. שינויי האקלים סביב, כמו התחממות כדור הארץ, עליית פני הים, טשטוש הגבולות בין עונות השנה, גלי חום ושריפות, הופכים את הקיץ ל"אזורי סיכון", מצמצמים את שלומות האדם הקשורה באופן מהותי לכוכב הלכת בו אנו חיים, ובו בזמן חשוב לזכור את היתרונות של מגע פיזי ושל מפגשים פנים אל פנים. "לגעת זה לתת חיים," אמר מיכלאנג'לו – מה שאושר מאוחר יותר על ידי המדע: פגים עולים במשקל כאשר משפשפים אותם קלות מכף רגל ועד ראש.

חינוך יכול לעזור לטפח מערכת יחסים משגשגת עם המוח ועם הגוף שלנו, עם בני אדם אחרים ועם העולם הטבעי. החינוך ממלא תפקיד מפתח בטיפוח יחסים בריאים ובני קיימא עם החברה והסביבה. הקשר "אדם-טבע" התפתח והשתנה רבות לאורך ההיסטוריה. תהליכים  חברתיים וסביבתיים השזורים זה בזה, מעצבים את שלומות האדם, החל מייצור מזון ואכילה, וכלה בתקשורת דיגיטלית וביחסים בין-אישיים. יש למצוא קשר חדש בין חדשנות לקדמה, ולבחון מה אפשרי מבחינה טכנולוגית ומבחינת הצרכים החברתיים והסביבתיים. פרק זה בוחן את הנושאים הללו באמצעות חמש תמות: אין לנו כוכב לכת אחר – תמה המדגישה את הקצב המזיק שבו אנו צורכים ומכלים משאבי טבע; עולם הטבע – תמה הבוחנת מאמצים להגן על מערכות אקולוגיות טבעיות מול אוכלוסייה עירונית גדלה; חומר למחשבה – תמה הדנה במגמות בייצור ובצריכה של מזון; הגוף האנושי – תמה הבוחנת את ההתקדמות ברפואה ובטכנולוגיות העצמה אנושית; ו-אף אחד לא חי במרחב וירטואלי – תמה המדגישה את צמיחת התקשורת הבין-אישית הדיגיטלית. התרחישים הבאים מתארים כיצד הטבע המשתנה משפיע על בתי הספר כמוקדי למידה בכל עת ובכל מקום, מנקודת המבט של השפעת השיבושים על ההשכלה.

תרחיש 3  – בתי ספר כמוקדי למידה

איריס יוצאת למרכז החינוך שבו היא מרכזת פעילויות למידה עבור הפינה המערבית של העיר, תוך חיפוש נואש אחר מחסה מפני השמש הלוהטת. החום והבצורת צפויים להימשך עד הסתיו, וכל הפעילויות בחוץ מבוטלות. "אנחנו חייבים לקצר שוב את לוח השנה הלימודי," היא מקמטת את מצחה. איריס נזכרת מה היה כששנת הלימודים נמשכה תשעה חודשים, והשיעורים התקיימו אפילו בחלק החם ביותר של היום. היא הצליחה לתזמן מחדש ולשנות את מיקום הפגישות פנים אל פנים שלה עם התלמידים לבניין חדש, עם יכולת לשמור על קור רוח, למרות שאין מיזוג אוויר, דבר שאסור לחלוטין מאז 2034. בזמנים אחרים, איריס מעדיפה שותפויות עם מומחים ועם אנשי מקצוע בקהילה, מה שמאפשר לה לנווט את תפקידה ליותר תיאום ולפחות הוראה ישירה. כמו שהיא תמיד אומרת, "העולם משתנה, ובתי הספר צריכים לעמוד בקצב!"

תרחיש 4 – למידה בכל עת ובכל מקום

"זה הרגיש כאילו אני מתחרה מול גיבור-על," התלונן עופר בפני עוזר הבינה המלאכותית שלו. אתמול הוא השתתף בתחרות מציאות מדומה עבור מודול Get Fit שלו. הוא סיים במקום השני, הרחק מאחורי אהרון, שהתחרה במודל משופר עם מולקולות mRNA  המייצרות EPO  והמסוגלות להגביר את חמצון השרירים. כאשר ערער, השופט האתי של התחרות קבע כי סוג זה של שיפור תואם להנחיות הקהילה, והותיר את התוצאות כפי שהן. "קהילת המציאות המדומה צריכה להוסיף אפשרות ליידע אותך אם המתחרים שלך הועצמו, וכיצד," אומר עופר, נסער. "אמנם עדיין יהיו בעיות, כמו איך להתחקות אחר שיפורים גנטיים בלתי נראים לפני הלידה, אבל זו לפחות התחלה." הפסגה העולמית להכרה בתקני העצמה אנושית תתקיים בחודש הבא בבייג'ינג, וכולם מקווים שהיא תיצור סוף סוף סטנדרטיזציה.

