המהפכה הדיגיטלית בשירות הרפואה

תמצית

מגמות המשנות את עולם הרפואה כיום, הן: המטופל במרכז, וירטואלי, אמבולטורי (במרפאה לא בבית חולים), מונע על ידי נתונים וטכנולוגיה ומופעל על ידי טכנולוגיות רפואיות חדשות, שקיפות נתונים ומחירים, מימון על ידי משקיעים פרטיים ומיקום אחד לכל (One Stop Shop) לקבלת המכלול הרפואי הנדרש.

טלרפואה (Telehealth) נעזרת בטכנולוגיות תקשורת דיגיטליות כגון מחשבים, טלפונים ניידים וטאבלטים, כדי להקל על מתן שירותי בריאות. לפני מגפת הקורונה, השימוש בטלרפואה, היה זניח, עם עניין מועט מאוד מהמגזר הציבורי והבריאותי כאחד. כיום, הטלרפואה נהנית מצמיחה והשקעות משמעותיות, וגם אם עדיין אינה מספקת כיסוי מושלם, היא הוכיחה עצמה ככלי יעיל המגביר את הגישה לטיפול ותורם לשלומות הפיסית והנפשית של הפונים. נראה שהטלרפואה כאן כדי להישאר והיא משנה את האופן שבו נעשה שימוש בשירותי הבריאות כעת ובעתיד, מאחר והיא מציעה פתרון הולם חלופי למפגש חולה-איש רפואה, במידה ולא נדרשות בדיקות שצריכות להיעשות פנים אל פנים. במיוחד מאחר שגם חלק מהבדיקות שבעבר נעשו רק במפגש פיסי ניתן לבצע כיום באמצעות מכשירי קצה דיגיטליים (דוגמת טייטו Tyto).

יתרונותיה של הטלרפואה

• הרחבת הגישה לשירותים הקשורים לבריאות, כך שיותר אנשים, כולל אלו הפגיעים מבחינה רפואית, לא ניידים או כאלה שאינם שוהים באזור שבו נמצא ספק הבריאות שלהם – יוכלו לצרוך שירותי בריאות.
• צמצום בכמות החולים במוסדות הרפואיים ובמגע בין עובדי שירותי בריאות וחולים, מה שחשוב כדי למנוע התפשטות מחלות.
• יכולת לקיים מפגשים מיידיים של רופאים עם חולים בכל עת ובכל מקום, מבוסס על שירותי טלקומוניקציה מתקדמים דוגמת שיחות טלפון או זום, מה שמסייע להמשכיות הטיפול ולמעקב עקבי, ומונע נזקים אפשריים עקב דחייה או החמצה של פגישות פרונטליות. 

הטכנולוגיה מאפשרת לקדם רפואה בהתאמה אישית (Personalized medicine) הדוגלת בגישה של התאמת הטיפולים הרפואיים לפרט, העדיפה על הגישה הקונבנציונלית של "מידה אחת מתאימה לכול". גישה זו פועלת למניעת מחלות ולטיפול ממוקד במחלות קיימות בהתבסס על ההתקדמות הטכנולוגית. הטכנולוגיה בשירות הרפואה מאפשרת ריצוף של הגנום האנושי לצד ירידה מתמשכת בעלויות הפענוח של הגנום, ובמקביל להתפתחות יכולות מחשוב מתקדמות המאפשרות לנתח נתוני עתק, קרי כמות אדירה של נתונים (Big Data). יכולות מחשוב אלו תורמות ליצירת כלים טכנולוגיים המאפשרים להפיק תועלת משמעותית מהמידע הרפואי הקיים במערכת הבריאות ולרתום אותו לטובת מחקר רפואי. ניתוח נתוני עתק, לרבות נתונים קליניים, גנטיים והתנהגותיים, מאפשר את ההתאמה של הטיפולים הרפואיים כולל התרופות המתאימות ביותר בעבור הפרט, מה שעשוי לשפר באופן ניכר את סיכויי הצלחת הטיפול ושיעורי ההישרדות, ולתרום לצמצום כמות הטיפולים שאינם חיוניים. הטכנולוגיות שאליהן נתייחס בהמשך קיימות מזה שנים רבות, ואינן ייחודיות לתחום הרפואה, אך נדרשה מגפה כדי להבין את חשיבותן ואת הפוטנציאל הגלום בהן לקידום הרפואה, לשיפור השירותים לאזרח וכפועל יוצא – לקידום בריאותו.  

