שקר

שבת בבוקר, עם התיקים על הגב יוצאים מהבית לכיוון הואדי. מזג האוויר כבר מתחמם ואנחנו יוצאים מוקדם, מצוידים בהרבה מים, אוכל ובטחון עצמי לא מידתי של מי שהמדבר הוא ביתם אבל לא מספיק מעריכים את הכוח שלו. המדבר פרוש לפנינו, ענק, אינסופי, אנחנו הולכים קילומטרים על קילומטרים והנוף לא משתנה. חול וחול. בעצירות שתיה הם מוצאים חיפושית, עקרבים ומיני זוחלים – ואלו מעכשיו השותפים שלנו לטיול.
אחים שלי עובדים עלי שהלכנו לאיבוד. מוכיחים את הטענה ע״ג המפה. אני מכירה את הדרך למעיין אבל בכל זאת מתערערת לרגע; מסתכלת סביבי ובמרחק אני רואה מאגר מים שלמיטב זכרוני לא אמור להיות פה וכבר לא בטוחה אם הם עובדים עליי או לא.
אנחנו הולכים בכיוון הסימון, הכל התבלבל לי אבל לפחות גילינו מקום חדש. נווה מדבר. השמש קופחת והעייפות מצטברת ואני רק רוצה להגיע. עכשיו.

לא לקח הרבה זמן להבין שאכן טעינו –
וככל שאנחנו מתקרבים מתבהרת הטעות, והמים אינם מים – אלא אשליה אופטית. השקר מתגלה.
אני מרגישה מרומה ונבגדת. גם ע״י האחים שלי וגם ע״י המדבר.
והוא בכלל לא דיבר, הוא פשוט היה שם. שקרן.

בערב אמא שלי מסכמת את האירוע: ״צריך להתקרב כדי לגלות״.
וככל שהתבגרתי הבנתי, שהיא בכלל לא התכוונה למדבר.

ומה זה בעצם פייק? (FAKE) 

המילה "פייק" מתייחסת למשהו לא-אמיתי המחקה משהו אמיתי. זה יכול להיות שקר, זיוף, חיקוי או העמדת פנים. פייק יכול להיווצר גם על ידי אומנות או טכנולוגיה. "פייק ניוז" הן בעברית "חדשות כזב". קיימים מאפיינים המגבירים סיכוי שאנשים יאמינו בשקרים, ובעיקר בחדשות כזב:

• הטיית האישוש: כאשר מקור, נושא או תוכן הידיעה מתאימים לאמונה המוקדמת או לתפיסה האידיאולוגית של האדם.
• חשיפה חוזרת: כאשר קיימת חשיפה בעבר לידיעה, גם אם היא שקרית.
• פופולריות: כאשר הידיעה מקבלת תמיכה מאחרים ("אם כולם מדברים על זה, כנראה שזה נכון…")

זיהוי אותנטיות ובדיקת עובדות יכולים להיעשות באמצעות בדיקת מקורות המידע, איתור גורמי מימון בעלי אינטרסים העומדים מאחורי המידע (מסחר, פוליטיקה), שימוש בטכנולוגיה, סריקת פלטפורמות ומדיה חברתית ו"חושים מחודדים" לזיהוי הטיות אישיות.

ידיעות כזב – מגמה מתעצמת 

הפצת חדשות כזב (Fake News) היא אחת התופעות המאפיינות את תקופת ה"פוסט-אמת". היא מאופיינת לא רק בעלייה בכמות השקרים, אלא גם בכך שאין כבר ציפייה לשמוע את האמת. הדבר תורם להתעצמות משבר אמון חברתי, הכולל גם חוסר אמון בחדשות ובמדע. נמצא שידיעות כזב נפוצות במיוחד בתחום הפוליטיקה והמדע, כמו גם בסוגיות של אקלים, מגפת הקורונה, חיסונים ותזונה.

תרבות השקר המתעצמת מושפעות משינויים חברתיים, טכנולוגיים ופוליטיים. המגמות המצביעות על התעצמות תרבות השקר וההונאה כוללות שינוי חברתי שבו היכולת לשקר מוערכת כסמן קוגניטיבי ואילו כנות נקשרת בתרבויות מסוימות לחוסר אינטליגנציה. נתונים סטטיסטיים חושפים שכיחות מדאיגה של שקרים בחברה בהיבטים רבים, מתזונה ופעילות גופנית ועד למערכות יחסים.

התפתחות האינטרנט והמדיה החברתית, תרמה להתפתחות תרבות של "שיתוף מהיר" ולעיתים קרובות מדי לא מבוסס, מה שהוביל להפצת שקרים ומידע מטעה בקלות רבה יותר. הנורמליזציה של השקר הובילה לתרבות שבה חוסר יושר הוא מקובל או לכל הפחות נסבל.

השלכות תרבות השקר על החברה הן עמוקות ומרחיקות לכת. כאשר השקר הופך לנפוץ ומקובל, הוא עלול להוביל לקריסת אמון בין אנשים, לשחיקת הבסיס של מערכות יחסים ומוסדות, להתמוטטות האמון בתקשורת ולפגיעה באמון ובלכידות החברתית במדינה. בחברה שבה הונאה מנורמלת, אנשים עלולים לגלות אדישות לחוסר יושר, מה שמקל בתורו על הלגיטימיות של השקר, החל מבעיות קטנות ועד לנושאים משמעותיים.

תרבות שקר עלולה ליצור סביבה שבה האמת לא מוערכת או מעורפלת. לכן, טיפול בהשלכות של תרבות כזו מחייב מאמץ קולקטיבי לקידום כנות, שקיפות ואחריות בכל היבטי החיים כדי לבנות מחדש אמון ויושרה בחברה.