כאמור, התרחישים הללו אינם תחזיות, אלא סיפורים על עולמות עתידיים. ארגונים רבים מסתמכים על תרחישים אלו (לדוגמה, פורום הכלכלה העולמי), ומשתמשים בהם לשם העלאת שאלות וקבלת החלטות מושכלות הנוגעות לעתיד החינוך. לכל התרחישים הללו יש השלכות חשובות על המטרות של החינוך ועל השלטון שלו, כמו גם על כוח העבודה בהוראה. מערכות חינוך במדינות רבות כבר נפתחו לבעלי עניין חדשים ולתהליכי ביזור  מלאומי למקומי, ואף לבינלאומי.

אין עוררין על כך שהחינוך חייב להתפתח כדי להמשיך ולממש את ייעודו, לתמוך בפיתוח האנושות, ילדים, אנשים, אזרחים ואנשי מקצוע. בעולם מורכב ומשתנה במהירות, הדבר עשוי לדרוש ארגון מחדש של סביבות למידה פורמליות ולא פורמליות, ולדרוש גם עיצוב תוך שימוש בדמיון וביצירתיות של תוכן החינוך וההגשה. בעולם המזדקן, שינויים אלה חלים לא רק על חינוך בסיסי, אלא גם על למידה לכל החיים. והמענה על השאלה "מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת?" הוא: כשם שאין עתיד "אחד", כך אין דרך אחת נכונה לעתיד החינוך.

תרחישים לחינוך משחרר (Liberatory Education)
בעוד 20 שנה – Knowledge Works

גודל האתגרים העומדים בפני האנושות, עלול להגביל את היכולת לדמיין צעדים חיוביים לפעולה. זיהוי אי ודאויות קריטיות עשוי לספק מסגרת לבחינת עתיד אפשרי לחינוך משחרר שאינו מדכא (anti-oppressive).  מערכת חינוך משחררת מכוונת לתמוך בהתפתחות כל אדם באופן מיטבי, כדי לאפשר לו לשגשג בדרכים החשובות לו. חינוך משחרר מכין תלמידים להשתתף ולעצב את הכלכלה והחברה האזרחית הנוכחית והעתידית. חוויות למידה מעודדות רמות גבוהות של פעלנות הן ללומדים והן למחנכים, וסביבות הלמידה ותוכניות הלימודים גמישות ומותאמות בקלות, כדי לשמור על רלוונטיות לזמנים המשתנים.

איור 4 – ארבעת התרחישים של חינוך משחרר ביחס לרמת התגובתיות של מוסדות ציבוריים ולרמת הלכידות החברתית

הנחת הבסיס היא שאופן ההתפתחות של החינוך המשחרר בעוד כ-20 שנה יעוצב על ידי שתי אי ודאויות קריטיות. אי הוודאות הראשונה המהווה את הציר האנכי היא: לכידות חברתית – כלומר, המידה שבה אנשים יכירו זה באנושיותו של זה, יטפחו חיבוריות וכבוד, ויהיו מוכנים לגשר על פערים למען רווחה הדדית. והציר האופקי נגזר מהשאלה: עד כמה מגיבים יהיו מוסדות הציבור בעוד כ-20 שנה? מוסדות ציבור עשויים לבנות או לשחוק את התכונות הללו ולעצב את סדרי העדיפויות וההסכמות המוסדיות, וכך לקבוע באיזו מידה חינוך משחרר שאינו מדכא, יקדם אחיזה מערכתית ויצמח בתוך ובין קהילות.

לפיKnowledge Works , התייחסות לאי הוודאויות הקריטיות מובילה לארבעה תרחישים, המתארים חינוך משחרר שאינו מדכא בעוד כ-20 שנה (איור 4), והמכוונים לשאילת שאלות מושכלות לשם פיתוח אסטרטגיות טרנספורמטיביות רצויות. כל תרחיש מלווה בציטוטים של פרסונות בדיוניות המאכלסות אותו.

* הערה – חשוב לזכור שהתרחישים הללו מתייחסים בעיקר לאוכלוסייה אמריקאית בתקופה של שיח פרוגרסיבי הנוגע למין, מגדר וצבע, כשבשטח פועלות קבוצות מחאה כמו Black Lives Matter (BLM) [ובעברית: "חיי שחורים חשובים" או "נחשבים"]. 

תרחיש 1: חינוך משחרר כנחלת הכלל, גדל ביחס למהירות צמיחת האמון במוסדות

בעתיד זה, החינוך המשחרר נולד, כדי לתת מענה בדרכים גמישות לצרכים הלא מסופקים והמשתנים של קבוצות זיקה מרובות ושל קהילות מגוונות מבוססות-מקום, וכדי לוודא שכל ילד מוכר, אהוב ומטופל באכפתיות ובכבוד המגיעים לו. קבוצות זיקה מקושרות מאוד וקהילות מבוססות-מקום לוקחות את ההובלה בגישור על ההבדלים ביניהן, כדי ליצור ולקיים הזדמנויות חינוכיות שאינן מדכאות, וכדי לבנות אמון ולטפח לכידות חברתית. אנשים מכל תחומי החיים, אך במיוחד אלו המצויים בעמדות כוח וזכות, מתחייבים להקשבה פעילה, לאמפתיה, לראייה מתוך פרספקטיבה ולשיתוף כוח. הדבר מאפשר לזהות אינטרסים משותפים ולבנות יחד חינוך משחרר שיתופי, הכולל רשתות משאבי הוראה ולמידה, המשמשות חלופות למבנים המוסדיים הנוקשים של החינוך הציבורי, שאינם משרתים את הצרכים העדכניים.