בהרחבה

בריאות דיגיטלית היא כבר מזמן לא רק אפשרות ניסיונית, אלא חדשנות שיש לאמץ במלואה כדי ליצור רווחים עתידיים. כדי שמוסדות הבריאות אכן יממשו את הפוטנציאל שלה, עליהם לשפר את הזריזות והיעילות של התשתיות שלהם. הציבור למד שנוח יותר להיעזר בדיגיטציה, והוא מצפה לחוויה דיגיטלית חלקה בעת תזמון פגישות, קבלת תרופות, תקשורת וייעוץ חיוני הנוגע לבריאותו. הרשת צפויה להפוך למרכיב חשוב בתוכנית בריאות מקיפה המשפרת את חווית המטופל. על פי ההערכות, כ-40% מהפגישות המתקיימות לשם קבלת טיפול ראשוני יכולות להתבצע מרחוק. חברת מקינזי מעריכה כי שירותים בעלות של 250 מיליארד דולר מתוך סך הוצאות הבריאות בארה"ב, יינתנו באופן וירטואלי בשנים שאחרי המגיפה.

"האינטרנט של הדברים" בתחומי הרפואה והבריאות, זו אחת מהמגמות הדיגיטליות הצומחות כיום במהירות. הרשת ההולכת וגדלה מבוססת מכשירים לבישים, צגים ויישומים משולבים לצד טכנולוגיית בינה מלאכותית ולמידת מכונה, מציעה גרסאות משופרות של מכשירים רפואיים מסורתיים, כמו משאף חכם המסנכרן את השימוש של המטופל באפליקציה לנייד, שעון המנטר את לחץ הדם של בעליו ועוד כיוצא באלה. היתרונות של הטכנולוגיות המשולבות הללו הן: ניטור מרחוק – מטופלים יכולים להשתמש במכשירים לבישים ולהמשיך בשגרת חייהם, שעה שאנשי מקצוע בתחום עוקבים מרחוק אחר מצבם בעזרת תוכנות המשדרות נתונים בזמן אמת, ומפחיתים תדירות פגישות אישיות. עליית ה-5G וטכנולוגיה חכמה בתחום הבריאות, מאפשרת למטופלים לנהל עצמאית את התנאים והצרכים הבריאותיים שלהם. עטי אינסולין חכמים והתקני ניטור גלוקוז מסייעים לאנשים לעקוב אחר צורכיהם תוך הפרעה מינימלית לשגרת חייהם.

עלויות נמוכות יותר: לחולים – ככל שהטכנולוגיה משתפרת, המכשירים התומכים זולים יותר ומקרבים את השוויון הבריאותי. מבחינתם של בתי חולים – ציוד רפואי מורכב ויקר כגון מכשירי רנטגן, סורקי CAT והדמיית תהודה מגנטית (MRI), דורש תחזוקה שוטפת וכל השבתה של המכונה היא יקרה. האינטרנט של הדברים  מאפשר מעקב והתרעה מוקדמת על בעיות, מה שמונע השבתה יקרה. חיישנים תורמים גם למעקב אחר מלאי האספקה, אחר ייעול השימוש וניטור הוצאות על גזים, כימיקלים ופריטים חד-פעמיים כמסכות, כפפות ומזרקים. לצד היתרונות, אחסון הנתונים ואבטחתם הם בעלי חשיבות עליונה, פיגור או השבתה עלולים לגרום לאנשי מקצוע להחמיץ מידע קריטי על בריאותו של המטופל.

הרפואה מרחוק התגלתה כפתרון יעיל, ולפי הערכות אנליסטים, זו צפויה לצמוח בקצב שנתי של כ-19.3% בשנים הבאות. הדיגיטליזציה המואצת במערכות הרפואה תאפשר לחולים להישאר בביתם, הרופאים יעקבו אחר מטופליהם באמצעות טכנולוגיות מדידה מרחוק, והצוותים יגיעו אליהם רק במקרי הצורך. בדו"ח עתיד הבריאות מבית Deloitte נטען כי בריאות דיגיטלית היא אחת מהחשובות במגמות שישפיעו על שירותי הבריאות בשני העשורים הבאים. ההנחה היא שעד 2040 נראה פחות ופחות תרופות ממוקדות טיפול, וכ-60% מהתקציבים יופנו לשיפור הבריאות והרווחה במסגרת רפואה מונעת. מגמה זו עלולה להיפגע אם לא יקדימו להסדיר את מעמדן של אוכלוסיות ללא ביטוח בריאות מסודר, אלו הנוטות פחות להיעזר ברפואה מונעת ושלרוב מגיעות לחדרי מיון לטיפול ראשוני במצב שמצריך טיפול ארוך. מציאות זו עלולה לפגוע בכלל מקבלי השירות מאחר והיא תייקר את שירותי הרפואה לכול.

