ערכה למורה: עבודות גמר בסיוע בינה מלאכותית יוצרת

עירית היא מורה להיסטוריה בתיכון, ובמקביל מכהנת גם כרכזת עבודות גמר. היא מלווה קבוצה של תלמידים אשר כותבים עבודות גמר במגוון תחומי דעת. התהליך כולל הכנה של הצעת מחקר, ולאחר אישורה ביצוע המחקר עצמו וכתיבת העבודה המסכמת.

עירית אחראית ללוות את התלמידים, לסייע להם בתהליך ולעמוד בקשר עם המנחים האקדמיים שלהם בתחומי הדעת השונים. אל תוך ׳האירוע׳ הזה נכנסה בסערה הבינה המלאכותית היוצרת. 

עירית מזהה שונות רבה – לחלק מהתלמידים היא מסייעת, באחרים היא פוגעת, חלק לא משתמשים מחוסר הכרות וחלק לא משתמשים מחשש שהדבר יפגע להם בעבודה. 

עירית עצמה באופן אישי, לא ממש מכירה ושולטת בכלי הבינה – כיצד להפעיל אותם נכון, מהם היתרונות ומהן הסכנות. 

הערכה מיועדת להגיש לעירית עזרה: 

1. להכניס אותה לעולם הבינה המלאכותית  ולגרום לה לחוש בנוח
2. לסייע לה להנחות את התלמידים באופן פרקטי לשימוש מיטבי בבינה – בהתאם לשלבים ולנושאים השונים בעבודה 
3. לסייע לה להעריך את האופן שבו התלמידים מסתייעים בבינה המלאכותית להכנת העבודה 

השילוב של בינה מלאכותית יוצרת בחינוך באופן כללי, וספציפית בתחום עבודות הגמר – נמצא בצעדיו הראשונים. הפדגוגיה, הטכנולוגיה והשילוב ביניהן (טכנו-פדגוגיה) משתנים חדשות לבקרים – גם בשל ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, ועוד יותר מכך – בזכות הלמידה המואצת של ה"מאמצים המוקדמים" – אותם מורים, מנהלים, מפמ״רים, רכזים, מדריכים וגורמי מטה, וכמובן תלמידים, ש"קופצים למים" ראשונים ומתנסים. 

הערכה שבידיכם מבוססת על מיטב הידע הזמין ביום עלייתה לאוויר (יולי 2024). הידע הפדגוגי והטכנולוגיה ממשיכים להתפתח – ואנו ממשיכים ללמוד יחד אתכם כיצד לשלב בינה מלאכותית בעבודות גמר בדרכים שמשתפרות מרגע לרגע.

השתמשו בידע שבערכה, אך זכרו שהתחום הולך ומתפתח, ומי יודע – אולי דווקא התובנות שלכם יהיו הבסיס לגרסה 2.0 שתעלה לאוויר בעתיד ?

עבודת הגמר היא עבודת מחקר עצמית, בהיקף של 5 יחידות לימוד בתעודת הבגרות. העבודה נכתבת על פי הכללים האקדמיים שמקובלים בתחום הדעת, דומה בהיקפה לעבודה סמינריונית לתואר ראשון באקדמיה ובכפוף להנחיות המקצועיות שנקבעות על ידי הפיקוח באגף לחינוך על יסודי והמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. 

בעבודת הגמר, מוטל על התלמידים והתלמידות להתמודד בעצמם עם סוגיה מדעית מסוימת ולהעמיק בה. הם מצופים לקיים דיון אקדמי-מדעי בסוגיה וליצור ידע חדש בנושא. בהכנת העבודה על התלמיד והתלמידה להתבסס על ידע עדכני, על דרכי מחקר ודרכי עבודה מדעיות וכל זאת בהתאמה לשיטות המחקר הנהוגות בתחום הדעת. עבודת הגמר נעשית בליווי אישי של מנחה אקדמי המומחה בתחום המחקר, ובהדרכה של מורים, חוקרים ואנשי מדע.

בערכה תמצאו ידע מפורט וכלים מעשיים שיעזרו לכם להנחות את תלמידיכם ולהטמיע בינה מלאכותית בתהליך הכנת עבודות הגמר:

1. הדרכה מפורטת – כיצד התלמידים שלך יכולים להשתמש בבינה מלאכותית בכל אחד משלבי הכנת העבודה?
2. כלי למיפוי עצמי – עד כמה אתם ערוכים להנחות את תלמידיכם ואלו כשירויות כדאי לכם להשלים בתחום זה?
3. המלצות לפעולות למידה והתנסות לרכזי עבודות הגמר ולמנחים האקדמים
4. המלצות לפעילות עם התלמידים בכיתה 
5. האם אתם מנהלי מוסדות חינוך או בעלי תפקידים במשרד החינוך?  תמצאו בערכה גם התייחסות מערכתית ('אקוסיסטם') לתמיכה במהלך מושכל של שילוב של בינה מלאכותית בהכנת עבודות גמר
6. לא מכירים עדיין את עולם הבינה המלאכותית? תמצאו כאן גם ידע תיאורטי תמציתי ומושגי יסוד בנושא בינה מלאכותית יוצרת

הכלים בערכה נוצרו עבורכם על סמך ניסיונם של מורים אחרים, בהתנסות עם תלמידיהם שכותבים עבודות גמר. כעת, התאימו אותם לסגנון ההוראה שלכם, לערכים הפדגוגיים המנחים אתכם ולצרכים של התלמידים שלכם. קחו ועשו זאת לשלכם.

הכלים בערכה פותחו במיוחד כדי להנחות שילוב בינה מלאכותית בהכנת עבודות גמר, ע״י מורים העוסקים בהנחיית עבודות, מומחי טכנו-פדגוגיה ומנהלים במטה המשרד המופקדים על תחום זה. 

העקרונות הפדגוגיים שהנחו את פיתוחם, והידע הפרקטי שנכלל בכלים שבערכה,  אינם מוגבלים רק לעבודות גמר. סקרנים לדעת כיצד התלמידים שלכם יכולים להשתמש באופן מושכל בבינה מלאכותית בהכנת פרויקטים ומשימות מסוגים שונים, בהיקפים שונים, ובכל תחום דעת? רוצים לדעת כיצד תוכלו לסייע להם לעשות זאת באופן שבינה מלאכותית תסייע להם ולא תחליף אותם בביצוע מרכיבים של משימות אלה?

נסו את הכלים שבערכה  – תשמחו לגלות שלפחות אחד או שניים מהם  – רלוונטיים במיוחד לכם ולתלמידיכם.

בינה מלאכותית – היכולת של מערכות מחשוביות לבצע משימות שבאופן טבעי דורשות אינטליגנציה אנושית.

בינה מלאכותית יוצרת – סוג של בינה מלאכותית, שמסוגלת לייצר תכנים חדשים ומקוריים, כגון טקסטים, תמונות, מוזיקה או פתרונות לבעיות, בהתבסס על תכנים ומודלים שאומנה עליהם. יישומי ב"מ יוצרת יכולים לסייע במגוון משימות של חברי הצוות: בהכנת חומרי למידה, בהערכה, בניהול כיתה, בהוראה ולמידה פרטניים, בקשר עם התלמידים והורים ועוד. שימוש נכון, אתי ואחראי בכלי הב"מ מפנה זמן למורים ומאפשר להתאים את ההוראה באופן אישי לכל לומד. להרחבה לחץ כאן

צ'אטבוט (Chatbot): תוכנה מבוססת בינה מלאכותית המדמה שיחה אנושית, לרוב באמצעות ממשק טקסטואלי או קולי. צ'אטבוטים משמשים למגוון מטרות, כגון שירות לקוחות, תמיכה טכנית או אפילו סיוע בלמידה.

פרומפט (Prompt): הנחיה או שאלה שמועברת למערכת בינה מלאכותית על מנת לכוון את התגובה או הפלט שלה. על הפרומפטים להיות מנוסחים בקפידה כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

הזיות (Hallucinations): תופעה שבה מערכת בינה מלאכותית מייצרת תוכן שגוי, לא קוהרנטי או לא רלוונטי, לרוב כתוצאה מהכללת יתר או חוסר הבנת ההקשר. חשוב להיות מודעים לאפשרות זו ולגלות חשיבה ביקורתית!

הטיה (Bias): נטייה שיטתית של מערכת בינה מלאכותית להעדיף או לפגוע בקבוצה או ברעיון מסוים, לרוב כתוצאה מהטיות קיימות במידע שעל בסיסו היא למדה. חשוב להיות מודעים להטיות אפשריות ולנסות למזער אותן.

השימוש הגובר של תלמידים ותלמידות המכינים עבודת גמר בסיוע כלי הבינה המלאכותית, מזמן מגוון של הזדמנויות ואתגרים, בדגש על איכות תהליך הלמידה ויושרה אקדמית. 

לנוכח המציאות המשתנה, וכדי לגבש מענים להזדמנויות ולאתגרים אלו, קיים בשנה"ל תשפ"ד אגף המחקר והפיתוח, ניסויים ויוזמות במשרד החינוך בשיתוף עם הפיקוח על עבודות הגמר באגף חינוך על-יסודי – ניסוי שטח בהשתתפות מורים (רכזים) ותלמידים, משישה עשר בתי ספר וארגונים, בעלי ניסיון רב בליווי קבוצות של תלמידים במסלול עבודות גמר. 

במהלך הניסוי, קיימו

המשתתפים פעילות התנסותית עם התלמידים בכיתות, לצד פיתוח תכנים וגיבוש המלצות שמבוססות על תהליכי הלמידה וההתנסות שבוצעו. הידע שנצבר בהתנסויות אלה הוא תשתית הידע העיקרית ששימשה לפיתוח הערכה.

השטח החינוכי:

אולפנת אוריה, גוש עציון |  אוניברסיטת תל אביב לנוער, תל אביב | המרכז הישראלי למצוינות בחינוך – תיכון למדעים ואומנויות, ירושלים | חוה חקלאית עין שמר, עין שמר | בית הספר החקלאי הכפר הירוק, רמת השרון | בית ספר גלים – כפר גלים, מועצה איזורית חוף הכרמל | מכללת אורט גבעת רם, ירושלים | ביה״ס העל יסודי מעלה שחרות, יטבתה | מקיף ליאו בק, חיפה | מקיף עין גדי, עין גדי | עירוני משה שרת, נתניה | קרית חינוך דרור, מועצה איזורית לב השרון | תוכנית Bagrut-Zoo  בגן החיות התנ"כי, ירושלים | תיכון כצנלסון, כפר סבא | תיכון ליד האוניברסיטה, ירושלים | תיכון ע"ש רבין,  אילת

מובילי הניסוי וצוות ההיגוי:

 הבינה המלאכותית משנה את עולמות הגישה לידע ועיבוד הידע. הדבר משפיע גם על תהליך הכנת עבודות הגמר, כאשר הבינה המלאכותית יכולה לסייע בהכנת מרבית חלקי הצעת המחקר והעבודה עצמה. 

לצד זאת, הבינה המלאכותית אינה חפה מאתגרים הכוללים טעויות, הטיות ולעיתים אף 'הזיות' המתבטאות ביצירת מידע שאינו קיים ו/או מקורות שאינם קיימים. על כן חלק משמעותי ממהות השינוי הוא בהקניית 'אוריינות בינה מלאכותית' וכשירויות כגון חשיבה ביקורתית והערכת מידע המתקבל מהבינה. שינוי זה צריך להתבטא בקרב כלל הגורמים המעורבים בתהליך עבודות הגמר: רכזים, תלמידים, מנחים אקדמיים ומעריכים חיצוניים.

• קידום אוריינות דיגיטלית ואוריינות בינה מלאכותית: מתוך השימוש וההתנסות בכלי הבינה המלאכותית היוצרת, בליווי הדרכה והנחיה מתאימה, יכולות להתפתח מיומנויות חשובות אשר יסייעו לתלמידים לא רק בהכנת עבודת הגמר אלא גם בנושאים לימודיים ומקצועיים נוספים. אוריינות בינה מלאכותית הופכת במהירות למיומנות הכרחית של בוגרי מערכת החינוך – בדרכם לאקדמיה, לעולם העבודה או לכל תחום אחר אליו יפנו.
  
• שיפור תהליך ההכנה והתוצר: שימוש בכלי הבינה המלאכותית היוצרת יכול לסייע לתלמידים להפיק רעיונות חדשים ולקבל 'עצות' והכוונה היכולה לשדרג את איכות העבודה שלהם.
  
• הרחבה והעשרת המידע בעבודה, כולל איתור ומיזוג מקורות: שימוש מיטבי בכלי הבינה המלאכותית יכול לחשוף את התלמידים למקורות מידע נוספים, שיכולים לתרום לידע שלהם ולעבודה שהם כותבים.

• שיפור באיכות הכתיבה: הבינה המלאכותית יכולה לסייע לתלמידים בשיפור איכות הכתיבה והניסוח. כך למשל, התלמידים יכולים להעלות לבינה טקסט שכתבו בעצמם – והבינה תלטש ותשפר אותו. 
    