נחלת החינוך של אזור מקומי היא רשת שיתופית של סוכנויות קהילתיות, שירותים, משאבי למידה, מורים, זקני קהילה ומתנדבים, העוזרים לבנות סביבות למידה וחוויות תוססות, לקדם תודעה ביקורתית ולעודד עשייה חברתית, בקרב אלה שבמשך עשרות שנים היו מועטים ונדחקו על ידי מוסדות החינוך המסורתיים. מומחים, חונכים ומדריכי למידה מגיעים מהשכונות, מהאזורים ומהרשתות החברתיות המרכיבות את נחלת החינוך המשחרר, ומכירים את הלומדים שלהם לעומק ולהיפך. אם בארה"ב התרחיש מתייחס למנהיגי שחורים, לילידים ונוער במגוון צבעים, כמו גם ללהט"בים ובני נוער נכים, הרי שבישראל אפשר לדבר על ארבעת השבטים ע"פ ריבלין. כל אלו מסוגלים לטפח חדשנות בנחלות החינוך המשחרר המקומיות ובעיצוב סדרי עדיפויות וחוויות למידה. הם עוזרים לקבוע נורמות חברתיות באמצעות יצירת מודל של אוריינות בין-תרבותית ורב-  גזעית עם עמיתים וחברי קהילה.

קולות מהעתיד – ציטוטים מפרסונות בדיוניות המתייחסות לתרחיש. במקרה זה, המיקוד הוא ב"תיאוריית הקוויריות" (Queer theory), המבקשת ממחנכים להתייחס לתשוקה, ככוח שמאלץ את הפרט לרכוש ידע ולעסוק באחרים. הדבר דוחף להיכרות ולחיברות בין האחד לשני, עם הרעיונות והמורכבות של הלא נודע.

אולי סמית – גבר לבן, בתחילת שנות ה-30 לחייו, מורה מוסמך, מגוון מקומות הוראה. לאחר יום שלם של הוראה והערכות ביצועים בבית הספר הציבורי בשעות היום, אולי נכנס בערב לפגישה של קבוצת למידה קווירית, בהנחיית הקהילה המקומית לחינוך משחרר בהנחיית תלמידתו ג'ני.

"אותה ג'ני שמקיימת אינטראקציה בכיתה שלי בבית הספר בשעות הבוקר, ומנחה למידה קווירית בקהילה בשעות הערב, נראית כמו שני אנשים שונים. עם עמיתיה לציבור היא הופכת למנהיגת קהילה מודעת לעצמה."

חואן גומז – גבר היספני, צעיר בוגר, מדריך עתיד ספקולטיבי בארגון עתידי. חואן מנחה את השחורים הקווירים, את הילידים והנוער הצבעוני, ביצירה מחדש של מציאות מדומה של אנשים מפורסמים שקידמו את המאבק למען קהילת הלהט"בים ושיצרו את כוח המשימה הלאומי הלהט"בי.

"הקסם הוא לראות כיצד שחרור קווירי יכול לשמש תוכנית לחדשנות, לא רק כדי לעורר השראה בעולם, אלא גם כדי  להציל אותו מהפטריארכיה המדכאת המוטבעת בעליונות הלבנה."

חדיג'ה אנדרסון – אישה שחורה, בשנות ה-40 לחייה, מנכ"לית "הוראה עבור אמריקה" ((Teach for America באזור מטרו אטלנטה, מכינה נאום קצר לקידום שיתוף פעולה אזורי עם חינוך משחרר.

"אני יודעת ששיתוף פעולה בין שני הגופים יכול לעזור לסטודנטים באזור ללמוד ולפרוח. בסביבה זו המבוססת עמוקות על קהילה, חשוב להדגיש שקיימות ציפיות גבוהות מאיתנו ומשיתוף הפעולה בינינו."

רקל לוסוצ'ה – נערה צעירה, ילידית שחורה, תלמידת תיכון, מנחה ו"לומדת החודש". רקל מסייעת בהנחיית שיעור על שיטות רפואה של ילידים עם זקני הקהילה ובני הנוער בקהילה לחינוך משחרר.

"למרות שזה די מורט עצבים לקבל תפקיד מנהיגותי בקהילה שלי לחינוך משחרר, זה גם ממש מגניב. מרפאַת הבריאות בקהילה שלנו ממומנת בחסר ומתוחה. לכן בשבוע שעבר, כיתת הרפואה והצדק החברתי שלנו קיימה דיאלוג עם זקנים מקומיים, כדי ללמוד על שיטות בריאות וריפוי בתרבויות השונות. הם שיתפו כיצד טקסי האוכל של אבותיהם מקדמים תזונה טובה והתנהגויות התורמות לבריאות."