אפליקציות בריאות תורמות גם לרווחה נפשית

מגפת הקורונה והמגבלות שהביאה עימה גרמו לאנשים רבים בעולם להתעניין ביישומי מיינדפולנס וביישומים נוספים שעד אותה תקופה רק אוכלוסיות נישה התעניינו בהן. נמצא ששימוש הגובר באפליקציות בריאות אף עוזר להפחית עלויות בריאות כוללות, וההערכה היא שהן עשויות לחסוך למערכות הבריאות כסף רב מדי שנה בשנה. יישומי בריאות רבים מאפשרים למשתמשים להגדיר פרופיל אישי, העוקב אחר נתוני מפתח כמו משקל, ספירת קלוריות ורמות סוכר בדם. מידע בריאותי אישי מאפשר לפרט לעקוב ולשלוט באופן הדוק יותר על בריאותו, והוא אף יכול לשתף נתוני בריאות במהירות בעת הצורך. ולבסוף, הואץ השימוש ביישומים דיגיטליים, בכל הקשור לבדיקות, מעקב וניטור וירוסים, כמו גם למעקב אחר אנשים ונקודות הממשק שלהם עם חולים, במטרה לקטוע שרשראות הדבקה.

מציאות וירטואלית ומוגברת בשירות הרפואה

מציאות מדומה עוזרת בהכשרה ובתכנון כירורגי, ומאפשרת למנתחים ולמטופלים להרגיש בנוח יותר עם ההליכים הכרוכים בניתוח. אנשי מקצוע בתחום הבריאות כבר משתמשים במציאות מדומה לטיפול במגוון מצבים, לרבות מחלות נפש, חרדה, פוביות והפרעת דחק פוסט-טראומטית, ודיווחים רבים מעידים על יעילותה. טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה מאפשרות יצירת סימולציות של תרחישים אמיתיים, שבהם אנשים חשים אתגר פסיכולוגי, כמו למשל, התמודדות עם הפרעות אכילה, פחד גבהים או חרדה חברתית. למרות מודעותם של המטופלים לסביבה המלאכותית ביישום, הסימולציה נותנת להם הזדמנות להתמודד עם אתגרים ולהתגבר על הפחד בעזרת תרגול. נמצא כי סגנון טיפול כזה עשוי להפחית פחדים ופוביות ב-68% לאחר טיפול ממוצע שאורכו שעתיים בלבד.

אנשי רפואה נעזרים גם הם במציאות מדומה כדי לבנות מיומנויות. מחקר שעסק בהשפעת הכשרה המערבת מציאות מדומה במערכת הבריאות העלה כי סטודנטים שהוכשרו בדרך זו השלימו הליכים רפואיים בזמן קצר ב-20% וברמת דיוק הגבוהה ב-38%, מקבוצה מקבילה שקיבלה הכשרה מסורתית בלבד. שוק המציאות המדומה בתחום הבריאות עמד על 2 מיליארד דולר בלבד בשנת 2019, אך דו"ח ממחקר שוק מאומת שפורסם לאחרונה, מנבא צמיחה עצומה, בסך של 34 מיליארד דולר, עד שנת 2027.

יישומים חדשים שמשתמשים במציאות מדומה ובמציאות רבודה חורגים ממגמות בריאות דיגיטליות גרידא, שכן הם מציגים לאנשי מקצוע ולמטופלים יתרונות מוחשיים לטווח הארוך. ליישומים אלה פוטנציאל חיסכון של זמן וכסף והם מציעים שיפור בטיפול הכללי בחולים. כיום המיקוד הוא בסיוע לסובלים מכאבים כרוניים וממחלות נפש, אך היכולות המוכחות של טכנולוגיה זו מבשרות התפתחויות מפתיעות גם בתחומים כמו מניעה, שיקום וטיפול בסרטן.

ההוצאות על בריאות גדלות בהתמדה: כלכלותיהן של מדינות ה-7G, ובכללן ארה"ב, בריטניה, יפן וקנדה, כבר מושפעות מגידול ניכר בהוצאות הבריאות, הצפויות להמשיך ולתפוח. היכולת של הטכנולוגיה ושל פריצות הדרך המדעיות לענות על העליות בביקוש לשירותים רפואיים בעלות נמוכה יותר הופך קריטי. עם זאת, טכנולוגיות רפואיות חדשות עשויות גם להגדיל את הביקוש לבריאות, ולהוסיף עלויות.