• שיפור בניתוח הממצאים: הבינה המלאכותית יכולה לנתח במהירות כמות גדולה של נתונים, לסייע בניתוח ממצאי המחקר ובחילוץ התובנות והמסקנות העולות מהם. היבט זה טרם נבדק בניסוי, אך יש להניח כי יישומי ב"מ ישתכללו ביכולת לסייע בניתוח נתונים וממצאים מרובים. 

מזהים רווחים, תועלות והזדמנויות מעניינות נוספות לתלמידים ואפילו לכם, כרכזי עבודות גמר או כמנחים אקדמיים?
מעולה! מנפו הזדמנויות אלה ככל האפשר, הבינה המלאכותית כאן כדי לסייע.

שימוש יתר בכלי בינה מלאכותית יוצרת לכתיבת העבודה, עלול לבוא על חשבון התהליך הלימודי והמחקרי האותנטי המצופה מהתלמיד, ובמידה מסוימת לגרוע מהרעיון המרכזי העומד בבסיס פעילות המחקר והכתיבה העצמאית. 

הסתמכות יתר על כלי הבינה ללא פיתוח של חשיבה ביקורתית ויצירה עצמאית, עלולה לפגום בתהליך הלמידה והמחקר. היא עלולה לפגום במיומנויות הקוגניטיביות, וביניהן חשיבה אנליטית, מיזוג מידע והסקת מסקנות.   

הבינה המלאכותית מחוללת טקסטים באמצעות מנגנון חישובי סטטיסטי. התוצרים והטקסטים המתקבלים מהבינה המלאכותית אינם דומים לכאלו המתקבלים ממקורות אקדמיים אשר עברו בחינה ושיפוט אקדמי מדוקדקים. הם עלולים להכיל טעויות, הטיות ואף 'הזיות' בדמות מידע מומצא. 

שילוב תכנים שהתקבלו מהבינה מבלי שנבדקו ואומתו עלול לפגום באופן משמעותי באיכות העבודה. בנוסף, הבינה המלאכותית מתוכנתת 'לרצות' את השואל ולהתאים את התשובה לטעמו ולסגנונו ולא בהכרח לקלוע לדיוק האקדמי הדרוש.

אחד האתגרים של מערכת החינוך בכלל, כולל אצלנו במסלול עבודות הגמר, היא לאפשר גישה שווה לכלי הבינה המלאכותית היוצרת לכל התלמידים. פערים בין בתי הספר והתלמידים בתשתיות ו/או בכישורים עלולים ליצור פערים בין תלמידים ממוסדות שונים או מרקעים שונים, ולהגביר חוסר שוויון בהזדמנויות הלימוד ובאיכות עבודות הגמר.

יש לוודא כי לכל התלמידים במסלול עבודות הגמר הכרות וגישה שוויונית לשימוש בכלי הבינה המלאכותית היוצרת.

אחת הבעיות: כדי ליהנות ממלוא היכולות של הכלים השונים, נדרש לעיתים לשלם בעבור השימוש בהם, והדבר עלול ליצור פערים באיכות התוצר בין מי שפועלים בגרסאות החינמיות לבין מי שיש באפשרותם לשלם.

בפתיח של העבודה (במבוא) יש להוסיף 'פסקת גילוי נאות' ולהצהיר על אופן השימוש (ככל שנעשה) בכלי ב"מ לסיוע בהכנת העבודה. שימוש זה עשוי להיעשות בשני אופנים עיקריים אליהם יש להתייחס בפסקת הגילוי הנאות:

1. בגוף העבודה שולבו טקסטים שהופקו ביישומי ב"מ. טקסטים אלו מאוזכרים בגוף העבודה בהתאם לכללי ציטוט. 
2. בהכנת העבודה נעשה שימוש ביישומי ב"מ 'מאחורי הקלעים' – לדוגמא בתהליכי היוועצות להגדרת הנושא ושאלות המחקר, איתור מידע, תמצות מאמרים וכד') – יש לציין שימושים אלו בפסקת הגילוי הנאות.

יש לצרף לעבודה 'נספח פרומפטים' הכולל פרומפטים לדוגמה, שאותם ניסח התלמיד.

באחריות התלמיד, בסיוע המנחה, להפעיל חשיבה ביקורתית, לבדוק ולוודא את נכונות המידע המתקבל מיישומי ה-ב"מ בטרם ישתמש בו בעבודה. בדיקה זו תיעשה באמצעות הצלבה ואימות עם מקורות מידע מהימנים נוספים.

השימוש ביישומי ב"מ כמקור מידע צריך להיות מידתי ומאוזן ביחס לשימוש במקורות מידע נוספים. באופן כללי, נפח הטקסט המופיע בעבודה שמקורו ביישומי ב"מ לא יעלה על 20% מהנפח הכללי של העבודה. בהתאם לכך גם ברשימת המקורות של העבודה – יישומי ב"מ לא יהוו יותר מ- 20% מרשימת המקורות. בנוסף, בחלקים בהם נדרשים ניתוח ורפלקציה אישית ואותנטית של התלמיד – כגון דוח התנסות במעבדה, ניתוח תצפית, דיון ורפלקציה אישית – אין לכתוב חלקים אלו באמצעות יישומי ב"מ. 

להלן תרשים המשקף מאזן רצוי ומידתי בין הביצוע האנושי ובין הביצוע בסיוע הב"מ, בהתאמה למשימה בתהליך. לדוגמה, בגיבוש ראשוני של רעיון לנושא – בהחלט ניתן להסתייע במידה רבה בבינה המלאכותית ולקבל רעיונות לנושאים רלוונטיים בתחום הדעת. לעומת זאת, בניסוח רפלקציה נצפה לעצמאות מלאה של התלמיד/ה בניסוח הדברים, ללא הסתייעות בבינה מלאכותית.

לרשותכם כלי למיפוי עצמי

1. דרגו את עצמכם בשמונת ההיגדים בכלי המיפוי
2. בתחומים שבהם סימנת כי קיימים פערים ונדרש ידע נוסף – בעמודת 'המשאבים' תמצאו המלצות למשאבי פיתוח מקצועי בנושא. 
3. בנוסף ללמידה האישית שלכם, מובטח לכם שהעבודה עם התלמידים שלכם תשכלל אף יותר את מיומנויות הבינה המלאכותית שלכם. הם ואתם תהנו מלמידה משותפת יחדיו. 

הערכה שבידיכם סוקרת את מחזור החיים המלא של עבודות גמר, החל בבחירת הנושאים ועד הערכת התוצרים שהתלמידים יצרו. בסעיפים הבאים נציג את אופן השימוש בבינה מלאכותית בכל אחד מהשלבים. בחלק זה, נתמקד בשלב הראשון של הכנת הצעת המחקר. 

כתיבתה של הצעת המחקר, שלב בו התלמידים מגבשים לעצמם את התחום והשאלה שבהם יבחרו לעסוק בעבודה, היא השלב הראשון בתכנון ובהוצאה לפועל של עבודת גמר אקדמית. הצעת המחקר היא למעשה מיקרוקוסמוס של עבודת הגמר עצמה. פעולות ושלבים שעליהם יעבוד התלמיד במסגרת העבודה על הצעת המחקר, ישמשו בצורה דומה גם בעבודה עצמה. 

לשלב ראשוני זה, מגיע התלמיד ברמה בסיסית ביותר ביחס להבנת המבנה של עבודה אקדמית והשלבים בבנייתה, כאשר אין לו עדיין מנחה אקדמי שמונה ללוות אותו ואשר בו יוכל להיעזר. משום כך, רכז עבודות הגמר של בית הספר משמש כתחנת המוצא להכוונה ראשונית. 

שימוש בכלי ב"מ לסיוע בהכנת הצעת המחקר:

על רקע האמור, השימוש בכלי בינה מלאכותית משמעותי ביותר בשלב המקדים. מאחר שהתלמיד בשלב זה עדיין מתלבט בנוגע לתחום ולנושא המחקר, ומתמודד עם ידע אקדמי מוגבל ביותר, משמשת אותו הבינה המלאכותית כעוזרת מחקר ושותפה, שאיתה אפשר ״לגלגל״ רעיונות ראשוניים, לחדד כיוונים מעניינים להמשך, לגבש שאלות מחקר אפשריות ופרמטרים אפשריים לבחינתן, ואף לגבש באופן ראשוני בסיס תיאורטי וראשי פרקים לעבודת המחקר המלאה.

קיימת שונות רבה בין תלמידי התיכון בכל הקשור לרמת אוריינות השימוש בבינה מלאכותית. מאחר שהידע והניסיון בשימוש בהם שונים מאד מבחינת רמה ועומק, מקבלים רכזי עבודות הגמר של בתי הספר משקל רב (בין אם הם עובדים פרטנית מול תלמידים או במסגרת מגמה בית ספרית). הרכזים הם הגורם העיקרי שיכול להציג ולהעביר ידע בסיסי לתלמידים ביחס לשימוש בכלים, ולאחר שירכשו את הידע הנדרש בעצמם, יעבירו אותו לתלמידי עבודות הגמר. הרכזים הם אלו שינחו את התלמידים כיצד להפעיל את הכלים הרלוונטיים וכיצד להשתמש בהם באופן מושכל בביצוע עבודת הגמר על כל שלביה.

רבות דובר, מדובר וידובר בהיבטים האתיים הכרוכים בשימוש בכלי הב"מ, אך הכלים הללו כאן, נוכחים בחיינו והם ישתכללו בעתיד אף יותר. אין להעלים עין משיקולים אלה וכמובן שיש לתת על כך את הדעת כשמשתמשים בכלים במחקר אקדמי, אך להתעלם מהם לחלוטין – משל כלים אלו אינם בנמצא בעולמם של תלמידינו – תהיה טעות גדולה יותר. 

האם השימוש בכלי הבינה ישפר מיומנויות עצמאיות שאנו דורשים מהלומד, או שידכא אותן? התשובה ככל הנראה נמצאת באמצע. על המלווים של עבודת התלמיד (רכז עבודות הגמר, רכז מגמה, מנחה העבודה), ליצור תמהיל, שבו רוכש הלומד מיומנויות עצמאיות והפעלה עצמאית של האינטלקט החוקר שלו – לצד שימוש בכלי הב"מ כמקדמים את תהליכי הלמידה .

חשוב לציין כי על התלמיד ומנחה העבודה שלו להצהיר בקצרה, במסגרת הצעת המחקר ובעבודה עצמה, על השימוש שעשו בכלי הב"מ והמתודולוגיה שבה נקטו, וזאת למטרות שקיפות ויידוע המעריך. על המעריך מצדו, להבין ולהתרגל לעובדה ששימוש מושכל בכלים אלו, מקדם כתיבה של עבודה אקדמית ראויה ולא אמצעי לקיצורי דרך.

כלי הבינה המלאכותית נשענים על שיח עם התלמיד, שבו משתמשת הבינה בידע הנצבר העצום שעליה היא מתבססת כדי לענות לשאלות ספציפיות שנשאלו. בין התלמיד לב"מ מתנהלת שיחה של שאלות ותשובות, שבעזרתן הוא מתמקד בנושא ספציפי ומגיע לשאלות המחקר המעניינות אותו. כבר בשלב הזה, חשוב מאוד להבין את העקרונות שלפיהן הבינה המלאכותית מנהלת "שיחה", ולהיות מודעים להטיות המובנות בה.

תלמידים שבוחרים לעשות עבודת גמר אינם יודעים במדויק מה יהיה נושא המחקר שלהם, והוא מתגבש ומתחדד בעבודה עם המנחה האקדמי. במקביל, התלמידים יכולים להסתייע ביישומי ב"מ כדי להתחיל 'לגשש' את הנושא למחקר.

לכלים של בינה מלאכותית יש מידע רב על מגוון נושאים. מומלץ לשוחח עם הבינה על נושאים שמעניינים את התלמידים, כדי לאפשר להם לקבל מידע ראשוני ולפתח הבנה בסיסית בנושא. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהבינה לא תמיד מדייקת ולכן אין לקחת את הדברים כאמת מוחלטת.

ראשית, כדאי להתחיל להכיר את הנושא הכללי

• פרומפט: אני תלמיד כיתה י"א שרוצה לעשות עבודת מחקר על אלקטרומגנטיות, תוכל להסביר לי על הנושא?
• תשובה שצ'אט גפט חולל: אלקטרומגנטיות היא תחום בפיזיקה העוסק בחקר הקשר בין חשמל למגנטיות. התורה האלקטרומגנטית מתארת את האופן שבו מטענים חשמליים יוצרים ומשפיעים על שדות חשמליים ומגנטיים, וכיצד שדות אלה משפיעים זה על זה ועל מטענים אחרים. מקור התיאוריה האלקטרומגנטית הוא בעבודותיו של ג'יימס קלרק מקסוול, שפורסמו במאה ה-19.
• המשך השיח: כעת התלמיד יכול להמשיך את השיח, לבקש ממחולל הטקסט להבהיר מרכיבים בתשובתו שהתלמיד לא הבין, ולהעמיק בנקודות מסוימות

שנית, אפשר לבקש מהבינה המלאכותית להציע נושאים מעניינים שבהם העבודה עשויה להתמקד

הנחו את התלמידים לבקש מהבינה המלאכותית הצעות לנושאים הקשורים לתחום שבו התלמיד מתעניין. 