תרחיש 2: מערכות אקולוגיות מבוססות טיפול מספקות תשתית חברתית תוססת

בעתיד זה, החינוך חווה שינוי פרדיגמה. הוא משתלב במערכת אקולוגית רחבה יותר המבוססת על טיפול והמשמשת כתשתית חברתית חיונית בתוך האזור ומחוצה לו. מוסדות ציבוריים פועלים יחד כדי ליישר קו עם קהילות מקושרות מאוד, מבוססות-מקום. הקבוצות והמרכיבים המגוונים המרכיבים את אותן קהילות, יוצרים מערכות למידה אקולוגיות אדפטיביות ומבוססות טיפול, המתמקדות בפירוק תנאים מעיקים הפוגעים בלומדים, ובהשקעה במערכות ובמבנים שמטפחים כל תלמיד ואת תחושת השייכות החברתית שלו. עמותות שכונתיות, קבוצות זיקה ומוסדות מכירים בכך שההצלחה העתידית שלהם קשורה לזו של אחרים. ככל שיותר שכונות ואזורים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חום קיצוני, הצפות, עליית פני הים, שריפות בר והתפרצויות של מחלות מתעוררות, כך התלות ההדדית זוכה להערכה רבה יותר כדרך לחוסן, רווחה ושחרור. זה נכון במיוחד עבור אנשים מקבוצות שוליות היסטוריות אך עמידות, שחוו השפעות של אי צדק סביבתי בשיעורים לא פרופורציונליים. רוב המוסדות הציבוריים רואים את עצמם כזרזים שאחראים לעורר דיאלוג והבנה בין קבוצות וארגונים מגוונים. הם פועלים כארגוני למידה מעורבים ולא כבירוקרטיות יודעות כול. נוסף על כך, הם מבקשים לשפר ללא הרף את הדרכים שבהן הם מתעדפים באופן קיצוני את כבוד האדם, ופועלים כדי להפוך לחוסמי דיכוי.

מערכות אקולוגיות מבוססות טיפול תומכות בחינוך באמצעות שותפויות בריאות, מעגלי הקשבה ודיאלוג, ובאמצעות גופי קבלת החלטות כוללניים המערבים מנהיגי בתי ספר מקומיים, הורים, תלמידים וגופים ממשלתיים. מערכות אלה משתפות פעולה כדי לתמוך ביצירה משותפת של מבני למידה והתנסויות, של מדדי הצלחה ושל מנגנוני אחריות העונים על מגוון צרכים ושאיפות. מועצות חינוכיות קהילתיות משתפות פעולה כדי לקבוע סדר יום ולספק פיקוח. הן משקפות ייצוג רחב משכונות שונות, מבעלי עניין בסוכנות וממחנכים וסטודנטים, והן ממליצות להנחות את קבלת ההחלטות החינוכיות ואת עיצובן של התוכניות החינוכיות. מועצות אלה מודיעות על סקירות תוכניות לימודים, על שיפורים בשיטות הערכה, על יצירת שותפויות לפרויקטים בהובלת נוער ועל מחקר בנושאים כמו גישה שוויונית למוכנות לאקלים. תהליכי השיתוף של המועצות מוערכים כדרכים ליצירת הכלה ושקיפות, כדי לסייע בשמירה על חינוך משחרר ולצפות התנגדות אפשרית. תפקידי הובלה וניהול במועצות מתחלפים בין חברי הקהילה, לרבות סטודנטים, והאנשים המחזיקים בהם זוכים לתמיכה ומאומנים לבצע את תפקידם.

פדגוגיה היא תחום פעיל של התפתחות מקצועית, ומחנכים מגיעים למורשת עשירה, כדי להרחיב מודלים של מנהיגות, בניית קהילה והוראה. מורשות אלה מתבססות על מגוון מקורות ידע של האוכלוסיות והתרבויות השונות המסייעים למחנכים ליצור מחדש את ההוראה והלמידה בעזרת מינוף המסורת והאסטרטגיות התרבותיות שלהם.

קולות מהעתיד – המתייחסים למנהיגות ולאחריות משותפת.

רוהיט דהנראג' – גבר אינדיאני אמריקאי, צעיר בוגר, מאמן למעורבות אזרחית במועצה לחינוך קהילתי. מכין את סדר היום ומערך השיעור שלו להכשרת החברים החדשים שיובילו את מועצת החינוך הקהילתית באזורו.

"אני מכשיר אזרחים רגילים לקחת על עצמם את תפקידי המנהיגות של מועצת החינוך הקהילתית. אני מבחין בשינוי ביחסי הגומלין של המועצה, כשהם מבינים שהשתתפותם במועצה היא בעצם שיתוף באחריות לרווחת הנוער ועתיד החברה, ולא רק לעסוק בשלטון."

ג'ואן דובינס – אישה שחורה, בתחילת שנות ה-70 לחייה, מורה בדימוס בבית ספר ממלכתי. עומדת להתחיל במשרת התנדבות חדשה במועצת החינוך בקהילה המקומית, כמקשרת לארגונים פילנתרופיים.

"חייתי מספיק זמן, כדי לדעת שאם אין לך מקורות מימון אמינים וארוכי טווח, כל מה שאתה עושה, יכול להיעלם כשהמממנים ימשיכו הלאה. אני נרגשת מהאופן שבו תקני Freedom Opportunity מספקים הכוונה להשקעות בתשתיות חברתיות, ואיני יכולה לחכות לשתף פעולה עם פילנתרופיות כדי להפוך את המימון שלנו לבר קיימא."

