הגישה ההוליסטית – לומדים וצוותים בריאים (נפשית ופיסית)

תמצית

התשובה לשאלה "איך להפוך את מבני בית הספר לבטוחים?" לרוב עוסקת באסטרטגיה לטווח הקצר שיישומה נדרש בזמן אמת. אולם, יש להסתכל על השאלה הגדולה יותר, הנוגעת במחשבה, בתכנון ובאסטרטגיה לטווח הארוך, וקוראת להתבוננות הוליסטית על עיצוב מבני בית ספר בריאים.

האם המרחבים הפיזיים השונים במבנה מציעים רב-שימושיות? כלומר, אלו מרחבים ורהיטים גמישים הניתנים להתאמה ולסידור מחדש במהירות בהתאם לצרכים ולשימושים השונים של הלומדים והמורים. חשוב שאותו ריהוט יהיה ניתן להתאמה גם להוראה היברידית, כאשר חלק מהלומדים נמצאים במרחב הפיזי וחלקם מרוחקים.

ומה לגבי תפעולו היומיומי של הבניין? האם נוכח בו איש צוות רפואי, ומוקצה להם מקום נאות וציוד ברמה מספקת לטיפול באוכלוסיית בית הספר. האם נמצא איש תמיכה טכנית שמופקד על תקינות הכלים הטכנולוגיים ועל הגישה לפס רחב ולסביבות למידה מודרניות המצוידות בטכנולוגיה שיתופית וגישה לחשמל. והאם מובילי הטכנולוגיה ונותני התמיכה בבתי הספר מעודכנים בכל שינוי?

אשר לעיצוב החלל, האם הסביבה מסבירת פנים? בכל הקשור לריהוט, צבעי קיר, עומס ויזואלי ואפילו כללי כיתה), האם יש מקום שבו יוכלו הלומדים לפרוק עומס או להתמודד עם בעיות חושיות, האם למרחבי הלמידה שלהם יש מספיק אור טבעי, האם עובדים עם לוחות צבעים מגובשים, הכוללים אלמנטים ביופיליים. והכיתות, האם עיצובן כולל מרחבי למידה חדשניים עם פחות שולחנות כתיבה מסורתיים ואפשרויות ישיבה גמישות יותר, הפותחים בפני הלומדים אפשרויות בחירה רבות יותר. וככל שבתי הספר הולכים ומתגמשים ומאמצים פילוסופיות למידה היברידיות, ייתכנו מצבים שבהם חלק מהלומדים והצוות ינכחו בבית הספר רק פעמיים -שלוש בשבוע, ולכן סביר שקבוצות למידה קטנות יותר יתכנסו במרחב הפיזי לעתים קרובות יותר למטרות למידה או לתמיכה נוספת.

וקיימים גם שיקולים רגשיים: כיצד בית הספר מתאים לצרכי הצוות, כיצד תומכים ברווחתם החברתית-רגשית של הלומדים והצוות, כיצד מעודדים בחירה ותנועה של הלומדים לאורך כל היום, וכמובן, כיצד כל אלה ישפיעו על עיצוב בית הספר?

אולם, מבנה בית הספר, בריא ככל שיהיה, לא יוכל לתפקד כראוי עם צוות שזקוק לטיפול. לכן יש לקדם את הטיפול העצמי ((Self-Care בקרב צוותי בתי הספר. נוכח אירועי מזג האוויר הקיצוני, תנודות פוליטיות וטלטלות כלכליות, מורים, לומדים ומשפחותיהם עשויים לחוש מוצפים במידה רבה יותר.  לכן, יש להקדיש תשומת לב רבה לבריאות החברתית-רגשית של כלל באי בית הספר ולעודד את הטיפול העצמי עלה.

הדאגה לבריאות ולרווחה כללית חיונית ללומדים, מורים והורים כאחד, אך הטיפול ברווחת המורים חשוב ביותר, ויש לראותו כמעין "מסיכת חמצן" מערכתית, שיש להניח על המורים עוד לפני שניגשים לטפל בלומדים. רווחתם החברתית-רגשית של הלומדים ממשיכה להיות בראש מעייניהם, אך מתח של מורה סופו שישפיע על המיקוד, הזיכרון והלמידה הכוללת. רגעים אלה של למידה חברתית-רגשית שווים את הזמן המושקע בהם, משום שבכוחם לצמצם קשיים חריפים בשלב מאוחר יותר.