• פרומפט לדוגמה: אני תלמידה בכיתה י' וצריכה לכתוב עבודת מחקר בהיסטוריה על הפלישה לנורמנדי. הציעי לי בבקשה מגוון נושאים מורכבים לעבודה בתחום זה?
• המשך: לאחר שהבינה המלאכותית תציע נושאים, אפשר לבקש ממנה לפרט על נושאים מסוימים, להרחיב אותם ואף להסביר מה הופך אותם למורכבים, מעניינים למחקר ולא טריוויאליים. 

אפשר להיעזר בשיח עם הבינה המלאכותית לצורך מציאת רעיונות לשאלת מחקר, אך רצוי לעשות זאת גם באמצעות שיח של התלמידים עם המנחים שלהם.  המנחים יעברו עם התלמידים על הנושאים שהבינה המלאכותית הציעה, ויסמנו יחדיו את הנושאים המתאימים ביותר.

הדגמה באמצעות הנושא שהודגם מקודם – תחום הדעת: היסטוריה, הנושא הכללי: הפלישה לנורמנדי

• פרומפט: אחד הנושאים שהצעת הוא ההיסטוריה של מבצעי בזק. אנא הציעי לי מספר שאלות מחקר היסטוריות מורכבות הקשורות לנושא זה.
• מחולל הטקסט: הנה שתי שאלות מעניינות:
  שאלה ראשונה: האם ניתן להשוות את הפלישה לנורמנדי למבצעי פתע או מבצעי בזק אחרים במלחמת העולם השנייה? 
  שאלה שניה: האם ניתן להשוות את הפלישה לנורמנדי למבצעי פתע או מבצעי בזק אחרים בהיסטוריה העתיקה יותר?

לאחר שהבינה הציעה שאלות, ניתן להמשיך את השיח במטרה למקד את שאלת המחקר.

פרומפט המשך: 

• המלצת לי בתחילת השיחה על שני נושאים הקשורים לפלישה לנורמנדי.
• על איזה משניהם אפשר לאתר הכי הרבה מידע אקדמי מתועד? אנא הציעי לפחות 4 מקורות מידע על כל אחד מהם.
• אילו זוויות מחקר מציעה כל שאלת מחקר, ומבחינה זו – איזו שאלה מעניינת יותר?
• אני מעוניינת שמסקנות העבודה יהיו רלוונטיות גם לתקופה הנוכחית. מבחינה זו, מה הרלוונטיות של כל אחד מהנושאים לתקופה הנוכחית, בדגש על אתגרי הביטחון של ישראל, ואיזה נושא יניב תובנות מעניינות יותר?

שמתם לב? נוצר כאן משולש מעניין שכולל את התלמיד, הרכז והמנחה המקצועי ובקדקוד השלישי – השחקנית החדשה, הלא היא הבינה המלאכותית.

הדגמנו למעלה מה התפקיד של הבינה המלאכותית, אבל מהו למעשה התפקיד שלכם, המנחים והרכזים?

רכזי עבודות הגמר יכולים לרכז את התלמידים המתכננים להגיש עבודת גמר (או את תלמידי המגמה הייעודית המגישה עבודות גמר) לסדנה התנסותית עם כלי הב"מ. הרכזים ידגימו לתלמידים טכניקות שונות לעיצוב שאלות (Probe) ושאלות המשך, ויאפשרו להם לתרגל ולהתנסות עם מגוון כלים ושאלות. 

התנסות סדנאית זו, נועדה לכוון את התלמידים לעבודה מול הבינה המלאכותית בשלב הראשון של הכנת העבודה, כלומר בחירת הנושא וניסוח ושאלת המחקר. המידע שיתקבל מהתנסויות אלו, יתוקף מול המנחים האקדמיים של העבודה, שמתמחים בתחומי הדעת. לפני שהשאלה מגיעה למנחים האקדמיים, על התלמידים לבדוק במקורות מידע "קלאסיים" שההנחות העומדות בבסיס השאלה הן אכן נכונות עובדתית. בדיקה כזו היא הזדמנות ללוות את התלמידים ברכישת מיומנויות כגון חשיבה ביקורתית וחיפוש יעיל של מידע אמין.

הנושא ושאלת המחקר יקבעו רק בעבודה משותפת של התלמידים והמנחים  לאחר שסקרו את מה שמצאו התלמידים בשיח עם הבינה המלאכותית. הבחירה לגבי תוצרי הבינה והתייחסותם לנושא ולשאלת המחקר, תעשה תוך הפעלת שיקול הדעת האקדמי של המנחים עם התלמידים.

נדגיש כאן כמה נקודות:

יתכן מאד שהבינה תציע הרחבות שהתלמידים לא ביקשו. לדוגמה, אולי היא תציע על דעת עצמה הנמקות והיבטי חקירה גם אם לא התבקשה. השיח איתה לא תמיד צפוי, ולכן מעניין ומועיל במיוחד.

יתכן שהתוכן שהבינה המלאכותית תיצור, למשל שאלות מחקר, יהיה לא מדויק, מוטעה ומטעה, או אפילו לא רלוונטי. אחריות התלמידים, בהנחיית המנחים, לקחת בחשבון אי-דיוקים וטעויות שלה, ולהתייחס רק לתכנים מתאימים. זאת הסיבה שהלמידה המוקדמת הכללית על הנושא חשובה כל כך בשלב הראשון – היא מאפשרת לתלמידים להיות ביקורתיים בנוגע לתוכן שיקבלו בשלב הגדרת שאלת המחקר. אם הם מזהים אי-דיוקים, הם יכולים לדרוש ממנה לבדוק עצמה:

• פרומפט: בתשובה שלך טענת ש [כאן לפרט את הטענה הלא מדוייקת]. אני חושב שזו טענה לא נכונה. אנא בדקי עצמך, אמתי את טענתך או הציעי טענה מדויקת יותר. אם אפשר, הציעי גם מקור מידע שעוסק בטענה זו.

האם מקורות המידע שהבינה המלאכותית הציעה מספקים? אם לא – הנחו את התלמידים לחפש מקורות מידע אחרים – למשל באמצעות כלי בינה מלאכותית המתמחה במחקר או בשיטות חיפוש אחרות, כגון google scholar. 

לאחר הגדרת הנושא ושאלת מחקר, ניתן להמשיך ולבדוק מול כלי הבינה המלצות לפרמטרים אפשריים לפיתוח המהלך בהסתמך על שאלת המחקר. הדבר יאפשר לתלמידים לבדוק כיוונים אפשריים לבדיקת שאלת המחקר שאותה בחרו, ולקבל רעיונות לדרכים שונות לבדיקת הנושא.

לאחר מכן, על סמך כיווני מחקר אלה, יגבשו התלמידים והמנחים שלהם אפשרויות לתחימת העבודה וארגונה בראשי פרקים אפשריים.

לצורך ההדגמה, נמשיך בנושא בו השתמשנו בשלב הראשון: הפלישה לנורמנדי.

ראשית, יש לקבוע תבניות או דגמי מחקר ולבחור פרמטרים וקטגוריות. 

פרומפט לדוגמה:

בשלב הקודם בחרתי בנושא של ״מתקפות בזק״ ובשאלה הבאה: ׳כיצד ניתן להשוות את הפלישה לנורמנדי למבצעי פתע או מבצעי בזק אחרים בהיסטוריה העתיקה יותר (לפני מלחמת העולם השנייה)׳.  אנא סייעי לי לחדד את שאלת המחקר, והציעי מספר כיוונים לחקירה – כשכל אחד מעוצב על פי דגם מחקרי שונה, כגון קשר של השפעה, קשר של השוואה וקשר של סיבה וגורמים. הציעי לי לפחות 10 קטגוריות ומשתנים שיכולים לשמש אותי במחקר זה.

לצורך ההדגמה, נמשיך בנושא בו השתמשנו בשלב הראשון: הפלישה לנורמנדי.

כעת, לאחר שנקבעה תבנית המחקר, התלמידים יכולים להתייעץ עם הבינה המלאכותית על מתווה העבודה 

פרומפט לדוגמה:

• אני מזכירה לך – אני עובדת על עבודה העוסקת בפלישה לנורמנדי כמתקפת בזק. דגם המחקר שבחרתי בשלב הקודם, בסיוע שלך ושל המנחה שלי, הוא מחקר השוואתי. החלטתי להתמקד בהשוואה של הפלישה לנורמנדי עם מתקפת פתע אחרת – המתקפה על ישראל בתחילת מלחמת יום הכיפורים. הציעי לי ראשי פרקים לעבודה אקדמית שתעסוק בהשוואה של "נפילת קו הביצורים של נורמנדי הגרמני במלחמת העולם השנייה" מול "נפילת קו הביצורים של קו בר-לב במלחמת יום כיפור". העבודה מותאמת לעבודת גמר בבית ספר תיכון.

כרגיל, אין שום הכרח לקבל את ההצעה הראשונה של הבינה המלאכותית. התלמידים יכולים לשוחח איתה ולבקש ממנה לשפר את תוכן העניינים המוצע, למשל להוסיף סעיפים מסוימים, לבנות את המתווה באופן גנרי כפי שדרשו רכזי עבודות הגמר. פרומפט לדוגמה:

• אני מעלה אליך כעת כקובץ pdf מתווה גנרי של עבודת גמר ועלי להשתמש בו בעבודה שלי. אנא התאימי את המתווה שהצעת לי. 
• המתווה שהצעת ארוך מדי – אנא הציעי מתווה שמתאים יותר לעבודת גמר בתיכון

גם כאן, כמו בשלב הקודם, חשובה הכוונה אקדמית של המנחים – הם אלו שמלווים את התלמידים בתהליכי החשיבה, הניתוח והתכנון ומנחים אותם כיצד להפעיל שיקול הדעת אקדמי על התוצרים שהבינה המלאכותית יצרה.

שלב ניסוח שאלות המשנה וראשי הפרקים הוא שלב שדורש מהתלמיד מיומנויות קוגניטיביות של חשיבה אנליטית מפירוק להרכבה ולהפך. את המיומנויות האלו נרצה לפתח אצל תלמידינו. לכן, למרות שכלי הבינה המלאכותית יכולים להפיק שאלות משנה ולהציע חלוקה לקטגוריות בשניות, נרצה להמשיך וללמד את התלמידים כיצד לבצע את החלוקה הזו בעצמם. יתרה מכך, בשעה שהתלמיד צריך להתמודד עם חלוקה לקטגוריות, הוא מבין טוב יותר גם את התמונה השלמה – ולא נרצה שיחמיץ את ההזדמנות לכך.

כדי לעודד את התלמידים להמשיך ולפתח את היכולות הקוגניטיביות שלהם, נוכל להציע להם ללמוד מכלי הבינה המלאכותית כיצד מכינים את העבודה. כלומר להתבונן באופן שבו הבינה המלאכותית מחלקת שאלות שונות לשאלות משנה או לקטגוריות וללמוד מכלי הבינה המלאכותית את התבנית של פירוק השאלה, או מציאת ראשי הפרקים. חשובה מאוד ההמשגה של רכזי עבודות הגמר (או המורים), בנוגע לשיטות השונות של החלוקה לפרקים או שאלות המשנה, כדי לגרום לכך שהידע שהתלמידים לומדים תוך כדי הרצת השאלות בב"מ – יזכה לביסוס (למשל, חלוקה לפרקים מהכלל לפרט, לפי קטגוריות של הנושא, לפי כרונולוגיה וכו').

בשלב זה לומדים התלמידים כיצד להעמיק את הידע התיאורטי על הנושא הנחקר בעזרת מקורות מהימנים, ולהעריך אם הם עשויים לסייע במענה על השאלה הנחקרת, והאם קיימות שאלות פתוחות, שיכולות לשמש בסיס למחקר המוצע ולחידוש המחקרי שבו.
זה השלב שבו הם מחפשים ספרות ביבליוגרפית שתהווה את הבסיס התיאורטי לחקר הנושא הנבחר. החלק העיוני בעבודת הגמר, דורש הישענות על מאמרים אקדמיים, ספרים ומקורות ביבליוגרפיים שעליהם תתבסס העבודה. כבר בכתיבת הצעת המחקר, נדרש התלמיד להציג רשימה ראשונית של ספרות שאותה קרא לצורך כתיבת הבסיס התיאורטי של הצעת המחקר שלו. בהמשך, בעת כתיבת העבודה עצמה – הציפיה היא שמחקר הספרות יהיה מקיף אף יותר.

אחד האתגרים בחיפוש מאמרים במאגרי מידע הוא איתורן של מילות חיפוש רלוונטיות. שיחה עם הב"מ על אודות שאלת המחקר יכולה להעלות אותן.