אוג'יסטה טים ג'ייקובס – נער ילידי צעיר, מחטיבת ביניים בתיכון, חניך בעיצוב אינטראקציה לשחרור. עובד עם מנטורים במרחב עיצוב הפעולה של הקהילה, כדי לכוונן ולהטמיע את יישום הבינה המלאכותית (AI) שלו לריפוי טראומה בין-דורית. הפרויקט שלו משלב עיצוב משחקים וסביבות היסטוריות סוחפות, כדי לשחזר ולדמיין מסלולים היסטוריים חדשים לעתיד.

"אני קורא למערכת אינטראקציית השחרור שלי 'אורנדה' או 'אנרגיית הרוח', ובה החוכמה של המוהוק מהעבר שלי פוגשת את החוכמה המפציעה של ההווה, כדי ליצור עתיד טוב יותר עבור בני נוער כמוני עד שנת 2100!"

קתי מקלין – אישה בסוף שנות ה-60 לחייה, סבתא לבנה, בוחרת בדמוקרטים, אך אינה פעילה פוליטית. למדה על חינוך משחרר מנכדה, ומגלה שהיא אינה יודעת איך לדבר איתו על בית הספר יותר. נראה שהכול קשור לגזע, אקטיביזם ומחאה.

"המציאות השתנתה כל כך, עד שכבר איני מבינה חינוך מהו. ואני כלל לא בטוחה שאני יודעת מה זה להיות אמריקאית. כל מה שידעתי וכל מה שלמדתי, הושלך הצידה. הנכד שלי הוא המדריך שלי במציאות החדשה הזו."

תרחיש 3: חינוך משחרר משגשג במיקרו-מבנים

בעתיד זה, קבוצות זיקה היפר-מקומיות יוצרות טלאים לא אחידים של מבנים מיקרו-חינוכיים, התומכים בחוויות למידה משחררות, כמערכת צללים לא רשמית ומבוזרת. שילוב של מוסדות ציבור לא מגיבים ושל ניתוק חברתי בתוך שכונות ובין קהילות בתי ספר, מעודד אנשים לסגת אל בני בריתם הקרובים ביותר ואל קבוצות הזיקה שלהם. שימוש כבד בממשקים אוטומטיים (בוטי תוכנה) לשירותים ציבוריים יוצר חברה עסוקה עם מעט חוויות קהילתיות ציבוריות. בהיעדרן, החיים מתנהלים במובלעות, קבוצות מתמקדות בעצמן, וכולם רק מנסים לשרוד. קהילות סגורות אמידות מממנות בעצמן את בתי הספר, שירותי ההגנה והפארקים שלהן. חשיבה של מחסור, המוּנעת על ידי תנודתיות אקלימית, פלגנות פוליטית מושרשת ומקורות מידע, יוצרת עולם שבור. ומערכת החינוך הציבורית הפורמלית מתפצלת שוב ושוב, כאשר אזור המגורים קובע את הגישה למשאבים ואת היענות המערכת. אינטרס אישי קיצוני, חוסר אמון במוסדות ציבוריים וחוסר בהירות של המטרות – כל אלו יוצרים קושי בתהליכי קבלת החלטות חינוכיות, ופותחים את הדרך לשוק למסחור החינוך, שבו ספקי חינוך, לרבות חברות טכנולוגיה חינוכיות גדולות, נותני שירותי חינוך נישתיים ובתי ספר עצמאיים, מציעים שירותים למשפחות אמידות ולאנשי מעמד הביניים שיכולים לממן אותם. בתי ספר ציבוריים מתקשים לסייע לתלמידים לעמוד בדרישות הסיום המינימליות שנקבעו על ידי כל מדינה, ומחסור חמור במורים מחייב אותם להשתמש באוטומציה, בתוכניות לימודים בקצב עצמי ובניקוד אוטומטי והסמכה. ההוראה בבתי הספר הללו עוסקת בניהול כיתות ובמעקב אחר התקדמות התלמידים, אולם הטכנולוגיה העומדת לרשותם, לא תמיד עומדת בעומס.