חינוך ומודעות בעידן הפייק

תפקיד מערכת החינוך במלחמה בתרבות השקר הוא קריטי. יש לחנך את הדורות הצעירים, ובאמצעותם את כלל החברה, לאוריינות מידע ולחשיבה ביקורתית – זיהוי מקורות נאמנים, בדיקת עובדות ומודעות להטיות אישיות.  

ניתן לקדם שימוש בטכנולוגיה ובכלים חדשים המסייעים בזיהוי אוטומטי של מידע כוזב, כגון בינה מלאכותית שמנתחת תבניות שפה ותוכן חשוד, ולעודד בדיקת עובדות באתרים רלוונטיים והסתמכות על מקורות מידע מרובים ומגוונים.  

בפינלנד גובשה תוכנית לימודים אשר במסגרתה לומדים תלמידי תיכון איך לזהות חדשות כזב באינטרנט, במטרה להיאבק במאמץ רוסי להפיץ דיסאינפורמציה. בטאיוואן ילדים לומדים איך לקרוא באופן ביקורתי תעמולה ואיך להעריך את מקורות המידע שלפניהם.

ברמה הלאומית יש לפעול להגבלת פרסום מידע כוזב ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט; לקדם מדיניות המגבילה הפצת מידע מוטעה או כוזב, כולל חסימה או סימון תוכן כפוגעני או מטעה; לדרוש הגברת שקיפות בכל הקשור למקורות מידע, מממנים ומניעיהם; לתמוך בתקשורת, בעיתונות ובמקורות מידע איכותיים ואמינים – עיתונות חוקרת ומקצועית תורמת לחשיפת מידע כוזב ולחיזוק השיח הציבורי; לקדם חקיקה להחמרת החוק נגד הפצת מידע שקרי ביודעין, תוך שמירה על חופש הביטוי.

מאפייני מידע "אמת"

•  עובדות: עוברות תהליך בדיקה, מבטיחות דיווח נטול פניות ונשענות על ציטוט מקורות

•  עֵדוּת: הסתמכות על נתונים סטטיסטיים, מבוססי מחקר

•  איכות המסר: כתיבה בסגנון עיתונאי או אקדמי שעבר עריכה והגהה

כלים ושיטות המסייעים בזיהוי מידע כוזב:

• אתרי בדיקת עובדות לאיתור מידע מוטעה או כוזב המתמקדים בעובדות וטענות פוליטיות וחדשות ויראליות ברשת, לדוגמה: Snopes, FactCheck.org, PolitiFact
• כלים טכנולוגיים, תוכנות או תוספים לדפדפן, המשתמשים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה לזיהוי מידע כוזב, באמצעות ניתוח טקסט והשוואה למאגרי נתונים קיימים של חדשות מוכחות או מוטעות.
• מערכות חכמות ברשתות חברתיות כמו Facebook ו-Twitter  המזהות תוכן מוטעה או מזויף, ויכולות לסמן תוכן כפוגעני או מטעה, או להסיר אותו לחלוטין.
• כלים מתקדמים לבדיקת תמונות וסרטונים לשם זיהוי עריכה או זיוף, כמו Google Search   ו-Reverse Image  שעוזרים לאתר מקור של תמונה ולבדוק את אמינותה.
• פרקטיקת הוראה – הערכת מהימנות של מקורות מידע

בואו נדבר על בינה מלאכותית!

נו, גיליון שלם על שקרים בלי לדבר על הפיל שבחדר? ה-זיוף שהגיע אל חיינו, שבשמו נושא את השקר > בינה מלאכותית… נדבר. בטח שנדבר! אבל לא נכפיש. גם לא נהלל. רק נתהה על קנקנה. ועל מה שבתוכה.

מקרה שהיה כך היה, אמת היא זו ולא בדייה. לפני כחודשיים פורסמה תמונה, טרנטינו בכבודו ובעצמו יושב על ספסל אוחז בשקית ורודה של מותג מרכולים ידוע. לכאורה תמונה סתמית ודי תמימה, שזימנה אלפי תגובות ומהומה. כל סרטיו קיבלו פתאום משמעות חדשה ״ספרות זולה״, ״היו זמנים בהוליווד״, ״ממזרים חסרי כבוד״ – ועוד…

בין לבין צצו גם תגובות על צביקה פייק והתגלתה הרמייה, עם מבט מעט ממושך והתקרבות אל התמונה, אפשר לראות סימנים של הטעייה. הצל כושל, המשקפיים נראים הפוכים – ואז כמובן שהצטרפו לחגיגה יוצרים נוספים ואפשר פתאום היה למצוא את טרנטינו ״תוקע פלאפל״, ״מוצא בולען״ או ״בורח מפקחים״… ומי שאמר, בסופו של דבר: אם רבים חשבו שהתמונה הזו אמיתית, אנחנו בבעיה רצינית. וזו רק דוגמה קטנה, שמובאת הנה כהלצה – אך מדובר בתופעה חמורה שאנחנו נמצאים רק בראשיתה.

חיים ומוות בידי הלשון? לא רק.

אז, אין טוב ממראה עיניים? | יפעת פילו

לא כשמדובר בתמונות ברשת! המציאות הווירטואלית הולכת ומתערבבת עם המציאות הפיזית שלנו ונוצרת סביבה בה קשה לנו להבחין בין מה שאמיתי למה שלא. 

על ילדים, שקרים וצרות אחרות