הגענו לאחד החלקים המאתגרים ביותר בהכנת עבודת מחקר. כעת, כשהתלמידים ניסחו את הנושא, הגדירו ודייקו את שאלת המחקר, תכננו את תהליך המחקר ואת מתווה העבודה – הם מתחילים במחקר עצמו! כיאה לעבודה אקדמית – הצעד הראשון הוא איסוף מידע.

בינה מלאכותית יכולה לסייע לתלמידים גם בשלב חיפוש מקורות המידע. ניתן להשתמש במחוללי טקסט רגילים כגון Chat GPT אך אנו ממליצים להשתמש בכלי בינה מלאכותית ייעודיים לחיפושי מידע ולתמיכה במחקר.

1. להלן הדגמה של פרומפטים יעילים:

• אני מחפש מידע על [לפרט את נושא העבודה ושאלות המחקר]. מילות המפתח שחשבתי עליהן הן [לרשום את רשימת מילות המפתח]. אנא הציעי לי [מספר, למשל 10] מקורות מידע אקדמיים. 

זאת כמובן רק ההתחלה. כעת מתחיל דו-שיח אינטנסיבי בין התלמידים לבינה המלאכותית. דוגמאות לפרומפטים להמשך השיח:

• חלק מהמקורות שהצעת ישנים מאד. אבקש מקורות עדכניים יחסית, בני פחות מ-3 שנים
• הציגי שוב את רשימת מקורות המידע, הפעם שלבי גם קישור לכל אחד מהמקורות
• הציגי תקציר קצר, 2-3 משפטים, של כל אחד ממקורות המידע שהצעת. תקציר זה יסייע לי לבחור אלו מקורות מידע כדאי לקרוא
• בדקתי וחלק מהמקורות שציינת לא קיימים. אנא בדקי עצמך והציגי רשימה של מקורות מידע אמיתיים בלבד.

 Perplexity.ai הוא אחד מכלי הבינה המלאכות שמצטיינים בתמיכה במשימות אקדמיות. יש לו אמנם גרסת פרו בתשלום, אך גם הגרסה החינמית שלו יכולה לספק לתלמידים שלך תוצאות מצוינות. כפתור focus שמשולב בו מאפשר לתלמידים להנחות אותו להתמקד בשיח מסוג מסוים ,כגון ״all" (חיפוש בכל רחבי האינטרנט) או "academic" (שזו כמובן האופציה הרצויה בדרך כלל במקרה של סקירת ספרות אקדמית). גם בכלים האחרים שנציג בהמשך הדף, יש דרך להגביל את החיפוש למקורות אקדמיים בלבד. הגבלה זו חשובה במיוחד, כיוון שהיא מצמצמת מאד את הסיכון שהבינה המלאכותית תמציא מקורות שלא קיימים במקרה שהיא מתקשה למצוא מקורות רלבנטיים, בשאיפה לרצות את מחפשי המידע. 

כדאי להציג ולהדגים לתלמידים כלים בינה מלאכותית נוספים שמתמחים בחיפושי מידע ובתמיכה במחקר אקדמי – לכל אחד יתרונות משלו באופן שבו הוא מסייע לחיפושי מידע.

כלים נפוצים:

• קונסנזוס-Consensus 
• אליסיט – Elicit
• סיספייס – SciSpace

כמו בשלבים הקודמים, גם כאן חשובה מאד הפעלת שיקול הדעת אקדמי וביקורתי של המנחה באשר לתוצרי הבינה.

לאחר שהתלמידים חיפשו ואף מצאו (בסיוע הבינה המלאכותית) מקורות מידע, צריך לתקף אותם. הרכזים/מנחים ינחו את התלמידים לוודא מול מאגר אקדמי (אחד לפחות), שהמאמרים האלו אכן קיימים. השימוש בכלי הב"מ אינו תחליף לחיפוש עצמאי במאגרי מידע אוניברסיטאיים. 

חשוב לדעת שגם במנועי חיפוש האקדמיים (למשל "דעתא" של אוניברסיטת תל אביב), חלק מאפשרויות החיפוש המתוחכמות מבוססות על כלי בינה מלאכותית שמובנים בתוכם. 

להלן מספר מאגרי מידע שבהם אפשר לבדוק את המקורות שמצאה הבינה המלאכותית, ולחפש מקורות נוספים:

ביצוע מחקר הוא תהליך ספירלי שבו מתקדמים ולפעמים גם חוזרים לאחור – אך תמיד מעמיקים את הידע. למשל, שלב חיפוש המידע הוא הזדמנות מצוינת לחזור לשאלת המחקר הראשונית, לדייק אותה ולנסח שאלות משנה חדשות. יתכן שמידע אשר התלמידים ימצאו בשלב זה, יוביל אותם לשנות את מתווה העבודה שעליו החליטו בשלב הקודם, למשל להוסיף תת-פרק או אפילו פרק שלם, על היבט של שאלת המחקר שלא הכירו לפני סקירת הספרות.

מעניין לבצע את סקירת הספרות האקדמית באמצעות שימוש במספר כלי בינה מלאכותית. יש להניח שכל אחד מהם יניב רשימת מקורות שונה, והשילוב של כולם (תוך ברירת המקורות הרלבנטיים ביותר) יסייע להעמקת הידע הנדרש למחקר.

הספרנים בספריית בית הספר או בכל ספריה אקדמית שאליה ייפנו התלמידים, יכולים לתרום מאד לחיפוש המידע – ובעיקר לפיתוח מיומנות התלמידים בביצוע שלב זה של עבודת הגמר. המליצו להם בחום להתייעץ עם מקצועני מידע אלו. 

הרקע התיאורטי שבבסיס הצעת המחקר, נועד להציג מסד תיאורטי ראשוני  – מעין רקע המציג את הנושא, מידע בסיסי לגביו, תשתית מושגית ותיאור של מה ייבחן בעבודה. חלק זה מבוסס על קריאה ראשונית של מספר מאמרים או מקורות חשובים בתחום. 

ניתן להזין לכלי בינה מלאכותית תוכן של מאמר מדעי (כמסמך PDF וגם כטקסט פשוט) שהתלמידים מצאו וקראו,  והוא יעבד את המאמר, יחולל סיכום אינטגרטיבי, יזקק תמות יסודיות, יתאר את שיטת המחקר, ירכז את הממצאים העיקריים ועוד. הכלי יכול לחולל עיבוד ראשוני שעל בסיסו יכולים התלמידים לשאול שאלות הבהרה והעמקה, בשיח שביניהם לבין הבינה המלאכותית.

חשוב לזכור: יישומי בינה מלאכותית יכולים לפעול כעוזרי מחקר של התלמידים – הם מהווים כלי עזר טובים לעיבוד וסיכום של מאמר מדעי, כמו למשל לשימוש ברקע התיאורטי של הצעת המחקר. אבל – הסיוע שלהם אינו מייתר את החשיבות הקריטית של קריאת המאמרים במלואם ע״י התלמידים. 

פרומפטים לדוגמה:

אני מעלה אליך קובץ pdf של מאמר מדעי. כמו כן אני מעלה קובץ עם שאלות המחקר שבהן אני רוצה לעסוק. אנא הכיני:

• תקציר של 5-10 משפטים. שלבי בתקציר את מילות המפתח הבאות: [פירוט מילות המפתח שהתלמידים מצאו בסיוע הבינה המלאכותית בשלב חיפוש המידע שפורט מקודם]
• רשימה של שאלות המחקר העיקריות ושל ההיפותזות בהם המאמר עוסק
• מהי שיטת המחקר המתוארת במאמר?

לאחר שהבינה המלאכותית תציע תשובות, אפשר להמשיך את השיח. דוגמאות לפרומפט המשך:

• שיטת המחקר שתיארת שונה לדעתי משיטת המחקר שמתוארת במאמר, אנא בדקי  עצמך, ופרטי שוב, באופן מדוייק, את שיטת המחקר המתוארת במחקר.
• המסקנה הראשונה שמצאת נראית לי רלוונטית מאד לעבודת המחקר שלי – אנא הרחיבי עליה והסבירי כיצד הגיעו החוקרים למסקנה זו, ומה לדעתך המשמעות שלה לשאלת המחקר שלי.

הראינו בשלבים הקודמים, כיצד אפשר להסתייע בבינה המלאכותית בניתוח מאמר בודד. אבל כעוזרת מחקר, היא יכולה לעזור גם בתכלול מספר מקורות מידע. דוגמה לפרומפטים:

• בשיח שלנו היום הצגת מסקנות ממספר מאמרים. כעת אבקש ממך לסייע לי לתכלל אותם. אנא הציגי רשימה של 5 מסקנות ראשוניות על שאלת המחקר שלי, בהסתמך על כל המאמרים. בסוף כל מסקנה צייני על איזה מאמרים היא מתבססת. הציגי את התשובה שלך בטבלה. 
• בהסתמך על המאמרים שבהם טיפלת, אנא הכיני רשימה של שיטות המחקר שתוארו במאמרים אלה.
• בהסתמך על המאמרים שבהם טיפלת, אנא צייני מהן השאלות המעניינות הקשורות לנושא המחקר שלי, ואשר אינן נכללות ברשימת שאלות המחקר שהעליתי אליך.

אחד התחומים שבהם בינה מלאכותית יכולה לסייע הוא בנושא המושגים המדעיים שבהם התלמידים משתמשים בעבודה. דוגמה לפרומפט:

• להלן רשימת מושגים הקשורים לנושא של עבודת המחקר שלי. [לרשום את רשימת המושגים]. אנא הכיני הגדרה לכל מושג. הציגי את ההגדרות בטבלה – בעמודה הראשונה שם המושג בעברית ובאנגלית, בעמודה השניה שתי הגדרות חלופיות, ובעמודה השלישי מקורות המידע מהן נלקחו ההגדרות.

בשלב זה של כתיבת סקירת הספרות, מוטלים על הרכזים והמנחים שני תפקידים עיקריים, שניהם נוגעים בלב תהליך הלמידה של התלמידים:

1. לסייע לתלמידים לפתח חשיבה ביקורתית – מיומנות חשובה במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, שמרבה בהמצאת עובדות. חשוב להנחות אותם לבדוק כל תוכן שהבינה המלאכותית יוצרת, וללמוד להבחין בין עובדה, דיעה, הזיה או טעות.
2. להקפיד על ״חלוקת עבודה״ נכונה בין התלמידים לבין הבינה המלאכותית – יש להנחות את התלמידים להסתייע בבינה המלאכותית, אך לבצע בעצמם תהליכים הכרחיים כגון קריאת מאמרים, הסקת מסקנות, תיכלול ועוד.

אפשר להשתמש במחולל טקסט כללי כגון Chat GPT או קלוד…

אבל, אנחנו ממליצים להשתמש באחד מכלי הבינה המלאכותית שפותחו במיוחד לתמיכה בעבודה מחקרית ומדעית. כלים אלה הוצגו גם בשלב הקודם:

• פרפלקסיטי – Perplexity AI
• קונסנזוס-Consensus 
• אליסיט – Elicit
• סיספייס – SciSpace 

הבינה המלאכותית יודעת להמציא שאלות טובות

השיח בין התלמידים לבינה המלאכותית מבוסס תמיד על פרומפט ראשוני, ולאחר מכן – העמקת השיח בהתאם לתוכן שיצרה הבינה המלאכותית, באמצעות פרומפט המשך.

התלמידים יכולים כמובן לכתוב את פרומפט ההמשך בעצמם, אבל הנחו אותם להסתכל על פרופמט ההמשך שמחוללי הבינה המלאכותית מציעים בעצמם. אלו של פרפלקסיטי, למשל, מצוינים – ויכולים לקחת את השיח בין התלמידים לבינה לכיוונים שיועילו למחקר. 

לצורך ההדגמה נחזור לנושא של הפלישה לנורמנדי שכיכבה גם בשלבים הקודמים. לאחר ששאלנו את פרפלקסיטי ״מה היו גורמי ההצלחה של הפלישה לנורמנדי״ היא הציעה רשימת גורמים, וכן רשימה של שאלות המשך מעניינות. ראו בתמונה

צריך לשוחח עם הבינה באנגלית? לא בהכרח!

בדוגמה שהצגנו למעלה, השיח עם הבינה המלאכותית התנהל באנגלית. ואכן, ״מודלי השפה״ עליהם מבוססים כמעט כל היישומים ״חושבים״ באנגלית. החדשות הטובות: היכולת להבין שאלות בעברית ולענות בשפה זו, של רוב היישומים המובילים, ובהם chat gpt, claude  ו – perplexity, משתפרת בקצב מהיר מאד. אפשר להציע לתלמידים לתקשר עם היישום בשפה הנוחה להם. אפשר גם להציע להם לחזור על אותה שאלה בעברית ובאנגלית ולראות האם שיח באנגלית עם היישום מניב תוצאות איכותיות יותר. 

להלן רשימת שאלות ההמשך שהיישום perplexity חולל כאשר השיח איתו התנהל בעברית.  