בחברה זו, חלה עלייה בשליטה ובשיטור, המכוונים במיוחד לקהילות צבעוניות, לאנשים בעלי הכנסה נמוכה, לקהילת הלהט"בים, לנכים ולנשים. לבתי ספר במחוזות בעלי הכנסה נמוכה ו/או עם אחוז גבוה של תלמידים שאינם לבנים, יש מערכות מעקב דיגיטליות נרחבות, ומשתמשים בהן באמצעי אבטחה פיזיים, כגון גלאי מתכות ומצלמות וידאו. אמנם בחלק מבתי הספר, עדיין משתמשים בפרקטיקות של צדק משקם שיושמו בשנות העשרים של המאה ה-21, כדי לחקור שיבושים התנהגותיים, אך תוכניות אלו מעולם לא יושמו בצורה נרחבת, עקב קיצוצים בתקציב ושינויים בסדרי העדיפויות של המנהיגות. בתוך ההתפוררות של רוב החינוך הציבורי, ילדים ובני נוער רבים פשוט מפסיקים ללכת לבית הספר.  אך הם לא מפסיקים ללמוד. הם פונים למבנים ההיפר-מקומיים, ולמיקרו-חינוך העונה על הצרכים האקדמיים וההתפתחותיים שלהם. תנועת שחרור חינוכית מחתרתית תופסת תאוצה. מיקרו-מבנים, כמו בתי ספר זעירים, קולקטיבים לומדים ופורומים בהנהגת תלמידים, מספקים חוויות למידה שמרכזות שחרור ואנטי-דיכוי. הפדגוגיה שלהם מבוססת על תיאוריה ביקורתית ועל חקירה לגבי גזע, כוח, מערכות וקיימות סביבתית. הידע והדרכים שהם מבקשים להקנות, משלבים מגוון מסורות ותרבויות של האוכלוסיות השונות, המכוונות לנורמליזציה של השונות ולשאיפה לצדק חברתי. בעוד שהמיקרו-מבנים לחינוך משחרר הם מגוונים, חוכמת האבות היא ערך משותף. לדוגמה, פרויקט הנשמה הפנימית בשנת 2029 השיק אב קדמון וירטואלי ((Virtual Ancestor – זקן בעל אינטליגנציה מלאכותית, המספק לנוער גישה לנקודות מבט של אבות, חוכמה ותמיכה של קשישים. במסגרות אלו, הלמידה מייצגת אקט של התנגדות ואימוץ כוח.

קואליציות של מיקרו-מבנים ממנפות טכנולוגיה, כדי ליצור רשתות המעניקות ידע וניסיון, ו"הרשת המשחררת" (LiberateNet) מהווה מרחב בטוח באינטרנט. "הרשת המשחררת" כוללתבית מקוון תוסס למבני מיקרו-למידה משחררים ללומדים, להורים ולחברי הקהילה, ומספקת אלטרנטיבה ותגובה לשליטה ארגונית מוגזמת באינטרנט המיינסטרים ובמדיה החברתית הרעילה המעודדת חלוקה, חוסר אמון ומידע שקרי. האינטרנט האלטרנטיבי הזה מספק למשתמשים שלו אוטונומיה ובריחה משליטה ארגונית, שיטור והסתה, והופך למאגר חשוב של משאבים ואסטרטגיות חינוכיות משחררות. הורים ותלמידים לומדים עליו מפה לאוזן, מקשרי חברים ומשפחה ומרשתות לא פורמליות אחרות. אלה שהנם ללא שורשים וללא מערכות יחסים בקהילות שלהם, נמצאים בסיכון להחמיץ את הגישה לבתי ספר זעירים דינמיים ומשחררים, לתרמילי למידה ולהתנסויות חינוכיות אחרות המונחות על ידי פדגוגיות משחררות.

קולות מהעתיד – מתייחסים במיוחד ל"רשת המשחררת".

יסמין תומאס – נערה ממוצא מעורב, תלמידת תיכון בתחילת דרכה, מתבגרת סקרנית, בעלת מוטיבציה עצמית, המחפשת יותר משמעות בחינוך שלה.

"בבית הספר שלי יש סורקים, מצלמות, גלאי מתכות, ובעיקר מורים שהם בינה מלאכותית. הם תמיד מסתכלים על מה שאנחנו עושים, וזה דוחף את כולם לקצה. אני הולכת רק כי אני חייבת. הדבר היחיד ששומר על המוטיבציה שלי, הוא החברים שרכשתי ברשת המשחררת. אני נשארת  ערה עד מאוחר רק כדי לדבר איתם, כי זה המקום שבו ילדים יכולים לדבר על מה שקורה להם, עם אנשים שנראה שבאמת אכפת להם. כמה מהמורים האהובים עליי שהיו לי לפני שנים, מארחים שם קבוצות לימוד, וחברים שלי מהרשת המשחררת מקבלים על זה הסמכה. אני צריכה לבדוק את זה."

נורי ג'נקינס – אישה סינית אמריקאית, בשנות ה-20 המאוחרות לחייה, מתכנתת אבטחת סייבר ברשת המשחררת, פועלת כדי לאתר את מקורה של פריצה נוספת ברשת, הרביעית באותו חודש, ומנסה להבין האם הפורצים הם מקבוצות "שומרות" או מצוות ממשלתי.

"אנחנו צריכים למצוא איזושהי הגנה טובה יותר לתשתית שלנו. אחרת, היא תופל בסופו של דבר על ידי אחד מהניסיונות האלה. כיתה ד' שלי משתמשת ברשת המשחררת, כדי להשתתף בקבוצות קריאה ובפרויקטים של אזרחות. כולנו משתמשים בה כדי לברר על קבוצות למידה מקומיות ואירועי פעולה אזרחית ולתמיכה מוסרית כללית. אני לא יודעת מה יקרה אם הרשת המשחררת תופל."

רייגן וסמית – שניבוגרים לבנים בגיל העמידה, מחנך ומנטור בחטיבת הביניים טמפלטון, מנהלים שיחה על הצעת עבודה בבית ספר פרטי המשרת אזור מגורים אמיד. השניים מדברים על אופציות ופשרות.

"אני לא רוצה לקחת את העבודה, אבל עם ההורדה הקרובה בשכר של בית הספר הממלכתי, אני לא רואה איך אפשר להרוויח את שכר הדירה שלנו. אני יודע שלא אוכל להיות אני האמיתי שם, אבל לפחות אוכל להישאר מחובר עם התלמידים שלי ברשת המשחררת."

ארי ג'ונס טוובי – נער שחור, מתבגר צעיר המתמקד בבניית עולם וירטואלי בתרמיל המיקרו-למידה (Micro Learning Pod) של שכונתו. ארי ושותפי המיקרו-למידה שלו עוזרים לבנות חוויית מציאות מדומה הנקראת "אומת הנשמה" (Soul Nation), כחלק מיוזמת החיבור של "אם קדמונית וירטואלית"  (Virtual Ancestor Mothership). היוזמה מתמקדת בקירוב בני נוער מתרמילי למידה שונים, כדי לחלוק חזיונות תרבותיים של העתיד.

"אני לא יכול לחכות כדי להמשיך לבנות את המציאות המדומה "אומת הנשמה". זה מחזיק אותי מיום ליום. זה גורם לי לרצות לקבל קצת ידע מהאווטאר של אנג'לה דייוויס אלדר שם. ההתייחסות שלה למסע השחור הקווירי ממלאת אותי בגאווה. אני לוקח את ידידי חואן לעולם הזה בשבת הבאה."

תרחיש 4: נתיבים מוֹנעי כלכלה עוקפים את השחרור

בעתיד זה, חוסר האמון והפיצול בין הקהילות מעכבים את ההיענות המוסדית. הלכידות החברתית נמוכה, כי הרוב ממעטים לחצות גבולות של שונות ולעבוד עם אחרים שאינם כמוהם. התחרות על תשומת לב ומשאבים מוסדיים, מבוססת על אינטרסים פרטיים במקום עלי צרכים משותפים, ומחסור במשאבים מונע הקצאת משאבים יעילה. ואקום כוחני מאפשר לקולות המוסדיים החזקים להשתלט על סדר היום של המדיניות החברתית, במיוחד בחינוך – סדר יום המובל על ידי מעסיקים ומפתחים כלכליים, תוך ניסיון לנווט בתוך מגבלות משאבים והתאמה לקבוצות משפחתיות וקהילתיות מגוונות ותחרותיות. יתר על כן, המציאות של תנודתיות האקלים, קיטוב כלכלי מושרש וכלכלת חלטורה המתנהלת בכבדות, מדגישה את תחושת המחסור, ומניעה תחרות על משאבים בין ובתוך קבוצות ובאזורים חברתיים. המיקוד של הממשלה הוא כמעט אך ורק בכלכלה, וסדר היום של המדיניות הלאומית נותן עדיפות לצמיחה כלכלית כמעט בכל מחיר. הזדקנות האוכלוסייה והתחרות הגלובלית יוצרות דחיפות לרפורמה בחינוך, כדי ליצור בוגרים מתאימים לכוח העבודה שיכולים להניע צמיחה. אוטומציה ובינה מלאכותית (AI) משנות את תצורת העבודה והקריירה, כך שתפקידים מקצועיים יצירתיים ברמה גבוהה דורשים שיתוף פעולה אינטנסיבי עם יישומי בינה מלאכותית ורובוטים.

מועצות מעסיקים וסוכנויות לפיתוח כלכלי, יחד עם מנהיגי חינוך ברמת המדינה, המחוז ובית הספר, מזהים מערך מסלולי קריירה ויעדי ביצוע אסטרטגיים המנחים את הפיתוח המקצועי של המחנכים ואת הקצאת המשאבים הנלווית. סטודנטים המעוניינים להמשיך במסלולי קריירה או אקדמיה אחרים, מקבלים תמיכה מועטה. תוכנית הלימודים מכוונת מאוד STEM, עם התמקדות בבניית מיומנויות ביזמות, שיתוף פעולה ופתרון בעיות. חייהם החינוכיים של התלמידים עמוסים, והם סטנדרטיים יותר מאשר בעבר. מורים נדרשים להסתמך על פלטפורמות אדפטיביות כבסיס להוראתם, וחלקם מוסיפים פעילויות מבוססות פרויקטים ושיתופיות, כדי להעשיר את חוויית הלמידה ולבנות תחושת קהילה. אחרים מסתפקים במעקב אחר תוכנית הלימודים, כדי לוודא שהתלמידים יגיעו ליעדי הביצוע הנדרשים. אמנם פה ושם עולים קולות המנסים לעודד תוכניות לימודים רלוונטיות מבחינה תרבותית, כמו גם למידה מעורבת יותר, מבוססת קהילה, אך רבים נרתעים, מחשש שגישות אלו יגרעו מהשגת יעדי הביצוע הנדרשים ויפגעו בהזדמנויות ללומדים. כלים אוטומטיים המסוגלים למדוד מיומנויות ניווט רגשיות ותרבותיות, משמשים בעיקר למעקב קריירה. מדדים של שיתוף פעולה, מוטיבציה ומסוגלות עצמית נמדדים רק בהתייחס לעבודה, ו"כישורים רכים" וגישות תרבותיות נתפסים כמשניים ללמידה אקדמית קפדנית ולהצלחה במקום העבודה. ככל שציוני התלמידים משתפרים והפערים בהישגים מצטמצמים, החוויה בבית הספר דומה יותר לאימון, ופחות לחוויית קהילתיות של חיבור אנושי, אהבה ומערכות יחסים.  