גם בניתוח ממצאי המחקר ניתן להסתייע בבינה מלאכותית יוצרת, ולהשתמש בכישורי עיבוד הנתונים שלה. במחקר איכותני ניתן, לדוגמה, להעלות לבינה את קובץ תמלול הראיונות שבוצעו במהלך העבודה, ולבקש מהבינה לחלץ את התמות המרכזיות העולות מכל אחד מהראיונות. לאחר מכן, בקשו ממנה לתכלל את כל התמות, להציג את התפלגותן ולזהות את השכיחות ביותר. ניתן גם לבקש ממנה לזהות תמות סותרות. 

במקרה של מחקר כמותי ניתן, לדוגמה, להעלות לבינה את קובץ הנתונים (למשל אקסל) ולבקש ממנה לנתח אותו מבחינה סטטיסטית ואף ליצור תרשימים וגרפים המייצגים באופן ויזואלי את המידע. 

בשלב זה בעבודה, דנים התלמידים בממצאי המחקר ומנסים להסביר אותם לאור סקירת הספרות. כדאי להסתייע  בכלי בינה מלאכותית יוצרת כמקור להיוועצות ולהעלאת רעיונות והסברים אפשריים שיכולים לשמש בדיון. 

אבל… הדיון על הממצאים הוא שלב משמעותי בפיתוח כישורי חשיבה מסדר גבוה. לכן, מומלץ להנחות את התלמידים לבצע משימה זו באופן עצמאי תחילה, תוך התייעצות עם המנחה האקדמי, ורק לאחר מכן לעשות שימוש מושכל ומידתי ביישומי הבינה המלאכותית.

דוגמה לפרומפטים:

• אני מעלה אליך קובץ עם ניתוח הממצאים ועיבוד שלהם. כמו כן, אני מעלה אליך בקובץ אחר את סקירת הספרות שביצעתי בתחילת העבודה. קראי מידע זה והציעי מספר רעיונות שיסבירו את הממצאים לאור הרקע התיאורטי הנכלל בסקירת הספרות
• בהמשך לשאלה הקודמת, אני חושב שממצא מסוים [לפרט את הממצא] לא מתאים לתיאוריות שהובאו בסקירת הספרות ואפילו סותר אותן. אנא הסבירי מדוע ובאיזה אופן הממצאים של המחקר שלי סותרים את סקירת הספרות . 

ניתן להסתייע בכלי בינה מלאכותית יוצרת לכתיבת מסקנות המחקר. דוגמה לפרומפט:

• להלן המסקנות שנובעות מניתוח ממצאי המחקר, לדעתי. אנא חווי דעתך על כל אחת מהמסקנות, הרחיבי אותה והסבירי על אלו נתונים היא מבוססת. אם לדעתך אחת המסקנות אינה מבוססת, אנא צייני זאת ונמקי. 

התהליך המתואר כאן משקף היטב את הבקשה שלנו מהתלמידים לחשוב לבד, ורק לאחר מכן להעביר את מסקנותיהם לשימוש הבינה. מעבר לתועלת הנובעת מחשיבה עצמאית, התלמיד גם ידע להעריך אם הבינה מציעה מסקנות הגיוניות או הזויות ולא רלוונטיות.

גם בשלב המענה לשאלת המחקר, על הרכזים והמנחים האקדמיים לכוון את התלמידים לשימוש חכם בבינה מלאכותית. לדוגמה, שימוש שתורם לפיתוח מגוון המיומנויות שאפשר לטפח בתהליך עבודת מחקר כמו סקרנות, חשיבה ביקורתית, גישה מדעית מבוססת נתונים ומידע, יצירתיות ועוד.
שתיים מהדרכים היעילות לעשות זאת:

התבוננות ביקורתית על תוצרי הבינה המלאכותית:  המנחים והרכזים יתבוננו עם התלמידים על תוצרי הביניים שנוצרו בסיוע הבינה המלאכותית (למשל, רעיונות למסקנות והמלצות), וישאלו שאלות שיכוונו את התלמידים לדייק תוצרים אלה, לתקף אותם, להשלים אותם באמצעות המיומנויות האנושיות שלהם.

הדגמת שיח איכותי עם בינה מלאכותית: המנחים והרכזים יכולים להשתתף בחלק מסוים של שיח התלמידים עם הבינה המלאכותית, ולהדגים כיצד אפשר להפוך אותו מדרישה טריוויאלית של ״הכן לי בבקשה רשימה של…״ לתהליך אינטראקטיבי שבו התלמידים בוחנים בזמן אמת ובעין ביקורתית את התכנים שהבינה המלאכותית יצרה, ובאמצעות שיח מרובה פרומפטים, מסתייעים בה לצורך יצירת תכנים איכותיים. שיח כזה יכול לכלול פרומפטים כגון:

• הטענה שלך ש[טענה שהבינה כתבה] נראית לי מוטעית. ככל שאני יודע, [כאן ידע של התלמיד]. אנא בדקי שוב את הטענה
• הרעיונות שהצגת מעניינים, אך איני רואה כיצד הם מבוססים על הממצאים. אנא הסבירי לי בדיוק את הקשר.
• לצד 3 המסקנות שהצגת, אבקש לבדוק מסקנה שחשבתי עליה: [פירוט המסקנה]. לדעתי היא נובעת מהממצאים [לפרט את הממצאים עליהם המסקנה מבוססת]. בחני את המסקנה לאור הממצאים וכתבי מה דעתך
• הניתוח הסטטיסטי שהצעת לי בסיסי מדי. התייחסת רק לממוצעים, אבל באוכלוסיית המחקר הייתה שונות גדולה בין המשתתפים. אנא נתחי שוב את הממצאים, הפעם פלחי אותם לפי סוגי קטגוריות המשתתפים הבאות: [כאן רשימת סוגי המשתתפים בניסוי].
• ההמלצה שלך ל[כאן תיאור ההמלצה, או לחילופין אפשר לכתוב ״ההמלצה השניה שהצעת״] נשמעת מועילה, אך בעולם האמיתי קשה מאד ליישם אותה כי היא מורכבת מאד. אנא הציעי דרכים לפשט את היישום שלה.

לזכור תמיד את המטרה הפדגוגית: מי שמלווה את התלמידים חייב לוודא שכלי העזר אינם מחליפים את החשיבה העצמאית, הכרוכה במאמץ, ומחייבת משך והתנסות החוזרת על עצמה – כך שתרכש מיומנות חדשה (שאינה נרכשת מהתנסות מזדמנת חד פעמית)

גילוי נאות: מימדים אלה של ניתוח ממצאים ועריכת דיון משקפים פוטנציאל מסויים, אך לא נבדקו לעומק במסגרת הניסוי – אשר התמקד יותר בשימוש בשלבים של ניסוח שאלות מחקר, סקירת ספרות וייעול הכתיבה במעטפת, קרי:  הגהה, רישום מקורות, דיוק ניסוחים, תמצות פסקאות.

כתיבת העבודה כטקסט שלם עם היגיון רטורי היא המשימה של התלמידים, לא של הבינה המלאכותית. משום כך, התלמידים יכתבו את פרקי העבודה ויוכלו להיעזר בה כדי לשפר את הכתיבה. תוך כדי תהליך זה, שמבוצע בשיח עם מחולל הטקסט, הם לומדים לזהות היבטים שצריך לשפר בסגנון הכתיבה שלהם, ובמידה מסוימת – לומדים ממנה כיצד לכתוב באופן אפקטיבי.

דוגמה לפרומפטים:

• אני מעלה אליך את קובץ פרק המסקנות של העבודה. אבקש ממך לזהות טעויות לשוניות, להכין רשימה שלהם והצעות לתיקון. אנא תני לי את הרשימה בטבלה
• בהמשך לבקשה הקודמת – אני מעוניין לשפר את הניסוח של פרק המסקנות. אני רוצה שהוא יהיה ברור יותר לקוראים. קהל המטרה הוא [כאן לציין את קהל המטרה]. אנא בדקי את הטקסט שלי ותני לי משוב. היי ביקורתית וכנה, אם את מזהה נקודות חוזק בכתיבה שלי – אנא צייני גם אותם. הדגימי כל אמירה באמצעות משפט מתוך הטקסט שלי. 
• בהמשך לבקשה הקודמת – הטקסט שכתבתי ארוך מדי. אנא הציעי לי גרסה מקוצרת שכוללת 500 מילים
• אנא הציעי לי דרכים לשלב בטקסט של פרק זה, באופן בולט, את מילות המפתח הבאות [מילות מפתח].
• יש לי התלבטות בנוגע לניסוח המסקנה השלישית [כאן טקסט המסקנה שהתלמידים כתבו]. אני רוצה שהניסוח ישקף את המורכבות שלה, ויהיה פחות חד-משמעי. אנא הציעי לי ניסוח חדש.
• המנחה שלי טוען שאני מגזימה בכמות הרשימות (bullet list) בעבודה, ובכך פוגעת ברציפות הכתיבה ולכן ברציפות הקריאה. האם תוכלי לקחת את הרשימה הבאה וליצור ממנה פסקה שלמה ורציפה המסבירה את הגורמים ל[אירוע/התרחשות – להשלים].   [יש להעלות קובץ עם הרשימה או להדביק אותה כטקסט לתיבת השיח].

בינה מלאכותית טובה מאד בהמחשת מידע ורעיונות באמצעים ויזואליים. להלן מספר דוגמאות

גרפים

ניתן להעלות למחולל טקסט ותמונה כגון Chat GPT 4o טבלה של נתונים, ולבקש ממנו ליצור גרפים. התלמידים יכולים להגדיר במדויק מהו הגרף המבוקש (צירים, סוג הגרף) או לבקש מהבינה להציע תצורות שונות. כמו ביצירת טקסט, גם תהליך יצירת גרפים מבוסס על שיח בין התלמידים למחולל הטקסט. מחוללים כגון Chat GPT 4o יוצרים גרף ראשוני בהתאם לפרומפט הראשוני, ומתחתיו כותבים מספר הצעות לשכלול הגרף, למשל ״האם תרצה שאוסיף קווי מגמה מרובים״. כדאי להנחות את התלמידים לנסות הצעות אלה – ״המשחק״ איתן ישכלל את התוצר שלהם, וחשוב מכך – את היכולת שלהם לנתח נתונים ולהבין אותם.

דיאגרמות

דיאגרמות ממחישות באופן אפקטיבי רעיונות מורכבים. אפשר לבקש ממחולל טקסט כגון Chat GPT 4o (או מחולל תמונה כגון ליאונרדו) להכין דיאגרמות, לדוגמה תרשים סיבה-תוצאה, מפת חשיבה, תרשים זרימה, מבנה ארגוני או אף המחשה של נוסחה כימית. גם תהליך זה מתחיל בהעלאת המידע שהתלמידים רוצים להמחיש, בקשה לדיאגרמה ויצירת דיאגרמה ראשונית, וממשיך בשיח אינטראקטיבי שבו התלמידים, בשיתוף פעולה עם הבינה המלאכותית, משפרים את התוצר. ניתן להציע לתלמידים לחקור בעצמם את שוק מחוללי הבינה המלאכותית, ולחפש כלי שיסייע להם להכין דיאגרמות. בדרך כלל, כלים אלה כוללים גם תוכנית חינמית שמאפשר להכין מספר דיאגרמות. דוגמה אחת מרבות של כלי בינה מלאכותית המתמחה בדיאגרמות הוא Board Mix.

איורים וציורים

איור המשולב במקום הנכון בעבודה יכול להמחיש היטב רעיון שכותב העבודה מעוניין להציג ולהסביר. הוא יכול לתמוך בטקסט ולהשלים אותו. יודגש כי הציור/התמונה צריכים לשרת את מהלך המחקר ולא יהוו קישוט לשם האסטתיקה – בחלק הכתוב הטקסט הוא במרכז. ניתן להשתמש בכלי ב"מ ליצירת תוצרים חזותיים בעיקר לטובת מעמד פרזנטציה או ליצירת תקציר/פוסטר וכדומה.

ניתן ליצור תמונות באמצעות מחוללי תמונה ייעודיים כגון ליאונרדו או Dall-e. אפשרות אחרת היא שימוש במחוללי טקסט נפוצים, שבהם יכולת זו מוטמעת,  כגון Gemini  או Chat GPT 4o.

אפשרות מעניינת הקיימת בקרב חלק ממחוללי התמונה – התלמידים יכולים ליצור ביד סקיצה של האיור הרצוי, להעלות אותו למחולל, ולבקש ליצור תמונה המבוססת על הסקיצה, בסגנון שהם יגדירו. 

לשימושכם, טבלת השוואה של מחוללי תמונה נפוצים. לכולם יש גרסאות חינמיות. תהליך השימוש דומה לתהליך יצירת טקסטים עם בינה מלאכותית – פרומפט ראשוני ולאחר מכן שכלול התוצר באמצעות שיח אינטראקטיבי בין התלמידים לבינה המלאכותית.