קבוצות עניין בקהילות בית ספר לוחצות על חברי מועצת המנהלים לקדם ולממן תוכניות העונות באופן בלעדי על צורכי הלמידה של ילדיהן. מדיה חברתית בשליטה תאגידית תורמת לפיצול ולתחרות, על ידי חיזוק תקשורת מקוטבת ושיח חברתי נטול עובדות. מנהלים מתקשים לספק מענה לצרכים מידיים, מאחר שהם נדרשים להפנות כספים לתשתיות ובטיחות, כמו הבטחת גישה אוניברסלית לפס רחב ולמכשירי למידה וחיזוק הדרכה מרחוק, כדי להתכונן להתפרצויות מחלות ולשיבושי אקלים. משפחות צבעוניות המטפלות בילדים עם צרכים מיוחדים, חשות תקועות במערכת שדואגת באופן צר לצרכים האקדמיים של הילדים, אך כזו שאינה מעוררת או מאשרת אותם, אלא רק מרסקת את החלומות שלהם.

קולות מהעתיד – העוסקים במאבק לקדם חינוך משחרר .

סוזי קני – אישה ממוצא מעורב, באמצע שנות ה-40 לחייה, מורה להיסטוריה בתיכון ועורכת דין לבריאות תלמידים. מדברת בישיבת מועצת בית הספר, ודורשת לתמוך במחוז שלהם, כדי להחזיר את הכשרת המורים ואת תוכנית הלימודים לתלמידים בנושא למידה חברתית-רגשית, תוך שהיא מצביעה על הסכנות שבהתמקדות צרה באקדמיה על חשבון הרווחה.

"מתי נלמד שאנחנו צריכים אזרחים שפועלים לשיפור החברה, לא רק כדי לקבל עבודה בטכנולוגיה? אני מזדהה עם מועצת בית הספר, כי חלקם עושים את מה שהם חושבים שהכי טוב לילדים. אבל איך אני יכולה להשתמש במערכות היחסים שלי ובכוח המיקום שלי כדי לעזור לחבריה להבין את הערך והחשיבות של חינוך לילד שלם?"

פאולה מוריארטי – אישה לבנה בגיל העמידה, אם לתלמיד המשתתף בחינוך המיוחד. היא  כותבת מכתב למנהל בית הספר שלה ולוועד בית הספר, מאחר שהילד שלה לא הצליח לגשת לתוכנית הלימודים ולא הגיב היטב לאופי התחרותי של בית הספר.

"בית הספר צריך להיות מקום משמח, שבו כל התלמידים מקבלים השראה לעקוב אחר תחומי העניין והתשוקות שלהם. עבור הילד שלי, זה הפוך. הילד שלי מתעורר בבוקר, ובוכה כשזה יום לימודים. איך אני יכולה להמשיך להעביר את הילד שלי את הסבל הזה? מהן האלטרנטיבות? כמה ילדים נוספים חווים את הרמה הזו של טראומה סביב בית הספר?"

אלן גריימס – גבר שחור, בתחילת שנות ה-60 לחייו, סמנכ"ל שותפויות וחדשנות בחברת תוכנה לחינוך, מפתח הצעה לדירקטוריון שלו לשנות את המשימה של החברה ולטפל ביעדים בחינוך משחרר.

"כחברה, אנו צריכים להיות במקום שבו אנחנו יכולים להשפיע בצורה מיטבית על ההוראה והלמידה, ולא לקבל החלטות לפי מי ישלם לנו הכי הרבה כסף. היחסים שאנו מטפחים עם קהילות, יעזרו לנו לזהות כיצד המוצרים שלנו יכולים לספק מענה בצורה יעילה ומכבדת לפיתוח חינוך משחרר במערכות החינוך הציבוריות שלנו."

קימנה ג'יימס – נערה ילידית, לומדת בתיכון במסלול מדעי המחשב, על תכנות בינה מלאכותית וניהול נתונים, כחלק ממסלול הקריירה הייעודי שלה, כדי לענות על השאיפה שלה ושל משפחתה לבנות עושר למשפחתם המורחבת הן בעיר והן בשמורה.

"אני מארגנת תנועת התנגדות מחתרתית של סטודנטים, כדי לדרוש לשנות את הדרך שבה מלמדים את מדעי המחשב בבתי הספר. זה כל כך משעמם. המשימה אמש גרמה לנו להעמיד פנים שאנחנו רואי חשבון באמזון היוצרים מסד נתונים למעקב אחר משלוחי מכולת. למה שארצה לעזור לאמזון? התשוקה האמיתית שלי היא ליצור שכבות דיגיטליות של שפות ותרבויות ילידים, כדי ליצור סביבות עירוניות סוחפות חדשות מנקודות המבט של ילידים."