כללי האתיקה הכללית, ובפרט כללי המחקר המדעי, מחייבים ציטוט מוקפד של מקורות המידע. בעידן הנוכחי, גם היבט זה בעבודת הגמר משתנה ויש להתאים אותו למציאות רוויה בבינה מלאכותית.

כפי שהראינו באחד השלבים הקודמים, ניתן להיעזר בבינה מלאכותית לחיפוש מקורות מידע אקדמיים (וכן מקורות אחרים, כגון דו״חות שפורסמו בציבור) כחלק מסקירת הספרות. בדיוק כפי שנהוג במקרה של מקורות מידע שהתלמידים מוצאים בחיפוש ב google scholar , במאגרי מידע אקדמיים או בספריה, יש להקפיד על כללי ציטוט מקובלים באקדמיה ועל רישום מלא של המקורות.

כיצד עושים זאת?

לאחר שהתלמידים מבקשים מהבינה המלאכותית לחולל רשימה של מקורות מידע אקדמיים, הם יכולים לבקש ממנה לארגן אותם בפורמט מתאים. פרומפטים לדוגמה:

• אנא הכיני רשימה בביליוגרפית של מקורות המידע שמצאת, בסטנדרט אקדמי
• הרשימה שהכנת אינה כוללת תאריכי פרסום, אנא הוסיפי אותם, כנהוג ברשימות ביבליוגרפיה
• אנא פרטי את רשימת מקורות המידע על פי תקן APA 7  

זוהי אחריות התלמידים, בהנחיית הרכזים והמנחים, לעבור על רשימת המקורות ולבדוק שכל אחד מהם אכן קיים ולא הומצא, ושהוא מוצג באופן מדויק. 

כתיבת העבודה היא הזדמנות למידה מצוינת. ניתן לפתח באמצעותה מספר מיומנויות:

• כתיבה איכותית – כלומר אפקטיבית, בהירה, תקינה מבחינה לשונית
• חשיבה מדעית – הצגה קוהרנטית של תיאוריה, שיטת מחקר, ממצאים, מסקנות – והקשר הלוגי ביניהם
• אתיקה – מודעות והבאה לידי ביטוי של היבטים אתיים כגון שקיפות והקפדה על זכויות יוצרים
• חשיבה עצמאית וביקורתית – לצד הקפדה על סטנדרט מדעי, כתיבת עבודה גמר יכולה לזמן ולחדד כישורי חשיבה של התלמידים, למשל חשיבה עצמאית, ביקורתית ולא שבלונית על המסקנות הנובעות מהממצאים
• התמדה ושיפור מתמיד – שימוש אפקטיבי בבינה מלאכותית מחייב לשפר באופן מתמיד את האופן בו מכוונים את היישומים, למשל באמצעות התנסות ולמידה של דרכים שונות לנסח פרומפטים יעילים.

תפקיד הרכזים והמנחים הוא פשוט להגדרה, מורכב למימוש, והכרחי:

• לגרום לכך שהשימוש בבינה המלאכותית יסייע לתלמידים לפתח מיומנויות אלה
• למנוע מצב שבו הבינה המלאכותית מבצעת את העבודה ובכך מביאה לניוון המיומנויות של התלמידים

מעריכי עבודות הגמר מעריכים את העבודה הכתובה וכן את הפרזנטציה ושיחת ההגנה. הציון של המעריכים מהווה 70% מהציון הסופי.

בהקשר לבינה המלאכותית, האתגר של המעריכים נובע מכך שאין הם מלווים את התלמידים בתהליך הכנת העבודה, אינם מכירים את האופן בו התלמידים השתמשו בבינה המלאכותית במהלכה, ומשום כך מתקשים לזהות אם ליקויים בעבודה נגרמו כתוצאה משימוש שגוי בבינה – או מסיבות אחרות. עם זאת, בשלב הפרזנטציה ושיחת ההגנה, יכולים המעריכים לשאול את התלמידים, בין היתר, גם על אופן השימוש שלהם בכלי בינה מלאכותית במהלך בהכנת העבודה. 

ההערכה של מנחי עבודת הגמר מהווה 30% מהציון הסופי. בתהליך ההערכה ניתן להביא בחשבון את האופן שבו התלמידים עשו שימוש בכלי ב"מ לסיוע בהכנת העבודה ולהקצות לכך מספר נקודות. ראו בסעיף הבא הצעה למחוון הערכת אופן השימוש בבינה מלאכותית.

על מנת לקדם שימוש מיטבי בכלי ב"מ רצוי להעריך זאת באופן תהליכי לאורך תהליך הכתיבה כולו, ולכלול אותו כרכיב במסגרת ההערכה. 

שימוש ביישומי בינה מלאכותית ילקח בחשבון גם בתהליך ההערכה החיצוני. חשוב להכיר את המחוון המופיע כאן כבר מתחילת תהליך הכתיבה. 

בהערכת שימוש בינה מלאכותית בעבודות גמר זיהינו שני סוגי היבטים:

• היבטים של שימוש שניתן להעריך באופן תהליכי בלבד, לפיכך מומלץ להעריך אותם באופן תהליכי עפ"י המחוון כאן בהמשך. 
• היבטים של שימוש שניתן להעריך אותם בתוצר עצמו, לפיכך ישולבו ברכיבי ההערכה החיצונית הקיימים, עפ"י המחוון כאן בהמשך.

כך או כך, תבוצע הערכה מקיפה של עבודת המחקר של התלמיד/ה, בהתייחס למכלול כולו ולמתודיקות של תחום הדעת, ובתוך כך נוכל להעריך את אופן השימוש ביישומי ב"מ, כפי שהערכנו תבחינים הנוגעים לכתיבה, מיזוג מקורות, כתיבת סימוכין וכדומה. עם זאת, ברצוננו לקדם שימוש מיטבי – גלוי, ביקורתי ומידתי ביישומי ב"מ ועל כן ניתן לתת הערכה מובחנת לאופן השימוש בבינה המלאכותית לפי המחוונים הבאים. 

משקל:  

• מתוך 100% של ההערכה הפנימית – המשקל הכולל שאותו ניתן לתת לשימוש ביישומי ב"מ הינו 10%. 
• מתוך 100% של ההערכה החיצונית – המשקל הכולל שאותו ניתן לתת לשימוש ביישומי ב"מ הינו 5%. 

רכיבים במחוון:

יש להמשיך ולהשתמש במחוונים הקיימים אך בתום שלב זה ניתן להתייחס לשימוש בכלי ב"מ (ככל שנעשה כזה). לדוגמא: הרכיב הקיים בנושא 'רקע תיאורטי' אשר משקלו 10%. בתוכו, וככל שנעשה שימוש בכלי ב"מ – ניתן להעריך זאת.

כאשר נעשה שימוש בבינה מלאכותית בעבודה, נצפה לגילוי נאות בהתייחס לתבחינים הבאים. להלן דוגמה לאופן הערכת תבחינים אלה:

רכיב זה אשר יהווה החל מתשפ"ו 40% מהציון החיצוני, יסייע בקידום למידה אישית ומשמעותית גם כאשר נעשה שימוש בכלי ב"מ להכנת העבודה. ולכן מומלץ לתרגל מעמד זה כחלק מתהליך המחקר הכולל כך שהתלמיד יבטא את הידע וההבנה שלו במגוון אופנים.    

בסיום הכנת העבודה, ובמעמד שיחת ההגנה, התלמידים עשויים להתבקש לשתף בחוויה ובתהליך האישי שעברו. ברפלקציה אין 'תשובות נכונות' או כאלה שאינן נכונות. הרצון הוא לאפשר ביטוי אישי ואותנטי לתלמידים על התהליך והחוויה שעברו והמשמעות שלהם עבורם. ולכן, ברפלקציה המילולית, מומלץ שלא להשתמש בכלי בינה מלאכותית יוצרת כדי שלא לפגום באותנטיות האישית המצופה בחלק זה.

ואולי בכל זאת היא יכולה לסייע גם כאן?

אפשר להציע לתלמידים המעוניינים בכך לצרף לרפלקציה המילולית גם ביטוי אמנותי של התחושות והמחשבות שלהם. לדוגמה, אפשר להציע להם ליצור דימוי ויזואלי של תחושותיהם, באמצעות מחולל תמונות כגון Dall-e או כל אחד מעשרות מחוללי התמונות הנפוצים בעולם. דוגמה לפרומפט:

• אני תלמידה בכיתה … כתבתי עבודת גמר על [הנושא]. המחשבות שלי על החוויות שעברתי במהלך הכתיבה הן: [כאן להדביק את טקסט הרפלקציה]. אנא צרי תמונה המשקפת מחשבות אלה. 

בשיח שיתפתח לאחר מתן הפרומפט וקבלת התמונה הראשונית, אפשר לדייק את התמונה כדי שתשקף באופן מדויק יותר את התחושות, הרגשות והמחשבות שעלו בעקבות ביצוע העבודה. את התמונה אפשר להדביק בפרק הרפלקציה. ככל שנדרש פרק כזה בעבודה (תלוי בתחום הדעת), היא יכולה להוסיף לרפלקציה מימד נוסף, אולי אפילו רגשי ואותנטי לא פחות מהמילים.

התלמיד יחויב לעבור "קורס בהנחיית הרכז" או יחידת לימוד עצמית בנושא של כלי הבינה, בתיווך הרכז, כתנאי לשימוש בבינה בכתיבת העבודה. זו תהיה מעין יחידת מבוא ראשונית וחובה לתלמידים.

יחידת הלימוד על הבינה המלאכותית צריכה להתרכז לא רק בניסוח פרומפטים או בדרכים יעילות לשימוש בכלי הבינה המלאכותית, אלא גם לכלול הסבר כללי על העקרונות החשובים העומדים בבסיסה. הבנה של עקרונות אלו תעזור לתלמידים לדעת מה אפשר לצפות מהכלי (ומה לא), ותסייע להם לחשוב על דרכים יצירתיות ואחראיות להשתמש בכלי במהלך כתיבת העבודה.

להלן הצעה למפגשים:

זהו מפגש ראשון והתחלתי עם התלמידים, שבו נסביר את העקרונות הבסיסיים של בינה מלאכותית יוצרת (generative AI) בדגש על התמקדות במחוללי טקסט, וכיצד הבינה יכולה לסייע בכתיבת טקסטים. נדגיש את חשיבות ההסבר לתלמידים על אופן הפעולה, כך שיוכלו להשתמש בכלי זה ביעילות. נתייחס ליתרונות ולחסרונות וגם למיומנויות החדשות והחשובות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר עובדים עם בינה מלאכותית (חשיבה ביקורתית, אתיקה ועוד). ניתן לעשות זאת באמצעות צפייה בסרטים כמו שמוצעים למטה (חשוב לבדוק התאמה לקהל היעד ולצרכי ההוראה).

להלן דוגמאות משלושה מוסדות חינוך על יסודיים שהשתתפו בניסוי:

בתיכון כצנלסון המפגש החל בצפייה בסרט Her, שבו רואים כיצד מתפתחת מערכת יחסים בין אדם לבינה מלאכותית. אומנם הסרט מדבר על סוג של בינה מלאכותית מתקדמת יותר, אך הוא נותן מקום לשיח אמיתי על מקום האדם מול הבינה המלאכותית, היתרונות והחסרונות של שימוש מסיבי בטכנולוגיה זו.

במכללת אורט צפינו בסרט "שליחות קטלנית" בכיבובו של ארנולד שוורצנגר. הסרט מתרחש בעתיד בו סקיינט, בינה מלאכותית, יוצאת נגד האנושות וגורמת למלחמה בין בני האדם לבין מכונות. לאחר הסרט התקיים דיון, לגבי ההשלכות העתידיות.

בתיכון עין גדי – השיח על הבינה המלאכותית החל בהסבר קצר מאוד. גם תלמידים שלא התנסו בבינה מלאכותית, ידעו שיש דבר כזה, והכירו את הקונספט. הדגש היה על האתיקה שבשימוש בבינה מלאכותית לצורך כתיבת עבודת גמר. התחלנו בדיון כללי יותר על "מה זה אתיקה" (מכיוון שמדובר בתלמידי אמנות, לאחר הגדרת המושג אתיקה, התפתח דיון על אתיקה באמנות). בהמשך התבקשו התלמידים למפות את הסוגיות האתיות שעולות מהשימוש בבינה מלאכותית.

לאחר ההיכרות התיאורטית, חשוב להתחיל לקיים מפגשי התנסות של התלמידים עם הכלים לבינה מלאכותית יוצרת. ניתן לעשות זאת באחת משתי הדרכים הבאות:

התנסות חופשית של התלמידים – לאחר ההתנסות, התלמידים בהנחיית המורה, יחלצו תובנות שיובילו למפגש הבא שיעסוק בכתיבת פרומפט נכון, שיוביל לעבודה יעילה ובטוחה. התהליך ילווה במתן משובים ויצירת התנסות חיובית עבור התלמידים.

התנסות מונחית בשלבים – תיווך בשלבים הראשונים. בעזרת מטלה (דוגמה למטלה):

1. כל התלמידים יבחרו נושא חופשי (על פי תחומי העניין שלהם). כדאי שבשלב ראשון יהיה נושא שלא כרוך יותר מדי במידע בעברית, או על התרבות העברית, או על מצבים אקטואליים (כדי להימנע מ"הזיות"). התלמידים יבחרו נושא ויגדירו אותו בטופס גוגל. 
2. בשלב השני, יתבקשו התלמידים לבחור שני כלי בינה מלאכותית מתוך רשימה שניתנה להם, ולכתוב בשניהם פרומפט שתפקידו לקבל מהכלי 5 שאלות מחקר בנושא שנבחר. התלמידים ישימו לב האם יש הבדלים ביעילות הכלים ובתוצאות.
3. בשלב השלישי יתבקשו התלמידים לחזור על הפעולה (להשתמש שוב באותו פרומפט לאותם כלים), ולראות האם יש עקביות, או הבדלים כששואלים שוב. 
4. בשלב הבא הם יבחנו את יעילות הפרומפט וישפרו אותו.

כיצד בוחנים את יעילות הפרומפט?

• התלמידים יתבקשו לבחור שאלת מחקר אחת מתוך אלה שהוצעו, לכתוב אותה בפורמט "איך X משפיע על Y?" ולבחון את התשובה. 
• התלמידים יתבקשו לשאול שוב את אותו הפרומפט בתוספת הגדרת התפקיד של הכלי (לדוגמה: מומחה לאמנות).
• אותו פרומפט בתוספת הגדרת קהל מטרה (לדוגמה: תלמידים, מבוגרים, כיתה ג', תלמידי עבודות מחקר וכו').
• ןכעת – בתוספת הנחיות מפורטות יותר.
• וכעת- בתוספת הגדרת דרך ארגון המידע

כעת, כדאי להכיר לתלמידים בכל שלב את היתרונות בשימוש בכלי הבינה לאורך תהליך כתיבת עבודת הגמר, כל זאת בליווי צמוד של המורה/מומחה ה-AI, כדי לוודא שהתלמידים עושים שימוש נכון, יעיל, אתי ומיטבי בכלים אלו. 

קיימות מספר שיטות לשימוש יעיל ומותאם בבינה מלאכותית לשלבים השונים כמו – חיפוש וסינון מידע, כתיבה ראשונית, עריכה, הגהה וכדומה (ניתן להשתמש בערכה לשימוש בבינה מלאכותית בעבודות מחקר שכתבה עינבל אריאלי המצ"ב). 

בתיכון עין גדי ניתן תרגיל לשימוש בכלי כדי לעשות מניפולציות שונות על טקסט שהתלמידים ייצרו וסיפקו לכלי:

1. בקשה לעיבוד הטקסט מחדש תוך הגדרת תפקיד מוגדר לכלי (אתה מומחה ב….) וקהל מטרה מוגדר 
2. הרחבת הטקסט תוך הגדרת כיוון ההרחבה 
3. סיכום הטקסט תוך הגדרת מוקד העניין המרכזי  
4. סיכום הטקסט תוך הגדרת מוקד עניין אחר  
5. הגהה של הטקסט ותיקון ניסוחים 
6. בחינה של כל ההבדלים והשינויים ומידת היעילות של כל מניפולציה 

ניתן להיעזר בבינה כדי לקבל משובים ונקודות לשיפור בכל שלב של כתיבת העבודה, ע"י ביצוע תרגולים מתוכננים של קריאה ביקורתית, זיהוי הזיות, זיהוי הטיות וכדומה. כל זאת, כמובן, לצד הבינה האנושית והצוות המקצועי.

חשוב מאד לציין שכל שימוש בב"מ ובתוצרים שיופקו ממנה, ילווה בכל שלב על ידי המנחה האקדמי של העבודה. בתור המומחים בתחום הדעת ובעלי הידע בהבניית דרכי המחקר האקדמיים, יבחנו המנחים יחד עם התלמידים את רמת החומרים, מהימנותם והשימוש בהם, לאורך כל שלבי העבודה, החל בכתיבת הצעת המחקר.

יש חשיבות רבה לקיום תשתית פדגוגית תומכת בבית הספר לצורך שילוב בינה מלאכותית לכתיבת עבודות גמר. מומלץ שבכל בית ספר יהיה מומחה AI ומומחה עבודות גמר וזאת כדי ללוות את כל תהליך ההטמעה והשימוש ביישומי ב"מ באופן מיטבי.

דוגמה: מכללת אורט

בימים שבהם נכתבת ערכה זו, בקיץ 2024, מתכננת הנהלת המכללה את שנת הלימודים הבאה, בתהליך הדרגתי שבו דואגים להכשיר מורים מכל המקצועות שישלטו באינטראקציה עם בינה מלאכותית ויוכלו להדריך תלמידים כבר בקיץ הנוכחי  – כיצד לבנות הצעות מחקר בעזרת בינה מלאכותית.
מורים אלו יעברו השתלמות הכוללת מושגי יסוד: מבוא וסקירת עולם הבינה המלאכותית, אלו אתגרים מעמיד בפנינו עולם הב"מ, הכרת כלים ויישומים פרקטיים, מחוללי טקסט ומחוללי תמונות, איך ליצור "דיאלוג" עם כלים אלו, מבט אל העתיד – כיצד יראו התחומים השונים של המחקרים ככל שהב"מ תתקדם.

כאמור, ההמלצה שלנו היא למנות מומחה בינה מלאכותית בית ספרי. אם הדבר לא מתאפשר, נמליץ על מספר אפשרויות:

• להזמין מומחים להדרכת צוותי הוראה באמצעות גפ״ן.
• להכשיר את צוות המורים במסגרת הפיתוח המקצועי בשימוש יעיל בכלים אלה ובניהול התהליך עם התלמידים. כמו כן, חשוב לזהות ולתגמל מומחים מקרב הצוות החינוכי שיש להם נגיעה לנושא ויוכלו להוביל את התחום ולתת מענה לכל בעיה שעלולה לצוץ וללוות את התהליך מתחילתו.
• ללמוד יחד עם התלמידים. אסטרטגיה זו יכולה להיות אפקטיבית ואף מהנה במיוחד גם עבור התלמידים וגם עבור המורים.

"לא היו לי תשובות, אבל מוטיבציה גבוהה ללמוד ולהיכנס לעניין, וכך ניתן היה להגדיר שאלות ותהיות, ולראות איך אני מגבש תשובות יחד איתם. תמיד הייתי צעד שניים לפני מרביתם, אבל לא יותר. אני חושב שזה מייצר דוגמה אישית ללמידה של התחום ולמוטיבציה לאמץ אותו, וזה לפעמים חשוב לא פחות מהידע עצמו". [רכז עבודות גמר, עין גדי]

כשאנחנו מגדירים מישהו כמומחה, הוא מומחה למצב קיים ברגע נתון. בכל תחום, ובוודאי בתחום הבינה המלאכותי, יש התפתחויות עצומות בכל רגע נתון. לכן, "המומחה" צריך פחות לדעת, ויותר "לרצות לדעת", לשאוף להתעדכן כל הזמן. בית הספר צריך לאפשר זאת ולתגמל את מומחה הבינה המלאכותית על עבודתו, שחלקה – למידה מתמדת כדי להימצא בחזית הידע הטכנו-פדגוגי בתחום, לטובת צוות ההוראה כולו. 

עבודות הגמר מתקיימות במגוון של מסלולים ומסגרות. מבנים אלו ישפיעו גם על האופן שבו ניתן לשלב את הבינה המלאכותית בתהליכי הכנת העבודה:

• הגשה פרטנית של תלמידים: בבתי ספר שבהם יש מספר תלמידים המגישים עבודות גמר. הליווי של הרכזים עם תלמידים אלו נעשה באופן פרטני ואישי.
• כיתות/מגמות: בבתי ספר שבהן פועלת קבוצה גדולה יחסית של תלמידים המגישים עבודות גמר בנושאים שונים. הרכזים מלווים את התלמידים במקביל באופן קבוצתי במפגשים משותפים ובאופן פרטני. 
• תוכניות ייחודיות: בארגונים ובמסגרות שאינם בתי ספר כגון תוכניות אקדמיות לנוער באוניברסיטאות ומסגרות חינוכיות נוספות שבהן התלמידים מגישים עבודת גמר, הרכז/ת הוא עובד/ת מטעם הארגון.  במקרים אלו הליווי יכול להיעשות פרטנית או קבוצתית בהתאם למסגרת.    

רכזי עבודות הגמר הם בדרך כלל מורים מבית הספר אשר מלווים את התלמידים בתהליך הכנת עבודת הגמר. הליווי של הרכזים הוא בעיקרו פדגוגי וניהולי. הרכזים אינם בהכרח מומחים בתחום התוכן שבו נכתבת העבודה, אך בקיאים בתהליך ההכנה, בדרישות ובלוחות הזמנים ומלווים את התלמידים בתהליך. 

תפקיד הרכזים בשילוב בינה מלאכותית:

לרכזי עבודות הגמר תפקיד מרכזי בשילוב הבינה המלאכותית היוצרת בתהליך ההכנה של עבודות הגמר. תפקיד זה כולל מספר רכיבים עיקריים שמטרתם להבטיח שהשימוש בטכנולוגיה יהיה מיטבי: 

1. הדרכה והכשרה: רכזי עבודות הגמר מצופים להכיר בעצמם את כלי הבינה המלאכותית היוצרת, להנחות ולייעץ לתלמידים באשר לשימוש נכון ואפקטיבי בכלים אלו. הדבר כולל הכשרות על כלי ב"מ כלליים וספציפיים לעבודות מחקר, הסברים על יתרונותיהם ומגבלותיהם, ולימוד האופן שבו ניתן להסתייע בהם בעבודת הגמר.
2. שימוש מיטבי בהתאם למדיניות: על הרכזים להכיר את מדיניות המשרד והפיקוח על עבודות הגמר באשר לשימוש בכלי ב"מ בעבודה – בדגש על היבטים של אתיקה, יושרה אקדמית ושמירת הפרטיות ולוודא שהתלמידים פועלים בהתאם. 
3. חיבור אל המנחים ואל הפיקוח: על הרכזים לוודא שגם המנחים האקדמיים מכירים את השימוש שעושים התלמידים בכלי ב"מ לסיוע בהכנת העבודה, על מנת שיוכלו להנחות אותם בנושאים שקשורים ספציפית לתחום הדעת שבו נכתבת העבודה. 

בתיאור המפורט של ביצוע חלק מהשלבים השונים של עבודת הגמר, תוכלו למצוא דגשים ספציפיים נוספים על תפקיד הרכזים. 

לצד הרכזים, גם למנחים האקדמיים של עבודות הגמר תפקיד מרכזי במהלך לשימוש מיטבי של ב"מ לסיוע בהכנת עבודת הגמר. המנחים הם המומחים בתחום הדעת שבו נכתבת העבודה ומכאן שהם הגורמים המתאימים להנחות את תלמידים כיצד לזהות טעויות, הטיות ו'הזיות' שמקורן בבינה המלאכותית. מצופה מהמנחים להבין את ההשלכות המשמעותיות של כלי הבינה המלאכותית על תהליכי החקר ולעשות מאמץ להכיר את הכלים ואת הפוטנציאל הגלום בשימוש בהם, ולהנחות את התלמידים לשימוש נכון ומיטבי בהם ככל שניתן. הנחיה זו מכוונת את התלמידים לשימוש ביקורתי, מידתי ואתי בכלי ב"מ.

כאמור, ההערכה של מנחי עבודת הגמר מהווה 30% מהציון הסופי. בתהליך ההערכה ניתן להביא בחשבון את האופן שבו התלמידים עשו שימוש בכלי ב"מ לסיוע בהכנת העבודה ולתת לכך מספר נקודות. הערכת השימוש תאפשר לתלמידים לקחת אחריות על אופן השימוש ומחוייבות לשיפור המיומנויות הכרוכות בכך.

בתיאור המפורט של ביצוע חלק מהשלבים השונים של עבודת הגמר, תוכלו למצוא דגשים ספציפיים נוספים על תפקיד המנחים. 

שילוב מושכל של בינה מלאכותית בעבודות גמר הוא הזדמנות לעיצוב יצירתי של פדגוגיות חדשניות שמשתמשות בעבודות גמר כמנוף ללמידה משמעותית. כיצד עושים זאת?

כמקור השראה, אתן מוזמנות ואתם מוזמנים לעיין בחוברת ״מסלולים ייעודיים לעבודות גמר – מודלים מהשטח״ שבו לקטנו מספר דוגמאות למסלולים חלוציים בשטח, שהמשותף להם הוא הגשת עבודות גמר לבגרות בהיקף 5 יח"ל בתחומי דעת מגוונים. מסלולים אלה מצליחים לייצר למידה תהליכית שהינה בו-בזמן פרסונלית ומחוברת להקשרים חברתיים רחבים, חליפה מותאמת אישית אך בנויה מאבני דרך משותפות ולמידה של מיומנויות גנריות, למידה המלווה במורים-מנחים המכוונים את הלומדים למציאת השביל הייחודי שלהם בלמידה ובדרכם לגיבוש זהות ככלל. כל מסלול עושה זאת בדרך אחרת. תוכלו לעיין ולהתרשם מתחומי הלימוד, ארגון הלמידה, אירועי שיא יחודיים ועוד.

מסלולים אלה עוצבו בטרם פריצת הבינה המלאכותית לעולם החינוך. כעת שאלו עצמכם – כיצד אפשר לעצב מסלולים ייעודיים לעבודות גמר שמשתמשים בבינה מלאכותית כאחד המרכיבים להפיכתכן להזדמנויות למידה רלוונטיות ומצמיחות.  

1. להבין מהי באמת הבינה המלאכותית. על התלמידים להיות מודעים לכך שכלי בינה המלאכותית מתבססים על למידה מנתונים ודפוסים, הסתברות וסטטיסטיקה ולא על חשיבה אנושית. היא אמנם בינה מלאכותית, אבל אינה אינטיליגנטית. 
2. רכישת מיומנות שימוש בבינה מלאכותית. שימוש נכון ומועיל בבינה מלאכותית דורש מיומנות ואותה יש ללמוד ולתרגל. לצד הלמידה תוך כדי תנועה, יש להקדיש שיעורים מיוחדים להכרת התחום, למידה ותרגול של דרכי שימוש בבינה מלאכותית. 
3. תרגול. על מנת לקבל מידע אמין ותקף בשימוש בכלי הבינה, התלמידים נדרשים לתרגול. ככל שירבו בתרגול יוכלו להפיק תוצרים מגוונים באופן יעיל, איכותי ומעמיק ולהשתמש בבינה המלאכותית בדרכים מגוונות ויצירתיות.
4. מודעות למגבלות. התלמידים צריכים להבין ולהיות מודעים למגבלות של הבינה המלאכותית, להטיות ולמידע מוטעה שהיא עשויה ליצור בעבורם.
5. עיסוק באתיקה. יש לדון עם התלמידים ולנתח שאלות אתיות לגבי הטכנולוגיה של הבינה בהקשר הרחב. למשל בסוגיות כמו שמירה על פרטיות, נתונים ומשתמשים, אבטחת מידע, חיסיון מידע ומהימנות המידע.
6.  מחקר מסורתי תחילה ובינה מלאכותית אחר כך. אנו ממליצים על הוראה ולמידה במודל דו-שלבי המבוסס על הקניית ידע מוקדם והיכרות עם כלי המחקר המסורתיים, טרם תחילת השימוש בכלי בינה.
7. ידע מוקדם, ולו מינימלי, בתחום העבודה. ראינו פעמים רבות, בקרב המורים והתלמידים כאחד, שידע מוקדם עוזר לסנן, או לפחות לזהות באופן ראשוני, את מרבית המידע הבעייתי שהבינה המלאכותית יצרה.
8. צריכה ושימוש ביקורתיים בתוצרי הבינה המלאכותית. ניתן ליישם כאן את כל כללי הקריאה הביקורתית המקובלים: השוואה והצלבה עם מקורות תוכן אחרים (או אפילו עם תוצרי בינה אחרים); דרישה להצגת מקורות אקדמיים ושימוש בכלי בינה מוכווני מקורות חיצוניים;  בדיקה של המקורות (כולל לחיצה על הקישור כדי לוודא שהוא אמיתי)
9. שימוש בתוצרי הבינה כטיוטה בלבד והימנעות מהסתמכות גורפת. הפנמה שכלי הבינה נועדו לשמש כהתנעה ראשונית למחשבה ותפקידם לסייע ולשפר את איכות המחקר או הטקסט. תוצרי הבינה הם נקודת מוצא לכתיבה עצמאית (או לפחות לקריאה ובדיקה של התוצר המתקבל), ואינם מחליפים את התלמיד בתהליך הכתיבה. חשוב להדגיש בפני התלמידים שהם אחראיים בסופו של דבר לאיכות העבודה ומצופה מהם תמיד לקרוא ולערוך את התוצר הסופי טרם הגשה.

כאמור, הכלים המוצעים בערכה זו משלבים שימוש בבינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). זוהי בינה מלאכותית המסוגלת לייצר תכנים חדשים ומקוריים, כגון טקסטים, תמונות, מוזיקה או פתרונות לבעיות, בהתבסס על תכנים ומודלים שהוכשרה עליהם. הב"מ היוצרת, יכולה לסייע בהכנת חומרי למידה, בהערכה ובבניית מחוונים, בניהול כיתה, בהוראה ולמידה פרטניים, בחיזוק הקשר עם התלמידים וההורים ועוד. 

קיים מגוון עצום של כלי בינה מלאכותית יוצרת, חלקם חינמיים וחלקם בתשלום מלא או חלקי. לדוגמה ChatGPT, ClaudeAI, Gemini ועוד.

התקשורת עם הב"מ נעשית באמצעות הנחיה (או Prompt באנגלית) המתייחס לקלט או שאילתה ספציפיים שסופקו לכלי הב"מ כדי להנחות אותו במשימה או במידע הנדרשים. אספנו למענכם מספר טיפים – תרגלו אותם והפכו בזמן קצר לאלופים במיומנות זו!

• התחילו במה שאתם יודעים:  זהו את העוגנים שתוכלו להיאחז בהם כדי לבנות את השיעור בסיוע בינה מלאכותית, כמו למשל – מטרת השיעור, יכולות התלמידים וכלים ספציפיים שמוכרים לי.
• קיימות אופציות רבות: אפשר לבקש מהבינה המלאכותית לבנות כל מערך המתאים לכם, בהתאם לבקשה והצורך שלכם.
• אל תסתפקו בהצעה הראשונה (או השניה, או השלישית): בקשו מהבינה המלאכותית לדייק, להרחיב, להציע משהו אחר.
• עבדו ביחד, במיוחד בהתחלה: הזמינו חבר.ה להצטרף אליכם בהתנסויות הראשונות, לעזור לכם להבהיר לעצמכם מה אתם מבקשים מהבינה המלאכותית.
• אל תוותרו.  גם אנחנו, בני האדם, צריכים סבבים (״איטרציות״):  הבינה המלאכותית לומדת לדייק את עצמה אחרי כמה סבבים – וכך גם אנחנו. כדאי לחזור על הפעולה, לכתוב פרומפט מדויק יותר, לחדד את הבקשה ולהתאמן – בסוף זה משתלם.
• הגדירו בתחילת השיחה את התפקיד של ה-AI: לדוגמה, ״את יועצת פדגוגית עם מומחיות בליווי תלמידים בתיכון בניסוח שאלות מחקר בתחום המדעים המדוייקים״ – הדבר יעזור לבינה המלאכותית להתמקד בעולמות תוכן ספציפיים.
• תארו את תנאי ההוראה והלמידה שלנו – ההקשר שלנו. לדוגמה, ״אני חונכת קבוצה של 8 תלמידים בכיתה י״א שמתחילים בימים אלה לעבוד על עבודת המחקר שלהם״.
• ציינו את המטרה שלכם באופן חד משמעי וברור: "המטרה שלי היא…"
• ציינו את הכלים הדיגיטליים שאתם מכירים ושולטים בהם: הבינה המלאכותית תתאים את הפתרונות שהיא תציע לכם לפי הניסיון הקודם שלכם. לדוגמה, ״כלים ואמצעים: זום, word wall, שיתוף מסך להקרנת טקסט, כלי צ׳אט, חלוקה לחדרים.״ 

כפי שבינה מלאכותית הופכת לנוכחת יותר בכל תחומי החיים, הדיון האתי סביב פיתוחה ויישומה הופך לקריטי. בהקשר החינוכי, לצעד התועלות שהבינה המלאכותית מציעה למורים ולתלמידים, עולות סוגיות אתיות רבות סביב השימוש בטכנולוגיות אלו, בהינתן ההשפעה המכרעת שיש להן על תלמידים.

אתגר אתי: פרטיות

אחד האתגרים המרכזיים הוא שמירה על פרטיות התלמידים והמורים. מערכות בינה מלאכותית רבות מבוססות על איסוף וניתוח כמויות עצומות של מידע אישי, כולל נתוני למידה, תקשורת ואינטראקציות חברתיות. שימוש לא הולם במידע זה, כמו חשיפה לצדדים שלישיים או "פרופיילינג" של תלמידים, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות. משום כך, נדרשת מדיניות מוסדית ברורה ואמצעי אבטחה טכנולוגיים כדי להבטיח שמירה על צנעת הפרט.

אתגר אתי: האוטונומיה של התלמידים שלנו

נושא נוסף הוא שמירה על אוטונומיית התלמידים. מערכות בינה מלאכותית שמקבלות החלטות בשם התלמידים, או מכוונות את בחירותיהם (למשל, בהמלצה על תכנים או מסלולי למידה), עלולות לפגוע בחופש הבחירה והפעולה שלהם. חשוב להבטיח שלתלמידים יש שליטה על חוויית הלמידה שלהם, ושהם מבינים את המשמעויות של אינטראקציה עם מערכות אלו. במקרים רבים, נדרשת גם הסכמה מפורשת לשימוש בטכנולוגיות מסוימות.

אתגר אתי: ההזיות של הבינה המלאכותית

תופעה מטרידה נוספת הן "הזיות" של מערכות בינה מלאכותית – מצבים שבהם המערכת מייצרת תוכן שגוי או מטעה, שנראה אמין לחלוטין. הסתמכות על מידע כזה בלמידה יכולה להוביל לרכישת ידע שגוי ולבלבול. על מחנכים וספקי טכנולוגיה כאחד לפתח מנגנונים לאיתור ולתיקון תופעות אלו, ולהקנות לתלמידים כישורים לזיהוי מידע מוטעה.

אתגר אתי: הגדלת פערים חברתיים

שימוש בבינה מלאכותית בחינוך מעלה גם חששות לגבי הגדלת פערים חברתיים. תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך עשויים להיות מופלים לרעה בשל חוסר נגישות לתשתיות או להתקנים מתאימים, או בשל פערי ידע ומיומנויות דיגיטליות. בנוסף, אלגוריתמים מוטים, עלולים לשעתק ולהנציח הטיות תרבותיות וסטריאוטיפים. על קובעי מדיניות לנקוט צעדים אקטיביים כדי לצמצם פערים אלו ולהבטיח שימוש הוגן ושוויוני בטכנולוגיה.

אתגר אתי: ריכוז הכוח 

ריכוז הכוח והמידע בידיהם של תאגידי ענק מעטים, גם הוא מוקד לדאגה אתית. חברות אלו שולטות בפיתוח הטכנולוגיה ובאיסוף הנתונים, דבר שמעניק להן השפעה עצומה על עיצוב עתיד החינוך. חשש נוסף הוא שבינה מלאכותית תרכוש מעמד של "סמכות אפיסטמית", שתאפיל על שיקול הדעת האנושי. תופעה של אנתרופומורפיזציה, כלומר ייחוס תכונות אנושיות למערכות אלו, עלולה אף לגרום להסתמכות יתר על המלצותיהן והכוונתן.

ולצד האתגרים – פוטנציאל אדיר

למרות האתגרים הללו, לבינה מלאכותית גם פוטנציאל אדיר להנגשת למידה ולהעצמתה. מערכות AI יכולות לייצר חומרי לימוד ברמה גבוהה, בהתאמה אישית ובשפות רבות, מה שמאפשר הרחבת הגישה לחינוך איכותי. יכולות של מענה מהיר, משוב מותאם ותמיכה רציפה – מקדמות למידה עצמאית ומעמיקה. בינה מלאכותית יכולה גם לקדם הכלה ונגישות, למשל על ידי התאמת תכנים לצרכים מיוחדים או תרגום בזמן אמת בעבור לומדי שפה.

בסופו של יום, הדרך הנכונה קדימה אינה אימוץ או דחייה של הטכנולוגיה באופן גורף, אלא גיבוש גישה מושכלת ומאוזנת לשילובה בחינוך. נדרש שיח ציבורי פתוח ומתמשך שמערב את כל בעלי העניין – צוותי חינוך, תלמידים, הורים, חוקרים ויזמים – כדי לעצב סביבת למידה המיטיבה עם הלומדים ועם החברה כולה. פיתוח קווים מנחים אתיים, רגולציה מתאימה, השקעה בתשתיות ובהכשרה נדרשת, והטמעה מבוקרת בשטח – כל אלו צעדים חיוניים כדי לרתום את הפוטנציאל העצום של הבינה המלאכותית תוך התמודדות עם הסיכונים.

כלי הבינה המלאכותית נכנסו לחיינו בסערה ומהווים מהפכה בתהליך חיפוש ועיבוד מידע. השימוש בה מציב אתגרים רבים ומגוונים בכל מרחבי העולם, ברוב תחומי העיסוק. בערכה שלפניכם הדגמנו דרכים מעשיות בהן בינה מלאכותית יכולה להשתלב בהכנת עבודות הגמר.